ביום 28.4.2026 יצוין ברחבי העולם יום הבטיחות והבריאות בעבודה הבינלאומי. יום זה מהווה הזדמנות ראויה עבור ארגונים ומנהלים לבצע בחינה אודות מצב הבטיחות והבריאות בעבודה בארגון, להגביר את המודעות לנושא חשוב זה ולחדד את המסר המרכזי, לפיו בטיחות בעבודה אינה מתמצה בעמידה בדרישות רגולטוריות בלבד, אלא מהווה נדבך יסודי של ניהול תקין, אחריות תאגידית והגנה על המשאב החשוב ביותר של כל ארגון – עובדיו.
בשנים האחרונות עובר תחום הבטיחות בעבודה שינוי מהותי ורחב היקף, הבא לידי ביטוי, בין היתר, בהחמרה עקבית של האכיפה, במגמות מחמירות בפסיקת בתי המשפט ובהרחבת היקף האחריות המוטלת על תאגידים, נושאי משרה ובעלי תפקידים. על רקע זה, ובשים לב לכניסתן לתוקף של תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) (תיקון), התשפ"ו-2025 ביום 16.10.2026, האחריות לבטיחות אינה מתחילה ומסתיימת באתר העבודה עצמו, אלא נטועה בתהליכי קבלת החלטות, בעיצוב מדיניות ארגונית וברמת הפיקוח והניהול של הנהלת הארגון.
התקנות החדשות משקפות שינוי תפיסתי משמעותי וממקמות את תחום הבטיחות בליבת הממשל התאגידי והניהול הארגוני. אם בעבר נתפס הנושא כמצוי בעיקר תחת אחריותם של מנהל העבודה או ממונה הבטיחות מטעם מבצע הבניה, הרי שכיום נדרשת מעורבות רחבה ושיטתית גם מצד מזמיני
עבודה, בקרי בטיחות שעתידים להיות ממונים מטעמם, לצד הרחבת חובות מבצעי בניה ובעלי התפקידים מטעמו.
התקנות החדשות מרחיבות באופן ניכר את אחריותו של המזמין/היזם, ובכלל זה מטילות עליו, בין היתר, את החובה למנות בקר בטיחות, ליתן אישור בכתב לתחילת ביצוע העבודות בכפוף להתקיימות התנאים שנקבעו לכך, ולקיים מעורבות פעילה בקבלת דיווחים ובמתן מענה לסיכונים המתגלים במהלך ביצוע העבודות. הוראות אלו מגבירות את חובות המזמין/היזם לבסס מערכי פיקוח ובקרה פנים-תאגידיים בהקשרי הבטיחות בעבודה, ולהיות מחובר באופן ישיר לעבודות המבוצעות באתר.
לצד זאת, התקנות גם מעמיקות את אחריותו של מבצע הבניה, לרבות החובה להעמיד משאבים מתאימים, למנות בעלי תפקידים חדשים כדוגמת מנהל אתר במקרים הרלוונטיים, לעדכן באופן שוטף את תכנית הבטיחות וליתן מענה מיידי לסיכונים מסוימים בהתאם לנסיבות. כמו כן, הן מעגנות את מעמדה של תכנית הבטיחות כמסמך מרכזי, אופרטיבי ודינמי, ומחייבות קיומם של מנגנוני פיקוח, דיווח, בקרה ותיעוד שוטפים כחלק מניהול אחראי ותקין.
לנוכח התפתחויות אלו, יום הבטיחות הבינלאומי אינו מהווה מועד סמלי בלבד, אלא גם קריאה ממשית לפעולה ולביצוע היערכות מתאימה. זהו מועד ראוי לבחון אם הארגון ערוך לעמידה בדרישות החדשות – מן ההיבט המשפטי, הניהולי והתפעולי – ולוודא כי ההיערכות נעשית מראש, באופן סדור, מובנה ומתוכנן, ולא כתגובה מאוחרת לדרישות הדין או לאירועי כשל חלילה.
לנוכח האמור, אנו ממליצות לבחון את הצעדים המעשיים הנדרשים לצורך היערכות אפקטיבית לעמידה בדרישות החדשות, ובכלל זה:
- מיפוי החובות החדשות החלות על החברה ועל בעלי התפקידים הרלוונטיים הפועלים במסגרתה.
- בחינה ועדכון של הסכמי ההתקשרות עם מזמיני עבודה, קבלנים, יועצים ובעלי תפקידים הפועלים באתרי הבניה.
- עדכון נהלים פנימיים, טפסים, רשימות בקרה ומנגנוני דיווח, באופן ההולם את הדרישות הרגולטוריות החדשות.
- בחינת הצורך בגיוס או במינוי של בעלי תפקידים מתאימים, לצד בדיקת כשירותם ועמידתם בתנאי הדין.
- הקמת מנגנון סדור, יעיל ומתועד לטיפול בדיווחי בטיחות, בסיכונים ובליקויים.
- הגברת מעורבות ההנהלה והדירקטוריון בנושאי בטיחות, לרבות באמצעות קיום דיונים תקופתיים, קבלת דוחות מתאימים וביצוע פעולות פיקוח ובקרה.
- בחינת הצורך בגיבוש או בעדכון תכנית אכיפה פנימית בתחום הבטיחות בעבודה, כחלק ממערך כולל שנועד לצמצם חשיפות משפטיות, לחזק את מערכי הבקרה ולבסס תרבות בטיחות ארגונית אפקטיבית.
- הטמעת תרבות ארגונית הרואה בבטיחות חלק בלתי נפרד מניהול תקין, מאחריות תאגידית, משמירה על חיי אדם ומניהול עסקי אחראי ובר-קיימא.
בסופו של יום, רמת הבטיחות בעבודה אינה נבחנת רק בעתות משבר, אלא בעיקר בשגרת הפעילות הארגונית: במדיניות שנקבעת, במשאבים המוקצים, בשאלות שמופנות על ידי ההנהלה ובמערכות הבקרה המיושמות בפועל. השקעה ממשית ומתמשכת בבטיחות נועדה בראש ובראשונה להגן על חיי אדם, אך יש בה גם כדי לחזק את הארגון, לצמצם חשיפות משפטיות ותפעוליות של התאגיד ושל נושאי המשרה שלו, ולתרום ליציבותו ולמוניטין שלו לאורך זמן.
אנו עומדות לרשותכם בכל שאלה הנוגעת למשמעויות התקנות החדשות ולהיערכות הנדרשת מכוחן.
עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
