עדכון בנוגע לכללי הבוררות של ה-ICC שנכנסו לתוקף ביום 1 ביוני 2026

ב-1 ביוני 2026 נכנסו לתוקף כללי הבוררות החדשים של מוסד הבוררות של ה- International Chamber of Commerce. ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בתיקון משקפות את מחויבותו של ה-ICC Court of Arbitration, בית הדין לבוררות של ה-ICC, לייעול הליך הבוררות, להפחתת עלויות ולהגברת הגמישות הדיונית, תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים של ההליך ועל איכות פסקי הבוררות, אשר במשך עשרות שנים מיצבו את מוסד הבוררות של ה-ICC כאחד ממוסדות הבוררות המובילים בעולם. להלן כמה דוגמאות.

1. ביטול החובה לערוך (ToR) Terms of Reference:

מסמך ה- ToRנועד להגדיר את מסגרת הבוררות כבר בשלב מוקדם של ההליך. בין היתר, הוא מעגן את הסכמת הצדדים לסמכות הטריבונל, למקום מושב הבוררות ולדין החל על הבוררות, וכן מפרט את השאלות שבמחלוקת ואת הסעדים המבוקשים על ידי הצדדים. עד לתיקון, עריכת ה-ToR וחתימתו היו, ככלל, שלב מחייב בכל בוררות ICC, ואילו בעקבות התיקון שלב זה אינו שלב מחייב.

היתרון בחתימה על הToR- בשלביו המוקדמים של ההליך טמון בעיגון הסכמות הצדדים באשר לסמכויות הטריבונל, באופן שעשוי לחזק את אכיפתו של פסק הבוררות. לצד זאת, הביקורת העיקרית שנשמעה לאורך השנים ביחס לפרוצדורה הייחודית של ה-ICC היא כי ניסוח מסמך מוסכם על הצדדים דורש, על פי רוב, משאבים רבים מהצדדים ומהטריבונל, וכי יתרונותיו של המסמך אינם מצדיקים את הזמן והעלויות  הכרוכים בכך.

2. הרחבת תחולת הליך הבוררות המזורז (Expedited Procedure Provisions):[1]

התיקון העלה את הסף הכספי אשר בהתקיימו ינוהל הסכסוך בהתאם לכללי הבוררות המזורזים מ-3 מיליון דולר ל-4 מיליון דולר, ביחס להסכמי בוררות שנכרתו מיום 1 ביוני 2026 ואילך. בכך, התיקון מגדיל באופן  משמעותי את מספר ההליכים שינוהלו בהתאם לפרוצדורה המהירה, המאפשרת ככלל מתן פסק בוררות בתוך שישה חודשים ממועד הדיון הפרוצדורלי הראשון בהליך. קיצור ההליך מתאפשר, בין היתר, בכך שנקבע כי אם כללי הבוררות המזורזים חלים על ההליך ימונה בורר יחיד, אף אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות; וכן משום שלבורר מוקנית סמכות רחבה, לאחר התייעצות עם הצדדים, לקבוע כי ההליך יתנהל ללא גילוי מסמכים, ואף  להכריע בסכסוך על יסוד מסמכים בלבד, ללא דיון הוכחות.

לשם ההמחשה, מאז כניסתן לתוקף של הוראות ההליך המזורז בשנת 2017, הן הוחלו על 1,034 הליכים, ובמסגרתם ניתנו 591 פסקי בוררות.[2] הרף הכספי עלה בהדרגה: מ-2 מיליון דולר בכללים משנת 2017, ל-3 מיליון דולר בכללים משנת 2021, וכעת הוא עומד על 4 מיליון דולר. בשנת 2025 למעלה מ-40% מהבוררויות שעליהן פיקח המוסד היו בשווי נמוך מ-4 מיליון דולר. [3] משמעות הדבר היא כי חלק משמעותי מההליכים שינוהלו על ידי המוסד בשנים הקרובות יתנהלו באופן מזורז. מגמה זו צפויה אף להתחזק, ככל שיותר חברות קטנות ובינוניות עוסקות בסחר בינלאומי ובוחרות במוסדות בוררות ליישוב סכסוכיהן.

3. עיגון מפורש של סמכות הבוררים להכרעה מוקדמת:[4]

התיקון מעגן לראשונה במפורש את סמכותו של הטריבונל להכריע, בשלב מקדמי, בתביעות  או בטענות חסרות בסיס באופן מובהק, או בכאלה המצויות באופן מובהק מחוץ לסמכותו של הטריבונל. אמנם הסמכות להכרעה מוקדמת היא סמכות טבועה של הבוררים והייתה קיימת עוד קודם לתיקון,[5] אך התיקון מעגנה באופן פורמלי, ובכך מבטיח ודאות רבה יותר ומחזק את סמכותו של הטריבונל לעשות שימוש בכלי זה.

4. עיגון מפורש של דרישות העצמאות ואי התלות ושל חובות הסודיות והגילוי:[6]

התיקון מעגן לראשונה במפורש את חובת הבוררים לסודיות כלפי הצדדים להליך. הבוררים נדרשים לשמור בסודיות את כל העניינים הנוגעים לבוררות ואשר אינם בנחלת הכלל, אלא אם קיימת הסכמת הצדדים או אם הדבר נדרש בהתאם לחובות החלות עליהם על פי הדין, לצורך הגנה על זכות משפטית או לשם עמידה בחובות גילוי.[7] באמצעות עיגון מפורש של חובות אלה מבקש ה-ICC לחזק את עקרונות היסוד של הליך הבוררות, ובהם אמון, יושרה והגנה על רגישות ההליך ועל המידע הנמסר במסגרתו.

התיקון גם קובע לראשונה חובה על הצדדים להגיש למזכירות בית הדין רשימה של אנשים וישויות רלוונטיים, אשר לדעתם על הבוררים המועמדים והבוררים להביא בחשבון, בצירוף נימוקים לכך.[8] חובת גילוי זו נועדה לסייע למועמדים ולבוררים לעמוד בחובות הגילוי המוטלות עליהם, ובכך לאפשר בחינה מוקדמת של סוגיות הנוגעות לעצמאות ולאי-תלות, להגביר את השקיפות ולצמצם מחלוקות בשלב מאוחר יותר. בעוד שהיקף חובת הגילוי המוטלת על הבוררים ביחס לקשריהם עם הצדדים לא השתנה, התיקון מבהיר כי במקרה של ספק, יש להעדיף גילוי,[9] וכי עצם הגילוי, כשלעצמו, אינו מלמד על היעדר עצמאות או אי-תלות.[10]

5. מתן צווים זמניים במעמד צד אחד במסגרת בוררות חירום:[11]

כבר משנת 2012 היתה קיימת האפשרות במסגרת כללי ה-ICC  לפנות לבורר חירום במקרים שבהם קיים צורך במתן סעדים זמניים שאינם יכולים להמתין להקמת הטריבונל. כעת, התיקון מוסיף מנגנון של צווים זמניים (preliminary orders), המאפשר לצד לבקש צו שימנע מן הצד שכנגד לסכל את מטרת בוררות החירום, וזאת אף ללא הודעה לצדדים האחרים, כלומר במעמד צד אחד ((ex-parte, ואף טרם מסירת הודעה לצד השני על עצם הנקיטה בהליך בוררות החירום.[12]

לסיכום:

התיקונים שנסקרו משקפים מגמה ברורה של ה-ICC להפוך את הליך הבוררות למהיר, יעיל ופשוט יותר, מבלי לפגוע בהוגנות ההליך ובאמון בו. בפועל, מטרה זו מקודמת באמצעות צמצום שלבים פרוצדורליים, הרחבת מסלולים מזורזים והקניית כלים רחבים יותר לטריבונל, המאפשרים לנהל את ההליך באופן ממוקד ויעיל. בה בעת, התיקון מחזק מנגנונים שנועדו לשמור על תקינות ההליך, ובהם הוראות ברורות בדבר סמכויות הטריבונל, חובות גילוי וחובות סודיות. במבט רחב, השינויים נועדו להתאים את הבוררות הבינלאומית לצרכים המתפתחים של הצדדים, ולאפשר הכרעה מהירה יותר, בעלויות סבירות יותר ובמידה גבוהה יותר של ודאות משפטית.

*עדכון זה נכתב בעזרתה של אסתר חלפון

[1] Art. 32 and Appendix V of the ICC Arbitration Rules 2026, (hereinafter: the ICC Rules).

[2] International Chamber of Commerce, Unveiling the 2026 ICC Arbitration Rules, part 3: Expedited Procedure Provisions and Emergency Arbitration.

[3] Ibid.

[4] Art. 30 of the ICC Rules.

[5] International Chamber of Commerce, Unveiling the 2026 ICC Arbitration Rules, part 5: Early determination.

[6] Art. 12 of the ICC Rules; International Chamber of Commerce,  Unveiling the 2026 ICC Arbitration Rules, part 1: arbitrator disclosure.  

[7] Art. 12(8) of the ICC Rules.

[8] Art. 12(5) of the ICC Rules.

[9] Art. 12(2) of the ICC Rules;

[10] Art. 12(4) of the ICC Rules;

[11] Art. 31 and Appendix IV of the ICC Rules.

[12] Para. 7 of Appendix IV of the ICC Rules.

עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו.