במסגרת עבודת המשרד להגנת הסביבה בתחום קיימוּת ופיננסים, המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את הטקסונומיה (מערכת כללים וסיווג) הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות מוגדרות.
מטרת הטקסונומיה היא להתאים את המשק הישראלי לתקני קיימות בינלאומיים, לעודד פרקטיקות עסקיות אחראיות מבחינה סביבתית, ולתמוך במעבר לכלכלה דלת פחמן. היא יוצרת מסגרת אחידה להערכת הביצועים הסביבתיים של פעילויות כלכליות, מה שצפוי לקדם שקיפות ולעודד השקעות בפרויקטים ועסקים ברי-קיימא.
הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה האירופית, שעוגנה בחקיקת הפרלמנט האירופי מ-2020, ומותאמת לצרכים ולתנאים המקומיים.
בניגוד למקור ההשראה האירופאי, הטקסונומיה הישראלית (בשלב זה לפחות) אינה מחייבת והשימוש בה לסיווג פעילויות כלכליות הוא וולנטרי. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד אותנו כי מסגרות וולונטריות שמותוות על ידי הרגולטור, הופכות לפרקטיקה נוהגת ומשם הדרך לרגולציה מחייבת קצרה.
סקטורים רלוונטיים לטקסונומיה הסביבתית:
מגוון סקטורים לרבות:
תעשייה, אנרגיה (אנרגיה מתחדשת, ייצור חשמל, הולכת גז), תעשייה (ייצור בר קיימה, מחזור חומרים, שיפור יעילות אנרגטית), ניהול מים ושפכים (ניהול משאבי מים, טיהור מים ושפכים), תחבורה (תחבורה ציבורית ירוקה, רכבים חשמליים, תשתיות טעינה), בנייה ונדל"ן (בנייה ירוקה, שיפוץ ושדרוג מבנים) ועוד.
אימוץ ודיווח – חשיבות למוסדות פיננסיים:
גיבוש הטקסונומיה נועד לאפשר לגופי מימון פרטיים וממשלתיים להבחין בצורה אחידה וברורה בין חברות עם השפעות חיוביות לחברות עם השפעות שליליות על משבר האקלים והסביבה, ולקבל החלטות השקעה בהתאם. הטקסונומיה צפויה לעודד השקעות בחברות שתורמות לסביבה, ולסייע במניעת התיירקקות ("Greenwashing").
חשוב להדגיש בהקשר זה כי נכון להיום הטקסונומיה אינה מחליפה כל הוראה או דרישה בדין, לא מספקת הגנה מפני העמדה לדין ולא מספקת שיפוט על הביצוע הפיננסי של השקעות.
הקריטריונים לסיווג פעילויות כלכליות:
• הפחתה: פעילויות שמפחיתות משמעותית פליטות גזי חממה. למשל, התקנת טורבינות רוח לייצור חשמל המפחיתות את הצורך בשימוש בדלקים פוסיליים.
• הסתגלות: פעילויות שמחזקות את החוסן לשינויי האקלים. למשל, פיתוח מערכות עירוניות לניהול מים המונעות הצפות במקרים של מזג אוויר קיצוני.
• הימנעות מנזק משמעותי או "סור מרע" (DNSH): הבטחה שהפעילויות אינן פוגעות במטרות סביבתיות אחרות. לדוגמה, ייצור חשמל מאנרגיה סולארית תוך מניעת נזק למערכות אקולוגיות מקומיות. חשוב להדגיש כי קריטריון זה כולל ציות לדין הסביבתי.
פעילות כלכלית אינה יכולה לעמוד בהלימה עם הטקסונומיה באופן חלקי. כלומר, פעילות יכולה לעמוד בהלימה עם הטקסונומיה רק אם היא עומדת בכל הקריטריונים הרלוונטיים.
ההזדמנויות העסקיות הגלומות ביישום הסיווג הסביבתי:
• שיפור ביצועים סביבתיים: גישה פרואקטיבית זו יכולה לסייע במיתון סיכונים סביבתיים והקטנת חשיפות, לתרום באופן חיובי למטרות סביבתיות ואקלימיות ולשפר את הפרופיל הקיימותי של החברה שלכם.
• גישה ל"מימון ירוק": פתיחת הזדמנויות מימון חדשות.
• יתרון תחרותי: בעלי העניין של החברה (לקוחות, משקיעים ועובדים) הופכים מודעים יותר ויותר לסביבה ומשנים את העדפותיהם בהתאם. הצגת מחויבות לקיימות יכולה לשפר את היתרון התחרותי שלכם ולגרום לכל אחד מהקהלים הללו להעדיף אתכם על פני אחרים.
• תכנון אסטרטגי: יכול לסייע בזיהוי תחומים לשיפור וחדשנות, לייעול תפעולי ולחיסכון בעלויות ומקורות הכנסה חדשים ממוצרים ושירותים בני קיימא.
כדי ליישר קו עם הטקסונומיה הישראלית בצורה יעילה, מומלץ לנקוט את הצעדים הבאים:
• להעריך את הפעולות הנוכחיות שמבצעת החברה מול הגדרות הטקסונומיה.
• לפתח אסטרטגיות לשיפור קיימות.
• לוודא ציות להוראות הדין באמצעות כלים מתאימים כגון סקרי ציות ותכניות אכיפה.
• להכשיר את עובדיכם על חשיבות הטקסונומיה ויישומה להבטחת עמידה מתמשכת בדרישות וביצועים סביבתיים.
על ידי ביצוע צעדים אלו, תוכלו להבטיח שהפעילות העסקית לא רק תעמוד בדרישות הרגולציה אלא גם תשגשג בכלכלה הירוקה המתפתחת בישראל ומחוצה לה. אנו כאן כדי לעזור לכם לנווט בשינויים הללו ולהשיג את מטרות הקיימות שלכם ומזמינים אתכם לפנות אלינו בכל שאלה בנושא.
