רשות המסים פרסמה ב-25 באוגוסט 2025 נוהל גילוי מרצון חדש, המעניק לנישומים הזדמנות להסדיר הכנסות והון שלא דווחו – כולל נכסים דיגיטליים – ולקבל חסינות מהליכים פליליים. הנוהל, בתוקף עד 31.8.2026, מלווה בהוראת ביצוע מפורטת המסדירה את יישומו בפועל. לאחר תקופה ארוכה שרשות המסים ופרקליטות המדינה שקדו על הנוהל, ולאחר שכמה שנים לא היה קיים מסלול רשמי של גילוי מרצון, נראה שזוהי ההזמדנות האחרונה העומדת בפני מי שטרם הסדיר את חובות הדיווח והמיסוי שלו.
למי זה רלוונטי?
הנוהל מיועד ליחידים, עוסקים, נאמנויות, בעלי תפקידים בתאגידים, תושבי ישראל ותושבי חוץ שברשותם הכנסות או נכסים לא מדווחים. החסינות הפלילית שמעניק הנוהל חלה על מגוון רחב של עבירות מס, הכוללות עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מע"מ, פקודת מכס, חוק צמצום השימוש במזומן, ועוד, ואף על עבירות הלבנת הון שמקורן באותן עבירות מס, אך לא על הכנסות שמקורת בפעילות בלתי חוקית.
בשונה מנוהלים קודמים, הפעם אין אפשרות להגשה אנונימית, כלומר זהות מגיש הבקשה תהיה ידועה לרשות המסים מהרגע הראשון.
מהם התנאים שיש לעמוד בהם?
על מנת שבקשת הגילוי מרצון תתקבל, יש לעמוד בשורה של תנאים, לרבות: גילוי מלא ובתום לב; המבקש לא הורשע בעבירות מס, לא שילם כופר בשל עבירת מס ולא הגישה בעבר בקשה לגילוי מרצון; לפני מועד הפניה לא נערכה חקירה או בדיקה על-ידי רשות המסים או רשות אכיפה אחרת בקשר לעבירות המס, לרבות לגבי בת/בן זוג, חברות בשליטתם ושותפים; אין מידע מהותי בקשר לבקשה לגילוי מרצון בידי רשויות שלטוניות, באמצעי תקשורת מרכזיים או בהליכים אזרחיים או פליליים בערכאות בישראל או בחו"ל.
אם בקשת הגילוי לא אושרה, רשות המסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה לצורך הליך פלילי או אזרחי, אלא אם הגילוי לא היה כן, מלא ובתום לב, או שלא שולם המס בהתאם להליך הגילוי מרצון.
מסלולי הגילוי
הנוהל, בדומה לנהלים קודמים, מציע שני מסלולים מרכזיים:
- מסלול רגיל: הסכם שומה מול פקיד השומה, מתאים לכל סוגי הבקשות, ללא הגבלת סכום.
- מסלול ירוק (מזורז): פשוט ומהיר יותר, מיועד להיקפים נמוכים יחסית:
- נכסים פיננסיים בחו"ל שהיתרה שלהם נכון ל-31.12.2014 הייתה עד 4 מיליון ₪.
- הכנסות שכ"ד למגורים בישראל או בחו"ל עד 250,000 ₪ בשנה.
- הכנסות מנכסים דיגיטליים עד 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי, ושווי כלל הנכסים הדיגיטליים נכון ל-31.12.2024 עד 1.5 מיליון ₪.
נכסים דיגיטליים, נאמנויות והקלות
לראשונה, הנוהל כולל התייחסות מפורשת לנכסים דיגיטליים. בעת הגשת הבקשה, יש לציין את הכתובות הציבוריות של הארנקים הדיגיטליים ואת יתרות הנכסים. הוראת הביצוע אף מתייחסת לאפשרות לתשלום המס בהתאם לנוהל ייעודי לתשלום מסים בגין רווחים ממטבעות דיגיטליים.
הוראת הביצוע כוללת הנחיות ייעודיות לטיפול בנאמנויות – ומדגישה כי החסינות הפלילית תיבחן רק למגיש הבקשה, ולכן יש לכלול כשותפים לבקשה גם גורמים נוספים כגון יוצר, נהנה או נאמן, כדי שגם הם ייהנו מהחסינות.
הוראת הביצוע מבהירה שאם פקיד השומה השתכנע שמקור ההון הלא מדווח הוא הכנסה שהייתה מחוץ לבסיס המס בישראל או שהתקבול אינו מהווה הכנסה (כגון ירושה או מתנה או כספי פיצויים לניצולי שואה), לא יוטל מס על הקרן.
ריבית והצמדה, קנסות ומגבלות
נוהל הגילוי מרצון לא כולל הפעם כל הקלה לגבי תוספת ריבית והפרשי הצמדה בגין המסים שלא שולמו, ואף מאפשר הטלת עיצומים כספיים וקנסות, לרבות קנס גירעון (למרות שקיימת סמכות להקלה או ויתור בנסיבות מסוימות). הנוהל אף קובע לגבי קיזוז הפסדים וזיכוי בגין מסי חוץ, כי יראו את שנות הגילוי כ"קופסה סגורה". בנוסף, הנוהל מגביל בניכוי את הוצאות שכר הטרחה בגין הייצוג בהליך בגובה מחצית בלבד, ולקיזוז תחילה כנגד הכנסות פיננסיות וללא אפשרות להעביר לשנים הבאות, ומס התשומות המותר בניכוי מוגבל אף הוא בגובה מחצית משכר הטרחה.
הזדמנות מאתגרת
הנוהל החדש מהווה הזדמנות להסדיר הכנסות והון שלא דווחו בעבר. בעולם שבו שקיפות פיננסית הופכת לנורמה גלובלית והמידע זורם בחופשיות בין רשויות, יש ערך משמעותי לאפשרות הזו, שמוגבלת עד אוגוסט 2026 בלבד. אולם מטבע הדברים, יש לשים לב למורכבות ולחשיפות הגלומות בהליך. ההליך אינו אנונימי, אין הקלות מס כפי שהיו בעבר, ובתנאים מסוימים רשות המסים עשויה לעשות שימוש במידע כנגד המבקש בהליך פלילי או אזרחי. על כן יש לוודא שהגילוי נעשה באופן מלא ושקוף ובצורה מקצועית ואחראית.
