זהו הניוזלטר השני בסדרה של פרסומים, בנושא כניסתם לתוקף ביום 1 ביוני 2026 של כללי הבוררות החדשים של מוסד הבוררות של ה-International Chamber of Commerce (ICC). כפי שהוסבר שם, ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בתיקון משקפות את מחויבותו של בית הדין הבינלאומי לבוררות של ה- ICC לייעול הליך הבוררות, להפחתת עלויות ולהגברת הגמישות הדיונית, תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים של ההליך ועל איכות פסקי הבוררות. גם התיקון העומד במרכז עדכון זה – פיתוחו של הליך בוררות בזק,Highly Expedited Arbitration Procedure או HEAP, המבטיח לצדדים פסק בוררות בתוך שלושה חודשים [1] – מהווה צעד חדשני בהנגשת הליכי בוררות לקהלים רחבים יותר.
כפי שנסקר בעבר, במסגרת התיקון משנת 2026 הורחבה תחולתו של הליך הבוררות המזורז (Expedited Procedure), הקבוע בכללים מאז שנת 2017 ומאפשר מתן פסק בוררות תוך שישה חודשים, כך שיחול על סכסוכים בשווי של עד 4 מיליון דולר – עלייה מהרף הקודם של 3 מיליון דולר. בהתבסס על נתוני שווי הסכסוכים שנרשמו ב-ICC במהלך שנת 2025, ההליך המזורז עשוי לחול על נתח של כ-40% מהתיקים שיירשמו במוסד בשנים הקרובות.[2]
חידוש נוסף, שנועד להרחיב את השימוש בכללי הבוררות של ה-ICC בסכסוכים הנשענים על תשתית עובדתית פשוטה, בעלי מורכבות נמוכה או שווי מצומצם, הוא הקמתו של הליך הבזק, HEAP.[3]
בשונה מן ההליך המזורז, תחולתו של HEAP אינה אוטומטית, אלא דורשת את הסכמתם המפורשת של הצדדים, במנגנון Opt-in, אם במסגרת הסכם הבוררות ואם בהסכמה המתגבשת לאחר שהתעורר הסכסוך. כמו כן, ההליך אינו מאפשר צירוף צדדים נוספים או איחוד הליכים.[4]
במסגרת הליך HEAP, הצדדים מגישים את כתבי טענותיהם כבר עם הבקשה לפתיחת הליך הבוררות ועם התשובה לה. הצדדים ממנים בורר יחיד בתוך 20 ימים,[5] וזה יקיים דיון פרוצדורלי ראשון בתוך 7 ימים ממועד קבלת התיק.[6]
מאפיין מרכזי של HEAP הוא השילוב בין גמישות דיונית לבין חיסכון בעלויות. ההליך מאמץ את אותו סולם עלויות של ההליך המזורז, כך שהצדדים נהנים מעלויות שכר בורר מופחתות.[7] נוסף על כך, לבורר היחיד מוקנה שיקול דעת רחב לאמץ אמצעים דיוניים לצורך ייעול ההליך. בפרט, לאחר התייעצות עם הצדדים, הוא רשאי לשלול גילוי מסמכים, להגביל את מספרם, אורכם והיקפם של כתבי הטענות, ואף להכריע בסכסוך על יסוד המסמכים שהוגשו בלבד, ללא דיון וללא חקירת עדים או מומחים.[8] יתרה מכך, הצדדים רשאים להסכים כי הפסק יינתן ללא נימוקים – אפשרות שעשויה לקצר עוד יותר את ההליך ולהפחית עלויות.[9] עם זאת, בטרם יבחרו באפשרות זו, ראוי שישקלו גם שיקולי אכיפה, ובפרט את האפשרות שבמדינות מסוימות היעדר נימוקים עלול לשמש עילה לביטול הפסק או לסירוב לאכיפתו, אף אם הצדדים הסכימו לכך במפורש.[10]
הוספתו של HEAP משקפת את מגמתו הברורה של ה-ICC להעמיד לרשות הצדדים מנגנוני בוררות מהירים, גמישים ויעילים יותר, מבלי לוותר על המסגרת המוסדית והדיונית המאפיינת את הליכי ה-ICC.
מבחינתן של חברות ישראליות הפועלות בסחר בינלאומי, לחידוש זה עשויה להיות חשיבות מעשית מיוחדת. לא אחת, חברות אלה ניצבות בפני סכסוכים חוצי-גבולות בהיקף כספי מוגבל, אשר אינם מצדיקים, מבחינה כלכלית ועסקית, ניהולו של הליך בוררות מלא, ממושך ויקר. בהקשר זה, HEAP צפוי להציע מסלול אפקטיבי יותר למימוש זכויות, באמצעות מנגנון מוסדי מוכר המאפשר הכרעה מהירה, בעלויות נמוכות ובמסגרת דיונית פשוטה יותר. במובן זה, ההליך החדש עשוי להרחיב בפועל את הנגישות לבוררות בינלאומית ולהעניק לחברות אלה חלופה יעילה וישימה יותר לאכיפת זכויותיהן.
