בעתירה בהולה לבג"ץ נתבקשו בשבוע שעבר הכנסת, הממשלה והרבנות הראשית להכריז "לאלתר ובאופן דחוף על עיבור השנה, כך שייקבע חודש אדר שני, ויידחה חודש ניסן ב-30 יום" (בג"צ 2152/20 ידידיה משולמי נ' הרבנות הראשית לישראל ואח'). לטענת העותר: "מצב החירום הנוכחי מחייב לעשות כן, בבחינת 'עזרה ראשונה' נוכח אחינו בית ישראל הנתונים בבידוד ובהסגר, ואשר לא יהיה סיפק בידם להערך לקיום חג הפסח כהלכתו". בפסק הדין נקבע כי מועד חג הפסח לא יידחה; אולם מה על מועדי הגשת ערעורי מס והשגות בתקופה זו?
בתוקף סמכותו הודיע שר המשפטים על תחולת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) התשנ"א-1991, עד ליום 16 באפריל 2020. משמעות ההודעה היא שתקופת מצב החירום לא תבוא במספר הימים לביצוע פעולה משפטית. כך למשל: אם בדרך כלל יש להגיש הודעת ערעור על שומה בצו בתוך 30 ימים מיום המצאתה לידי הנישום, אזי 30 ימים אלו יימנו מבלי להתחשב בימי תקופת מצב החירום. באופן דומה תדחה הגשתן של הודעות המפרשות את נימוקי השומה ונימוקי הערעור שמועד הגשתן קצוב בתקנות.
ומה לגבי פעולות משפטיות שבית המשפט קבע מועד מדויק לעשייתן (כגון: הגשת תצהירים, סיכומים, או אפילו הגשת ערעור מס שהוענקה ארכה להגשתו)? בסוגיה זו הערפל המשפטי סמיך. לשיטת לשכת עורכי הדין, המגובה להבנתה בהבהרותיו של היועץ המשפטי לבתי המשפט, גם מועדים אלו נדחים אוטומטית בתקופת מצב החירום. מנגד, בית המשפט העליון קבע בפסיקתו (מיום 16.3.20) כי "מקום בו קבע בית המשפט בהחלטה שיפוטית כי יש להגיש כתב בי-דין מסוים במועד מדויק, כי אז יש לקיים את החלטת בית המשפט אלא אם ניתנה הארכת מועד (אף בדיעבד)". עד שיתפזר הערפל, אנו ממליצים, למען הזהירות, לבקש מבית המשפט לדחות מועדים אלו ככל שנדרש.
לעומת המועדים הקשורים בניהול ההליך המשפטי, הליך השומה (ובכלל זה מועד הגשת השגות) "נופל בין הכסאות". תקנות החירום חלות על בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל, אך לא על משרדי פקידי השומה. משכך, ככל שנישום אינו יכול להגיש את השגתו על שומה לפי מיטב השפיטה במועדה (30 ימים מיום המצאת השומה לידו בתום שלב א'), עליו לבקש מפקיד השומה ארכה להגשתה.
אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי מלא וספציפי.
הדברים האמורים נכונים למועד פרסומם.