ב-10 באוקטובר, 2023 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (ביושבו כבג"ץ) אשר דחה את העתירה שהוגשה נגד נגיד בנק ישראל, בנק ישראל-הפיקוח על הבנקים ובנק לאומי לישראל בע"מ ("בנק לאומי") בטענה שאסור לבנק לאומי להציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות דיגיטליים.
בלב העתירה עמדה השאלה האם החקיקה העיקרית החלה על פעילותם של הבנקים בישראל– חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 ("חוק הבנקאות") – מסמיכה אותם לבצע פעולות של מכירה וקנייה של מטבעות דיגיטליים.
בית המשפט העליון קובע שהפרשנות שלפיה בנקים רשאים לעסוק גם בפעילות הקשורה במטבעות דיגיטליים עולה בקנה אחד עם פרשנותו הלשונית ומתיישבת עם תכליתו של סעיף 10 לחוק הבנקאות.
במסגרת פסק הדין, השופטת דפנה ברק-ארז עומדת על כך שההסדרה החקיקתית בנוגע למטבעות דיגיטליים נמצאת בשלבי התהוות (בישראל ובעולם), ועל הפרק עודנה עומדת שאלת סיווגם של המטבעות הדיגיטליים, לצרכים שונים, כמטבע, כנייר ערך או כנכס. בעוד שבמסגרת פסק הדין בית המשפט העליון אינו נדרש להכריע בשאלת סיווגם של המטבעות הדיגיטליים, לעניין פרשנות המונח "נכסים אחרים" המופיע בסעיף 10(7) לחוק הבנקאות קובע בית המשפט העליון כי המונח רחב וכללי דיו על מנת לכלול בתוכו גם מטבעות דיגיטליים.
בשולי הדברים, בית המשפט העליון מזכיר גם את טיוטת הוראת נוהל בנקאי תקין 310 שעניינה מעורבות של תאגידים בנקאיים בפעילויות הקשורות לנכסים קריפטוגרפיים* תוך שבית המשפט מביע עמדתו לפיה יש לצפות שהמערכת הבנקאית תקדיש מאמצים להסדרת היבטי הפיקוח הנלווים לכניסתם של המטבעות הדיגיטליים לזירה הבנקאית.
בעוד שנחיצות ההסדרה הרגולטורית של תחום המטבעות הדיגיטליים בישראל אינה עומדת בספק (בדומה למאמצי הסדרה מגוונים שמבוצעים כיום ברחבי העולם), גישתו של בית המשפט העליון, המציע פרשנות גמישה של החקיקה הקיימת לצורך מתן מענה להתפתחות הטכנולוגית המואצת ולכלים פיננסיים מתקדמים – מהווה חיזוק משמעותי וקריאת עידוד לשחקנים השונים בתעשיית המטבעות הדיגיטליים בישראל.
משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה, ומאפשר לכם להתייעץ עם מומחי המשרד בנוגע לפעילות במטבעות דיגיטליים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה.
*להרחבה, ראו את עדכון הלקוחות שלנו בנושא.
*עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
