ביום 21 באוגוסט 2025 פרסם סגל רשות ניירות ערך שאלות ותשובות במספר נושאים, המובאים להלן בתמצית.
נושאי משרה וממשל תאגידי
- שו"ת 101ב.22 – קביעת יעדים מדידים למענק ליו"ר דירקטור פעיל על ידי ועדת התגמול ודירקטוריון
בעמדה משפטית 101-21: מדיניות תגמול (Practice Best)[1], נקבע כי במקרים מסוימים רשאים ועדת התגמול והדירקטוריון לקבוע יעדים מדידים לצורך הענקת מענקים לדירקטור, ללא צורך באישור האסיפה הכללית, וזאת באחד משני מקרים חריגים שפורטו בעמדה וביניהם המקרה שבו מדובר בנושא משרה שנוסף לכהונתו כדירקטור מכהן גם בתפקיד תפעולי בחברה.
במענה לשאלה, הבהיר סגל הרשות כי יו"ר דירקטוריון, אף אם הוא מוגדר כ"יו"ר דירקטוריון פעיל", אינו יכול להיחשב כבעל תפקיד תפעולי בחברה לעניין יישום החריג שנקבע בעמדה המשפטית כאמור. זאת מאחר שתפקידו של יו"ר הדירקטוריון הוא לפקח על פעילות החברה וההנהלה (ובענין זה יוער כי ליו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית לא יוקנו סמכויות הנתונות למי שכפוף למנכ"ל, כך שקיים איסור על כהונתו בתפקיד תפעולי), ואילו ההחריג מתייחס לגורמים שפועלים בתפקיד שהוא נוסף לכהונתם בדירקטוריון, כאשר המונח "תפעולי" נועד להתייחס לתפקידי ביצוע שוטפים ואופרטיביים בחברה כעובדים או כנושאי משרה בחברה (שאינם דירקטורים). לפיכך, ככל שמדובר בקביעת תנאי תגמול בקשר עם הכהונה כדירקטור בלבד, יש לקבל את אישור האסיפה הכללית בהתאם לחוק.
- שו"ת 101ב.23 – מנגנון גמול מדורג לדירקטור חיצוני, שישתנה במהלך הכהונה
תקנה 4(ד) לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000 קובעת כי סכום הגמול השנתי יובא לידיעת המועמד לכהונת דירקטור חיצוני קודם לקבלת הסכמתו לכהן בתפקיד והוא לא ישונה במשך כל תקופת כהונה של 3 שנים.
במענה לשאלה, הבהיר סגל הרשות כי ניתן לקבוע מראש מנגנון של גמול מדורג לדירקטור חיצוני בתנאי שהגמול שנקבע הוא סכום נומינלי ומועדי שינוי הגמול מעוגנים מראש בהחלטת המינוי, כאשר הן סכום הגמול והן מועדי שינוי גובה הגמול אינם תלויים במשתנים נוספים (דוגמת תוצאות החברה, היקפי פעילותה או כל תנאי אחר) ואינם ניתנים לשינוי במהלך תקופת הכהונה.
- שו"ת 101ב.21 – עבר פלילי של מועמדים לכהונה בדירקטוריון
סעיף 226 לחוק החברות קובע הגבלות על מינוי של דירקטור בחברה ציבורית או בחברת איגרות חוב אשר הורשע בעבירות המנויות בסעיף האמור. חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019 ("חוק המידע הפלילי"), קובע מי יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי ולאילו מטרות וסעיף 12 לחוק המידע הפלילי קובע כי המשטרה תמסור מידע מהמרשם פלילי בין היתר אם מבקש הזכות נתן את הסכמתו לכך. שילוב סעיף 226 לחוק החברות וסעיף 12 לחוק המידע הפלילי מהווה מקור סמכות לקבלת מידע פלילי על מועמד לכהונת דירקטור.
בתשובה הובהר כי המגבלות בחוק החברות יחד עם סעיף 12 לחוק המידע הפלילי מהווה מקור סמכות לקבלת מידע פלילי אודות מועמד לכהונת דירקטור.
חוק החברות אינו מחייב את המועמד לפרט את תוכן המידע הפלילי על אודותיו אלא רק להצהיר על כך שלא הורשע בעבירות מסוימות וכי הצהרה זו תישמר במשרדה הרשום של החברה ותהיה פתוחה לעיונו של כל אחד. לפיכך, בצד התצהיר עליו נדרש מועמד לחתום לפי חוק החברות נדרש המועמד לחתום גם על הסכמה לפי חוק המידע הפלילי במטרה לאפשר לחברה לוודא את נכונות ההצהרה ועדכניותה, במקרים בהם יתעורר חשש שההצהרה שקרית או שהדירקטור הורשע במהלך כהונתו ואל דיווח על כך.
עוד הובהר כי ייתכן מצב שתקופות ההתיישנות בחוק המידע הפלילי המתייחסות לעבירות המנויות בסעיף 226 לחוק החברות קצרות יותר מתקופת 5 השנים הקבועה בסעיף 226 לחוק החברות ובמקרים אלה המועמדים יוכלו להצהיר שהם עומדים בדרישות חוק החברות.
תשקיפים
- שו"ת 103.38 – סיווג תאגיד שמנפיק רק אגרות חוב לציבור כתאגיד קטן
במענה לשאלה הבהיר סגל הרשות כי, הקריטריון הרלבנטי לסיווג תאגיד שהנפיק רק אגרות חוב לציבור כתאגיד קטן הוא הערך הנקוב של אגרות חוב שבמחזור. לאור האמור, תאגיד שעל פי תשקיף ההנפקה הראשונה לו לציבור ינפיק רק אגרות חוב שהערך הנקוב שלהן לא יעלה על 200 מיליון שקלים, יכול לאמץ את ההקלות של "תאגיד קטן" כבר בנוגע לתשקיף ההנפקה, ללא תלות בהון העצמי של אותו תאגיד (גם אם ההון העצמי שלו עולה על 300 מיליון ש"ח).
לשאלות והתשובות לחצו כאן.
[1] לקישור לעמדה משפטית 101-21 לחץ כאן.
