ביום 14 בינואר 2024 פרסם סגל רשות ניירות ערך עדכון נוסף לעמדת אשראי בר דיווח ("העמדה"). להלן עיקרי העדכונים:
- אופן בחינת מהותיות העמדת מסגרות אשראי מחייבות – נוספה הבהרה שלפיה מהותיות העמדת מסגרת אשראי נבחנת ביחס להעמדתה של מסגרת אשראי חתומה ומחייבת. בהתאם, במקרה של העמדת מסגרת אשראי חתומה ומחייבת, על התאגיד ליישם את החזקות הכמותיות שנקבעו ביחס להגדרת "הלוואה מהותית" (אשר עד היום התייחסה למימוש מסגרת אשראי), תוך שקלול כל מסגרות האשראי המחייבות שהועמדו בעבר לתאגיד המדווח והן בתוקף למועד הבדיקה.
החזקות הכמותיות כוללות שני מבחנים מאזניים – מבחן לפי סך הנכסים ומבחן לפי סך ההתחייבויות. דוגמא ליישום נדרש של החזקות הכמותיות כאמור ביחס למסגרת אשראי חתומה ומחייבת, נכללה בשו"ת מספר 10, שהתווסף לעמדה. לפיו, במקרה של נטילת מסגרת אשראי חתומה ומחייבת חדשה: (א) במבחן ההתחייבותי – יש לכלול במונה את סכום מסגרת האשראי שהועמדה ובמכנה את סך ההלוואות של החברה בתוספת סך מסגרות האשראי המחייבות שטרם נוצלו בתוספת מסגרת האשראי החדשה; ו-(ב) במבחן הנכסים – יש לכלול במונה את סכום מסגרת האשראי שהועמדה ובמכנה את סך נכסי התאגיד, ללא מסגרת האשראי, הואיל וכל עוד המסגרת לא נוצלה, היא לא משפיעה על סך נכסי התאגיד. עוד הובהר כי אין באמור כדי לקבוע שאירוע כאמור בהכרח לא מקים חובת דיווח לפי הוראות תקנה 36 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים ועל התאגיד לבחון את מכלול תנאי מסגרת האשראי בטרם גיבוש ההחלטה אם מדובר באירוע אשראי בר דיווח ואם לאו.
- גילוי ביחס למסגרות אשראי לא מחייבות – בשו"ת 12 שהתווסף לעמדה, הובהר כי ככל שתאגיד בוחר לתת גילוי בדבר מסגרת אשראי שאינה מחייבת (מתאגיד בנקאי או שאינו בנקאי), עליו לציין באופן מפורש את היותה מסגרת שאינה מחייבת ולתת לה גילוי מובחן ונפרד ממסגרות אשראי מחייבות.
- "הלוואה מהותית" ב"ישות השקעה" – בשו"ת 8 שהתווסף לעמדה, הובהר כיצד להפעיל את מבחני המהותיות ביישות השקעה, בהתחשב בכך שיישות השקעה מציגה את השקעותיה בחברות המוחזקות לפי שווי הוגן. בהתאם להבהרה, ביחס להלוואה שנטלה יישות ההשקעה כחברת אם – בהעדר נסיבות מיוחדות, הבחינה תיעשה בהתאם לחזקת המהותיות בעמדה, כאשר דוחותיה הכספיים המאוחדים של ישות ההשקעה הם אותם הדוחות המוצגים בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים החלים על ישות השקעה ושבהם ההשקעות מוצגות בשווי הוגן; וביחס להלוואה שנטלה חברה בת – בהעדר נסיבות מיוחדות, הגישה העדיפה תהא בחינת מהותיות ההלוואה ביחס לסך נכסי התאגיד במאוחד אילו ישות ההשקעה הייתה מאחדת את החברות הבנות, וכן ביחס לסך ההלוואות של כלל החברות הבנות אילו ישות ההשקעה הייתה מאחדת את החברות הבנות.
- ערבויות – בשו"ת 9 שהתווסף לעמדה הובהר כי במבחנים הכמותיים להגדרת הלוואה מהותית אין צורך לקחת בחשבון (במונה ובמכנה) ערבויות, כדוגמת ערבות חוק המכר, שהתאגיד או חברות בנות שלו העניקו לצדדים שלישיים, שכן בחינת החזקות הכמותיות מבוססת רק על הלוואות (מימון) שהתאגיד או חברות בנות שלו נטלו בעצמן.
- יישום מבחני העמדה בעת נטילת הלוואה חדשה – בשו"ת 11 שהתווסף לעמדה, הובהר חישוב המבחנים הכמותיים בעת נטילת הלוואה חדשה, כאשר במבחן ההתחייבותי, יש לכלול במונה את סכום ההלוואה החדשה ובמכנה את ההלוואות שנוצלו בפועל (ללא מסגרת אשראי לא מנוצלת), בתוספת סכום ההלוואה החדשה; ובמבחן הנכסים יש לכלול במונה את ההלוואה החדשה ובמכנה את סך הכנסים בתוספת ההלוואה החדשה, הואיל ובעת נטילתה היא משפיעה על סך נכסי התאגיד.
לקישור לעמדה העדכנית לחץ כאן.
משרדנו מתמחה בייצוג וליווי חברות ונושאי משרה בתחום התאגידים ושוק ההון. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה בקשר לעדכון העמדה.
