ביום 8 במאי פנתה רשות ניירות ערך לתאגידים מדווחים בדרישה להשיב לשאלון בנושא סיכוני סביבה, וזאת עד ליום א', ה-4 ביוני, 2023.
השאלון, שנשלח מכח סמכותה של הרשות לפי סעיף 56א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, בדבר דרישת ידיעות ומסמכים, עוסק בין היתר בשאלות אודות ניהול סיכוני הסביבה בחברה, מנגנוני הפיקוח הנוהגים בה, וכן הערכה וגילוי של סיכוני סביבה וסיכוני אקלים.
השאלון הוא נדבך נוסף במגמה העולמית להגברת הגילוי והדיווח אודות סיכוני אקלים, המצטרף למשל לטיוטת תקנות ה-SEC (אשר טרם אושרו ומפרסומים לא רשמיים אחרונים, נראה כי אישורן שהיה צפוי בחודש אפריל, נדחה לסתיו 2023), המבקשות לבצע סטנדרטיזציה בגילוי אודות ניהול סיכוני אקלים בקרב חברות ציבוריות הנסחרות בארה"ב.
כפי שמציינת הרשות בעצמה, הערכה וגילוי ביחס לסיכוני סביבה הופכים להיות משמעותיים יותר עבור משקיעים לצורך הערכת כדאיות ההשקעה, וגם בהקשרים אלו דרושה היערכות מצד התאגידים – הן בגיבוש מדיניות סביבתית רלוונטית לפעילות התאגיד באופן כללי והן בהתייחסות לשאלות זיהוי סיכונים אלו וגילוי אודותם בדוחות הכספיים.
ריכזנו לנוחותכם תשובות לשאלות נפוצות:
מהי מטרת השאלון?
השאלון פורסם על ידי מחלקת ביקורת והערכה ברשות, כחלק מתהליך לימוד ואיסוף מידע על האופן בו מתמודדות חברות בשוק הישראלי עם סיכוני סביבה ואקלים – הן ביחס להערכת הסיכון עצמו, הגילוי אודותיו וההתמודדות עמו, וניתן להעריך כי בהמשך תפורסם עמדת הרשות ביחס לגילוי הנדרש. כך למשל נהגה הרשות לאחר ביקורת רוחב שביצעה מחלקת ביקורת והערכה ברשות בשנת 2022 בתחום סיכוני הסייבר בקרב מדגם של כ-70 תאגידים מדווחים המשתייכים לענפים שונים, שבסיומה פורסמו על ידי הרשות בחודש ינואר 2023 דרישות גילוי הנוגעות לסיכונים אלו.
האם השאלון נועד לזהות הפרות של הוראות החוק? האם צפויים להינקט הליכי אכיפה בעקבותיו?
מטרת איסוף המידע במסגרת השאלון היא לצרכי אסדרה כללית, קביעת מדיניות וגיבוש עמדתה של הרשות והוא אינו נועד באופן עקרוני לצרכי נקיטה בהליכי אכיפה. עם זאת, יש לשים לב שחלק מהשאלות בשאלון כוללות התייחסות לגילוי בדוח תקופתי (פרטים שעל תאגיד לכלול בדיווחיו בהתאם לסעיף 28 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט-1969) ויש להקפיד כרגיל על מענה נכון והולם לשאלות שנשאלו במסגרתו.
האם כלל התאגידים המדווחים קיבלו את השאלון? האם השאלון זהה לכולם?
השאלון נשלח למדגם של תאגידים מדווחים וישנם שני סוגי שאלונים אשר נשלחו לחברות – שאלון "רוחב", אשר אינו כולל דרישה ספציפית להמצאת אסמכתאות, ושאלון "עומק" הכולל דרישה כאמור. יש להקפיד להתייחס לשאלון הספציפי שנשלח לחברה באמצעות מערכת "יעל".
היכן נדרש למסור פירוט נוסף?
עבור מרבית השאלות בשאלון יש לענות באמצעות התשובות המובנות הכלולות בעמודת התשובה בקובץ שהתקבל מהרשות. בנוסף לכך, ישנן שאלות נקודתיות אשר ביחס אליהן ניתנה הנחיה כמפורט בעמודת דברי ההסבר למסור פירוט נוסף, ככל ונבחרה תשובה מסוימת. מלבד שאלות אלו, אין חובה לכלול פירוט נוסף אודות התשובות המובנות שנבחרו מתוך תפריט הבחירה.
האם יש צורך לצרף אסמכתאות למענה על השאלון?
ככל ואין דרישה ספציפית לכך במסגרת השאלון שהתקבל בידי החברה, אין חובה לצרף אסמכתאות על מנת לתמוך בתשובות שסומנו בשאלון.
החברה הנדרשת להשיב הנה חברת אחזקות ללא פעילות מהותית עצמית. כיצד עליה להתייחס לשאלון והאם עליה להתייחס לחברות בת? כיצד להתייחס לחברת בת ציבורית שנדרשת גם היא להשיב על השאלון?
התשובה תלוית נסיבות. במקרים בהם מעורבות חברת האחזקות בהיבטי סביבה של חברות הבת היא מועטה, יש מקום לשקול להתייחס רק לחברת האחזקות עצמה, כך גם במקרה בו מדובר בחברת בת ציבורית המשיבה לשאלון בנפרד. לאור כך שיש לבחון כל מקרה לגופו, אנחנו מזמינות אתכם להתייעץ עמנו בסוגיות אלו על מנת לגבש את המענה המיטבי עבורכם.
החברה אימצה תכנית אכיפה פנימית בתחום הגנת הסביבה. כיצד יש להתייחס אליה במסגרת המענה על השאלון?
ניתן להתייחס לתכנית האכיפה במסגרת השאלה העוסקת בתכניות עבודה בתחום סיכוני סביבה. בהקשרים אלו, מוצע להשיב בהתאם גם על השאלות העוקבות ולהתייחס גם לממונה האכיפה שמונה מכוחה, תוך שניתן לציין את הפרטים הרלוונטיים במידת הצורך במסגרת עמודת הפירוט הנוסף בשאלה המתאימה.
כיצד יש למסור את המענה לשאלון לידי הרשות?
את השאלון יש לדווח באמצעות מערכת המגנ"א באמצעות טופס ת-206 (דיווח לא פומבי), וזאת לאחר המרתו לקובץ text (tab delimited), בצירוף קבצי אסמכתאות בפורמט PDF, ככל שצורפו.
ההמלצה היא לפנות לייעוץ משפטי מתאים הן ביחס לגיבוש המענה מטעם התאגיד לשאלון והן ביחס להיערכות עתידית לאור המגמות בשווקים.
אנו עומדות לרשותכם בכל שאלה בנושא.
