השותפים דניאל פסרמן (רו"ח), שלמה אביעד זידר ועוה"ד הבכיר מורן בן דיין (רו"ח) במאמר שפורסם בבטאון "רואה החשבון" של לשכת רוה"ח (מרץ 2022).
מזה תקופה שישראל מהווה מוקד משיכה לתאגידים רב-לאומיים, המשלבים בפעילותם גם חברות ישראליות, בהיקפים שמשתנים ממקרה אחד למשנהו. במקרים רבים החברה הישראלית מספקת לקבוצה הרב-לאומית שירותים, המתומחרים בהתאם לשיטת ה-Cost Plus"" או לפי שיטה כלכלית אחרת, בהתאם למידת התרומה לקבוצה ולמורכבות השירותים המוענקים על ידי החברה הישראלית. לא פעם כתוצאה מאופן ההתחשבנות נוצרת בספרי החברה הישראלית יתרת חובה בין-חברתית. כך, בין היתר, משום שהקבוצה פועלת בראי שיקולים עסקיים-תזרימיים חוצי מדינות ויבשות. זאת ועוד, לעיתים ההתחשבנות הבין-חברתית מתבצעת באופן מחזורי ואין נקודת זמן שבה היתרה "נסגרת" במלואה – שכן, במקביל לתקבולים עבור שירותי העבר ניתנים שירותים חדשים שכפופים (גם הם) למשטר תשלומים של "שוטף פלוס".
