לקראת יום הבחירות לכנסת ה-26 שיחול ביום 27.10.2026, ריכזנו עבורכם את כל מה שמעסיקים צריכים לדעת על מנת להיערך.
תקציר מנהלים
- הפעלת מקום העבודה ביום הבחירות: ככלל, אפשר להפעיל את מקום העבודה ביום הבחירות, אך אין בכך היתר לחייב עובדים להגיע. ועדת הבחירות המרכזית פרסמה רשימה של מקומות עבודה המורשים לפעול כמו: תחבורה, הסעדה, שירותי בריאות וכיוב', אך גם כאשר העובדים נדרשים לעבוד, יש לאפשר לבעלי זכות הצבעה לממש אותה.
- יום הבחירות = יום שבתון: היעדרות העובד ביום הבחירות אינה מנוכה מימי החופשה. שעות השבתון אינן מוגדרות במפורש: הגישה המקובלת היא 7:00-22:00, לצד פרשנות של שבתון מחצות עד חצות.
- שכר עבור שבתון יום הבחירות: עובד המועסק אצל אותו מעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בסמוך ליום הבחירות זכאי לקבל את השכר שהיה מקבל אילו עבד באותו יום (בעבודות יזומות במוסד ציבורי, הזכאות מותנית ב-14 ימי עבודה במהלך החודשיים שקדמו לבחירות).
- שכר עבור מי שעובד ביום הבחירות: לעובדים המועסקים בפועל ביום הבחירות נהוג לשלם שכר בשיעור של 200%, אף ששיעור זה אינו מעוגן במפורש בחוק. בכל מקרה יש לבחון את ההסכמים וההסדרים החלים.
- החריגים לתשלום: על עובדים שאינם אזרחי ישראל, המועסקים בענפי המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה או בסיעוד אצל מעסיק יחיד, ועל עובדים שהועסקו אצל אותו מעסיק פחות מ- 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות חל הסדר מיוחד. ככלל, הם יקבלו שכר רגיל אם יעבדו, ולא יהיו זכאים לתשלום מכוח השבתון אם ייעדרו. זכאות לתשלום מסיבה אחרת נבחנת בנפרד.
הערכות ליום הבחירות – כל מה שמעסיק צריך לדעת
האם אפשר לפתוח את מקום העבודה ולחייב עובדים להגיע ביום הבחירות?
החוק אינו אוסר במפורש על פתיחת עסקים ביום הבחירות. עם זאת, מקום עבודה שאינו מוחרג מהשבתון ביום הבחירות, אינו רשאי לחייב את עובדיו להגיע, והעסקתם ביום זה צריכה להיות בהסכמתם. במקומות עבודה שנכללים בהחרגה, ניתן לדרוש עבודה בהתאם להסדר החל. בכל מקרה, יש לתכנן את סידור העבודה כך שכל העובדים בעלי זכות הצבעה יוכלו להצביע.
האם העובדים זכאים לשבתון ביום הבחירות, באילו שעות והאם הוא מנוכה מהחופשה?
חוק-יסוד: הכנסת קובע כי יום הבחירות הוא יום שבתון. לכן, ככלל, העובדים אינם חייבים להתייצב לעבודה, והיעדרות בשל השבתון אינה גורעת מיתרת החופשה שלהם. שעות השבתון, לפי הפרשנות המקובלת, הן שעות הפתיחה של הקלפיות, בין 07:00 ל-22:00. עם זאת, החוק אינו מגדיר במפורש את שעות השבתון, וקיימת גם פרשנות שלפיה הוא חל מחצות ועד חצות. שירותי התחבורה ושירותים ציבוריים נוספים שקבעה ועדת הבחירות המרכזית ממשיכים לפעול.
אילו פעילויות נכללות בחריג לשבתון?
הודעת ועדת הבחירות המרכזית מיום 22.9.2026 מפרטת את השירותים שימשיכו לפעול. הרשימה כוללת פעילויות מתחומים שונים, ובחלקן נקבעו מגבלות על שעות הפעילות או על היקפה. לכן, אין להסתפק בבדיקת תחום העיסוק הכללי של העסק, אלא לבדוק את פירוט השירותים שהוחרגו מהשבתון והתנאים להפעלתם מופיע באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26.
מתי היעדרות ביום הבחירות מזכה בשכר?
הזכאות חלה על עובד שהועסק אצל אותו מעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות סמוך ליום הבחירות. היא חלה גם על עובד בעבודות יזומות במוסד ציבורי שעבד לפחות 14 ימים במהלך החודשיים שקדמו לבחירות. בכפוף לחריג המפורט בהמשך, עובד העומד בתנאים יקבל את השכר שהיה משתכר אילו עבד באותו יום, ללא ניכוי ממכסת החופשה.
כיצד מחשבים את השכר לו זכאי העובד?
אצל עובד במשכורת חודשית, השבתון אינו מפחית את המשכורת הרגילה, בכפוף לזכאותו. אצל עובד בשכר יומי או שעתי, יש לבדוק מה היה צפוי להשתכר באותו יום לפי מתכונת עבודתו הרגילה וסידור העבודה שהיה חל עליו.
כיצד מחשבים את השכר של מי שכן עובד ביום הבחירות?
אף שהחוק אינו קובע במפורש תעריף מיוחד לעבודה ביום זה, התשלום המקובל הוא בשיעור כולל של 200% מהשכר הרגיל: שכר עבור העבודה עצמה, ולצדו תשלום עבור השבתון. פרשנות זו משתקפת גם בפסיקת בתי הדין לעבודה ובעמדות של ארגוני עובדים. לפני יישומה, יש לבדוק את תנאי הזכאות, את החריג שלהלן ואת הוראותיהם של הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה או הסדר אחר שעשויים לקבוע תנאים שונים או מיטיבים.
ההסדר המיוחד לעובדים שאינם אזרחי ישראל: בענפי המלונאות, ההסעדה, הבניין, החקלאות והתעשייה, וכן בענף הסיעוד אצל מעסיק יחיד, עובד שאינו אזרח ישראל זכאי לשכר רגיל בלבד אם עבד ביום הבחירות. אם לא עבד, הוא אינו זכאי לתשלום בשל השבתון עצמו. עם זאת, אין בכך לשלול תשלום המגיע לו בשל עילת היעדרות אחרת, כגון מחלה, חופשה, חג, אבל, מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית או היעדרות מותרת אחרת לפי החוק, בהתאם לתנאי הזכאות.
לא סוג האשרה קובע את תחולת החריג. ההסדר אינו חל באופן גורף על כל מי שאינו אזרח ישראל, אלא רק בענפים שנמנו לעיל. לכן, יש לבדוק את אזרחותו ואת ענף העסקתו של העובד, ולא להסתמך על סוג רישיון הישיבה. אם אינו אזרח ישראל ומועסק בענף שאינו נכלל ברשימה, חלים עליו הכללים הרגילים.
