אחרי ציפיה של שנתיים, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה אתמול (6.3.2024) כי היא מאשרת את כללי הגילוי בנושא אקלים לחברות ציבוריות בארה"ב.
כפי שציין יו"ר ה-SEC, הכללים נועדו לספק למשקיעים מידע עקבי, בר השוואה ושימושי לצורך קבלת החלטות השקעה, לצד כללי גילוי ברורים שנועדו להפוך את הדיווחים השונים להיות אמינים יותר.
הכללים החדשים, הנפרשים על פני 886 עמודים, דורשים לראשונה מחברות רשומות בבורסה לספק מידע בדוחותיהן הפומביים על:
- סיכוני אקלים שיש להם או שסביר להניח שתהיה להם השפעה מהותית על הפעילות העסקית, האסטרטגיה או המצב הפיננסי של החברה.
- התכניות להתמודדות עם סיכונים אלו ומתן פרטים בדבר יישומן.
- השלכות פיננסיות של אירועי מזג אוויר חמורים כגון שטפונות, בצורת, טמפרטורות קיצוניות ועליית מפלס הים.
- חובות דיווח על הפיקוח שבוצע על ידי הדירקטוריון ביחס לסיכוני אקלים ותפקידי ההנהלה בהערכת וניהול סיכוני האקלים המהותיים הנוגעים לחברה, ועל יעדי אקלים אשר יש בהם כדי להשפיע מהותית על פעילות החברה או מצבה הפיננסי.
היקף תחולתם של הכללים השתנה משמעותית ביחס להצעת ה-SEC במרץ 2022, ומתחולה כוללנית של חובת גילוי על כלל החברות המדווחות בארה"ב. כמו כן, צומצמו הדרישות מההצעה המקורית שפורסמה על ידי ה-SEC במרץ 2022, ובעיקר הדרישה המרחיבה ביותר בדבר הכללת דיווח אודות פליטות Scope 3, כלומר פליטות גזי חממה עקיפות, אשר נוצרות לאורך שרשרת הערך של החברה ומחוץ לפעילות הישירה שלה, כגון ספקים של חומרי גלם או לקוחות המשתמשים במוצרי החברה.
הכללים שאושרו בסופו של דבר, כוללים חובת גילוי על פליטות גזי חממה כתוצאה מפעילותן של חברות מסוימות – פליטות ישירות (Scope 1) ופליטות עקיפות (Scope 2 – מכלול משני של פליטות עקיפות שמקורן בהפקת אנרגיה שהחברה רוכשת לשימושה). הכללים מחילים חובה זו בהדרגה ובמקטעים שונים על:
- Large accelerated filers, שהן חברות אשר לפחות 700 מיליון דולר במניותיהן מוחזק על ידי הציבור (להבדיל מבעל שליטה או גורמים בחברה עצמה);
- Accelerated filers, שהן חברות שבין 75 ל-700 מיליון דולר במניותיהן מוחזק בידי הציבור.
ה-SEC מעריכה כי מדובר בכ-7,000 חברות אמריקאיות ובכ-900 חברות זרות הנסחרות בארה"ב. חברות מדווחות קטנות יותר אשר אינן עונות לקריטריונים, תהיינה פטורות מחובות דיווח על פליטות.
הכללים ייכנסו לתוקפם בהדרגה בעשור הבא, כאשר חלקים מסוימים ייכנסו לתוקף כבר ב-2025.
יצוין כי הכללים בכלל ובפרט הדרישה כאמור לגילוי אודות פליטות עקיפות, זכו לביקורת נוקבת בייחוד מצד גורמים שונים בארה"ב וטיוטת ההצעה "זכתה" ליותר מ-24,000 הערות מהציבור, בין היתר ביחס לעלויות הנכבדות שכללי הגילוי המרחיבים היו מטילים על החברות. בהקשר הזה, גם הרוב הדחוק בו אושרו הכללים (3:2) מציב איום על תוקפם, וייתכן שהם יוצבו לבחינה משפטית אף עוד טרם כניסתם הפורמלית לתוקף בעוד 60 ימים.
העובדה כי סיכוני אקלים נכללים מעתה באופן רשמי כחלק מחובות הדיווח בהתאם לכללי ה-SEC מהווה ציון דרך חשוב ומשמעותי במגמת הגילוי והדיווח המתרחבת בהיבטי ESG. בכך, מלבד הנטל שיוטל על החברות בהיבטי רגולציה, החברות המדווחות עתידות גם להגדיל את החשיפה שלהן לסיכוני ליטיגציה ביחס למהימנות הדיווחים ותוכנם.
בישראל – אנו ממתינים לפרסום ממצאי ביקורת הרוחב אודות גילוי סיכוני סביבה ואקלים של רשות ניירות ערך שנערכה ברבעון השני של 2023, וייתכן שאף לכללי גילוי ודיווח שיגיעו בהתאם לביקורת עצמה ובהמשך לצעד המשמעותי שנקטה בו מקבילתה האמריקאית.
מגמת הרחבת הדיווח והגילוי בהיבטי ESG, קיימות ואקלים עתידה להמשיך ולהתעצם בעתיד הקרוב, וחברות לא יכולות להמתין "לרגע האחרון" ועליהן לבנות תשתית מתאימה לאיסוף המידע ולדיווח מבעוד מועד, לפני שהרגולציה תהפוך לגורם סיכון בעצמה עבור אותן החברות.
אנו מזמינים אתכן ואתכם להתייעץ איתנו בכל שאלה הנוגעת לעדכון זה ולהתפתחויות רגולטוריות בתחום ה-ESG.
