הצעת החוק שאושרה בוועדת הפנים והגנת הסביבה מסמנת מהלך רגולטורי רחב היקף, שמטרתו להסדיר את אופן הטיפול בפסולת בניין באמצעות חלוקה מחודשת של אחריות בין הגורמים הפועלים בענף, חיזוק מנגנוני הפיקוח והטמעת מערכות בקרה מבוססות טכנולוגיה.
ביום 9 ביוני 2026 אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את נוסח הצעת החוק והיא צפויה לעלות כעת לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הצורך בהסדרה נובע, בין היתר, מהיקפי פסולת הבניין והשיפוצים בישראל ומהנזקים הנגרמים כאשר פסולת זו אינה מפונה לאתרים מורשים.
במרכז ההצעה עומד מנגנון פיקוח שנועד ללוות את הפסולת לאורך כל שלבי הטיפול בה. לפי ההסדר המוצע, יצרני פסולת הבניין – ובהם קבלנים, יזמים ומשפצים – יחויבו להתקשר עם מובילי פסולת מורשים ועם אתרי קצה מורשים, במסגרת שתבטיח כי הפסולת תפונה ותועבר ליעד מאושר ומפוקח. נוסף על כך, ההצעה כוללת חובות רישום, דיווח ובקרה שנועדו לאפשר מעקב יעיל יותר אחר תנועת הפסולת.
מרכיב נוסף בהסדר המוצע הוא הקמת מערכת תשלומים ממשלתית, שנועדה לחזק את הבקרה על אופן הטיפול בפסולת הבניין. לפי מנגנון זה, התשלום עבור פינוי הפסולת יועבר רק לאחר שניתן יהיה לאמת כי הפסולת פונתה בפועל לאתר מורשה.
לצד זאת, ההצעה מחמירה את הדרישות החלות על מובילי פסולת, מרחיבה את חובות הדיווח והתיעוד ומשלבת אמצעי בקרה טכנולוגיים וכלי אכיפה מנהליים.
הסנקציות בגין הפרת דרישות החוק – ובהן הובלת פסולת בניין ללא רישום או ללא אמצעי איכון, העברת פסולת לאתר שאינו מורשה, אי-שמירת תיעוד, ביצוע תשלום שלא באמצעות מנגנון התשלומים הייעודי או השלכת פסולת לכלי שאינו כלי אצירה רשום – צפויות לנוע בין 25,000 ש"ח ל-500,000 ש"ח.
אם החוק יאושר בקריאה שנייה ושלישית, תהיה לכך השפעה ישירה על יזמים, קבלנים, מובילי פסולת, מפעילי אתרי טיפול ורשויות מקומיות, שיידרשו להתאים את אופן ההתקשרות, הדיווח והעמידה בדרישות הרגולציה.
הצוות שלנו ישמח לסייע בהיערכות המתאימה לקראת כניסת החוק לתוקף.
