פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי לוד דחה את עמדת הרשות להגנת הצרכן וקבע: אתרים המציגים פרסומות שהותאמו אישית לגולשים באמצעות פלטפורמות פרסום חיצוניות - לא יישאו באחריות לתוכן הפרסום

ת"צ 40801-09-20 פלוני ופלונית נ' שידורי קשת בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' הש' שמואל בורנשטיין), דחה לאחרונה בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שהוגשה על ידי הורים לילדים בטענה שבאתרי האינטרנט שמפעילות המשיבות (שידורי קשת בע"מ, המפעילה את אתר "מאקו" בו נמצא מדור "מעריב לנוער"; וואלה! המפעילה ערוץ VOD לילדים; פרוגי תקשורת בע"מ – אתר המיועד לילדים ונוער; וישראלי-נשיונל ניוז.קום) מוצגות פרסומות המיועדות לבגירים, בעמודים בהם עושים שימוש גם קטינים.

בבקשת האישור נטען שאתרי האינטרנט מפרים את ההוראות בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ובתקנות מכוחו, האוסרות פרסומות "המכוונות לקטינים" כאשר תכני הפרסומת מיועדים למבוגרים, ובין היתר פרסומות המעודדות צריכת אלכוהול, הימורים, ירידה במשקל, פרסומות בענייני הלוואות, השקעות, טיפולים רפואיים לכאורה, היכרויות ועוד.

רוב המשיבות לבקשה – אתרי האינטרנט בהם הוצגו הפרסומות – טענו כי הן משמשות פלטפורמה בלבד להצגת פרסומות, שאין להן כל אחריות לפרסומות המוצגות באתר, וכי ממילא הפרסומות מוצגות בשטחי פרסום המופעלים על ידי צדדים שלישיים, כך שאין להטיל את האחריות עליהן, במיוחד משעה שהפרסומות מותאמות להרגלי הגולשים, כך שהאחריות רובצת על הורי הקטינים העושים שימוש באותם מחשבים בהם גולשים הקטינים. חלק מהאתרים אף הגדילו והגישו בנסיבות אלו הודעת צד ג' כנגד ההורים.

כאמור, לאחר כמעט 5 שנים של דיון, דחה בית המשפט המחוזי מרכז את בקשת האישור, תוך שהוא קובע, שלא כל פרסום שנעשה במקום שבו מצויים קטינים, או אפילו בעיקר קטינים, הוא פרסום שבהכרח מכוון לקטינים. אגב כך, דחה בית המשפט המחוזי מרכז גם עמדה שהגישה בתיק הרשות להגנת הצרכן, במסגרתה קבעה הרשות כי כאשר עסקינן בתוכן סנסיטיבי, ניתן לייחס אחריות לפלטפורמות בכלל, ולאתרי האינטרנט בהן נעשה הפרסום בפרט.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט, שכאשר מדובר בפרסום המיועד ספציפית לקטינים, למפרסמים אסור לעצום את עיניהם מפני האפשרות כי קטינים יגלו עניין בפרסומות שהם מפרסמים, גם אם הם לא התכוונו לפנות לקהל יעד של קטינים, אך הם לא נוקטים באמצעים על מנת למנוע שפרסום מסוג זה יתפרסם במקום המיועד לקטינים. בהקשר זה, ומבלי לקבוע לגופם של דברים, לא שלל בית המשפט גם את האפשרות להטיל אחריות ביחס לפרסום סנסיטיבי כגון פרסום לקטינים על פלטפורמות פרסום ידועות, ובהן Google Ads, Taboola וכד', והדגיש את העובדה שהן לא היו צד לאותה בקשה.

מדובר בהתפתחות משמעותית נוספת כחלק משורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה בהקשר של אחריות פלטפורמות אינטרנטיות לתכנים המוצגים בהן. אנו, כמובן, לרשותכם בכל שאלה.

עדכון זה נערך בסיועה של חן טרכטנברג.

עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.