מפעם לפעם מבקרים העיתונים את האופן שבו מבלים שחקני כדורגל לאחר משחקים; לאחרונה דן בכך גם בית המשפט במסגרת ערעור מס, שהזכיר את אסיפת ההורים לקראת שנת הלימודים בגן של הבת שלי. הגננת דיברה שם על חשיבות התזונה: "ילד שלא אוכל טוב, הוא ילד רעב, עצבני, שלא מצליח לתפקד. ילד כזה לא יצליח להשיג הישגים". כך פחות או יותר טענה עירוני קריית שמונה כשביקשה להכיר בארוחות שסעדו השחקנים כהוצאה בייצור הכנסה: "שחקני הקבוצה מתנסים מדי יום במאמצים גופניים אינטנסיביים ומאבדים אלפי קלוריות מדי אימון"; וממילא, צריכת המזון (הכולל משקאות וחטיפי אנרגיה) היא הוצאה הכרחית לצורך ביצוע הפעילות מניבת הרווח – "הכרח שמאפשר את הצלחת הקבוצה".
האמנם בזכות התזונה שהוענקה לשחקניה בשנות השומה, לקחה עירוני קריית שמונה את האליפות בעונת 2011/2012? את פקיד השומה זה לא שכנע. לדעתו, ארוחות במסעדות בשרים לאחר משחקים הן "הנאה שאינה חיונית למילוי תפקידם" של השחקנים. פקיד השומה גם לא השתכנע מעדותה של תזונאית הקבוצה שהסבירה שארוחה סטנדרטית במסעדת בשרים "זו ארוחה שמתאימה לאחר משחק"; וגם לא מעדות רואה החשבון שלדבריו "המזון נרכש כחלק הכרחי ובלתי נפרד מהמשחק" ועל כן יש להכיר בניכוי עלותו.
נכון, כנראה שכל אחד צריך לאכול כדי להגיע להישגים, גם בגן וגם על המגרש; ואולם השאלה שהועמדה להכרעה היא: האם יש להתייחס לקבוצה כמו למעביד בענף ההיי-טק שמממן ארוחות לעובדיו; או מנגד, מדוע שפקיד השומה לא יתייחס לתזונת השחקנים (המאבדים כ-2000 קלוריות למשחק) כהוצאה הכרחית לשם הפקת הכנסתם.
סוגיית ההכרה בהוצאות, ובפרט הוצאות שניתן לראותן גם כשייכות לפן העסקי (מצמיח ההכנסה) וגם לפן האישי (מחוייב המציאות), עולה פעם אחר פעם על שולחנם של שופטי המסים. כך למשל, זכורה עדותה הנרגשת של שחקנית ודוגמנית שהטיחה בבית המשפט "יש שופטים שלא נראים משהו" וזה ממש לא מפריע לתיפקודם המקצועי, בעוד שבאשר לה – אם היא לא תצרוך את כל מוצרי הקוסמטיקה היקרים (מאוד) שדרשה את עלותם בניכוי, איש לא ירצה להעסיק אותה והיא לא תוכל להתפרנס.
גם העולם האקדמי מתחבט כבר שנים בסוגיית ההכרה בהוצאות. כך למשל, מוכרת ביקורתה של פרופ' צילי דגן על האבחנה בין הפרטי לעסקי שנראית משכנעת, אך למעשה "ריקה מתוכן מהותי". לדברי דגן, "אנשים נעים בצורה גמישה בין תחומי החיים שלהם, ואינם טורחים להגדיר – גם לא לעצמם – אם הם פועלים במסגרת כשירותם העסקית או הפרטית".
בעניינה של עירוני קריית שמונה בחר בית המשפט שלא לצלול לעומקה של הסוגיה המיסויית המורכבת, והסתפק בקביעה שהתיעוד של ההוצאות לא היה מספק. לשיטת השופטת, מהחשבוניות שהוגשו לא ניתן היה ללמוד אם הארוחות התקיימו לאחר המשחקים ואם רק השחקנים שהשתתפו במשחק (ושרפו קלוריות) נטלו בהן חלק; ולרכישתם של משקאות וחטיפי אנרגיה לא סופקו ראיות, כתבה.
מעניין איך יתקבל החלוץ איציק שבירו שחתם אתמול בעירוני קריית שמונה. בהופעתו הבודדת במדי הנבחרת הצעירה הוא מצא את הרשת, האם ימצאו בקבוצה מסעדה בשרית טובה לחגוג את הצטרפותו או שמא בית המשפט של מסים הוציא להם את התאבון?
אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי מלא וספציפי.
הדברים האמורים נכונים למועד פרסומם.
