למרגלות דיונת החול נמנע סרג'יו קונסטנצה מלאבחן את בעייתו של ויקטור חסון המוטרד, לאחר שדימה לראות את בתו יעלי מסתובבת במוצב הצה"לי – גבעת חלפון. סרג'יו הסביר שלמד רק שלוש שנים רפואה וממילא גם לא קיבל דיפלומה, אך ויקטור במצוקתו השיב: "הוסמכת סרג'יו, הוסמכת" וחידש מטבע לשון העוסק בשיטת ההסמכה הישראלית.
ברוך, מפקח המס בעניינה של חברת R2M הוסמך כדין להוציא שומות מס מכוח סעיפים שונים בפקודה, ולהסמכתו אף ניתן פומבי בילקוט הפרסומים. בתעודת ההרשאה אותה הוא נושא אף הורחבו סמכויותיו כך שיוכל גם להיכנס לחצרים לבדוק ולחקור נישומים. אך אבוי (או כפי שעורכי דין נוהגים לומר: דא עקא), גם הסמכתו הפומבית וגם תעודת הרשאה שהוענקה לו לא הסמיכו אותו להוציא שומות ניכויים או לחייב נישומים בהיטל העסקת עובדים זרים.
בבית המשפט נזעקה החברה שהעדר ההרשאה לא הפריע למפקח להשית עליה היטל עובדים זרים, אך כב' השופטת סרוסי הכריעה: הוסמכת ברוך הוסמכת. הקביעה נומקה, בין היתר, בכך שהמחוקק רואה את שומת ההיטל "כאילו" היתה "שומת ניכויים", אך למעשה מדובר בשומה המוטלת במישרין על הנישום (שומה שהמפקח היה מוסמך לנפק); וגם אם מבחינה מהותית אכן מדובר בשומת ניכויים, הרי ששומה זו היא רק "שומת עוללות" הנספחת לשומה "הרגילה" אותה כאמור מוסמך המפקח להוציא.
בהקשר זה נעיר כי התפיסה הרואה את שומת הניכויים כ"אחותה הקטנה" של השומה העיקרית כלל אינה פשוטה. בשומת ניכויים מופעלת סמכות "דרקונית" יותר של פקיד השומה כלפי הנישום, שהרי היא משיתה מס על מי שההכנסה כלל אינה בידו והוא לא נהנה ממנה. זוהי שומה שמועדי ההתיישנות שלה רחבים יותר והיא חלה לעיתים גם לאחר שלמנוכה שומות סופיות.
בית המשפט ער לכך שהפקודה מחייבת הסמכה ספציפית "לשמש בסמכות פלונית" או "למלא תפקיד פלוני", אך מעיר שעל השופט להטות אוזן קשבת לפרשנות הרשות המנהלית, שלאורך שנים ראתה את הסמכות להוצאת שומות עיקריות ככוללת גם סמכות להוצאת שומות ניכויים.
סרג'יו שהוסמך איבחן את ויקטור כמי שהוכה ב"זאפטה שמש"; והסמכת המפקח היכתה את החברה בשומת ההיטל – מה שמוביל כמובן למטבע לשון אחר של שלישיית הגשש החיוור: "אתה הבנת את זה ברוך?"
אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי מלא וספציפי.
הדברים האמורים נכונים למועד פרסומם.
