לאחרונה חתם נשיא ארה"ב על צו נשיאותי (E.O. 14114, להלן "הצו הנשיאותי"), אשר מאפשר הטלה של סנקציות שניוניות (secondary sanctions) על מוסדות פיננסיים זרים, לרבות מוסדות ישראלים. הצו הנשיאותי מגביר את החשיפה של מוסדות פיננסיים ישראלים להטלת סנקציות, כמפורט להלן.
הצו הנשיאותי מגדיר "מוסד פיננסי זר" באופן רחב למדי הכולל, בין השאר, כל ישות זרה העוסקת בקבלת פיקדונות; ביצוע עסקאות שונות באשראי או הלוואות; רכישה או מכירה של מט"ח, ניירות ערך, חוזים עתידיים או אופציות; או משמשת כמנהל או כסוכן למכירות או רכישות כאמור. ההגדרה כוללת גם בנקים; קופות חיסכון; נותני שירותים פיננסיים; מפעילי מערכות כרטיסי אשראי; חברות נאמנות; חברות ביטוח; ברוקרים ודילרים בניירות ערך או בחוזים עתידיים ואופציות; סוחרים בחוזים עתידיים ובמט"ח; בורסות לניירות ערך וסחורות; תאגידי סליקה; חברות השקעה; סוחרים במתכות יקרות, אבנים או תכשיטים; וכן חברות אחזקות, חברות בנות או חברות קשורות של כל המפורטים לעיל.
בהתאם להוראות הצו הנשיאותי, ניתן יהיה להטיל סנקציות על מוסד פיננסי זר במקרים הבאים:
.1עסקאות בסקטורים מסוימים: המוסד הפיננסי הזר ביצע או איפשר ביצוע של עסקה משמעותית עבור או בשם אדם ששמו נכלל ברשימת הגופים והחברות שהוטלו עליהם סנקציות לפי הצו הנשיאותי (designated person), אשר פעל או פועל בתחומי הטכנולוגיה, ביטחון וציוד בטחוני, בנייה, תעופה, ענפי הייצור של הכלכלה הרוסית, או מגזרים אחרים שייקבע כי תומכים בתעשייה הצבאית של רוסיה; אוֹ
.2עסקאות בטובין מסוימים: המוסד הפיננסי הזר ביצע או איפשר ביצוע של עסקה משמעותית, או סיפק שירות כלשהו, הנוגעים לתעשייה הצבאית של רוסיה, לרבות מכירה, אספקה או העברה, במישרין או בעקיפין, של פריט או סוג של פריטים שנכללו בהכרזה של מזכירת האוצר של ארה"ב. האיסורים לפי סעיף זה כוללים גם העברה של כספים, טובין או שירותים על-ידי, עבור או למי שהוטלו עליו סנקציות לפי סעיף זה, או קבלה של כספים, טובין או שירותים כאמור.
השאלה אם עסקה מסוימת היא "עסקה משמעותית" תיבחן בראי מכלול העובדות והנסיבות הרלוונטיות, ובכלל כך עשויים להיבחן גודל העסקה או העסקאות, תדירותן ומספרן; מהות העסקה; רמת המודעות של ההנהלה לעסקה והאם העסקה היא חלק מדפוס התנהגות מסוים; הקשר של העסקה לאנשים שהוטלו עליהם סנקציות לפי הצו הנשיאותי או לאנשים הפועלים בתחום התעשייה הצבאית הרוסית; שימוש בפרקטיקות מטעות; והשפעת העסקה על יעדי הביטחון הלאומי של ארה"ב.
הסנקציות אותן ניתן יהיה להטיל על מוסד פיננסי זר כוללות:
.1איסור או הטלת מגבלות על פתיחה של או שימוש בחשבון קורספונדנט בארה"ב, אוֹ
.2הקפאת כל הנכסים וכל הזכויות בנכסים המצויים בארה"ב או בידי אזרחים, תושבים או תאגידים אמריקאים, וקביעת איסור על העברה, תשלום, או ייצוא של רכוש כאמור ושל טיפול אחר בו, אלא אם ביצוע הפעולות האמורות הותר על פי דין או רישיון מתאים.
יחד עם פרסום הצו הנשיאותי פורסמו הנחיות הנוגעות ליישומו אשר כוללות דוגמאות לפעולות שעשויות להביא להטלת סנקציות שניוניות כמפורט לעיל, כגון החזקת חשבונות בנק או מתן שירותים פיננסיים לאנשים שהוטלו עליהם סנקציות לפי הצו הנשיאותי הפועלים בסקטורים המסוימים שצוינו; ביצוע פעולות המאפשרות מכירה, רכישה או העברה של הטובין המסוימים שנקבעו ליבואנים רוסים או חברות שמשלחות את הטובין לרוסיה; או סיוע לחברות או לאישים להתחמק מהסנקציות המוטלות על-ידי ארה"ב, למשל באמצעות הצעה לקבוע מנגנון תשלומים אלטרנטיבי, שינוי או מחיקה של שמות לקוחות או מידע רלוונטי אחר משדות תשלום, או טשטוש של מטרת התשלום האמיתית או של גורמים המעורבים בעסקה.
להבדיל מהוראות אחרות בצו הנשיאותי אשר חלות על פעולות המבוצעות בשטח ארה"ב או על פעולות של אנשים, תושבים ותאגידים אמריקאים, ההוראות המוזכרות לעיל עוסקות במישרין בתאגידים זרים ומטילות איסורים עליהם.
הצו הנשיאותי מגביר משמעותית את סיכוני הסנקציות הנשקפים למוסדות פיננסיים ישראלים ומחייב אותם לנקוט משנה זהירות. בכלל זה, עליהם לבחון האם לקוחותיהם (הקיימים או הפוטנציאליים) מופיעים, או מצויים בבעלות של גורם שמופיע, ברשימות הרלוונטיות של OFAC, לבחון היטב האם פעילותם עלולה להיכנס לגדר העסקאות המנויות לעיל, לדרוש מצגים הולמים מלקוחות בהיבטי סנקציות ולנקוט צעדים נוספים להפחתת סיכוני הציות בתחום.
משרדנו מנוסה בייעוץ למוסדות פיננסיים ולחברות ממגוון תחומים בנקיטת צעדים לצמצום סיכונים הנשקפים מסנקציות בינלאומיות.
אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה.
עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. והוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
