27 במאי 2018 | ליטיגציית מס

ביטול הסכם שומה על ידי פקיד שומה

פסק הדין שפרסם לאחרונה ביהמ"ש השלום בעניין עמבר (ה"פ 1512-07-16), עורר מחדש את סוגיית החתימה על הסכמי שומה מול רשות המסים.

באותו מקרה נחתם בין הנישום למפקח (ובאישור הרכז) הסכם שומה, על-גבי "הטופס הסטנדרטי" ובנוסח המקובל במשרדי פקיד השומה, שלפיו לפקיד השומה אפשרות לבטל את ההסכם בתוך 90 ימים ממועד חתימתו. בחלוף כחודשיים ממועד החתימה, ולאחר שהנישום שילם חלק מסכום השומה המוסכם, ביטל פקיד השומה את ההסכם מכוח ההוראה החוזית בהסכם (מבלי שהפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 147 לפקודה). בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה. נקבע כי הזכות לבטל את ההסכם תוך 90 ימים היא סבירה, שכן היא מאפשרת לפקיד השומה לפקח על המערך הפקידותי הכפוף לו. בית המשפט הדגיש שהנישום ועורך דינו הסכימו להכללת התנאי בהסכם השומה – כך שלמעשה ההסכם לא הפך לסופי כל עוד לא חלפו 90 הימים.

תוצאת פסק הדין מעידה על הבעייתיות של הסכמי שומה הנחתמים על גבי הטופס הסטנדרטי, שמציב את הנישום בעמדת נחיתות. כידוע, לטופס הסטנדרטי חשיפות נוספות כגון חוסר הדדיות, חוסר וודאות בקשר לתחולת ההסכם לגבי שנות השומה הבאות, אי כריכת מכלול הסוגיות כ"מקשה אחת", ועוד. משכך מוצע לשקול חתימה על הסכם שומה בנוסח מלא, שיסדיר את כל הסוגיות וההיבטים באופן הדדי, ולא יותיר "פתח מילוט" לפקיד השומה ככל שיחפוץ בכך.

צוות הכתבים של בלוג ליטיגציית המס: השותפים דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים במשרדנו, ושלמה אביעד זידר ועו"ד דליה קרצברון (רו"ח).

אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי מלא וספציפי.
הדברים האמורים נכונים למועד פרסומם.

הקש Enter כדי לחפש או ESC כדי לסגור