"אין בכניסתו לתוקף של של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם" (סעיף 32כ לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962). ובלשון פשוטה: עובדת היותך סנילי לחלוטין אינה משליכה ("לכשעצמה") על כשרותך המשפטית.
אבל מדוע, למען השם, שמישהו יגונן על כשרותו המשפטית של אדם בלתי צלול בעליל?
ובכן, לפעמים צריך להתפרנס ממך.
לפני שלושה חודשים הלכה לעולמה דיאן פינשטיין, חברת הסנאט הדמוקרטית מקליפורניה. פינשטיין – מחברות הסנאט האוהדות ביותר לישראל (עניין שבימים אלה, גם בימים אלה, אין להקל בו ראש) – נפטרה בגיל 90, עמוק לתוך שנתה השלושים כסנאטורית.
בשנותיה האחרונות היה מצבה הקוגניטיבי של פינשטיין בכי רע. כך תיאר הניו-יורק טיימס, במאי 2023, את הדינמיקה בין פינשטיין לעוזריה: "הם מסיעים אותה בכיסא הגלגלים, מזכירים לה מתי ואיך עליה להצביע ומתערבים בשיחותיה כאשר היא נעשית מבולבלת". יש גם תיאורים נהדרים של האופן בו חברי צוותה של פינשטיין העבירו לה פתקים – תוך כדי ישיבות סנאט – עם הנחיות פשוטות וצבעוניות כיצד להצביע. השיא הגיע כשבתה של פינשטיין החלה מייצגת אותה מתוקף ייפוי כוח מתמשך (בגרסתו האמריקנית).
זה אולי נראה לכם חריג, אבל כל זה לא טרד איש. הסנאט האמריקני הוא בית אבות מהודר, שהגיל החציוני בו עומד על 65. סנאטורים דמנטיים היו הרבה לפני פינשטיין, ויהיו גם אחריה.
הבעיה נעוצה היתה בעניין שונה: פינשטיין חלתה בשלבקת חוגרת, ולכן לא יכלה – פיסית – להתייצב להצבעות בסנאט (ובכלל זה לכמה הצבעות חשובות למדי בוועדת המשנה לענייני משפט). אם הצוות שלה לא יכול לגרור אותה פיסית לקפיטול, סברו חברים במפלגתה, אז שיביאו אותה לידי התפטרות.
אבל פינשטיין סרבה להתפטר. כלומר, כפי שמבין כל בר-דעת, הצוות שלה סירב לאפשר לה להתפטר.
הסירוב הזה הרגיז כמה וכמה מחבריה למפלגה. אחדים מהם אף רמזו בגסות שעוזריה של פינשטיין משתמשים בה כדי לשמור על מקום עבודתם: הדובר שמשתכר 102,046 דולר, מתאם החקיקה שמשתכר 117,300 דולר או אחראית הקשר עם הציבור שמשתכרת 85,000 דולר.
הרמיזה הזו קוממה רבים בוושינגטון הבירה. מי מעלה על הדעת דבר כזה? איך אפשר לחשוד בטוהר כוונותיהם של משרתי ציבור מסורים כאלה? במיוחד התקוממו חברי לשכותיהם של חברי סנאט מבוגרים אחרים: הרי גם הם רוצים ביטחון תעסוקתי שאינו תלוי בדמנציה של הבוס.
ואכן, האראלים גברו על המצוקים: חברי הלשכה של פינשטיין זכו לשמור על עבודתם עד הרגע האחרון ממש. פינשטיין נפטרה בעודה מכהנת, מפרנסת את הכוורת הרוחשת שסביבה.
וזו, ילדים, הסיבה בשלה חשוב מאוד שגם אם ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקפו – כשרותו המשפטית של הממנה לא תיגרע. יש פיות להאכיל.