לפני ימים אחדים פורסמו על ידי ממשלת ישראל הצעות מחליטים בנושאים שונים כחלק מהדיון בתקציב המדינה לשנת 2026. אחת ההצעות היא בנושא "עידוד עליה וחזרה לישראל באמצעות הטבות מס", במסגרתה מוצע לקבוע הוראת שעה שבה יוענקו הקלות מס למי שיהפכו לתושבי ישראל לראשונה או לתושבים חוזרים ותיקים במהלך שנת 2026.
הרקע להצעה החדשה הוא העלייה באירועי אנטישמיות ברחבי העולם, שהתגברו בצורה ניכרת מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. ההערכה היא שבעקבות התגברות האנטישמיות, יחידים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יהגרו למקומות אחרים, ומדינת ישראל מעוניינת לעודדם להגר לישראל, מתוך הנחה שאוכלוסייה חזקה מביאה לתרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.
לפי ההצעה, מי שיעלה (immigrate) לישראל במהלך 2026 (ובמהלכה בלבד) והוא זכאי לסטטוס של תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק (מי שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים ברציפות לפני ששב לישראל) ("יחידים מוטבים"), ייהנה מפטור על הכנסה מיגיעה אישית שהופקה בישראל: בשנים 2026 ו-2027 עד 1,000,000 ₪; בשנת 2028 עד 600,000 ₪; בשנת 2029 עד 350,000 ₪; בשנת 2030 עד 150,000 ₪. הכנסות שמקורן בישראל בסכומים שמעל לתקרות הפטור האמורות יהיו חייבות במס בישראל, אולם ייהנו ממדרגות המס הנמוכות החלות על יגיעה אישית וכן יחולו נקודות זיכוי וזיכויים אחרים להם זכאי היחיד. ניתן להעריך בזהירות, שלאור סכומי הפטור המוצעים לגבי מי שיהגר לישראל בשנת 2026, הטבה זו רלוונטית בעיקר לבעלי מקצועות חופשיים (רופאים, מהנדסים, אנשי תוכנה וכולי), שצפוי להיות להם מקור הכנסה משמעותי מעבודה בישראל.
הטבות המס הללו יתווספו לפטור ממס שקיים ממילא לתושבי ישראל לראשונה ולתושבים חוזרים ותיקים לגבי הכנסות שמקורן מחוץ לישראל שיופקו במשך 10 שנים ממועד ה-immigration לישראל.
בה בעת, כידוע, מי שיהפוך לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק החל מ-1 בינואר 2026 ואילך, יהיה חייב בדיווח על כלל נכסיו והכנסותיו מכל מקור שהוא בעולם, כלומר הפטור מדיווח ימשיך לחול רק לגבי מי ש-immigrated to Israel עד לסוף שנת 2025.
הפטור מדיווח לתושבי ישראל לראשונה ולתושבים חוזרים ותיקים בוטל בתיקון חקיקה מיוחד שנחקק באפריל 2024 ("תיקון החקיקה"), אשר נועד ליישם בישראל סטנדרטים מרחיבים יותר של דיווח ושקיפות לצורכי מס, בעקבות דוח של ה-Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes. במסגרת תיקון החקיקה, הורחבו חובות הדיווח והגילוי לגבי אותם יחידים הזכאים להטבות מס בהיותם תושבי ישראל לראשונה או תושבים חוזרים ותיקים, כמו גם לגבי נאמנויות וישויות זרות הזכאיות להטבות מס בשל יחידים אלה. (ראו פרסום קודם שלנו בעניין)
בהקשר זה של ביטול הפטור מדיווח, לפני ימים אחדים פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר להערות, המפרט את אופן יישום תיקון החקיקה על ידי רשות המיסים ומבטא את פרשנותה. בטיוטת החוזר נקבע בין היתר, שהדיווח על ההכנסות שמקורן מחוץ לישראל במשך תקופת הפטור יבוצע באמצעות טופס ייעודי שנדרש לצרף כנספח לדוח המס השנתי שאותו יחיד יחויב להגיש, כמו גם לדוח נאמנות מוטבת. הטופס דורש פירוט של כלל ההכנסות על בסיס כלל עולמי, תוך חלוקה למקורות הכנסה ותרגום ההכנסות לש"ח. הסיווג והחישוב ייעשו לפי הוראות פקודת מס הכנסה הישראלית, למעט אם ההכנסה מדווחת במדינה שעמה ישראל חתומה על אמנת מס (אם הופקה בה או אם היחיד היה תושב בה ערב הגעתו לישראל), שאז ניתן שהחישוב והסיווג ייעשו בהתאם לדוחות שהוגשו במדינה הגומלת.
טיוטת החוזר מתייחסת לנושאים נוספים הנגזרים מהחלת חובת הדיווח החל מ-1 בינואר 2026 כאמור, אשר קצרה היריעה מלהרחיב לגביהם במסגרת זו, ורק נציין שביניהם: דיווח על נכסים מחוץ לישראל במסגרת הצהרת הון (ככל שיידרשו להגיש כזו); שנת הסתגלות, דיווח על-ידי חבר בני אדם תושב חוץ שהוא בשליטת יחיד מוטב (ככל שיידרשו לכך); דיווח של יחיד מוטב הנחשב ל"נישום מייצג" בחברה משפחתית או בחברת בית; השקפת LLC אמריקאי שהיחיד המוטב הוא בעל זכויות בו; דיווח על-ידי יחיד מוטב שהוא מחזיק באמצעי שליטה בחנ"ז או בחמי"ז; הודעה על יצירת נאמנות או הקניה לנאמנות ושינוי מעמד נאמנות; דיווח על-ידי יחיד מוטב שהוא נהנה בנאמנות, דיווח על-ידי נאמנויות שהיוצרים ו/או הנהנים בהם הם יחידים מוטבים או תושבי חוץ; ועוד.
טיוטת החוזר אף מתייחסת להוראות נוספות בתיקון החקיקה, אשר עניינן הרחבת חובות הדיווח החלות על בעלי שליטה בתאגידים ובנאמנויות, וכאמור קצרה היריעה מלהרחיב לגביהן במסגרת זו.
עולה מן האמור, כי מי שיעביר את מרכז חייו לישראל עד לתום שנת 2025 ייהנה מפטור מדיווח לגבי נכסיו והכנסותיו מחוץ לישראל, אולם לא יהיה זכאי לפטור המוצע לגבי הכנסותיו מישראל בשנים 2026-2030; ולהיפך, מי שיהפוך תושב ישראל רק במהלך 2026, ייהנה מהפטור המוצע לגבי הכנסות שמקורן בישראל אך יהיה חייב בדיווח מלא על בסיס כלל עולמי. לעניין זה, יש לזכור כי המועד בו היחיד הפך לתושב ישראל עשוי להבחן באופן ביקורתי בידי רשות המיסים.
