מאמרים

9 בנובמבר 2017

דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים, צוטט בכתבתו של מתיו קלמן ב- Bloomberg BNA, בה הוא מתייחס לחקיקה החדשה בדבר משיכות כספים ושימוש בנכסי חברה על ידי בעלי מניותיה (סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה). לקריאה נוספת (אנגלית):

דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים, צוטט בכתבתו של מתיו קלמן ב- Bloomberg BNA, בה הוא מתייחס לחקיקה החדשה בדבר משיכות כספים ושימוש בנכסי חברה על ידי בעלי מניותיה (סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה). לקריאה נוספת (אנגלית):

8 בנובמבר 2017
מצלמות מעקב במקום העבודה – הנחיות חדשות. 
צוות דיני עבודה בגורניצקי, בהובלת השותף מיכאל איילון, סוקר את הסוגיה. לקריאה נוספת:
מצלמות מעקב במקום העבודה – הנחיות חדשות. 
צוות דיני עבודה בגורניצקי, בהובלת השותף מיכאל איילון, סוקר את הסוגיה. לקריאה נוספת:
4 בנובמבר 2017

השותפים אלית אלקון ודובי גרוס, יחד עם עו"ד ניר קידר פרסמו מזכר לקוחות בנושא הדרישות לרישוי מתן הלוואות בישראל על ידי גופים חוץ מוסדיים – צעד אחד לקראת בטחון עבור מלווים בינלאומיים. לקריאה נוספת (אנגלית):

השותפים אלית אלקון ודובי גרוס, יחד עם עו"ד ניר קידר פרסמו מזכר לקוחות בנושא הדרישות לרישוי מתן הלוואות בישראל על ידי גופים חוץ מוסדיים – צעד אחד לקראת בטחון עבור מלווים בינלאומיים. לקריאה נוספת (אנגלית):

24 בספטמבר 2017

דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים, ועו"ד (רו"ח) עופר לוי במזכר לקוחות בנוגע לסיווג LLC אמריקאי בדיני המס בישראל. לקריאה נוספת (אנגלית):

7 בספטמבר 2017

מזכר לקוחות בעניין החלטת בית המשפט העליון לגבי המצאת תביעה ייצוגית לחו"ל נגד חברים בקרטל , לאור העובדה שהקרטל לא פעל בישראל. (אנגלית)

18 ביולי 2017

כרך ב-2 של כתב העת "הון משפחתי", העוסק בהיבטים כלכליים הקשורים בדיני המעמד האישי ואשר עוה"ד גור יהודה סביר ואבירם הנדל משמשים כעורכיו הראשיים, יצא לאור. במסגרת הגיליון, החמישי במספר, התפרסמו מאמרים של אנשי אקדמיה ועורכי דין בכירים, ובהם מאמרם של עוה"ד גור יהודה סביר, אבירם הנדל ואהוד כצנלסון ממשרדנו שכותרתו "ההורשת וגם היטבת מיסויית עשות?". לקריאת המאמר:

כרך ב-2 של כתב העת "הון משפחתי", העוסק בהיבטים כלכליים הקשורים בדיני המעמד האישי ואשר עוה"ד גור יהודה סביר ואבירם הנדל משמשים כעורכיו הראשיים, יצא לאור. במסגרת הגיליון, החמישי במספר, התפרסמו מאמרים של אנשי אקדמיה ועורכי דין בכירים, ובהם מאמרם של עוה"ד גור יהודה סביר, אבירם הנדל ואהוד כצנלסון ממשרדנו שכותרתו "ההורשת וגם היטבת מיסויית עשות?". לקריאת המאמר:

28 ביוני 2017

עו"ד דניאל פסרמן, ראש תחום מיסים במשרדנו, יחד עם עדי חיה רבן במאמר לביטאון לשכת רו"ח, הסוקר פסקי דין חשובים אשר ניתנו בעת האחרונה, הנוגעים לשאלת ערכם של טובין לצרכי מכס, ובפרט - אלו עלויות יש להוסיף לערך הטובין. 

17 במאי 2017

מזכר מיסים – תושבות מס ישראלית של יחידים: פסק דין חדש של בית המשפט העליון
עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים בגורניצקי, ועו"ד (רו"ח) עופר לוי במזכר הסוקר תושבות מס ישראלית של יחידים. (אנגלית)

1 במאי 2017
עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים בגורניצקי, ועו"ד (רו"ח) עופר לוי במזכר הסוקר את הגברת  האכיפה של הבנקים  בישראל ביחס למס עזבון אמריקאי בכל הקשור למשקיעים ישראלים (לקריאה באנגלית).
16 במרץ 2017

מזכר לקוחות בנוגע לטיוטת נייר עמדה שהרשות להגבלים עסקיים הוציאה בעניין שיתוף מידע למטרות אבטחת סייבר. השותפים תימור בלן, ואבנר פינלקשטיין ועוה"ד אסף הראל ושירה פלוטניק מתמצתים את עיקרי הדברים. (אנגלית)

6 בפברואר 2017

במהלך שנת 2016 צוות הבנקאות והמימון של גורניצקי הוביל עסקאות מהגדולות והמורכבות במשק הישראלי, אנו גאים להציג חלק קטן מהעסקאות בהן טיפלנו במהלך השנה החולפת (אנגלית)

31 בינואר 2017

דניאל פסרמן (שותף, ראש תחום מסים) ודניאל סקאלד במאמר לבלומברג BNA בנוגע להצעת החוק העוסקת בכללים החדשים בתחום מחירי ההעברה בהתאם להמלצות BEPS Action 13

4 בינואר 2017

השותף כפיר ידגר ועו"ד רעות אושעיה הולצר סוקרים את הפחתת הרגולציה בענף המלונאות, אשר נועדה להגברת כושר התחרותיות בענף, תמרוץ הקמת בתי מלון חדשים והוזלת מחירי הנופש בישראל

ביום 5.12.2016 אישרה ועדת שרים לרגולציה תכנית, במסגרתה, יופחתו רגולציות עודפות בענף המלונאות. תכנית הפחתת רגולציה זו, הינה פועל יוצא של מדיניות כללית של הממשלה, לשם הגברת כושר התחרותיות בענף, שמטרתה לעודד הקמת בתי מלון חדשים ולפעול להוזלת מחירי הנופש בישראל (להלן, בהתאמה: "ההחלטה" ו- "התכנית").

במסגרת התכנית, קבעה ועדת שרים לרגולציה הוראות שונות לביצוע במשרדי הממשלה השונים, שעיקריהן יפורטו בתמצית להלן: 
  • הפחתת דרישות המיגון במלונות - נקבעו הקלות ביחס לדרישות המיגון במלונות, לרבות ביחס לבניית שטחי המיגון, כך, שבין היתר, הוחלט כי דרישות המיגון במלונות תהינה בשטח של 1 מ"ר ליחידת אירוח, ובכל מקרה שטח מינימלי של 10 מ"ר (הפחתה של כ-60% מהנדרש כיום). 
  • השהיית ההחלטה לתוספת תקן במעליות - בהתאם להחלטה, ניתנה ביום 11.12.2016 הנחיה מאת המפקחת על העבודה על השהיית הדרישה לשדרוג מעליות מבוקרות מסוג ACVV, VVVF מכח הנחיות 564581 ו-574355 (שעיקרן, ביצוע בדיקות תקופתיות למעליות מהסוג האמור וכן התקנת מערכות שונות בהתאם לסוג המבנה) וזאת עד הודעה חדשה, כאשר השדרוג בהתאם להנחיה מספר 550913 נותר כהמלצה בלבד.
  • בריכות - נקבעו הקלות לעניין מפעילי בריכה במלונות, כך, שמפעיל בריכה יידרש להיות בזמינות של 15 דקות מקריאה, ובתום שנה ממועד ההחלטה, תבחן הארכה של הזמן האמור. עוד הוחלט במסגרת התכנית, לבטל ולצמצם חלק מהדרישות לבניית מתקנים נלווים בבריכות המשרתות בעיקר את אורחי המלון.
  • רישוי עסקים - נקבעו הקלות ביחס לרישוי עסקים, כך שבין היתר, הוחלט, לתקן דרישות מכח חוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968 על תקנותיו, בסוגיות להלן: הארכת תוקף רישיון עסק של מלון ל-10 שנים מיום מתן האישור, ביטול הדרישה לרישיון עסק נפרד לחדר כושר במלון הפתוח לאורחי המלון בלבד וכן בחינת תיקון להסדרים נוספים בחוק רישוי עסקים, כך שיובחנו סוגים שונים של עסקים עליהם החוק חל.
  • ארנונה - נקבע כי תוך 60 ימים ממועד ההחלטה תבחן התכנות לביצוע תכנית ניסיונית ("פיילוט") לגביית ארנונה, שתבוסס על תפוסת חדרי המלון.
  • עובדים זרים - הוחלט להקים צוות שיבחן מתן אישורים והקלות בהעסקת עובדים זרים והפחתת ההיטל בגין העסקתם במלונות.
  • עוד הוחלט לבחון צמצומים שונים ונוספים ברגולציה, והכל כאמור וכמפורט בהחלטה.
בהתאם להחלטה, נדרש דיווח של משרדי הממשלה השונים בקשר עם יישומה של ההחלטה בתוך תשעים (90) ימים מקבלת ההחלטה.


פרקטית המלונאות של משרד גורניצקי ושות', הינה המובילה בישראל, ולצוות המתמחה בתחום המלונאות, ניסיון וידע רב בתחום. 

לכל שאלה ו/או מידע נוסף בנוגע לעדכון זה ו/או לשאלות נוספות בתחום, הנכם מוזמנים לצור קשר עם כפיר ידגר (שותף) (yadgar@Gornitzky.com) ורעות אושעיה הולצר (reuto@Gornitzky.com)

 

 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה והוראות החוק הרלוונטיות. הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.

14 בדצמבר 2016

את סיכוני הסייבר הנשקפים לחברות כנראה לא ניתן למנוע לחלוטין, אך בהחלט ניתן לצמצם את הסיכונים המשפטיים הנלווים להם. תימור בלן (שותף) ואסף הראל מציגים עשרה צעדים לצמצום החשיפה המשפטית בתחום הסייבר

איומי הסייבר כנגד חברות מסחריות גברו באופן משמעותי בשנים האחרונות. מעטות הן החברות שלא חוו כלל אירוע סייבר, בין אם מדובר בהשבתת מערכות הארגון לצד דרישת כופר (ransomware), בגניבת פרטי לקוחות, בגישה לא מורשית של עובדים למידע רגיש או בתקיפת אתרי אינטרנט. התגברות איומי הסייבר בצירוף הנזק החמור שהן עלולות לגרום לחברות (חשיפת מידע אישי של לקוחות, פגיעה בתהליכי ייצור, מחיקת רשומות, ריגול עסקי ועוד) עלולים ליצור חשיפות משפטיות משמעותית לחברה. כפועל יוצא מכך, מנהלי החברה וחברי הדירקטוריון שלה עלולים אף הם להיות חשופים אם לא נקטו צעדים סבירים להכנת החברה להתמודדות עם אירועי סייבר.

 

דומה כי התפיסה הרווחת כיום היא כי לא ניתן לחסן את הארגון באופן מוחלט מפני התקפות סייבר, אולם ניתן לפעול לצמצום הסיכונים הנובעים מהתקפות כאלה באמצעות תכנון מראש ואימוץ מדיניות סדורה בנושא. על רקע זה, מובאים להלן 10 צעדים שעשויים לסייע לחברה לצמצם את הסיכונים המשפטיים הנשקפים לה, למנהליה ולחברי הדירקטוריון שלה כתוצאה מאירועי סייבר. למותר לציין, כי אין מדובר ברשימה ממצה וכי ההתמודדות עם הסיכונים המשפטיים בתחום זה מחייבת בחינה פרטנית של מאפייני הארגון, הסיכונים שלהם הוא חשוף, הרגולציה שחלה עליו וכיוצא בזה.

 

  • הערכת סיכונים: הארגון יקיים הליך של הערכת סיכוני הסייבר שלו. בין היתר, במסגרת זו, הארגון יזהה את הנכסים שברשותו (ובפרט, נכסי מידע) וימפה את הסיכונים לנכסיו ואת האמצעים למזעורם. הערכת הסיכונים תעודכן בהתאם לצורך ולכל הפחות אחת לשנתיים.
  • אימוץ מדיניות סייבר ארגונית: המדיניות תמפה את סיכוני הסייבר של הארגון לאור מאפייני פעילותו (לרבות לאור הרגולציה החלה על הארגון, סוגי המידע שהוא מחזיק וקשריו עם ספקים ולקוחות) ותגדיר יעדי הגנת הסייבר, תחומי אחריות, בעלי תפקידים וממשקי עבודה ביניהם. בין היתר, המדיניות תתייחס להתמודדות עם מצבי קיצון (הקמת צוות לניהול משברים, קביעת נהלי דיווח, חלוקת אחריות וסמכויות, תרגול מצבי קיצון וכו'). מדיניות הסייבר תאושר על-ידי דירקטוריון הארגון, תיבחן מחדש לפחות אחת לשנה ותעודכן בהתאם לצורך.
  • אימוץ תכנית עבודה: התכנית תפרט, כנגזרת ממדיניות הסייבר, צעדים לצמצום סיכוני הסייבר, תיעדוף בין צעדים אלה ומנגנוני בקרה ומעקב למימוש התכנית. התכנית תאושר על-ידי הנהלת הארגון, אשר תקצה משאבים הולמים למימושה.
  • אימוץ נהלי אבטחת סייבר: הנהלים יגדירו, בהתאם למדיניות הסייבר, את הכללים שיחולו על עובדי הארגון במסגרת הפעילות השוטפת, לרבות בהיבטי אבטחת רשתות, עדכון סיסמאות, הרשאות גישה, מדיניות למכשירים המתחברים לרשת הארגונית, שימוש במחשוב ענן, תהליכי הכנסת מידע לארגון והוצאתו, הצפנת מידע וביעור מידע שאין בו צורך. כמו כן, הנהלים יתייחסו להיבטים של אבטחה פיסית של הארגון מפני גישה של גורמים לא מורשים למתחם הארגון או למקומות רגישים במתחם.
  • מינוי בעלי תפקידים: 
    • הארגון ימנה מנהל הגנת סייבר (Chief Information Security Officer), שיפעל בכפיפות לדרג ניהולי בכיר בחברה ויהיה אמון על הובלת הגנת הסייבר הארגונית, לרבות באמצעות מעקב ובקרה אחר יישום תכנית העבודה.
    • הארגון ימנה ועדת היגוי בראשות חבר בהנהלת הארגון ובהשתתפות מנהל אבטחת הסייבר, יועץ משפטי, מנהלים מתחומי הכספים והתפעול ומשתתפים נוספים בהתאם לאופי הארגון. ועדת ההיגוי תהיה אמונה, בין היתר, על תיאום בין-אגפי בארגון לשם מימוש מדיניות הסייבר הארגונית.
  • הדרכות לעובדים והטמעת צעדי הגנה בתהליך גיוס עובדים: העברת הדרכות להגברת מודעות עובדי הארגון לסיכוני סייבר ולהטמעת נהלי אבטחת הסייבר – אחת לשנה לפחות (ביחס לעובדים בתפקידים רגישים מבחינת גישה למידע יש לשקול הדרכות תכופות יותר). כמו כן, בחינת הצורך בעריכת בדיקות אמינות למועמדים למשרות רגישות (למשל, משרות המאפשרות גישה למידע רגיש) ווידוא שהסכמי ההעסקה של הארגון כוללים התייחסות לאחריות העובד בנוגע לסיכוני סייבר.
  • אכיפת נהלים: ביצוע ביקורות ובקרות על מנת לוודא כי המדיניות, תכנית העבודה והנהלים אכן מקוימים הלכה למעשה. 
  • הסדרה הסכמית: הטמעת דרישות מתחום הגנת הסייבר בהסכמים עם ספקים, לקוחות וגורמים אחרים שעשויים לבוא במגע עם מערכות הארגון או לקבל גישה למידע שברשותו. 
  • ביטוח סייבר: בחינת רכישתה של פוליסה לביטוח סיכוני סייבר.
  • יועץ סייבר: התקשרות (במידת הצורך) עם יועץ סייבר, לבדיקת מערכות ההגנה הקיימות בארגון, ביצוע סקרים ומבחני חדירה ושיפור המוכנות לאירועי סייבר.

 

צוות הסייבר, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע של גורניצקי מציע ללקוחות גישה מקיפה ורב תחומית להתמודדות עם האתגרים המשפטיים החדשים בתחום ניהול הגנת הסייבר והגנת הפרטיות.

 

להורדת המסמך כ PDF

 

נכתב על ידי תימור בלן (שותף) ועו"ד אסף הראל

 

עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.

20 בנובמבר 2016

דניאל פסרמן (שותף), ענבר ברק בילו ומיכל קרצברון במזכר המפרט את עיקרי נוהל גילוי מרצון ששעריו נפתחו לאחרונה גם ליהלומנים, כמו גם את השלכות התיקון לחוק איסור הלבנת הון. הנוהל יחול עד ליום 31 בדצמבר 2016

ביום 7 בספטמבר, 2014, רשות המיסים פרסמה נוהל גילוי מרצון (להלן: "הנוהל") במטרה לעודד נישומים לתקן את דיווחיהם ובתמורה לכך רשות המיסים, בתיאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בהתאם לתנאי הנוהל. הנוהל חל על הכנסות ונכסים לא מדווחים, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בין שמקורם בהכנסות עסקיות ובין שמקורם בהכנסות פסיביות. 

הארכת נוהל גילוי מרצון
ביום 30 ביוני, 2016, פרסמה רשות המסים הודעה לפיה נוהל גילוי מרצון יוארך עד ליום 31 בדצמבר, 2016 ויחול גם על עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס. 
עד ליום 31 בדצמבר, 2016, ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון לפי שלושה מסלולים: (1) המסלול "הרגיל"; (2) המסלול האנונימי ו- (3) המסלול המקוצר, כמפורט להלן:
  • במסגרת המסלול "הרגיל", פרטי הזיהוי של המבקש גלויים ממועד הגשת הבקשה. 
  • במסגרת המסלול האנונימי, הבקשה מוגשת ללא ציון פרטיו של מגיש הבקשה, וזהותו תיחשף רק לאחר הסכמה עם פקיד השומה בנוגע לחבות המס ואופן הדיווח. 
  • במסגרת המסלול המקוצר, הבקשה תטופל בהליך מזורז, המאפשר לנישום להגיש דוחות מס מתוקנים. ניתן להגיש בקשה במסגרת המסלול המקוצר כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ש"ח בשנות הדיווח. 
תנאים להליך גילוי מרצון
  • הגילוי מרצון יהיה כן, מלא וייעשה בתום לב.
  • במועד הפניה לגילוי מרצון אין בידי רשות המיסים מידע הקשור לגילוי מרצון, ולא נערכה חקירה או בדיקה בעניינים הקשורים לגילוי מרצון על ידי רשות המיסים או משטרת ישראל, לרבות ביחס לבן/בת הזוג של המבקש, חברות שבשליטתו ותיקי שותפים. 
  • רשות המיסים רשאית לא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ולו בעקיפין, ברשות שלטונית אחרת, באמצעי התקשורת, בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או מחוץ לישראל.
  • במקרים חריגים, בהם מתקיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן (כגון מחלה קשה), רשאית רשות המיסים לאשר בקשה לגילוי מרצון, אף אם קיים מידע כמפורט לעיל. 
תנאים נוספים
  • אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה או גילו המתקדם של המבקש. 
  • הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
  • החסינות בהליך הפלילי תחול רק לגבי המידע שנמסר במסגרת הליך גילוי מרצון. 
  • לא אושרה הבקשה לגילוי מרצון, רשות המיסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה, לא בהליכים פליליים ולא בהליכים אזרחיים. אולם אם הבקשה לא נעשתה בתום לב ובאופן כן ומלא אזי לא תינתן למבקש חסינות מההליך הפלילי ורשות המיסים תוכל להשתמש בנתונים שמסר המבקש כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים. 
רשות המיסים פתחה את שערי נוהל גילוי מרצון גם ליהלומנים
  • עד לאחרונה, יהלומנים היו מנועים בפועל מלהסדיר את עניינם במסגרת נוהל לגילוי מרצון, וזאת עקב הייחודיות והמורכבות של ענף היהלומים.
  • בעקבות מאמצים שננקטו על ידי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים (המיוצגים על ידי משרדנו), יהלומנים רשאים עתה להגיש בקשה לגילוי מרצון במסגרת הנוהל. על יהלומנים יחולו הכללים הרגילים החלים על כלל הנישומים במדינת ישראל. 
  • בה בעת, בעקבות משא ומתן שניהלו ראשי ענף היהלומים עם רשות המיסים, מתגבש בימים אלו מתווה להפעלת הנוהל לגבי יהלומנים. המתווה אמור להסדיר את אופן מיסוי ההכנסות והנכסים הלא מדווחים במסגרת הגילוי מרצון, בדגש על המאפיינים הייחודיים של הענף. 
הכללת עבירות מס בחוק איסור הלבנת הון
ביום 7 באפריל, 2016, פורסם תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק"), לפיו החל מיום 7 באוקטובר, 2016 יוספו לרשימת עבירות המקור שבחוק, עבירות מס בתחומי מס הכנסה, מס ערך מוסף ומיסוי מקרקעין. משמעויותיו של התיקון לחוק, בין היתר, הן:
  • רף ענישה מחמיר יותר של עד עשר שנות מאסר.
  • אפשרות לחילוט הרכוש של מלבין ההון בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, ששימש לביצוע העבירה, שאפשר את ביצועה או שיועד לכך. 
  • העברת מידע לרשות המסים ממאגר המידע המנוהל ברשות לאיסור הלבנת הון.

 להורדת המסמך כ PDF

 

למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן (paserman@gornitzky.co.il) או עו"ד (רו"ח) ענבר ברק-בילו (inbarb@gornitzky.co.il) או עו"ד (רו"ח) מיכל קרצברון (michalk@gornitzky.co.il) במשרד עורכי דין גורניצקי ושות' 03-7109191.

 

 

מזכר תמציתי זה כולל מידע כללי בלבד ואינו מהווה או מחליף ייעוץ משפטי כלשהו ואין להסתמך עליו. מאחר שנושאים אלו מורכבים ותלויים בנסיבות כל מקרה ומקרה, והם נוגעים להיבטים מיסויים ומשפטיים שונים, יש לבחון באופן מעמיק ומלא כל מקרה על פי נסיבותיו הספציפיות. 

13 באוקטובר 2016

דניאל פסרמן (שותף) ודניאל סקאלד במאמר לבלומברג על החוזר המקצועי שפרסמה רשות המיסים המתייחס למיסוי פעילות חברות זרות באמצעות האינטרנט בישראל (אנגלית). 

31 באוגוסט 2016

תימור בלן (שותף), ניר קידר ושרון ריינגוירץ בסקירה תמציתית על עיקרי ההשפעות של חוק המאבק בטרור (2016) שאושר בכנסת על חובות דיווח של מוסדות פיננסיים.

עדכון לקוחות - חוק המאבק בטרור, התשע"ו - 2016 - הטלת חובת דיווח כפולה על מוסדות פיננסיים בקשר עם פעולה ברכוש טרור או אשר עשויה לקדם טרור


ביום 15 במאי 2016, לאחר הליך חקיקה שנמשך מספר שנים, אישרה הכנסת את חוק המאבק בטרור ("החוק" או "החוק החדש"). החוק קובע הוראות שונות ורבות בקשר עם המאבק בטרור, שעיקריהן בתחום המשפט הפלילי, הביטחוני והמינהלי.


במסגרת הוראות החוק השונות, נקבעו גם הוראות המתייחסות לחובות דיווח על פעולות ברכוש טרור (רכוש השייך לארגון טרור או רכוש הקשור לעבירה שהיא עבירת טרור), או על פעולה אשר עשויה לקדם פעילות טרור. אמנם חובות דיווח בנסיבות אלו היו, ככלל, קיימות גם קודם לכן במסגרת חוק איסור מימון טרור, שבוטל עם אישור חוק זה ומרבית מהוראותיו הוטמעו בו, אך החוק כולל שינויים מסויימים שיש בהם כדי להשפיע על היקף חובות הדיווח ועל אופן ביצוען.


השינוי העיקרי בהקשרי הדיווח של מוסדות פיננסיים בחוק החדש, לעומת הוראותיו של חוק איסור מימון טרור, הוא הטלת חובת דיווח גם למשטרת ישראל. כך, בעוד שבעבר על-פי חוק איסור מימון טרור מספיק היה שפעולה ברכוש דווחה בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון, כעת מוטלת על גוף פיננסי חובה להעביר דיווח גם למשטרת ישראל, בנוסף לדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.


בדומה לחוק איסור מימון טרור, החוק החדש קובע חובת דיווח, על מי שהתבקש לעשות פעולה ברכוש במהלך עסקיו או במילוי תפקידו או בנסיבות בהן הייתה לו אפשרות ממשית לביצוע הפעולה, והיה לו חשד סביר כי המדובר בפעולה הקשורה ברכוש של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש כאמור או אם יש בפעולה בכדי לקדם, לממן או לסייע לביצוע עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבורה. בנוסף, נותרה על כנה ההוראה לפיה חובת הדיווח לא חלה רק על חשד הקיים במועד עשיית הפעולה, אלא גם אם החשד עולה בתוך שישה חודשים ממועד עשיית הפעולה.


יצויין, שבדומה לחוק איסור מימון טרור, גם החוק החדש מטיל את החובה לא רק כאשר מדובר בארגון טרור מוכרז, אלא גם כאשר מדובר בארגון אשר עונה על ההגדרה המהותית הקבועה בחוק לעניין זה. אם כי הדבר חורג מגדרי עדכון זה, נציין כי החוק החדש כולל שינויים שונים, וחלקם משמעותיים, הן בהגדרות הרלוונטיות (כדוגמת הגדרות "מעשה טרור" או "ארגון טרור") והן במנגנוני ההכרזה על ארגוני טרור.


הפרת הדרישות הקבועות בחוק עשויה להוות עבירה, שעונשה מאסר או קנס, אם לא הוכיח כי לא היה מודע שהארגון הוא ארגון טרור (לעניין זה ייראה אדם כמודע אם חשד ונמנע מלברר).


החוק קובע הוראת פטור מאחריות לפיה אי-עשיית פעולה או מעשה שנעשו בתום לב כדי להמנע מעבירה על פי החוק, וכן דיווח, גילוי או אי-גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות החוק, וכן פעולה בהתאם להוראות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ואלו לא יובילו להטלת אחריות פלילית, אזרחית או משמעתית על הגוף הפיננסי.


החוק יכנס לתוקף ביום 1 בנובמבר 2016.

 

עדכון הלקוחות בפרסומם של תימור בלן (שותף), ניר קידר ושרון ריינגוירץ.

 

להורדת קובץ ה-PDF

21 ביולי 2016

דניאל פסרמן (שותף, רו"ח) סוקר במאמר את סוגית מיסוי הנאמנויות בישראל בעקבות עדכוני החקיקה האחרונים (אנגלית)

9 במאי 2016

כחלק מהמגמה למציאת דרכים בכדי להקל על חברות בבואן לעשות עסקים בישראל, אימצה לאחרונה ממשלת ישראל תיקונים לתקנות חוק החברות.

 

השותפים חיים פרידלנד וארי פריד סוקרים את התיקון החדש ואת השפעתו על החברות הנסחרות בבורסה בחו"ל.

 

כחלק מהמגמה למציאת דרכים בכדי להקל על חברות בבואן לעשות עסקים בישראל, אימצה לאחרונה ממשלת ישראל תיקונים לתקנות חוק החברות.

 

השותפים חיים פרידלנד וארי פריד סוקרים את התיקון החדש ואת השפעתו על החברות הנסחרות בבורסה בחו"ל.

 

לקריאת המסמך כ PDF

16 בפברואר 2016

אלית אלקון (שותפה) סוקרת את השינויים וההזדמנויות הצפויים בתחום הבעלות והתפעול של חברות כרטיסי האשראי בישראל במאמרה במגזין הבריטי "The Lawyer"

אלית אלקון (שותפה) סוקרת את הרפורמה המתהווה בשוק האשראי בישראל במטרה לצמצם את המבנה הריכוזי שלו ולהרחיב את מקורות האשראי הקמעונאי של משקי הבית ועסקים קטנים ובינוניים. עו"ד אלקון שופכת אור על עיקרי הרפורמה וההזדמנויות העסקיות העשויות לצמוח ממנה, אשר כוללות, בין היתר, את המלצתה של ועדת שטרום להעמיד למכירה את חברות כרטיסי האשראי המובילות, הנמצאות בבעלותן של הבנקים הגדולים בישראל,  ואת ההקלות במשטר הרגולטורי החל על חברות כרטיסי האשראי וסולקים.


לקריאת המאמר המלא (אנגלית)

12 בינואר 2016
עו"ד אבירם הנדל (שותף) מציג את האפשרויות והמכשולים הרלוונטיים לתכנון העיזבון בעולם גלובלי שבו לאנשים, נכסים וחשבונות בנק חוצים גבולות.
 
עו"ד אבירם הנדל (שותף) מציג את האפשרויות והמכשולים הרלוונטיים לתכנון העיזבון בעולם גלובלי שבו לאנשים, נכסים וחשבונות בנק חוצים גבולות.

December 1st, 2015

אלית אלקון (שותפה) מתייחסת לשינויים הרגולטוריים להגברת התחרות בתחום האשראי בישראל וסוקרת את ההזדמנויות החדשות בתחום הבנקאות והפיננסים שצפויות להופיע.

26 באוקטובר 2015

עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי הרצה בכנס של המכון לחקר החברה והכלכלה בנושא מערכת המס והדגיש כי קיימת חשיבות גם לאי-שוויון במערכת המס

עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, הדגיש כי קיימת חשיבות גם לאי-שוויון במערכת המס:  "השוויון במס חשוב, אבל ישנם מקרים שאנו רוצים ליצור בידול וחוסר שוויון", ציין עו"ד רובין והוסיף כי במקום המדינה היה משלם לגוגל שתבוא ולא רק מעניק לה הטבות מס: "אני בעד אי שוויון לעסקים כאלה תחת גולת הכותרת של טובת ישראל", את הדברים אמר עו"ד רובין בכנס של המכון לחקר החברה והכלכלה בנושא מערכת המס. עוד השתתפו בכנס: יורם גבאי, הממונה לשעבר על הכנסות המדינה, אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פרופ' יורם מרגליות, מרצה לדיני מסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויואל נווה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה. לקריאה נוספת ב'גלובס' לחצו כאן

9 בנובמבר 2017

עו"ד אבנר פינקלשטיין (שותף - הגבלים עסקיים) סוקר את הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. לקריאה נוספת:

עו"ד אבנר פינקלשטיין (שותף - הגבלים עסקיים) סוקר את הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. לקריאה נוספת:

7 בנובמבר 2017

דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים, ועו"ד (רו"ח) דניאל סקאלד, במזכר לקוחות בנושא העברת כספים לחו"ל ללא חבות ניכוי מס במקור. לקריאה נוספת (אנגלית): 

דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים, ועו"ד (רו"ח) דניאל סקאלד, במזכר לקוחות בנושא העברת כספים לחו"ל ללא חבות ניכוי מס במקור. לקריאה נוספת (אנגלית): 

26 באוקטובר 2017

עו"ד אסף הראל במאמר דעה ל- The Marker, על לקחים שניתן להפיק ממתקפת הסייבר על Equifax.

במאמר דעה שפורסם בעיתון The Marker, עו"ד אסף הראל ממשרדנו עומד על לקחים עיקריים שחברות, ובכלל זה חברות ישראליות, יכולות להפיק ממתקפת הסייבר על חברת Equifax. למאמר המלא:

19 בספטמבר 2017

דניאל פסרמן (רו"ח), ראש תחום מיסים, אבירם הנדל (שותף) ועו"ד אסף חסון במזכר לקוחות פרטיים בנוגע להקלה בדרישות להנפקת דרכון ישראלי. לקריאה נוספת (אנגלית): 

23 ביולי 2017

עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים בגורניצקי, ועו"ד (רו"ח) ענבר ברק-בילו במזכר הסוקר את הוראת השעה לעניין חלוקת דיבידנד מוטב לבעל מניות מהותי התקפה עד ליום 30 בספטמבר, 2017. הוראת השעה קובעת שיעור מס מופחת של 25% במקום 33% על חלוקת דיבידנד שמקורו ברווחים צבורים בחברה עד ליום 31.12.2016. לקריאה נוספת (אנגלית):

2 ביולי 2017

במאמר דעה שפורסם ב-The Marker, עו"ד אסף הראל ממשרדנו סוקר תקנות חדשות המטילות חובות מקיפות בתחום הגנת הסייבר על ארגונים האוספים או מחזיקים במידע אישי. המאמר פורסם לרגל שבוע הסייבר 2017 באוניברסיטת ת"א. למאמר המלא:

7 ביוני 2017

עו"ד אבנר פינקלשטיין, ראש תחום הגבלים עסקיים בגורניצקי סוקר את החלטת הנציבות האירופית להטיל קנס יוצא דופן על פייסבוק.(אנגלית)

3 במאי 2017
מזכר לקוחות: תקנות חדשות מטילות חובות בתחום אבטחת המידע על קשת רחבה של עסקים הפועלים במשק. 
עוד" תימור בלן (שותף) ועו"ד אסף הראל במזכר הסוקר את תקנות הפרטיות (אבטחת מידע) שפורסמו ביום 8 במאי 2017.

עדכון לקוחות – תקנות חדשות מטילות חובות בתחום אבטחת המידע על קשת רחבה של עסקים הפועלים במשק *

 

ביום 8 במאי 2017 פורסמו תקנות חדשות, המסמנות מהפכה של ממש בדרישות הרגולטוריות בתחום הסייבר ואבטחת המידע. תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017 ("התקנות") מטילות שורה של חובות מקיפות על מי שמחזיק**, מנהל או שבבעלותו מצוי מאגר מידע הכולל מידע אישי, בהתאם למאפייני המאגר. בשונה מהרגולציה עד כה בתחום הגנת הסייבר ואבטחת המידע, שהתמקדה במגזר הציבורי ובמגזרים מפוקחים (כגון בנקים וחברות הביטוח) התקנות החדשות מחייבות כל עסק (ובהיבטים מסוימים אף יחיד) המחזיק מידע אישי על עובדים, לקוחות או ספקים, בין אם מדובר בחברה ציבורית או בעסק בינוני או קטן, לעמוד בסטנדרטים החדשים.

היקף החובות שיוטלו על עסק מסוים אינו מושפע מגודלו או מהיקף הכנסותיו, אלא ממטרת מאגר המידע שברשותו (למשל, האם המידע נאסף לשם מתן שירותי דיוור ישיר), סוג המידע האגור במאגר (למשל, האם מדובר במידע ביומטרי, במידע על נכסיו של אדם או במידע על התנהגותו ברשות היחיד), מספר האנשים שמידע עליהם מוחזק במאגר ומספר מורשי הגישה אל המאגר. על בסיס פרמטרים אלה, התקנות מבחינות בין ארבעה סוגי מאגרים: מאגר המנוהל בידי יחיד, מאגר שחלה עליו רמת אבטחה בסיסית, מאגר שחלה עליו רמה אבטחה בינונית ומאגר שחלה עליו רמת אבטחה גבוהה.

להלן מספר דוגמאות לחובות שיוטלו מכוח התקנות החדשות:

נוהל אבטחת מידע – התקנות מחייבות לגבש, ולבחון מחדש אחת לשנה לפחות, נוהל אבטחת מידע אשר יפרט, בין השאר, את הסיכונים שחשוף להם המידע שבמאגר, אופן הטיפול בסיכונים אלה, אופן ההתמודדות עם אירועים של שימוש בלתי מורשה במידע שבמאגר, הוראות לעניין שימוש בהתקנים ניידים (כגון disk on key ומחשבים ניידים) ועוד. כמו כן, קיימת דרישה לבחון, אחת לשנה, האם המאגר אינו כולל מידע רב מן הנדרש למטרות המאגר.
מיפוי מערכות המאגר וסקר סיכונים – יש לגבש ולהחזיק מסמך מעודכן של מבנה מאגר המידע ורשימת מצאי מעודכנת של מערכות החומרה והתוכנה של המאגר. במאגר מידע שחלה עליו רמת האבטחה הגבוהה, יש לקיים, אחת ל-18 חודשים לפחות, סקר לאיתור סיכוני אבטחת מידע ומבדקי חדירות למערכות (penetration).
מיקור חוץ הכרוך במתן גישה למאגר המידע – במקרה של מתן גישה למאגר מידע לנותן שירות חיצוני, יש לבחון, טרם ההתקשרות, את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בהתקשרות ולקבוע במפורש בהסכם עם הגורם החיצוני הוראות המפרטות, בין היתר, את המידע שהגורם החיצוני רשאי לעבד, מטרות השימוש במידע, סוג העיבוד או הפעולה שהגורם החיצוני רשאי לעשות, משך ההתקשרות, אופן השבת המידע או השמדתו בסיום ההתקשרות, חובתו של הגורם החיצוני להחתים את בעלי ההרשאות מטעמו על הסכם סודיות, אופן יישום חובותיו של הגורם החיצוני בתחום אבטחת המידע, חובתו של הגורם החיצוני לדווח לבעל המאגר, אחת לשנה לפחות, על אופן ביצוע חובותיו לפי התקנות וחובתו של הגורם החיצוני להודיע לבעל המאגר על אירועי אבטחה. בנוסף, התקנות מחייבות לנקוט אמצעי בקרה ופיקוח על עמידתו של הגורם החיצוני בתקנות ובהוראות ההסכם עמו.
ביקורת תקופתית – במאגרי מידע שחלה עליהם רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה יש לערוך, אחת ל-24 חודשים לפחות, ביקורת על-ידי גורם בעל הכשרה מתאימה (שאינו ממונה האבטחה של המאגר), על מנת לוודא את עמידתו בתקנות.
מיון עובדים ושיבוצם – התקנות קובעות כי אין להעניק גישה למידע המצוי במאגר או לשנות את היקף ההרשאה שניתנה, אלא אם ננקטו אמצעים סבירים, המקובלים בהליכי מיון עובדים ושיבוצם, כדי לברר האם בעל ההרשאה מתאים לקבלת גישה למידע המצוי במאגר. בנוסף, התקנות קובעות כי טרם מתן גישה למידע לאדם או שינוי היקף הרשאתו, עליו לעבור הדרכה בנושא החובות לפי חוק הגנת הפרטיות ולפי התקנות. במאגרי מידע שחלה עליהם רמת האבטחה הבינונית או הגבוהה יש לקיים בנוסף הדרכה תקופתית בנושא, אחת לשנתיים לפחות.
דיווח על אירועי אבטחה חמורים (data breach notification) –במאגרי מידע שחלה עליהם רמת האבטחה הבינונית או רמת האבטחה הגבוהה, קמה חובה לדווח לרשם מאגרי המידע, באופן מיידי, על כל אירוע אבטחה חמור הנוגע למידע המוחזק במאגר ועל הצעדים שננקטו בעקבותיו. הרשם רשאי, בנסיבות מסוימות, להורות לבעל מאגר המידע להודיע על אירוע האבטחה לאדם שמידע אודותיו מצוי במאגר שבו אירע אירוע האבטחה.
אמצעי אבטחה נוספים – התקנות כוללות הוראות מחייבות ביחס לאמצעים לאבטחה הפיזית של מערכות מאגר המידע, ניהול הרשאות הגישה למאגר, אמצעים לזיהוי ואימות זהותם של בעלי הרשאות הגישה, הגבלות על חיבור התקנים ניידים למערכות המאגר, הפרדה ובידוד המאגר מהאינטרנט ועוד. 

התקנות ייכנסו לתוקף שנה מיום  פרסומן (בחודש מאי 2018)

כאמור, התקנות יחולו על קשת רחבה של חברות הפועלות בענפי המשק השונים, אשר יחויבו לנקוט שורה של צעדים בתחום אבטחת המידע. על רקע האמור, ובשים לב להיקף הדרישות החדשות ולהשפעתן על מגוון מערכים ותהליכים בחברה (IT, משאבי אנוש, רכש וכו') קיימת חשיבות רבה לנקיטת צעדי היערכות כבר בעת הזו.

לפרטים נוספים:
עו"ד תימור בלן, שותף

צוות הסייבר, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע של גורניצקי מציע ללקוחות גישה מקיפה ורב תחומית להתמודדות עם האתגרים המשפטיים החדשים בתחום ניהול הגנת הסייבר והגנת הפרטיות.

 

* עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.  עדכון זה עוסק בדבר חקיקה חדשני, המעורר שאלות וסוגיות מורכבות, ואופן יישומו, לא כל שכן הפרשנות שתינתן להוראותיו, אינם ידועים בשלב ראשוני זה. האמור לעיל משקף את הבנתנו, בנסיבות הנוכחיות, את התקנות, אך הפרשנות המובאת לעיל אינה מתיימרת להוות פרשנות יחידה שלהן. אין באפשרותנו לחזות מה תהיה עמדת בתי המשפט או הרשויות השונות בנוגע לנושאים האמורים ויתכן כי פרשנותם תהא שונה מהאמור לעיל.

 

** מחזיק במאגר מידע הוא מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש.

1 במאי 2017

צוות דיני העבודה של גורניצקי מציג עדכון לקוחות לחודש מאי מתחום דיני העבודה בנוגע לחובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים.

לקוחות יקרים,

 

עדכון לקוחות: חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים


הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 1.5.2017, נכנס לתוקפו תיקון לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הקובע כי מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן יפקיד עבורו פיקדון חודשי לצורך הבטחת זכאותו של העובד המסתנן לזכויות פנסיוניות ופיצויי פיטורים. פיקדון זה מחליף את החובה הקבועה בדין לתשלום לקרן פנסיה, תגמולים ופיצויי פיטורים.
1. סעיף 1יא1 לחוק קובע כי סכום הפיקדון הנדרש הינו 36% משכר עבודתו של המסתנן בחודש לגביו משולם הפיקדון בהתאם לחלוקה כדלקמן:
• חלק המעסיק - 16%.
• חלק העובד - 20% (לאחר ניכוי מס במקור).
2. סכומי הפיקדון ייצברו לזכות המסתנן מידי חודש בחשבון ייעודי המנוהל באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, והוא יוכל לקבלם בצאתו במועד מישראל יציאת קבע.
3. הפיקדון יופקד עבור עובדים זרים שהם "מסתננים" כהגדרת המונח בחוק, והעומדים בתנאים המצטברים הבאים:
• שוהים בישראל.
• שהייתם בישראל אינה מכוח אזרחות ישראלית או אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע.
• המסתננים נכנסו לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ("חוק הכניסה לישראל").
• בעלי רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, על פי הנחיות בדיקת רישיון המסתנן.
4. בהתאם לנוהל ולתקנות עובדים זרים (דרך לתשלום פיקדון לעובד זר שהוא מסתנן), התשע"ז – 2017 (שטרם פורסמו), התשלום יתבצע באתר רשות האוכלוסין וההגירה. כמו כן, בעת תשלום הפיקדון, נדרש המעסיק למלא טופס תשלום מקוון.
5. מצורף לנוחותכם נוהל בנושא, שפורסם ע"י רשות האוכלוסין וההגירה.
6. יובהר, אי הפקדת פיקדון עבור מסתנן מהווה עבירה על החוק. הליכי אכיפה יינקטו נגד מעסיקים שלא יפקידו את כספי הפיקדון.

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בעניינים אלו.

 

מיכאל איילון (שותף) (Michaela@gornitzky.com), 

 

להורדת המסמך כPDF


להרשמה לידיעונים נוספים: Marketing@gornitzky.com


חוזר זה הוכן על-ידי מחלקת דיני העבודה של משרד גורניצקי ושות'. המידע הכלול בחוזר זה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. שאלות והבהרות נוספות ככל שידרשו בנוגע להשלכות המשפטיות ו/או בנוגע ליישום האמור בחוזר זה, ניתן להפנות לעו"ד מיכאל איילון האחראי על תחום דיני העבודה במשרדנו

28 בפברואר 2017

דניאל פסרמן (שותף וראש תחום מסים) יחד עם עוה"ד דניאל סקאלד ועופר לוי במאמר לBloomberg BNA  בנוגע לשינויים וטרנדים במיסוי הישראלי 2017

דניאל פסרמן (שותף וראש תחום מסים) יחד עם עוה"ד דניאל סקאלד ועופר לוי במאמר לBloomberg BNA  בנוגע לשינויים וטרנדים במיסוי הישראלי 2017

1 בפברואר 2017

"מס ריבוי דירות" אושר לאחרונה במסגרת חוק ההסדרים. השותפים שלמה כהן ואבירם הנדל, יחד עם עוה"ד אביב אורינובסקי סוקרים את עקרונות המיסוי החדשים

"מס ריבוי דירות" אושר לאחרונה במסגרת חוק ההסדרים1 שפורסם ביום29.12.2016.  לשם הנוחות, רצ"ב סקירת עקרונות המס,2 כמפורט להלן:

עקרונות המס:
  • המס יחול על יחיד שבבעלותו מספר דירות בשיעור מצטבר של 249% ומעלה. במסגרת זו יצורפו גם זכויות של יחיד בדירות המוחזקות על ידו באמצעות איגוד שבו יש ליחיד זכויות.
  • יחיד המחזיק בשיעור דירות מצטבר העולה על 249% יהיה פטור מתשלום המס בגין 2 דירות, לפי בחירתו.
  • המס יהיה בשיעור של 1% משווי כל דירה חייבת, אך לא יעלה על 18,000 ₪ בגין כל דירה חייבת.
  • יחיד אשר בבעלותו דירות בשיעור מצטבר העולה על 249% ושווין יחד )למעט דירת מגוריו) אינו עולה
  • על סך של 1.15 מיליון ₪ יהיה פטור מתשלום המס. ככל ששוויון של הדירות להשקעה עולה על סך של1.15 מיליון ₪, אך אינו עולה על סך של 1.4 מיליון ₪, ישולם מס חלקי בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק.
 
דגשים חשובים:
יחיד הינו: יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כבעלים אחד.
תשומת הלב מוסבת, בין היתר, לנקודות הבאות:
  • דירה המוחזקת על ידי איגוד מעטים)עד 5 בעלים (תיכלל במניין הדירות של היחיד על פי שיעור החזקתו באותו איגוד.
  • גם במקרה בו קיים הסכם ממון בין בני זוג לפיו דירה הינה בבעלותו הבלעדית של אחד מבני הזוג - תיכלל הדירה במניין הדירות של בני הזוג.
דירה הינה: דירה שבנייתה הושלמה והמיועדת למגורים לפי טיבה או לפי התכנית החלה עליה או המשמשת למגורים. מהגדרה זו, נובעות המסקנות הבאות:
  • דירה המשמשת לעיסוק מסחרי (כגון: חנות/מרפאה/משרד) תיכלל במניין הדירות להשקעה של הנישום.
  • דירה שבנייתה טרם הושלמה לא תיכלל במניין הדירות.
  • דירת מגורים אשר פוצלה כדין תיכלל במניין הדירות כדירה אחת - לאור לשון החוק ייתכן שדירה שפוצלה שלא כדין תיכלל במניין הדירות כמספר הדירות להן פוצלה.
  • דירות מגורים שחוברו לדירת מגורים אחת תחשבנה כדירת מגורים אחת.
  • דירה שנתקבלה בירושה לא תיכלל במניין הדירות להשקעה בשנה הראשונה לפטירת המוריש, ובלבד שלא הושכרה.
המפורט בסעיפים לעיל, הינו רשימה תמציתית ובלתי ממצה של סוגי הנכסים אשר יכללו או לא יכללו במניין דירות החייב.

קביעת השווי: שווי הדירה יקבע בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק הכוללת מספר פרמטרים.
הפרמטרים הם: (1) ערך פריפריאליות (2) ערך חברתי-כלכלי (3) שטח הדירה.
ערכים 1 ו 2- מושפעים בעיקר ממיקום הדירה וייקבעו בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שטח הדירה ייקבע בהתאם למופיע בחיוב הארנונה/אישור הזכויות/היתר הבנייה, לפי בחירת הנישום.
רשות המיסים השיקה מחשבון שווי אשר יקבע את שווי הדירה אוטומטית בהתאם לנוסחה הנ״ל.
מענק לחייבי מס ריבוי דירות שמכרו דירותיהם:
פטור מס בגין דירה שתימכר עד ליום1.10.2017 : חייב במס אשר ימכור דירה חייבת עד ליום 1.10.2017
יהיה פטור מתשלום המס בו היה חב בתשלום בגין דירה זו עד למועד מכירתה, וזאת, בכפוף לכך, שהחייב היה בעל דירת המגורים הנמכרת ביום אישור החוק ובתנאי נוסף כי מכירת הדירה אינה לקרוב.3

בהתאם להחלטת ועדת הכספים מיום 5.1.2017 ובהתאם להודעת רשות המיסים מיום 5.1.217 יוענק מענק לחייבי מס ריבוי דירות שמכרו דירותיהם: חייב במס (מי שבבעלותו שלוש דירות או יותר) המוכר דירה יהיה זכאי למענק בגובה חבות מס השבח בגין מכירת הדירה עד לתקרה של 85,000 ₪, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים, להלן:
  • על המכירה להתבצע מיום 1.1.2017 ועד ליום 1.10.2017. 
  • על המכירה להיות בתמורה ולא לקרוב (לא יינתן מענק בגין עסקת מתנה).
  • רוכש הדירה הינו חסר דיור או לחלופין בעל דירה יחידה שיצהיר כי הינו מתחייב למכור את דירתו
  • הישנה בתוך 18 חודשים מיום רכישת הדירה (משפר דיור).
  • המענק יינתן במכירת שלוש דירות בלבד.
  • המוכר לא רכש (ולא ירכוש) דירת מגורים מיום 16.12.2016 ועד ליום 31.12.2020 למעט דירת מגורים יחידה.

אדם שבבעלותו שלוש דירות (או יותר) אך הינו פטור ממס ריבוי הדירות, מכיוון ששווי דירותיו להשקעה אינו עולה על 1,150,000 ₪, כמפורט בסעיף 1.4 לעיל, יהיה זכאי למענק בסך השווה ל 50%- מחבות מס השבח בגין מכירת דירה וזאת עד לתקרה של 15,000 ₪.


המענק יועבר לחשבון הבנק של המוכר לאחר תשלום מס השבח או יקוזז מחבות מס השבח של המוכר, לפי בחירת המוכר.

תחולה:
תחולתו של חוק ההסדרים הינה לשנות התקציב 2017 – 2018 וכפועל יוצא מכך גם תחולתו של המס הנ"ל.

 

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בעניין זה



להורדת המסמך כקובץ PDF


  1. תשומת הלב שהוגשו מספר עתירות, בין היתר, כנגד חוקיותו של מס זה.
  2. תשומת הלב שמס זה, ביחד עם הגדלת שיעורי מס הרכישה לדירות נוספות, עלויות המימון, מגבלות האשראי ושיעורו החדש של מס היסף, מהווים החרפה של נטל המיסים על
  3. דירות "משקיעים", וזאת כחלק מהמגמה להגדלת היצע הדירות. תשומת הלב, כי במקרה בו חייב במס יבקש למכור מספר דירות רב בתקופה קצרה רשות המיסים עלולה לראות בעסקאות אלו עסקאות אקראי אשר ימוסו בהתאם לפקודת מס הכנסה ולא על פי חוק מיסוי מקרקעין.

    ״קרוב״ - כהגדרת מונח זה בחוק מיסוי מקרקעין.

 

עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.

10 בינואר 2017

עדכון לקוחות המציג מקצת מן ההתפתחויות האחרונות בקשר עם אכיפת עבירת מתן השוחד לעובד ציבור זר, ומספר צעדים שעשויים לצמצם את החשיפה המשפטית בתחום זה.

ההתפתחויות האחרונות בקשר עם אכיפת עבירת מתן השוחד לעובד ציבור זר, מלמדות כי תאגידים ואנשי עסקים ישראלים הפועלים בזירה המסחרית הבינלאומית חשופים יותר מתמיד להליכים שונים ואף להעמדה לדין בגין עבירה זו. בעדכון זה נבקש להציג מקצת מן ההתפתחויות האמורות ולהציג, על קצה המזלג, צעדים שעשויים לצמצם את החשיפה המשפטית בתחום זה.


שנת 2016- בסימן אכיפה מוגברת 
ביום 15 בדצמבר 2016, הורשע לראשונה בישראל, תאגיד ישראלי בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. במסגרת הרשעה זו, שהושגה במסגרת הסדר טיעון, הטיל בית משפט השלום בתל אביב על התאגיד שהורשע קנס בסך 2.25 מיליון ש"ח וחילוט בסכום זהה. על פי כתב האישום, הראשון שהוגש בישראל בגין עבירה זו, התאגיד שיחד את מנכ"ל משרד הפנים במדינה אפריקאית בסכום של למעלה מ-500 אלף דולר, בכדי שיפעל לקידום האינטרסים של התאגיד במדינה. בעקבות מתן השוחד התאגיד זכה במכרז מטעם המדינה וחתם על הסכמים בשווי של 30 מיליון דולר.

במסגרת הסדר הטיעון, לצד הקנס והחילוט, התחייב התאגיד לאמץ נהלים פנימיים מחייבים ומנגנוני פיקוח ובקרה, על מנת למנוע הישנותה של העבירה. בפסק הדין, ציין בית המשפט במפורש, כי בעת קביעת עונשי הקנס והחילוט, הנחשבים נמוכים ביחס למה שהחוק מאפשר, נלקחה בחשבון העובדה שהמדובר במקרה הראשון בו נאכפת בישראל עבירת מתן השוחד לעובד ציבור זר.

מספר ימים לאחר מכן, פורסם כי המשטרה חוקרת מקרה נוסף של מתן שוחד לכאורה על-ידי גורם ישראלי לעובד ציבור לשעבר במדינה אפריקאית אחרת. משטרת ישראל מסרה כי החקירה מתנהלת בשיתוף פעולה עם הרשויות באפריקה, שוויץ וארה"ב, במסגרת המאמץ הבינלאומי בהובלת ארגון ה-OECD, כנגד התופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.

מקורם של צעדי אכיפה אלה בתיקון לחוק העונשין הישראלי ("החוק"), אותו אימצה הכנסת בשנת 2008, כחלק מתהליך הצטרפותה של מדינת ישראל ל-OECD )תהליך במסגרתו ישראל אף הצטרפה לאמנות בין-לאומיות בתחום המאבק בשחיתות(. במסגרת התיקון, נוספה עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה, לפיה חל איסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר במטרה להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית. שוחד מוגדר בחוק כטובת הנאה כספית או הטבה בשווה כסף, ויכול להינתן באופן ישיר או עקיף. כאשר נותן שוחד הוא תאגיד, ניתן להעמיד לדין גם את התאגיד וגם את העובדים בתאגיד שאחראים למתן השוחד, בהתאם לנסיבות המקרה.

העונש הקבוע בחוק בגין עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר הנו מאסר עד שבע שנים או קנס בגובה מקסימלי של 1.1 מיליון ש"ח ליחיד ו-2.2 מיליון ש"ח לתאגיד, או פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהושגה או שהייתה כוונה להשיגה באמצעות מעשה העבירה - לפי הגבוה מביניהם. בנוסף לעונש, רשאי בית המשפט להורות על חילוט בשווי של התועלת שהופקה מן השוחד.

לשם השוואה, ה-(FCPA (Foreign Corrupt Practices Act, החוק האמריקאי האוסר מתן שוחד לעובד ציבור זר, קובע מאסר של עד 20 שנים ו/או קנס בגובה מקסימלי של 5 מיליון דולר ליחיד ו-25 מיליון דולר לתאגיד, או פי שניים משווי טובת ההנאה שהושגה או שהייתה כוונה להשיגה באמצעות מעשה העבירה. עם זאת, משרד המשפטים האמריקאי והרשות לניירות ערך בארה"ב, אינם מוגבלים בסכום הקנס אותו הם יכולים להטיל במסגרת הסדר ליישוב חקירה. כך, למשל, בדצמבר 2016, תאגיד טבע הישראלי וחברת בת שלו המאוגדת ברוסיה התקשרו בהסדר עם הרשויות בארה"ב ביחס למקרים של מתן שוחד לפקידי ממשל ולעובדי ציבור אחרים ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו, במסגרתו נדרשו לשלם כ-520 מיליון דולר. אכיפת ה-FCPA במקרה של טבע, שהנו תאגיד ישראלי שעבירותיו בוצעו מחוץ לארה"ב, התאפשרה מפני שה-FCPA חל על כל תאגיד הנסחר בבורסה האמריקאית לניירות ערך, לרבות תאגיד זר.

בשנים שמאז אימוץ עבירת מתן השוחד לעובד ציבור זר לספר החוקים הישראלי, נשמעה ביקורת מבית ומחוץ על כך שלא נעשים מאמצים מספקים לאכיפת העבירה בישראל. עם זאת, ניכר כי בעת האחרונה ישראל פועלת להגברת אכיפת עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הקבועים באמנות עליהן היא חתומה.

מספר משמעויות פרקטיות
לא ניתן להפריז בגודל ובמשמעות הנזק, הן הכלכלי והן התדמיתי, שיכול להיגרם לפרט או לתאגיד בגין עצם החקירה בחשד לעבירות שוחד לעובד ציבור זר. בהתאם, תאגידים, ובפרט אלה מהם הפועלים בזירה המסחרית הבינלאומית, יכולים (ויש שיאמרו צריכים) לנקוט צעדים לצמצום הסיכון.

להלן מספר דוגמאות לצעדים כאמור שעשויים לסייע לתאגיד לצמצם את החשיפה המשפטית בתחום זה:
  • אימוץ תכנית ציות ואכיפה פנימית למניעת שחיתות על פי הסטנדרטים העולמיים המקובלים, תוך התחשבות באופי התאגיד והסביבה שבה הוא פועל ובאופי פעילותו. על התאגיד לוודא הטמעה של התכנית בקרב עובדיו וכן בקרב נציגים, סוכנים, קבלנים וקבלני משנה עמם עובד. במסגרת גיבוש התוכנית, מומלץ לתת את הדעת להנחיות המפורטות במסמך שהוציא ה-OECD בקשר עם מניעת שוחד לעובד ציבור זר (Recommendation for Further Combating Foreign Bribery (2009))
  • הגברת מודעותם של מנהלים ועובדים בתאגיד לעבירות של מתן שוחד בכלל ושל מתן שוחד לעובד ציבור זר בפרט באמצעות דפי מידע, הדרכות וכדומה.
  • מינוי גורם בכיר שיהיה אמון על מניעת שחיתות בתאגיד.
  • אכיפת הקפדה על שקיפות חשבונאית בדרגים שונים של הארגון באמצעות תיעוד בספרים ושמירת רישומים של עסקאות התאגיד.
  • הפעלת קו דיווח אנונימי/תיבת תלונות בנושאים הנוגעים למניעת שחיתות בארגון.

 

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה המתעוררת בנושא עדכון זה.

 

להורדת המסמך כ- PDF

 

את המזכר כתבו תימור בלן (שותף), ניר קידר, אסף הראל ושרון ריינגוירץ

 

עדכון זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.

3 בינואר 2017

צוות דיני העבודה של גורניצקי מציג סקירה שנתית במשפט העבודה מתחום דיני העבודה הכוללת, את תמצית עיקרי עדכוני חקיקה ופסיקה מהשנה החולפת עם הצצה לשנה האזרחית החדשה הבאה עלינו לטובה.


שלום רב,
עם פרוס השנה האזרחית החדשה, ברצוננו להביא בפניכם מזכר המרכז עדכוני חקיקה ופסיקה נבחרים במשפט העבודה מהשנה החולפת.
 

עדכוני חקיקה

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי - התרת הוצאה לצרכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016
ביום 12.4.16 פורסם חוק תגמול נושאי משרה בתאגידים פיננסיים (להלן: "חוק התגמול"), לאחר אישורו בכנסת ביום 28.3.16. חוק התגמול כולל שלוש הוראות מרכזיות: (א) קביעת הליכי אישור תאגידיים מיוחדים ביחס לתגמול מנהלים בתאגידים פיננסים העולה על 2.5 מיליון ש"ח (להלן: "תקרת התגמול"); (ב) קביעת רף עליון ביחס לתגמול שתאגיד פיננסי רשאי לשלם למנהליו, הנגזר מהיחס בין שיעור ההוצאה של התאגיד בשל שכרו של המנהל בתאגיד הפיננסי לבין שיעור עלות השכר הנמוך ביותר של עובד בתאגיד; בהתאם להוראות החוק, היחס בין השניים לא יעלה על 35; (ג) הטלת מגבלות מס על תאגיד המאשר תשלום החורג מתקרת התגמול, לפיהן תאגיד אינו רשאי להכיר לצרכי מס בהוצאה בגין חלק התגמול העולה על תקרת התגמול, וכן כי החלק העולה על התקרה ינוכה מתוך סך ההוצאה של התאגיד לצרכי מס בגין העסקת המנהל (כך שלמעשה, בגין כל סכום החורג מן התקרה, לא יוכל התאגיד לנכות שיעור הכפול מן הסכום כאמור). 

יצוין, כי בסמוך לאחר פרסום החוק, הוגשה לבית המשפט העליון עתירה כנגד החוק מטעם איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח, בה נטען כי החוק אינו חוקתי. בין היתר נטען כי יש בחוק כדי לפגוע בזכויות עבר, וכי היישום שלו עתיד לפגוע פגיעה קשה במערכת הפיננסית. בפסק דין שניתן בהרכב מורחב של בית המשפט העליון, דחה בית המשפט את טענות העותרים כנגד החוק. לצד זאת, בית המשפט קיבל את טענת העותרים לפיה אין בתקופת המעבר אשר נקבעה בחוק משום "תקופת התארגנות" ראויה טרם כניסתו של החוק לתוקף ולפיכך דחה את תחולתן של מגבלות החוק על הסכמים קיימים (ביחס לעובדי הבנקים וחברות הביטוח), עד ליום 1.1.17. 

כפועל יוצא מן האמור לעיל, החל מיום 1.1.2017, שכרם של בכירים במוסדות פיננסיים המנהלים כספי ציבור (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות וכיוצ"ב), יוכפף למגבלות החוק באופן המטיל מגבלות משמעותיות על הענקת תגמול בשיעור העולה על 2.5 מיליון ₪ בשנה.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (להלן "חוק ההסדרים")
מיסוי פיצויי פיטורים:
ביום 21.12.2016 התקבלה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ההסדרים (החוק טרם פורסם ברשומות) אשר מתקנת את פקודת מס הכנסה וקובעת תשלום מס על הפקדות מעסיק לפיצויי פיטורים בעד שכר מבוטח העולה על התקרה שבחוק. המיסוי נוגע הן לביצוע הפקדה שוטפת והן להשלמת פיצויי פיטורים.
בנוגע להפקדה שוטפת: החל מיום 1.1.2017, סכומים שהופקדו ע"י מעסיק לקופת גמל על חשבון מרכיב פיצויי פיטורים העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה החייבת במס במועד ההפקדה.
תקרת הפיצויים : משכורת העובד ביום ההפקדה או 32,000 ₪ - לפי הנמוך מבינהם.
יש לציין, כי סכומים שיופקדו לקרן פנסיה ותיקה, מוחרגים מהוראה זו.
בנוגע להשלמת פיצויי פיטורים: הפקדת סכומים ע"י המעסיק לקופות גמל לקצבה, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים שנקבעה, ייחשבו כהכנסת עבודה בידי העובד, החייבת במס במועד הפקדתם. 
תקרת ההשלמה לפיצויים נקבעת לפי הכפלת שנות העבודה אצל אותו מעסיק בתקרת הפיצויים, בניכוי הסכומים הצבורים החייבים במס ששולמו על ידי כל מעסיקיו של העובד בעד כל שנת עבודה כאמור.
דוגמה להמחשת השינוי:
עובד שעבד 10 שנים ומשכורתו האחרונה הייתה 50,000 ₪ לחודש, חבות הפיצויים היא 500,000 ₪. בקופה נצברו 400,000 ₪ ומתוכם 300,000 ₪ שלא מוסו במועד ההפקדה (שכן היו מתחת לתקרת הפיצויים) ו-100,000 ₪ שמוסו במועד ההפקדה (שכן היו מעל תקרת הפיצויים).
בהתאם לכך:
32,000 ₪ (תקרת הפיצויים) * 10 (שנות ותק) = 320,000 ₪ 
בניכוי הסכום שלא מוסה - 300,000 ₪ 
תקרת ההשלמה לפיצויים (יתרת הסכום הפטור) - 20,000 ₪ 
כלומר, על כל סכום מעבר ל-20,000 ₪ (הסכום הפטור) העובד יהיה חייב במס במועד ההשלמה. במידה והמעסיק ישלים את מלוא החוסר שקיים בקופה בגובה 100,000 ₪, 20,000 ₪ יהיו פטורים מתשלום המס כאמור, וסכום ההשלמה בסך 80,000 ₪ יהיה חייב במס בידי העובד כבר במועד ההשלמה.
רצף פיצויים לקצבה: מלבד השינויים המתוארים לעיל, התיקון לחוק משנה את ברירת המחדל הקיימת ביחס לרצף פיצויים לקצבה. כיום, סיום יחסי העבודה יוצר לעובד אירוע מס באופן אוטומטי, אלא אם פנה לפקיד השומה והודיע כי הוא משאיר את הכספים בקופה לצורך "רצף קצבה", ואז אירוע המס נדחה לגיל הפרישה.
השינוי האמור, קובע כי במידה וכספי הפיצויים שנצברו לעובד לא עולים על סכום התקרה שנקבעה, יראו את העובד כמי שבחר ב"רצף קצבה" ללא אירוע מס, אלא אם הודיע העובד אחרת.
סכום התקרה - 360,000 ₪ או השכר (עד 32,000 ₪) במכפלת שנות העבודה, לפי הגבוה.

תיקון חוק פיצויי פיטורים וחוק קופות גמל:
הצעת חוק ההתייעלות הכללית שפורסמה ביום 31.10.2016, כללה גם הצעה לתיקון חוק פיצויי פיטורים ולתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל). ביום 19.12.2016, התקבלה הצעת ועדת הכספים של הכנסת, לפיה נוכח השאלות הרבות והמורכבות שמעוררים התיקונים המוצעים לחוק פיצויי פיטורים ולחוק קופות גמל, הדיון בתיקונם ייעשה בפרק בנפרד מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית כולה. דיון זה טרם התקיים והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית עברה בקריאה שנייה ושלישית ללא התיקונים הנ"ל. ככל שיהיה שינוי, נעדכן במזכר נוסף.


גיל הפרישה לנשים:
פרק י' להצעת החוק קובע תיקונים בחוק גיל פרישה, התשס"ד – 2004, שמטרתם לעצור את ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים. סעיפים 9(ב) ו- 9(ג) לחוק גיל הפרישה ישונו כך ששר האוצר יקים ועדה ציבורית שתיתן את המלצותיה לאישור ועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום 30.4.2017. ועדת הכנסת תיתן החלטה בעניין המלצות השר עד ליום 31.7.2017.


פנסיה חובה לעצמאים:
החל מיום 1.1.17 תחול על עצמאים חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני בקופות גמל. לפי התיקון לחוק, חובת ההפרשה לחיסכון פנסיוני תהיה בשיעור של 4.45% על חלק ההכנסה החייב בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק, ו- 12.25% על חלק ההכנסה החייב בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק. יש לציין כי חובת ההפקדה אינה חלה על עצמאי שטרם מלאו לו 21 שנים ו/או הגיע לגיל פרישה ו/או טרם חלפו שישה חודשים מהמועד בו נרשם לראשונה כעסק ו/או מלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של החוק. עם זאת, קובע ההסדר כי לעצמאים יופחתו דמי הביטוח הלאומי מ- 6.72% ל- 2.87% ובמקרה של סגירת העסק הם יהיו זכאים למשוך חלק מהחיסכון הפנסיוני.


חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשע"ה - 2015
ביום 25.1.2015 פורסם חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשע"ה – 2015, לפיו - יועלה בהדרגה שכר המינימום.
כזכור, ביום 1.4.2015 עלה שכר המינימום ל–4,650 ₪ וביום 1.7.2016 עלה שכר המינימום ל–4,825 ₪.
ביום 1.1.2017 תחול הפעימה השלישית אשר נקבעה בחוק ושכר המינימום יעלה ל- 5,000 ₪ בחודש (230.78 ₪ ליום לגבי עובדים העובדים 5 ימים בשבוע).
בתיקון לחוק נקבע, כי רכיבי שכר אשר אמורים לבוא בחשבון לצורך חישוב שכר המינימום על-פי חוק שכר מינימום, אך אינם נלקחים בחשבון שכר המינימום מכוח חוזה עבודה, הסכם קיבוצי או הסדר, קיבוצי או אישי - יובאו בחישוב שכר המינימום. רכיבי שכר אלה מוגדרים בתיקון לחוק כ"תוספת מוחרגת". עוד נקבע בתיקון לחוק, כי עובד יהיה זכאי ל"הפרשי הוראת השעה", בסכום השווה לסכום שהיה המעסיק משלם אילולא התיקון לחוק.

 

להלן נתוני שכר המינימום למבוגר החל מיום 1.1.2017:

שכר חודשי

(עד 43 שעות שבועיות)

שכר לשעה 

 שכר יומי

(6 ימים בשבוע)

 שכר יומי

(5 ימים בשבוע)

 5,000 ש"ח

 

 26.88 ש"ח

 

 ובלבד שהשכר לא יפחת משכר המינימום 

אילו חושב על בסיס שכר לשעה.

 200.00 ש"ח

 230.776 ש"ח

 

תיקון מס' 15 לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951

ביום 8.2.2016 אושר תיקון מספר 15 לחוק חופשה שנתית, במסגרתו תינתן בשתי פעימות תוספת של שני ימי חופשה בשנה לעובדים אשר נמצאים ב-5 השנים הראשונות לעבודתם. כזכור, ביום 1.7.2016 נכנסה לתוקפה הפעימה הראשונה המעלה את מכסת ימי החופשה השנתית ל- 13 ימי חופשה בשנה בהתייחס לעובד במתכונת של שבוע עבודה בן שישה ימים, ול-11 ימי חופשה לעובד במתכונת של שבוע עבודה בן חמישה ימים.
החל מיום 1.1.17 יינתן יום חופשה נוסף לעובדים בעלי ותק של עד 5 שנים, קרי 14 ימי חופשה בשנה, בהתייחס לעובד במתכונת של שבוע עבודה בן שישה ימים ו-12 ימי חופשה לעובד במתכונת של שבוע עבודה בן חמישה ימים.

 

להלן טבלת הזכאות החדשה לפי ימי חופשה בפועל:

שנות ותק שבוע עבודה בן 5 ימים שבוע עבודה בן 6 ימים
1-5 12  14
6 14 16 
7 15 18 

8

ואילך

 יום נוסף על כל שנת ותק,

עד למכסה של 20 ימים

 יום נוסף על כל שנת ותק,

עד למכסה של 24 ימים


 

צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016
במזכר האחרון אשר יצא תחת ידינו בחודש יוני 2016, הבאנו לידיעתכם כי ביום 23.5.2016 נחתם צו הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הגדלת שיעורי ההפקדות לביטוח פנסיוני במשק. על פי הצו, שיעור הפקדות המעסיק והפקדות העובד לתגמולים בכל סוגי ההסדרים: קרן פנסיה/ביטוח מנהלים/קופות גמל ,יוגדלו בשתי פעימות ויהיו בשיעור אחיד, שלא יפחת משיעורי ההפקדה שנקבעו בצו והמפורטים להלן. צו ההרחבה חל על כלל המעסיקים במשק, לרבות על מי שחל עליו צו ההרחבה לפנסיה חובה במשק.

 

 

ניכוי העובד לרכיב התגמולים:
ביום 1.7.16 - הוגדלו דמי התגמולים ל - 5.75%.
החל מיום 1.1.17 - יוגדלו דמי התגמולים ל - 6%.
הפרשות המעסיק לרכיב התגמולים:
ביום 1.7.16 - הוגדלו דמי התגמולים ל – 6.25%.
החל מיום 1.1.17 - יוגדלו דמי התגמולים ל – 6.5%.

 

הצו קובע כי תשלום המעסיק לתגמולים בקופת ביטוח או קופת גמל שאינה קרן פנסיה, כמפורט לעיל, יכלול את תשלום המעסיק למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד, ובלבד ששיעור הפקדות המעסיק לחלק התגמולים לא יפחת מ-5% מהשכר הקובע. צו ההרחבה מוסיף וקובע שככל שיהיה צורך בהגדלת העלויות בשל הכיסוי לאובדן כושר עבודה, העלויות למעסיק בגין ההפקדות לתגמולים ולאובדן כושר עבודה יחד לא יעלו, בכל מקרה, על 7.5%.
כמו כן, שיעור ההפקדות לרכיב פיצויי הפיטורים יהיה בהתאם לקבוע בהסכם החל ובלבד שלא יפחת מ-6%. עובד חדש אשר מגיע עם קרן פעילה בה שיעור ההפרשה גבוה יותר (בד"כ 8.33%), על המעסיק להמשיך להפריש לפי השיעור הגבוה. מקום בו קיים במקום העבודה שיעור הפקדה שונה לפיצויי פיטורים בין קופת ביטוח או קופת גמל שאינה קרן פנסיה לבין קרן פנסיה, יהיה רשאי המעסיק להשוות את שיעור ההפקדה לרכיב פיצויי הפיטורים לזה הנהוג בקרן הפנסיה, ובלבד שלא יפחת מ-6% מהשכר הקובע, זאת בתנאים המפורטים בצו ההרחבה.

 


חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 15) התשע"ו-2016
ביום 16.8.2016, פורסם התיקון לחוק אשר שינה את חישוב הזכות לדמי מחלה בשל מחלת ילד, כך שבמצב שבו שני ההורים נעדרים לסירוגין בשל מחלת ילד, ימי ההיעדרות לצורך קביעת שיעור דמי המחלה יחושבו לפי משק בית במשותף ולא עבור כל אחד מההורים בנפרד. עד כה, ספירת ימי המחלה לצורך חישוב שיעור דמי המחלה נערכה בנפרד, כך שנגרמה פגיעה כלכלית לבני זוג כששניהם נעדרו מעבודתם לסירוגין. התיקון קובע כי ההצהרה שהעובד נדרש להגיש למעסיק, צריכה לכלול הודעה על ימי ההיעדרות של בן הזוג בצירוף ההצהרה שהגיש בן הזוג למעסיקו.


עדכוני פסיקה 

 

האם העתקת תוכן תכתובת דוא"ל פרטית של עובד שהושארה על מסך המחשב במקום העבודה מהווה פגיעה בפרטיות? 1
בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם תכתובות דוא"ל אישיות שהושארו על מסך המחשב של המעסיק, והמעסיק נחשף אליהן בתום לב ובאופן מקרי, יכולות לשמש כראיה בהליך משפטי. כבוד השופט נועם סולברג הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי, קיבל את עמדת העובד וקבע כי תיבת דוא"ל פרטית מכילה מידע פרטי ורגיש מאין כמותו, ואין בהשארתה פתוחה על מסך המחשב של החברה כדי להעניק לחברה רשות לעיין בתיבת הדואר האלקטרוני של העובד ובוודאי שלא להעתיק דברים המצויים בה. ראיה שכזאת, הושגה תוך פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות והיא תהיה קבילה רק אם לחברה תעמוד אחת ההגנות שבחוק2 או אם בית המשפט ייתן היתר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

 

האם תכתובות אישיות שהועתקו מתיבת דואר אלקטרוני שהועמדה לנותן שירותים במסגרת התקשרות עסקית הן ראיות קבילות במשפט?3

בית המשפט העליון קבע כי יש להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת איסקוב שהתייחסה ליחסים שבין העובד לבין המעסיק, גם במערכת יחסים בין צדדים שאינם מתקשרים במסגרת של יחסי עבודה. במקרה הנדון, המדובר במערכת היחסים בין חברת רמי שמיר הנדסה אזרחית בע"מ לבין חברת רמט בע"מ, אשר התקשרו בהסכם למתן שירותי "ניהול פרויקט" לשם הקמת מחלף. לצורך ניהול הפרויקט העמידה חברת רמט לרשות רמי שמיר חדר במשרדה, מחשב ותיבת דוא"ל על שמו. כבוד השופט מני מזוז טען כי האיזון שנקבע בהלכת איסקוב בין הזכות לפרטיות לבין הפררוגטיבה של המעסיק לניהול עסקו, הוא איזון ראוי ומתבקש, ולעצם העובדה שלא התקיימו יחסי עבודה במובנם הרגיל אין כדי להשליך על איזון זה. גם אם יחסי עבודה רגילים לא קיימים, מתכונת ההתקשרות הספציפית במסגרתה לנותן השירות הוקצה חדר, ניתן לו מחשב והועמדה לרשותו תיבת דואר אלקטרוני אישית, מחייבת יישום דומה. הגישה לפיה היות המחשב והשרתים קניינם של המעסיק, מקנים למעסיק את הזכות לחדור למרחבו הפרטי של נותן השירות, (גם אם מניחים שקיים הבדל איכותי בין יחסי עבודה רגילים למתכונת ההתקשרות הספציפית), מתעלמת ממעמדה הרם של הזכות לפרטיות, ומניחה, שלא בצדק, כי לא מוטלות עליה מגבלות כלשהן במימוש זכות הקניין שלה.

 


פגיעה מכוונת של עובד בתוצרת החברה מהווה הפרה יסודית של הסכם העבודה ומצדיקה פיצוי בגובה הנזק שנגרם4

העובד הועסק כאחראי פרדסים בחברה והיה הגורם האחראי על כל תחום גידול ההדרים. טענת החברה הייתה כי העובד גרם לפגיעה מכוונת בתוצרת הקלמנטינות מזן "אור" תוך שהותיר במכוון את מיכלי הפרי בפרדס חשופים לשמש על אף שהיה עליו לדאוג לשינועם לבית האריזה כנדרש. בית הדין האזורי קיבל את טענת החברה וקבע כי השארת פרי רגיש במשך שלושה ימים בשטח, מעידה על כך שהדברים לא קרו במקרה והתנהלותו של העובד מהווה הפרה יסודית של חוזה העבודה. לפיכך, חייב בית הדין את עובד החברה לפצותה בסכום של כ- 430,000 ₪. החלטה זו, מהווה הרחבה של ההגנה הניתנת למעסיקים מפני פגיעה של העובדים.
***על פסה"ד הוגש ערעור לבית הדין הארצי וטרם ניתנה הכרעה בעניין.

פסיקת פיצוי למעסיק בגין הפרת חובת תום הלב של העובד
בערעור שהגישה חברת קאנטרי פלורס בע"מ5 , טענה החברה להפרת חובת האמון ותום הלב של עובדת בחברה, לאחר שזו השתמשה במידע עסקי שנגע לעסקאות בהן טיפלה במהלך עבודתה בחברה. העסקאות התבשלו והתגבשו בזמן עבודתה בחברה אך "נסגרו" ע"י העובדת במסגרת עסקה העצמאי לאחר שסיימה את העסקתה. בית הדין הארצי קבע כי התנהלות העובדת חרגה מהתנהלות מקובלת ביחסי עבודה. העובדה שהעובדת השלימה באופן פרטי עסקה בה התחילה לטפל, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף במסגרת עבודתה בחברה עולה כדי הפרת חובות האמון, הנאמנות, והתנהלות הוגנת המוטלת על העובדת במסגרת יחסיה עם המעסיק. העובדת חויבה בדין לשלם למעסיקתה סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ -2007 ועד לתשלום המלא בפועל.
בפסק דין נוסף שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב6 קבעה כב' השופטת חופית גרשון יזרעאלי כי עובד שלא גילה למעסיקו כי הקים עסק עצמאי מתחרה במקביל להיותו שכיר, הפר את חובת האמון כלפי מעסיקו. בית הדין ציין כי במסגרת חובת האמון, מעסיק רשאי להניח כי עובד המועסק במשרה מלאה, מקדיש את כל מרצו לטובת מקום עבודתו וכמובן שלא חותר תחתיו ומתחרה בו. לפיכך פסק בית הדין פיצוי על סך של 57,500 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב של העובד, ובנוסף שלל מהעובד זכאות לתשלום בגין שעות נוספות, במהלך התקופה בה ניהל עסק פרטי במקביל להיותו עובד בחברה.

 


פגיעה בזכות ההתארגנות7
בית הדין קבע כי הנהלת המרכז הרפואי השיקומי בית בלב בת ים (להלן: "המרכז הרפואי") הורתה לסגל הניהולי הזוטר (אחיות אחראיות) לפעול לסיכול ופירוק התארגנות העובדים. נפסק כי לא ייתכן כי הלחץ האינטנסיבי שהופעל, לרבות מסרים בעניין שנשלחו לטלפונים הסלולריים של העובדים, שלוו בצעקות ואיומים בפיטורים, ומקרים שבהם הוכנסו עובדים "אחד אחד" למשרדי האחיות האחראיות עליהן כדי לחתום על טפסי ביטול הצטרפות, לא נעשו ב"הנחיה מלמעלה". על כן יש לראות את כל אלה, כמקשה אחת, כהפרות בוטות של זכותם להתארגנות של עובדי המרכז הרפואי. עצם השתיקה של הנהלה בכירה אל מול מנהלים זוטרים המביעים עמדה ברורה נגד ההתארגנות עד כדי הפעלת מרותם על העובדים הכפופים להם נגד התארגנות עובדים, אינה עומדת בחובות הבסיסיות החלות על מעסיק סביר, ומהווה כשלעצמה פגיעה בהתארגנות המצדיקה פסיקת פיצויים. אם כך הדבר במקרה של שתיקה, אז שבעתיים במקרה בו הוכח שההנהלה עצמה פעלה באופן אקטיבי ולמעשה הורתה למנהלים הזוטרים לצאת למאבק בהתארגנות. בשל כך קבע בית הדין פיצויים לדוגמא לטובת ההסתדרות בגובה 300,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל, תוך אמירה שנסיבות המקרה חמורות יותר מכל הפרשות שהגיעו בשנים האחרונות לפתחו של בית הדין הארצי.

 


"יציבות ארגונית" כאשר קיים במקום העבודה ארגון עובדים אחד בלבד8
ביה"ד הארצי פסק כי אין מקום לקבוע תקופת "יציבות ארגונית" קשיחה, לאחר הכרה ביציגות של ארגון עובדים, במהלכה אסור למעסיק לעורר מחדש את מעמדו של ארגון עובדים שהוכר כיציג, וזאת בסיטואציה בה קיים במקום העבודה ארגון עובדים אחד בלבד. עם זאת מכוח עקרונותיו הכלליים של משפט העבודה, לרבות חובת תום הלב וואיסור ההתערבות החל על מעסיק במימוש הזכות לחופש התארגנות, מעסיק אינו אמור במהלך הדברים הרגיל, לשוב ולבחון יציגות למשך פרק זמן סביר, וכן למשך כל תקופת המשא-ומתן הקיבוצי המתנהל בתום לב בין הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית. כחריג, כשמסתבר למעסיק בתום לב בשל אירוע כלשהו, שלא נבע מפעילות במישרין או בעקיפין שלו כנגד ההתארגנות, שקיים חשש סביר כי ארגון העובדים מולו מתנהלת מערכת היחסים הקיבוצית אינו עוד ארגון יציג, המעסיק רשאי לפנות לארגון ולבקש נתונים עדכניים על יציגותו. ככל שמסתבר כי היציגות פקעה, תפקע עמה גם החובה בניהולו של מו"מ קיבוצי. בסיטואציה של התארגנות חדשה טרם חתימת הסכם קיבוצי ראשון, בה נטען על ידי המעסיק לאובדן יציגות לאחר שזו הוכרה, על המעסיק הנטל להוכיח שפעל בתום לב; לא הפר את חובתו שלא להתערב בהתארגנות; כי האירוע שגרם לו לפקפק ביציגות לא נבע מפעולה במישרין או בעקיפין מטעמו כנגד ההתארגנות; ושביטולי חברות בארגון, ככל שהיו כאלו, לא נבעו מלחץ או השפעה אסורים מטעמו. מאחר שחובת תום הלב במערכת יחסים קיבוצית היא הדדית, גם ארגון עובדים היודע כי איבד את יציגותו, מחויב ככלל למסור הודעה על כך לעובדים ולמעסיק.

 


לא כל אמירה בוטה במסגרת העבודה צריכה להיות מסווגת כהטרדה מינית9
בית הדין לעבודה דחה תביעתה של מזכירה במשרד התחבורה נגד מנהלה, בטענה כי הוטרדה על ידו מינית. כבוד השופט אורן שגב קבע כי אין חולק שהנתבע היה ממונה על התובעת ועל כן לפי הוראות החוק, המזכירה לא הייתה חייבת להראות כי היא אינה מעוניינת בהצעות לכאורה או כי היא חשה מבוזה או מושפלת. יחד עם זאת, לאחר עיון בחומר הראיות הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת לא הוכיחה שהנתבע הפנה אליה את אותן אמירות שייחסה לו בנוסח לו טענה. הנתבע הודה בשלוש אמירות בלבד: "איך לבחורה צעירה כמוך קר", "את חונקת אותי" בהתייחסו להיעדרויותיה הרבות מהעבודה, ו"איזו שמלה יפה, איזה נצנצים, תסתובבי – תראי את השמלה". לדעת בית הדין, אכן מדובר בהתבטאויות לא ראויות שראוי כי לא תאמרנה במערכת יחסי עבודה, אולם המישור הנכון לטפל בהן הוא המישור המשמעתי והן אינן עולות כדי הטרדה מינית. נקבע, כי לא כל אמירה בוטה, גסת רוח או שוביניסטית עולה כדי התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, וכי יש להבחין בין אמירות אלו לבין אמירות גסות רוח ובלתי ראויות, תוך בחינה לשונית של הנאמר ועל רקע הנסיבות וההקשר בהם נאמרו הדברים. בכל הנוגע לאחריותו של משרד התחבורה כמעסיק, הגיע בית הדין למסקנה כי לא נפל דופי בהתנהלותו בכל הקשור לאופן הטיפול בתלונתה של התובעת וכי לא הוכח כי המדינה פעלה בניגוד לחובות המוטלות עליה בחוק למניעת הטרדה מינית.


לא ניתן למסור הודעת פיטורים במהלך תקופת ההגבלה, גם כאשר ההודעה קובעת כי הפיטורים ייכנסו לתוקף רק בתום התקופה 10
במקרה זה, החליט מעסיק לפטר מהעבודה עובדת הרה ופנה לממונה לפי חוק עבודת נשים בבקשה לקבל היתר לפיטורים. משלא ניתן היתר, הודיע המעסיק לעובדת כי הפיטורים ייכנסו לתוקף רק בתום 60 הימים שאחרי חופשת הלידה, וכי החברה מוותרת על עבודתה בפועל בתקופת 60 ימים תוך ששכרה בגין תקופה זו ישולם לה במלואו. בית הדין הארצי, הפך פסיקה ותיקה ומושרשת וקבע כי יש להשיב עובדת שילדה, לעבודה בפועל, בתקופת 60 הימים שלאחר חופשת הלידה. לא ניתן למסור הודעת פיטורים במהלך תקופת ההגבלה, גם כאשר ההודעה קובעת כי הפיטורים ייכנסו לתוקף רק בתום התקופה. במילים אחרות, בית הדין אסר על "קניית" תקופת ההגבלה לפיטורים על ידי המעסיק בכסף.

 


זכותם של מטפלים סיעודיים המתגוררים בבית מטופליהם למנוחה שבועית 11
ביה"ד פסק כי חופשת המנוחה השבועית של מטפל סיעודי הגר בבית המטופל, מתחילה ברגע שבו הוא סיים ביום עבודה נתון את משימתו האחרונה לטיפול במטופל, ועליה להימשך 25 שעות רצופות לפחות עד שובו לטפל במטופל, לפי מתכונת יום עבודתו הרגיל. בתחום חופשת המנוחה יש לכלול את יום מנוחתו השבועית של העובד הסיעודי. יש לראות מטפל סיעודי כעובד במשרה מלאה והזכאות לגמול בגין עבודה ביום המנוחה צריכה להיגזר משכרו היומי או החודשי, לא מדובר בעובד שעתי כיוון שלא ניתן לקבוע את שעות עבודתו על פי חוק. על עובד כזה חל חוק שכר מינימום והוא זכאי להשלמת שכר מינימום יומי או חודשי; חל עליו חוק חופשה שנתית, כשיום עבודתו נחשב ליום עבודה מלא; וזכאותו לדמי הבראה לפי צו ההרחבה נקבעת כזכאות של עובד בהיקף משרה מלאה. באשר לחישוב שיעור הגמול בגין עבודה ביום המנוחה של המטפל הסיעודי, לפי סעיף 17(א) לחוק, אם הועסק עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, הוא זכאי לשכר של 150% משכרו הרגיל, ולפי זאת יש לחשב את הגמול המגיע לו. להבדיל משעות עבודתו במהלך יום עבודתו, היעדרותו של המטפל הסיעודי מעבודתו ביום מסוים או בחלקו ניתנת לקביעה, ועל פיה יש לקבוע גמולו בגין עבודה ביום המנוחה או חלקו.

 


מהי הערכאה המוסמכת לדון בתביעות שמגיש מעסיק כנגד עובד בגין גניבת כספים ממקום העבודה 12
למרות שמדובר בתביעה שעילתה ביחסי עבודה, אין די בכך על מנת לקבוע כי הסמכות לדון בה נתונה לבית הדין לעבודה. ככלל, כאשר התביעה מנוסחת כתביעה בנזיקין, היינו כתביעה המיוסדת על עוולה או עוולות הקבועות בפקודת הנזיקין, הסמכות לדון בה תהיה נתונה לבית המשפט האזרחי. יחד עם זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של חריג זה, יש לעמוד על כך שבית המשפט האזרחי ידון אך ורק בעילות הנזיקיות, ולא בעילות שהסמכות לדון בהן נתונה לבית הדין לעבודה. מקום שבו הוגשה לבית המשפט האזרחי תביעה שהצדדים לה הם עובד ומעסיק והיא נוגעת למערכת היחסים ביניהם, על התובע לציין ולהסביר במפורש כי עילות התביעה הן נזיקיות (שהרי אם לא יעשה כן הסמכות לדון בתובענה תהיה נתונה לבית הדין לעבודה), זאת, כחריג לכלל לפיו התובע אינו חייב לפרט מהי התשתית המשפטית המבססת את זכותו לקבל מן הנתבע את הסעד. כאשר הוגשו הליכים בשתי הערכאות (ואפילו אם ההליך בבית הדין לעבודה נפתח לאחר ההליך בבית המשפט האזרחי) תינתן עדיפות לסיום הבירור בבית הדין לעבודה. אם כן, במקרה שמתנהל הליך בבית הדין לעבודה ומוגשת תביעה לבית המשפט האזרחי אשר מבוססת על שאלות דומות, ראוי כי תוגש בקשה לבית המשפט האזרחי להעמיד את ההליך שהוגש לפניו. במקרים שבהם כבר התקדם משמעותית הדיון בהליך בבית המשפט האזרחי, עשויה להיות הצדקה לכך שבית המשפט האזרחי יימנע מעיכוב הדיון המתקיים בפניו.


האם העברה של עובדת במרחק הקטן מ-40 קילומטר ממקום העבודה מהווה הרעת תנאים? 13
ביה"ד האזורי קבע כי העברתה של עובדת ניקיון מסניף באשדוד לסניף בצומת ביל"ו מהווה הרעת תנאים ומחייבת פיצוי אף שמדובר במרחק קטן מ- 40 קילומטר. כבוד השופט צבי פרנקל קבע כי בכך שהחברה לא הודיעה לעובדת כשהתחילה לעבוד שהיא יכולה להעביר אותה לסניף אחר ורחוק, היא לא הייתה צריכה לצפות לכך. יתרה מכך, גם במעבר של עובד מסניף לסניף, בייחוד כשמדובר בעיר אחרת שהיא לא עיר מגוריו, יש לערוך לו שימוע. לא ניתן לומר שזכותו של המעסיק, בתוך מתחם של 40 ק"מ, להעביר את העובדת למקום אחר. יש לערוך בחינה סובייקטיבית של השפעת תנאי העבודה ואת מכלול הנסיבות. תוספת 45 דקות לכל כיוון לעובדת שאינה עובדת במשרה מלאה יכול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה.

 


האם יש מקום להטיל על חברת הביטוח את האחריות לביצוע תשלום לפנסיה לעובדת שהמעסיק לא העביר עבורה תשלומים לקרן הפנסיה באופן שוטף? 14
לפי סעיף 19 לחוק הגנת השכר, על קופת הגמל לפעול לאכיפת הזכויות הפנסיוניות של העמיתים המבוטחים, ובמקרה שבו מעסיק אינו מעביר את התשלום לקופה, על חברת הביטוח להגיש תביעה כנגד המעסיק בעניין. במקרה דנן מעסיקתה של העובדת הפסיקה להעביר את הסכומים שנוכו מהעובדת לחברת הביטוח מגדל. העובדת לא קיבלה התרעה ממגדל המודיעה על פיגור בתשלומים ולכן סברה בתום לב, כי תשלום הפרמיות הוסדר על ידי מעסיקתה. בהתאם לתקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), היה על מגדל לשלוח הודעה על הפיגור בתשלום ועל תקופת הפיגור במכתב בדואר רשום לעובדת, עם העתק בדואר רשום למעסיקה. מגדל לא הוכיחה כי עמדה בחובה המוטלת עליה והיה עליה להגיש תביעה כנגד המעסיקה. מגדל הפרה את חובת הנאמנות והזהירות שהיא חבה כלפי העובדת ובשל התרשלותה, נותרה העובדת ללא פנסיה. לפיכך ניתן סעד הצהרתי, לפיו העובדת זכאית לתשלומים ממגדל כאילו הועברו כסדרם כל התשלומים אשר היה על המעסיקה להעביר למגדל.

 

  1. 1. רע"א 2552/16 יהודה זינגר נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ (פורסם בנבו, 10.05.2016)
  2. 2. סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בגין פגיעה בפרטיות, תהא זו הגנה טובה אם יוכח שהפרסום הנו "פרסום מותר" או "פרסום מוגן", כהגדרתם בחוק איסור לשון הרע, שהפגיעה בפרטיות נעשתה בתום לב, או שבפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין.
  3. 3. רע"א 3661/16 חברת רמט בע"מ נ' רמי שמיר - הנדסה אזרחית בע"מ (פורסם בנבו, 23.08.2016)
  4. 4. סע"ש (אזורי ב"ש) 35426-06-13 תעשיות תוצרת חקלאית אביטן בני בע"מ נ' יצחק כחלון (פורסם בנבו, 26.05.2016)
  5. 5. ע"ע (ארצי ) 35403-12-11 קאנטרי פלורס בע"מ נ' חוה נחמני (פורסם בנבו, 29.11.2016)
  6. 6. סע"ש (אזורי ת"א) 46238-04-13 רועי נוסבאום נ' בתים ניהול נכסים (ל.ב) בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2016)
  7. 7. ס"ק (עבודה תל אביב-יפו) 49105-08-16 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' המרכז הרפואי השיקומי בית בלב בת ים (פורסם בנבו, 27.11.2016)
  8. 8. עס"ק (ארצי ) 51407-07-15 כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי נ' צ.ל.פ. תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 07.10.2016)
  9. 9. ס"ע (עבודה תל אביב-יפו) 43968-05-10 פלונית נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (פורסם בנבו, 21.08.2016)
  10. 10 ע"ע (ארצי ) 42097-12-11 טניה חורי נ' רותם אמפרט נגב בע"מ (פורסם בנבו, 22.06.2016)
  11. 11. ע"ע (ארצי ) 47576-10-12 אריה זטלמן ז"ל נ' ולנטינה פטרוב (פורסם בנבו, 07.07.2016)
  12. 12 רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (פורסם בנבו, 14.10.2015)
  13. 13. ד"מ (אזורי ב"ש) 67247-12-15 טרויה טסמה נ' בועת סבון בע"מ (פורסם בנבו, 22.02.2016)
  14. 14. ק"ג (אזורי ת"א) 16669-03-12 מרי בן שמעון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 05.03.2016)

 

אנו תקווה, כי חוזר זה יסייע לכם המעסיקים בהתנהלות היום יומית מול העובדות והעובדים במסגרת יחסי העבודה ויישום העסקה הוגנת ויעילה. 

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בעניינים אלו.

 

מיכאל איילון (שותף) (Michaela@gornitzky.com), ג'ואנה ינובסקי (joannay@Gornitzky.com), בר סראפיאן (bars@Gornitzky.com) ושימרית זאדה (shimritz@Gornitzky.com)

 

להורדת המסמך כPDF


להרשמה לידיעונים נוספים: Marketing@gornitzky.com


חוזר זה הוכן על-ידי מחלקת דיני העבודה של משרד גורניצקי ושות'. המידע הכלול בחוזר זה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. שאלות והבהרות נוספות ככל שידרשו בנוגע להשלכות המשפטיות ו/או בנוגע ליישום האמור בחוזר זה, ניתן להפנות לעו"ד מיכאל איילון האחראי על תחום דיני העבודה במשרדנו

5 בדצמבר 2016

דניאל פסרמן (שותף) סוקר את התוספת לחוזר מס הכנסה בנושא מבחן השליטה והניהול בחברות זרות (אנגלית)

8 בנובמבר 2016

הרגולציה בתחום הסייבר על מוסדות פיננסיים תופסת תאוצה. תימור בלן (שותף), אסף הראל ושירה פלוטניק מסבירים איך הנחיות חדשות בתחום הסייבר צפויות להשפיע על מוסדות פיננסיים (אנגלית).

20 בספטמבר 2016

דניאל פסרמן (שותף) במזכר המפרט את עיקרי הסעיפים בטיוטת הצעה של רשות המיסים לתיקון התקנות החייבות בדיווח, אשר לראשונה מתייחסות לנאמנויות (אנגלית). 

24 באוגוסט 2016

דניאל פסרמן (שותף) וענבר ברק בילו, בסקירה תמציתית של עיקרי התיקונים בתחום המיסוי הבינלאומי שהוצעו במסגרת הצעת התקציב של הקבינט הממשלתי לשנים 2017-2018.

8 ביוני 2016

דניאל פסרמן (שותף) וענבר ברק בילו במזכר המפרט את עיקרי נוהל גילוי מרצון ועדכונים נוספים

 ביום 7 בספטמבר, 2014, רשות המיסים פרסמה נוהל גילוי מרצון (להלן: "הנוהל") במטרה לעודד נישומים לתקן את דיווחיהם ובתמורה לכך רשות המיסים, בתיאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד מי שיבצע גילוי מרצון בהתאם לתנאי הנוהל. 

הנוהל חל על הכנסות ונכסים לא מדווחים, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בין שמקורם בהכנסות עסקיות ובין שמקורם בהכנסות פסיביות.

 

 

עד ליום 30 ביוני, 2016, ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון לפי שני מסלולים מיוחדים: (1) מסלול אנונימי ו- (2) מסלול מקוצר, כמפורט להלן:
  • במסגרת המסלול האנונימי, הבקשה מוגשת ללא ציון שמו של מגיש הבקשה, וזהותו תיחשף רק לאחר הסכמה עם פקיד השומה בנוגע לחבות המס ואופן הדיווח. 
  • במסגרת המסלול המקוצר, הבקשה תטופל בהליך זריז יותר, המאפשר לנישום להגיש דוחות מס מתוקנים. ניתן להגיש בקשה במסגרת המסלול המקוצר כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ש"ח בשנות הדיווח.

 מיום 30 ביוני, 2016 ועד ליום 31 בדצמבר, 2016, ניתן יהיה להגיש בקשה לגילוי מרצון רק על פי המסלול "הרגיל" לפיו פרטי הזיהוי של המבקש גלויים ממועד הגשת הבקשה.


רשות המיסים עשויה להאריך את מועד הגשת הבקשות במסגרת המסלול האנונימי והמסלול המקוצר עד ליום 31 בדצמבר, 2016.

 

תנאים להליך גילוי מרצון
  • הגילוי מרצון יהיה כן, מלא וייעשה בתום לב.
  • במועד הפניה לגילוי מרצון אין בידי רשות המיסים מידע הקשור לגילוי מרצון, ולא נערכה חקירה או בדיקה בעניינים הקשורים לגילוי מרצון על ידי רשות המיסים או משטרת ישראל, לרבות ביחס לבן/בת הזוג של המבקש, חברות שבשליטתו ותיקי שותפים. 
  • רשות המיסים רשאית לא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ולו בעקיפין, ברשות שלטונית אחרת, באמצעי התקשורת, בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או מחוץ לישראל.
  • במקרים חריגים, בהם מתקיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן (כגון מחלה קשה), רשאית רשות המיסים לאשר בקשה לגילוי מרצון, אף אם קיים מידע כמפורט לעיל. 

תנאים נוספים
  • אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה או גילו המתקדם של המבקש. 
  • הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
  • החסינות בהליך הפלילי תחול רק לגבי המידע שנמסר במסגרת הליך גילוי מרצון. 
  • לא אושרה הבקשה לגילוי מרצון, רשות המיסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה, לא בהליכים פליליים ולא בהליכים אזרחיים. אולם אם הבקשה לא נעשתה בתום לב ובאופן כן ומלא אזי לא תינתן למבקש חסינות מההליך הפלילי ורשות המיסים תוכל להשתמש בנתונים שמסר המבקש כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים.

 

 


רשות המיסים פתחה את שערי נוהל גילוי מרצון גם ליהלומנים
  • עד לאחרונה, יהלומנים היו מנועים בפועל מלהסדיר את עניינם במסגרת נוהל לגילוי מרצון, וזאת עקב הייחודיות והמורכבות של ענף היהלומים.
  • בעקבות מאמצים שננקטו על ידי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים (המיוצגים על ידי משרדנו), יהלומנים רשאים עתה להגיש בקשה לגילוי מרצון במסגרת הנוהל. על יהלומנים יחולו הכללים הרגילים החלים על כלל הנישומים במדינת ישראל. 
  • בה בעת, ראשי ענף היהלומים עדיין מצויים במשא ומתן עם רשות המיסים על מנת להגיע להבנות לגבי אופן מיסוי ההכנסות והנכסים הלא מדווחים במסגרת הגילוי מרצון בכל הקשור למאפיינים הייחודיים של הענף.

  להורדת המסמך בקובץ PDF

 

למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן (paserman@gornitzky.co.il) או עו"ד (רו"ח) ענבר ברק-בילו (inbarb@gornitzky.co.il) במשרדי גורניצקי ושות' 03-7109191.

 

 

3 במאי 2016

תימור בלן (שותף) ועו"ד אסף הראל , סוקרים את טיוטת משרד האוצר לגופים מוסדיים בנושא התמודדות עם סיכוני סייבר

ביום 4 באפריל 2016 אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פרסם טיוטה מעודכנת של חוזר בנושא ניהול סיכוני סייבר בגופים מוסדיים. 
טיוטת החוזר מבקשת להטיל על הגופים המוסדיים שורה של חובות בתחום הגנת הסייבר ומשתלבת במגמה של החלת חובות רגולטוריות בתחום הסייבר על גופים פיננסיים מפוקחים (לפני כשנה הפיקוח על הבנקים הפיץ הוראה בנושא לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי).
טיוטת ההוראה מטילה על מנכ"ל הגוף המוסדי את האחריות להבטחת ניהולו התקין של תחום סיכוני הסייבר בגוף המוסדי. על-פי הטיוטה, הגופים המוסדיים נדרשים לאמץ מדיניות לניהול סיכוני סייבר ולאשרה בדירקטוריון לפחות אחת לשנה; למנות (למעט בגוף בעל היקף פעילות נמוך) ועדת היגוי שתתכנס לפחות אחת לרבעון ותסייע למנכ"ל הגוף המוסדי לבצע את תפקידיו; למנות מנהל הגנת סייבר ולאמץ תכנית עבודה שנתית ונהלים בנושא. 
כמו כן, הגוף המוסדי נדרש לדווח לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון על אירועי סייבר משמעותיים, לאסוף מודיעין ביחס לאיומים בתחום הסייבר, להזמין מגורמים חיצוניים סקרי אבטחת מידע ומבחנים לעמידות המערכות הארגוניות מפני חדירה ועוד. זאת ועוד, טיוטת החוזר מטילה על הגופים המוסדיים מגבלות בתחום השימוש בשירותי מחשוב ענן, כוללת הנחיות בדבר עבודה עם ספקים חיצוניים, ומחייבת עריכת בדיקות מהימנות למועמדים המבקשים להתגייס לתפקידים רגישים בגוף המוסדי.

החוזר צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017.

נבקש להזכיר כי לגופים המוסדיים ניתנה האפשרות להעיר על הטיוטה עד ליום 12 במאי, 2016.

במשרד גורניצקי פועל צוות המתמחה בתחום הגנת הסייבר, הפרטיות ואבטחת המידע, המנוסה בניתוח, גזירת משמעויות וגיבוש הערות להנחיות מעין אלה.

נכתב על ידי תימור בלן (שותף) ועו"ד אסף הראל

 

להורדה כ- PDF.

 

4 בפברואר 2016

עו"ד מיכאל איילון (שותף), מנתח את ההשלכות של תיקון 12 לחוק הפנסיה בעיתון דה-מרקר והשלכותיו המשמעותיות על המעסיקים והעובדים במשק. 

עו"ד מיכאל איילון (שותף), ראש תחום דיני עבודה, חושש כי מעסיקים רבים לא ייתנו לעובדיהם את הבחירה אם לרכוש ביטוח מנהלים וביטוח אובדן כושר עבודה, אלא יעבירו אותם ישירות לקרן פנסיה.


עובדים עלולים להיפגע מהתיקון ה12 לחוק, זאת למרות שהתיקון בא להגן על העובדים, הוא עלול לפגוע בהם כלכלית.


לקריאת הכתבה המלאה 

8 בדצמבר 2015

עו"ד ג'ק סמית (שותף) מנה במאמר שפורסם בעיתון גלובס 52 סיבות כמספר רישיונות חיפוש חדשים בתנאים משופרים שאיראן הודיעה כי היא מציעה להוציא ואשר בגללן ממשלת ישראל צריכה את מתווה הגז: "לאור המדיניות האיראנית המפוכחת והבוגרת בתחום האנרגיה יש לצפות לפחות מחלק ממוליכי ההתנגדות למתווה הגז, לקצת יושרה אינטלקטואלית", ציין עו"ד סמית והוסיף: "שיהיה ברור, אם תצלח המדיניות האיראנית וינהרו אליה חברות רב-לאומיות שהלן מובטחים תנאים משופרים, החברות הללו לא יבואו למדינת ישראל בגלל אילוצים שהאיראנים יטילו עליהן".

November 15th, 2015

השותפים פנחס רובין ודניאל פסרמן מתייחסים למגמות בדיני המס בישראל בספר  "Doing Business in Israel" מהדורת 2015

8 בספטמבר 2015

עו"ד ג'ק סמית' דן בעיתון גלובס בתגלית הגז הטבעי במצרים ובהשלכותיה הפוטנציאליות על מאגר הגז הישראלי – לוויתן. לכתבה המלאה: