ידיעונים

25 בספטמבר 2017

ידיעון נוסף בספטמבר 2017 סוקר את החלטת ועדת האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך מחודש ספטמבר 2017, לאישור הסדר אכיפה בגין הצעת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף.

שלום רב,

 

בסקירה זו אנו מבקשים לסקור בפניכם את החלטת ועדת האכיפה המנהלית של הרשות לניירות ערך מחודש ספטמבר 2017, לאישור הסדר אכיפה בגין הצעת ניירות ערך לציבור ללא תשקיף.

 

בהחלטת ועדת האכיפה המינהלית מיום 4 בספטמבר 2017 , נדון הסדר אכיפה שהתייחס למספר הפרות בעניין הצעת ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף, בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך") ובניגוד לפטורים שנקבעו בחוק ניירות ערך לחובת פרסום תשקיף.


כפי שהובהר בהחלטה, מדובר בהפרה ראשונה של הצעה לציבור ללא פרסום תשקיף, אשר נדונה בפני ועדת האכיפה המנהלית ולפיכך הגישה שננקטה בהפרה זו היתה גישה מקלה, כמתואר להלן.


עיקרי העובדות: שתי חברות פרטיות, שעיסוקן גיוס כספים ממשקיעים שונים, בעיקר מהציבור החרדי, וניתובם להשקעה במיזמים מתחומים שונים, ביצעו בין השנים 2011-2015 הצעה לעשרות רבות של משקיעים בכל אחת מהשנים וזאת במסגרת משא ומתן ישיר מול המשקיעים. בפועל, גייסו החברות כספים מיותר מ-35 משקיעים במהלך 12 חודשים רצופים. בנוסף, קיימו אסיפות משקיעים, בהן חולקו למעל ל-250 משקיעים פוטנציאליים מסמכי השקעה אשר כללו נתונים מהותיים לגבי מהות ההשקעה ותנאיה; חילקו למשקיעים דפי מידע שכללו נתונים רלבנטיים להשקעות מוצעות כולל מחירי מניות, תשואה צפויה ועוד; פנו טלפונית למשקיעים והציעו רכישת ניירות ערך שונים תוך התייחסות לנתונים מהותיים של ההשקעה כולל מחיר המניה, מינימום השקעה, רווחים ועוד; ופרסמו מספר פרסומים בעיתונות ובהם נתוני השקעה כולל תאריך, תשואה צפויה ועוד.


החברות וכן בעל השליטה בהן (שכיהן כדירקטור בשתי החברות, היה מעורב במשאים ומתנים עם המשקיעים הפוטנציאליים ובפעילותן השוטפת), הודו בכל העובדות שייחסה להן רשות ניירות ערך והודו בהפרות שצמחו מעובדות אלו.


החלטת ועדת האכיפה: ועדת האכיפה המנהלית סקרה את הכלל הקבוע בסעיף 15 לחוק ניירות ערך, לפיו כל הצעה לציבור מחויבת בפרסום תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, והבהירה כי התשקיף הינו מסמך הגילוי הבסיסי בהנפקה שמבצעת חברה ואשר בלעדיו יימנע מן המשקיע הסביר השוקל השקעתו בחברה מידע ראשוני וחיוני לגבי החברה ולגבי טיב ניירותיה, וכי חובת התשקיף מבוססת על שאיפת המחוקק להעניק למשקיע יכולת אפקטיבית להעריך את הסיכונים והסיכויים הגלומים בהשקעה המוצעת לו. הוועדה המשיכה וציינה כי דרישת הגילוי הנאות הכרוכה בפרסום התשקיף סויגה במספר סייגים, המתייחסים למקרים מסוימים בלבד, בהם מתייתר הצורך בפרסום תשקיף בעקבות הצעה לציבור, וזאת משיקולים שונים, כגון שיקולי עלות תועלת בשל מספר משקיעים מצומצם, נסיבות בהן קימת הגנה חלופית למשקיע, או כאשר אין חשש מפערי כוחות בין הצדדים שיחשפו את המשקיעים להשקעה לא מושכלת. סייגים אלו לא חלים במקרה זה.


הוועדה סברה כי מתעוררת השאלה מה דינה של חברה אשר הפרה את הוראת סעיף 15 לחוק ניירות ערך והציעה ניירות ערך שלה לציבור משקיעים אולם לא פרסמה תשקיף - באילו מקרים תחויב בכל זאת בפרסום תשקיף על מנת להגן על המשקיעים בניירות הערך והאם בכל מקרה המחדל של אי פרסום התשקיף יאפשר לחברה להשתחרר מחובות הגילוי בשוק המשני. הוועדה הבהירה כי במקרים מסוימים תוצאה זו עשויה להיות בבחינת החוטא יוצא נשכר, וציינה כי מן הראוי שהרשות תגבש מדיניות ברורה לגבי מקרים דומים, כדי למנוע בעתיד הפרה מכוונת ומחושבת של חובת התשקיף.


אמצעי האכיפה וסבירותם: במסגרת ההסדר, הסכימו החברות ליטול על עצמן עיצום כספי בגובה של 200,000 ש"ח וכן עיצום כספי על תנאי בסכום זהה. על בעל השליטה הוטל עיצום כספי בגובה של 100,000 ש"ח וסכום זהה על תנאי וכן מניעת כהונה כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח על תנאי לתקופה של חצי שנה, שיושת עליו במידה ובשנה מיום אישור ההסדר יבצע הפרה של סעיף 15 לחוק ניירות ערך.


הוועדה הדגישה את חומרת המקרים, הנובעת גם מאורך התקופה שבה בוצעו ההפרות וממגוון הדרכים שבהן פנו המשיבים לציבור לשם הצעת ניירות הערך שלהם. לפיכך, סברה הוועדה כי מצופה היה מן הרשות שתנקוט באמצעי אכיפה חמורים מאלה עליהם הסכימה בהסדר, ולו למען המטרה של "יראו וייראו". עם זאת, הוועדה החליטה להסתפק באמצעי האכיפה שהוסכמו עם הרשות בשל העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה של הצעה לציבור ללא פרסום תשקיף שאישרה רשות ניירות ערך. הוועדה הדגישה כי זוהי סוגיה בעלת חשיבות בימים אלה בהם גיוסים מחוץ לבורסה הופכים נפוצים יותר ויותר. עוד הדגישה הוועדה, כי גישה מקלה בהפרה ראשונה מסוגה היא סבירה אם הפרות נוספות שיבוצעו יזכו בגישה מחמירה יותר, תוך שלילת התמריץ הנובע מטובת ההנאה או הרווח הנובעים מביצוע ההפרה על מנת שימנעו מההפרה להיות משתלמת מבחינה כלכלית.


בנוסף, הבהירה הוועדה ששיתוף הפעולה המלא של המשיבים עם הליכי הבירור והאכיפה הינו שיקול משמעותי לקולא; וציינה כי לפי הבנת רשות ניירות ערך ההפרות נעשו ברשלנות גרידא ובתום לב וכי אי ידיעת החוק, הגם שאינה פוטרת מאחריות להפרה, מהווה שיקול בקביעת חומרת ההפרה ואמצעי האכיפה הנאותים לגביה.


כמו-כן, הוועדה קיבלה את עמדת רשות ניירות ערך למניעת הכהונה על תנאי (חלף בפועל) על מי שכיהן כבעל השליטה וכדירקטור בחברות, בייחוד לנוכח שיתוף הפעולה המלא שגילה לאורך כל הדרך, וכן לנוכח האחריות למחדלים שקיבל על עצמו.


הוועדה הדגישה כי היא מצפה כי הפרות עתידיות של סעיף 15 לחוק ניירות ערך בידי גורמים כלשהם ייבחנו בידי הרשות בצורה מחמירה יותר, באופן שיעניק תג מחיר ממשי למעמד התשתיתי והמרכזי של חובת התשקיף שמטרתו הגנה על ציבור המשקיעים בשוק ההון.

 

מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

24 באוגוסט 2017

ידיעון  אוגוסט 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לשאלות ותשובות חדשות שפרסם סגל הרשות לניירות ערך לעמדת סגל משפטית בעניין "מתכונת הדיווח של תאגיד קטן פטור".

שלום רב,


בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, מספר תשובות שפרסמה רשות ניירות ערך בחודש אוגוסט 2017 בנושא מתכונת הדיווח של תאגיד קטן פטור.


במסגרת עדכון לעמדה משפטית מספר 104-18 בעניין מתכונת הדיווח של תאגיד קטן פטור - קרי, תאגיד קטן שהציבור לא מחזיק באיגרות חוב שלו - פורסמו, בין היתר, מספר שאלות ותשובות חדשות, שעיקריהן יובאו להלן:


1. סגל הרשות הבהיר כי תאגיד קטן פטור ייהנה מהאפשרות לדווח דוחות כספיים במתכונת חצי שנתית, אף במקרה בו חברה מוחזקת שלו הינה תאגיד מדווח המפרסם לציבור דוחות כספיים רבעוניים. עם זאת, עליו לפרסם במסגרת דוח מיידי את הדוחות הרבעוניים של החברה המוחזקת כפי שאלו פורסמו על ידה.


2. עוד הבהיר סגל הרשות כי, הצגה של נתונים כספיים רבעוניים (לרבות דוחות כספיים לרבעון הראשון או השלישי, סקורים או שאינם סקורים) לדירקטוריון של תאגיד קטן פטור, אשר אינם מפורסמים לציבור, אינם משנים את זכאותו של התאגיד לפרסם דוחות כספיים במתכנות חצי שנתית, והוא אינו חייב לפרסם אותם לציבור. בנוסף הובהר כי דיווח פנימי כאמור, גם אם הוא מהווה "דיווח כספי ביניים" כהגדרתו ב- IAS34, אינו משנה את הגדרת "תקופת הביניים השוטפת" בדוחות הכספיים החצי שנתיים (בהתאם להוראות סעיף 20 ל-IAS34), כך שתקופת הביניים השוטפת בדוחות החצי שנתיים תיוותר תקופה של שישה חודשים.


3. כמו-כן, במענה לשאלה מה המועד בו צריך תאגיד שהפך לתאגיד קטן, המבקש ליישם רק חלק מההקלות הקבועות ביחס לתאגידים קטנים, להודיע על כך לציבור, הבהיר סגל הרשות כי על התאגיד לפרסם דיווח מיידי ביחס להחלטה ליישם רק חלק מההקלות, תוך התייחסות להקלות שבכוונתו ליישם, עוד לפני היישום בפועל. למשל, רק במידה והדוח המיידי יפורסם לפני פרסום הדוח התקופתי לשנת 2017, יוכל התאגיד ליישם את ההקלות הרלוונטיות אותן הוא מבקש לאמץ במסגרת הדוח התקופתי של אותה שנה. אולם אם הדיווח המיידי יפורסם לאחר פרסום הדוח התקופתי, התאגיד יוכל ליישם את ההקלה החל מהדוח העתי העוקב.


4. סגל הרשות הבהיר כי ההקלות לתאגיד קטן חלות על תאגיד מדווח בלבד, כך שתאגיד קטן פטור שנדרש לצרף לדוח הצעה או לדוח עסקה שהוא מפרסם דוחות כספיים או מידע כספי של חברה פרטית, יצרף דוחות כספיים או מידע כספי של החברה הפרטית במתכונת רבעונית.

 

מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

16 ביולי 2017

ידיעון יולי 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לפרסום תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017, בעניין הסדר להנפקת מניות או אגרות חוב בדרך של "מימון המונים".

שלום רב,
בסקירה זו אנו מבקשים לעדכנכם על פרסום תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז-2017.


בסוף יוני 2017 פורסמו ברשומות התקנות האמורות, אשר קובעות הסדר להנפקת מניות או אגרות חוב בדרך של "מימון המונים". יוזכר כי הסדר "מימון המונים" עוגן בחודש דצמבר 2015 בסעיף 15ב(4א) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, שבמסגרתו נקבע פטור מחובת פרסום תשקיף במקרה שחברה אשר התאגדה בישראל ואינה "תאגיד מדווח" מבקשת לגייס הון או חוב מהציבור באמצעות חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת לביצועה באמצעות אתר אינטרנט, במודל של מימון המונים.


להלן, בתמצית, עיקרי התקנות -


• זהות המציע - החברה המציעה היא חברה פרטית, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחד שלא הציעו ניירות ערך לפי תשקיף בישראל או בכל מדינה אחרת.


• סוגי ניירות ערך שניתן להציע - ניתן להציע ניירות ערך שהם מניות או אגרות חוב בלבד.


• מגבלה על סכום הגיוס - התקנות קובעות מגבלה של הסכום המרבי שיכולה חברה לגייס בהצעה אחת או בכמה הצעות במהלך 12 חודשים עוקבים - מגבלה של 4 מיליון ש"ח, כאשר בנסיבות שונות ניתן יהיה לגייס עד 6 מיליון ש"ח.


• מגבלה על סכום ההשקעה של משקיע בודד - התקנות קובעות מגבלות על סכום ההשקעה שמשקיע בודד (שאינו "משקיע מוביל" ) יכול להשקיע, בסכומים שנעים בין 10,000 ש"ח בהשקעה בודדת ועד 20,000 ש"ח בכמה הצעות בתקופה של 12 חודשים, כאשר סכומים אלו יכולים לעלות עד לסך של 100,000 ש"ח כתלות בהכנסה השנתית של המשקיע. יצוין כי מגבלה זו לא חלה על משקיע "מסווג" (משקיע מהסוג שנקבע בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך).


• ההצעה - "רכז ההצעה" (שהינו חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך

באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים) יפרסם באתר אינטרנט את ההצעה, וכן מסמכים ומידע ובכלל כך: פרטים לגבי ייעוד התמורה; דוחות כספיים ודוח דירקטוריון; תיאור התפתחויות משמעותיות שחלו מעת שפורסמו הדוחות הכספיים ודוח הדירקטוריון; תכנית עסקית עדכנית של החברה המציעה שתכלול הסבר להיקף המימון הנדרש להערכת החברה המציעה לשם השגת אבני דרך צפויות ב-12 החודשים העוקבים למועד ההצעה ומקורות המימון הצפויים לשם כך; פירוט בדבר מגבלות וסיכונים הכרוכים בהיענות להצעה; מבנה הבעלות ומבנה ההון בחברה המציעה ותיאור השקעות בה. למזמין ניירות הערך תהיה אפשרות לבטל את ההזמנה ולחברה המציעה תהיה אפשרות לבטל את ההצעה עד תום תקופת ההגשה.


• דיווחי החברה המציעה - חברה מציעה תעביר למחזיקי ניירות הערך באמצעות רכז ההצעה כל מידע שבו חברה פרטית שאינה תאגיד מדווח חבה בדיווח לרשם החברות; כל מידע ודיווח שהחברה המציעה התחייבה למסור למשקיעים שלה במסגרת ההצעה; כל שינוי בהחזקות בניירות הערך של בעלי השליטה ונושאי המשרה של החברה המציעה; וכן כל שינוי מהותי בעסקיה.


• רכז ההצעה - בתקנות נקבעו הוראות לגבי חובת רישום הרכז במרשם הרכזים, וכן הוראות בקשר לחובות רכז ההצעה, אשר, בין היתר, מחויב לוודא שהמגבלות החלות על הגיוס מתקיימות.


התקנות פורסמו ברשומות ביום 26.6.17, ומועד כניסתן לתוקף הוא שישה חודשים מיום פרסומן.


מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

25 באפריל 2017

ידיעון אפריל 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לנייר העמדה המשפטית של סגל רשות ניירות ערך בעניין "מתכונת הדיווח של תאגיד קטן פטור".

שלום רב,


בסקירה זו אנו מבקשים להביא בפניכם את עיקריה של עמדת סגל רשות ניירות ערך משפטית בעניין "מתכונת הדיווח של תאגיד קטן פטור".


בהתאם לעמדת הסגל המשפטית, שפורסמה ביום 24 באפריל 2017:


פטור מפרסום דוחות עיתיים לרבעון ראשון ושלישי בכל שנה קלנדרית


בעמדה הובהר כי, ברירת המחדל לגבי תאגיד קטן שהציבור לא מחזיק באיגרות חוב שלו ("תאגיד קטן פטור"), היא פטור מפרסום דוחות עיתיים (דוחות כספיים, דוח דירקטוריון, עדכון פרק תיאור עסקי התאגיד, הצהרות לגבי הבקרה הפנימית וכו') ברבעון הראשון והשלישי, ולכן תאגיד קטן שהציבור לא מחזיק באיגרות חוב שלו, לא נדרש לקבל החלטה פוזיטיבית בנוגע לאימוץ ההקלה.


עם זאת, בהתאם לעמדה, כל תאגיד קטן שעומד בהגדרת "תאגיד קטן פטור", מתבקש לפרסם דיווח מיידי , עד ליום 31 במאי 2017, בו יעדכן אודות מתכונת הדיווח הצפויה שלו, רבעונית או חצי שנתית. במסגרת הדיווח המיידי יש לכלול התייחסות באשר לתקופה אשר ביחס אליה תחול מתכונת הדיווח.


תאגיד קטן פטור רשאי לקבל החלטה להמשיך לפרסם דוחות רבעוניים, ובמקרה כזה, יהיה רשאי לשנות, אחת לכל שנה, ברבעון הראשון (עד ה-31 במרץ) את מתכונת הדיווח ולבחור לאמץ את ההקלה מכאן ואילך. תאגיד קטן פטור רשאי לקבל בכל עת החלטה לשוב ולדווח במתכונת רבעונית. החלטה על שינוי מתכונת הדיווח מהווה אירוע מהותי המחייב פרסום דיווח מיידי ויש לעדכן בעתיד אודות כל שינוי במתכונת הדיווח.


הגדרת תאגיד קטן


בעמדה הובהר כי, החלופה אשר נוספה להגדרת "תאגיד קטן" , לפיה תאגיד ייחשב תאגיד קטן אם ניירות הערך שלו אינם נסחרים בבורסה, הינה חלופה עצמאית, ואינה תנאי מצטבר עם יתר התנאים בהגדרה של תאגיד קטן. כלומר, בכדי שתאגיד מדווח יוגדר כתאגיד קטן, עליו לעמוד באחד מהתנאים להלן:


1. ניירות הערך שלו אינם נסחרים בבורסה ; או
2. לעניין תאגיד שמניותיו או יחידות ההשתתפות שלו מוחזקות בידי הציבור - שווין בבורסה (בתקופה של 60 ימים שקדמה ל-1 בינואר בכל שנת דיווח) הינו נמוך מ-300 מיליון ש"ח וכן התאגיד אינו נכלל באחד ממדדי המניות המובילים של הבורסה הנגזרים משווי שוק של התאגידים הנכללים בהם; ולעניין תאגיד שתעודות התחייבות שהנפיק מוחזקות בידי הציבור - הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שבמחזור נמוך מ-200 מיליון ש"ח.


שאלות ותשובות בעניין מתכונת הדיווח
במסגרת עמדת הסגל, נכללו מספר שאלות ותשובות ביחס למתכונת הדיווח של תאגיד קטן פטור, שעיקריהן תתוארנה בתמצית להלן:


בחינת עמידתו של תאגיד מדווח בהגדרת "תאגיד קטן פטור" תיעשה במועד הקובע (הוא ה-1 בינואר בכל שנה), כאשר בנוסף לעמידה בהגדרה "תאגיד קטן", הציבור לא מחזיק באיגרות חוב של התאגיד במועד האחרון האפשרי שבו ניתן לפרסם את הדוח הרבעוני, אשר לגביו מבקש התאגיד לאמץ את ההקלה. לדוגמה, תאגיד מדווח אשר מבקש ליישם את ההקלה החל מדוחות הרבעון השלישי של שנת 2017, ועמד בהגדרת תאגיד קטן ב- 1.1.2017 יוכל ליישם אותה בכפוף לכך שב- 30.11.2017 (הוא המועד האחרון האפשרי לפרסום דוחות הרבעון השלישי לשנת 2017), הציבור לא יחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד.
• תאגיד אשר עמד בהגדרת "תאגיד קטן פטור" בשנה מסוימת, אך במועד הקובע העוקב אינו עומד עוד בהגדרה בשל שינוי בשווי השוק של מניותיו בבורסה, זכאי לתקופת הסתגלות במתכונת דיווחיו, כך שהינו רשאי להמשיך ולדווח במתכונת חצי שנתית בשנת הדיווח שהחלה במועד הקובע בו לא עמד יותר התאגיד בהגדרת תאגיד קטן פטור.
• תאגיד אשר עמד בהגדרת "תאגיד קטן פטור", והנפיק לראשונה איגרות חוב לציבור, רשאי להמשיך ולדווח בהתאם למתכונת דיווח חצי שנתית לתקופות הדיווח שיסתיימו 12 חודשים ממועד הנפקתן, כך שיהיה פטור מפרסום שני דוחות רבעוניים ממועד ההנפקה.
תאגיד שהנפיק איגרות חוב, פרע אותן באופן מלא טרם המועד האחרון לפרסום דוח כספי לרבעון ראשון או שלישי והן אינן מוחזקות עוד בידי הציבור, ועמד בהגדרה תאגיד קטן ביום 1 בינואר של אותה שנה, רשאי ליהנות מהפטור כבר ביחס לאותו רבעון. סגל הרשות מוסיף כי בנסיבות מעין אלה, על התאגיד לדווח על כוונתו ליישם את ההקלה באמצעות הודעה מראש תוך מתן התראה מספקת, אשר תאפשר למשקיעים להיערך לכך מראש.
• תאגיד אשר עמד בעבר בהגדרת תאגיד קטן פטור, אך אינו עומד עוד בהגדרה זו, נדרש להציג מספרי השוואה בגין תקופה רבעונית קודמת (הגם שלא פרסם בגינן בעבר דוח סקור) וזאת בעת שיחל לדווח במתכונת רבעונית.
• כאשר תאגיד קטן פטור מוחזק על ידי תאגיד שצרף לדוחותיו הרבעוניים את הדוחות הכספיים של התאגיד הקטן, אזי גם התאגיד הקטן מחויב לפרסם את הדוחות הרבעוניים כפי שאלו פורסמו על ידי התאגיד המחזיק בו.
• תאגיד קטן פטור רשאי לפרסם תשקיף מדף או דוח הצעת מדף על בסיס הדוחות האחרונים שפורסמו לציבור, גם אם הם חצי שנתיים, והוא אינו מחויב בפרסום דוחות כספיים לרבעון הראשון או השלישי רק לצורך פרסום תשקיף המדף או דוח הצעת המדף.
• תאגיד קטן פטור אשר יישם את ההקלה ודיווח בהתאם למתכונת דיווח חצי שנתית רשאי לפרסם באופן וולנטרי מידע כספי בגין תוצאות רבעון ראשון או שלישי, בכפוף לכך שהמידע נערך בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים ושהתאגיד לוקח אחריות מלאה על המידע הכספי האמור על פי כל דין.
• תאגיד טק-עילית, שאינו עומד בהגדרת תאגיד קטן פטור, אינו רשאי לדווח במתכונת דיווח חצי שנתית, על אף לשון תקנה 5(1) לתקנות ניירות ערך (דוחות תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עלית), התשע"ו-2016. סגל הרשות ציין כי הרשות לניירות ערך פועלת בימים אלו לשם תיקון תקנה 5(1) האמורה על מנת להבהיר נושא זה.

 

[לצפייה בעמדת הסגל לרבות השאלות והתשובות, לחץ כאן]

 

מערכת G-Capital Markets

 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

14 בפברואר 2017

ידיעון פברואר 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לעדכון עמדת סגל רשות ניירות ערך, בעניין גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי

שלום רב,
בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם עדכונים בקשר עם עמדת סגל רשות ניירות ערך בעניין "גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי".

 

ביום 5 בפברואר 2017 עודכנה עמדת סגל משפטית 105-27 מחודש אפריל 2014[1] בעניין "גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי". העדכון הנוכחי מתרכז ב"תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת", המחייב פרסום תזרים מזומנים חזוי.

 

במסגרת העדכון, פורטו מקרים שאותם יראו כתזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת (לרבות מספר דוגמאות מספריות להמחשה אשר צורפו כנספח א' לעמדה), ובכלל כך:

  • מקרה בו התאגיד הציג תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת הן בשנת הדיווח הקודמת והן בתקופה מצטברת של 6 חודשים, 9 חודשים או 12 חודשים בשנת הדיווח הנוכחית; לעניין זה יצוין כי גם אם תזרים המזומנים באחד או יותר מהרבעונים בשנה העוקבת היה חיובי, אולם בתקופה המצטברת האמורה היה שלילי, הרי שלעמדת סגל הרשות מדובר בתזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת;
  • מקרה בו התאגיד הציג תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בשתי שנות הדיווח הקודמות וכן בתקופה מצטברת של 3 חודשים בשנת הדיווח הנוכחית;
  • מקרה בו התאגיד הציג תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בתקופה של שישה רבעונים רצופים ובכל אחד מרבעונים אלו.

יש לשים לב, כי סגל הרשות הבהיר כי ייתכנו מקרים בהם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת במשך זמן קצר יותר יעלה לכדי "תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת". כך למשל, ארבעה רבעונים רצופים בהם נרשם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת, כאשר התאגיד נקלע למשבר פיננסי שעשוי להביא את הדירקטוריון למסקנה כי כבר ברבעון הרביעי הרצוף מצוי התאגיד במצב בו יש תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת.

עוד הובהר בעמדת הסגל כי ביחס לתקופה מצטברת הקצרה מששה רבעונים (רצופים או שנה קלנדרית ומחצית שנה עוקבת) על הדירקטוריון להפעיל שיקול דעת ולבחון, בין היתר, האם הסיבה לקיומו של תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת מקורה בפרמטרים שאינם צפויים להימשך בתקופה העוקבת (כגון אירוע חד פעמי, מאפייני הענף וכו').

 

ביחס לסימן האזהרה של גרעון בהון החוזר או בהון החוזר לתקופה של 12 חודשים בצירוף תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת[2], הציג סגל הרשות פרשנות חדשה, שתהא בתוקף החל מהדוח התקופתי לשנת 2016, לפיה סימן האזהרה כאמור יתקיים אצל התאגיד רק במקרה בו קיים אצל התאגיד גירעון בהון החוזר הן בדוחות הכספיים המאוחדים והן בדוחות הסולו, וזאת בצירוף תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת הן בדוחות הכספיים המאוחדים והן בדוחות סולו. דהיינו, במידה ויתקיים גירעון בהון החוזר בצירוף תזרים מזומנים שלילי מתמשך רק בדוחות המאוחדים או רק בדוחות סולו, לא התקיים סימן אזהרה כאמור[3] (ראו דוגמאות להמחשה אשר צורפו כנספח ב' לעמדה).

 

לעמדת סגל הרשות, מקום בו תאגיד אינו נדרש לכלול בדוחותיו העיתיים דוחות סולו, אזי סימני האזהרה ייבחנו בהתאם לדוחות הכספיים המאוחדים בלבד.

 

 [לצפייה בעמדת הסגל, לחץ כאן]


[1] לפרסום של משרדנו בקשר עם עמדת הסגל מחודש אפריל 2014 לחץ כאן.
[2] סימן אזהרה הקבוע בתקנה 10(ב)(14)(א)(3) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 ("תקנות הדוחות").
[3] יצוין כי במקרה של גירעון בהון החוזר או בהון החוזר לתקופה של 12 חודשים בצירוף תזרים מזומנים שלילי מתמשך רק בדוחות המאוחדים או רק בדוחות סולו, מתקיים סימן האזהרה הקבוע בתקנה 10(ב)(14)(א)(4) לתקנות הדוחות ועל דירקטוריון התאגיד יהיה לבחון האם המצב העובדתי האמור מצביע על בעיית נזילות, לפרט את הבחינה אותה הוא ביצע ואת הנימוקים להחלטתו.

 

 

 להורדה כ-PDF

 
 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

19 בינואר 2017

ידיעון ינואר 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לפסק דין בזק של ביהמ"ש העליון, שבמסגרתו אימץ בית המשפט העליון לראשונה במשפט התאגידי הישראלי את עקרונותיו של "כלל שיקול הדעת העסקי".

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם עדכון בקשר עם עמדת סגל רשות ניירות ערך, בעניין התמודדות עם "כללי החסימה" בדרך של הפקדת ניירות ערך חסומים אצל נאמן.

 

ביום 15 בינואר 2017 פרסמה רשות ניירות ערך עמדת סגל בעניין "הפקדת ניירות ערך חסומים אצל נאמן". במסגרת העמדה הובהר כי על מנת להגשים את התכליות שבבסיס "כללי החסימה" מכוח חוק ניירות ערך (המפורטים להלן) ובמטרה למנוע הפרה של כללי החסימה ומכירה של ניירות ערך שהוקצו בהצעה פרטית בטרם חלפה תקופת החסימה, ראוי כי תאגיד מדווח המציע ניירות ערך במסגרת הצעה פרטית, ימנה נאמן שבידיו יופקדו ניירות הערך למשך כל תקופת החסימה.


רקע
המסחר השוטף בשוק המשני נעשה, כידוע, מבלי שהוא מחויב בפרסום תשקיף או טיוטת תשקיף (בהתאם להוראות סעיף 15ב(3) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, הקובע כי הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר אינה מהווה הצעה לציבור המחויבת בפרסום תשקיף או טיוטת תשקיף). עם זאת, קיימות מגבלות מסוימות על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, ביחס לניירות ערך אשר הוקצו בפטור מתשקיף (בדרך של הצעה לעד 35 משקיעים במצטבר במשך 12 חודשים, הצעה ל"משקיעים מתוחכמים" או הצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על פי תשקיף[1]) הכוללות איסור מוחלט על מכירת ניירות הערך כאמור בבורסה למשך 6 חודשים, ולאחר מכן מגבלות על הכמות שניתן למכור בבורסה למשך תקופה נוספת של 6 רבעונים עוקבים ("כללי החסימה").

 

כפי שצוין בעמדה, לאחרונה נקטה הרשות בהליכים מנהליים שנגעו, בין היתר, להפרה של כללי החסימה.

 

מטרת כללי החסימה
על פי עמדת הסגל, המטרה העיקרית של כללי החסימה הינה מניעת הצעת ניירות ערך לציבור במסלול "עוקף" תשקיף, דהיינו ביצוע הקצאה בפטור מתשקיף ובסמוך לאחר מכן מכירת ניירות הערך במסגרת המסחר בבורסה. מטרה נוספת הינה הגנה על ציבור המשקיעים מפני החשש משימוש במידע פנים בידי הניצע אשר היה באינטראקציה ישירה עם החברה ונושאי המשרה בה במסגרת הליכי ההקצאה בפטור מתשקיף. בנוסף, כללי החסימה נועדו למנוע הצפה של השוק ב"סחורה" ועקב כך הורדת שער נייר הערך, וזאת בשל החשש ממכירה מיידית בבורסה של ניירות הערך שהוקצו בפטור מתשקיף.


הפקדה בידי נאמן
בעמדה מבהיר סגל הרשות כי כללי החסימה אינם פרסונליים אלא חלים על נייר הערך עצמו לאורך כל תקופת החסימה, ולפיכך חלים גם על מי שרכש את ניירות הערך במסגרת עסקה מחוץ לבורסה מהניצע שלו הוקצו ניירות ערך בפטור מתשקיף. עוד מדגיש סגל הרשות כי כיום אין חובה בחוק או בתקנות להפקיד את ניירות הערך החסומים בידי נאמן, ובהיעדר הסדרה מחייבת בעניין זה, קיים קושי לעקוב אחר יישום כללי החסימה, דבר אשר מתבטא אף במספר הליכים מנהליים אשר היו בתקופה האחרונה ונגעו, בין היתר, להפרה של כללי החסימה.

 

לעמדת הסגל, על מנת להביא להגשמת התכליות שבבסיס כללי החסימה, וכדי למנוע מכירה של ניירות ערך בטרם חלפה תקופת החסימה, ראוי כי תאגיד מדווח המציע ניירות ערך במסגרת הצעה פרטית, ימנה נאמן שבידיו יופקדו ניירות הערך למשך כל תקופת החסימה. במסגרת זאת יהיה על התאגיד לוודא כי תנאי הנאמנות יבטיחו במידה מספקת את יישום כללי החסימה, ובכלל כך כי ניירות הערך לא ייצאו מידי הנאמן במשך כל תקופת החסימה (למעט ניירות הערך הניתנים למכירה במהלך ה"תקופות הנוספות" כמפורט בתקנות), גם אם הם יימכרו במסגרת עסקה או עסקאות מחוץ לבורסה. במקרה של מכירה מחוץ לבורסה או במקרה של שעבוד ניירות הערך החסומים לטובת צד שלישי, יוסדר רישום הבעלות או השעבוד על ניירות הערך אצל הנאמן.

 

זאת ועוד, בעמדת הסגל נקבע כי ככל שתאגיד בוחר לאמץ את הסדר הנאמנות, ראוי כי יינתן גילוי ביחס לכך במסגרת הדיווח שיפרסם אודות ההצעה הפרטית לפיה מוקצים ניירות הערך החסומים.

 

בנוסף, בהנחה שהסדר הנאמנות נועד רק לשם קיום הוראות החסימה, לא ייראו כבעל עניין את מי שמחזיק במניות מכוח תפקידו כנאמן להסדר[2].

 

[לצפייה בעמדת הסגל, לחץ כאן]
[1] ראו סעיפים 15א(א)(1), 15א(א)(7) ו-15א(א)(4) לחוק ניירות ערך, בהתאמה.
[2] בדומה להחרגה הקיימת בהגדרת 'בעל עניין' בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, בהתייחס לנאמן המתמנה לפי סעיף 46(א)(2)(ו) לחוק ניירות ערך.

 

 להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

9 בינואר 2017

ידיעון ינואר 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לפסק דין קליר נ' סדן של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אשר עניינו בחלוקות דיבידנד שבוצעו בחברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ

שלום רב,
בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, סקירה של פסק דין קליר נ' סדן,[1] של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט חגי ברנר), אשר עניינו בחלוקות דיבידנד שבוצעו בין השנים 2007 - 2008 בחברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ ("מלרג"), ובבחינה שבוצעה על ידי בית המשפט בשאלה האם המדובר בחלוקות אסורות.

במסגרת ההליך, טען בעל התפקיד שמונה למלרג במסגרת הסדר הנושים, כי על המשיבים, דירקטורים בחברה בתקופות הרלוונטיות וחברת הביטוח שביטחה אותם, להשיב את כספי הדיבידנד שחולקו וכן להטיל עליהם חיוב אישי בגובה מלוא חובותיה של מלרג, בנימוק שהחלוקות האסורות הן שהביאו לקריסתה של מלרג.
בציר הזמן הרלוונטי לנסיבות פסק הדין, גייסה מלרג בחודש אוקטובר 2005 סך של כ-53 מיליון ש"ח בדרך של הנפקת סדרת אג"ח, ביצעה בחודש ינואר 2008 הרחבה של סדרת האג"ח על דרך של הנפקה פרטית בתמורה לסך של 75 מיליון ש"ח נוספים, חילקה דיבידנדים בהיקף כולל של כ-29 מיליון ש"ח בשלושה מועדים שונים במהלך השנים 2007 ו- 2008 והגישה בחודש ספטמבר 2010 בקשה להקפאת הליכים (לאחר שצברה חובות בסך כולל של 135 מיליון ש"ח) אשר הובילה להסדר נושים.

בפסק הדין קובע בית המשפט, כי חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה של חברה היא כשלעצמה אינה תופעה פסולה. נהפוך הוא, בית המשפט סבור כי זוהי הדרך בה מוגשמת תכליתה העסקית של חברה להשאת רווחים לטובת בעלי מניותיה. יחד עם זאת, בית המשפט מבהיר כי בהתאם לאמור בסעיף 302 לחוק החברות, חלוקת דיבידנד חייבת לעמוד במבחן כפול ומצטבר: (1) מבחן הרווח - שהינו מבחן חשבונאי טכני; וכן - (2) מבחן יכולת הפירעון - מבחן מהותי שבבסיסו הגנה על נושי החברה, ושמטרתו להבטיח שהחלוקה לא תפגע ביכולתה של החברה לעמוד בחיובים כלפי נושיה.

 

בהתאם לפסיקת בית המשפט, הדירקטורים הינם שומרי הסף שתפקידם להגן על הנושים מפני רצונם הטבעי של בעלי המניות לקבל דיבידנד, גם כאשר הדבר עלול לפגוע בנושים, והדין מטיל עליהם חבות אישית במקרה שלא ביצעו כהלכה את תפקידם זה.

 

בפסק הדין קובע בית המשפט כי החלוקות עמדו במבחן הרווח, אולם המחלוקת היא לגבי מידת העמידה במבחן יכולת הפירעון.

 

בית המשפט מבהיר כי מבחן יכולת הפירעון הוא מבחן הסתברותי שאיננו דורש ודאות או חשש ברמה של "קרוב לוודאי", וכי די בקיומו של חשש סביר בדבר יכולת העמידה בחבויות, על מנת שהחלוקה תהא אסורה. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי מבחן יכולת הפירעון בהקשר של חלוקה אסורה, עניינו בשאלה האם חברה עלולה להימצא במצב של חדלות פרעון תזרימית, קרי, העדר יכולת לשלם את חבויותיה בהגיע מועד קיומן, ואין ענייננו בחדלות פרעון מאזנית, הקיימת רק כאשר כלל חובותיה של החברה עולים על כלל נכסיה. משמע, גם אם החברה לא צפויה להימצא בחדלות פירעון מאזנית (קרי, יש לה עודף נכסים על פני התחייבויות), אסור לה לחלק דיבידנד אם יש חשש שתיקלע עקב כך למצב של חדלות פירעון תזרימית שלא תאפשר לה לפרוע את חובותיה השוטפים בהגיע זמן פירעונם. בהקשר זה, בית המשפט אף מוסיף וקובע כי אין להסתפק בבדיקת התזרים הצפוי לתקופה של שנתיים בלבד,[2] אלא יש לבחון את יכולת פירעון החיובים הצפויים של החברה "מעתה ועד עולם", וזאת על אף שככל ובודקים יכולת פירעון למועד רחוק יותר, עולה הקושי בבדיקה. כך, הדירקטורים נדרשים, אגב בדיקת יכולת הפירעון, להיות מודעים למצבה של החברה ונכסיה ולגלות בהם בקיאות, לבחון את מצבה הפיננסי הכולל של החברה, לפקח על ההנהלה בבואה להעריך את שווי הנכסים ולוודא את נאותות הדיווח ואת שווי הנכסים. לפיכך, בהתאם לפסק הדין שומה על הדירקטורים להביא בחשבון את כלל החבויות הקיימות, כולל כאלה שמועד פירעונן רחוק. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי יש לבחון את החלטת הדירקטורים בהתאם למידע שעמד לרשותם טרם קבלת ההחלטה, ועליו להימנע מהפעלתה של "חוכמה שבדיעבד".

 

בית המשפט מציין כי בהתאם לחוק החברות, חלוקה אסורה עלולה להביא לחיובו של דירקטור בתשלום פיצויים לחברה בגין הנזק שנגרם לה עקב כך, הן מכוח דיני הנזיקין (רשלנות בגין הפרת חובת הזהירות) והן מכוח דיני החוזים (שכן הפרת חובת אמונים כמוה כהפרת חוזה).


בעניינה של מלרג ובנסיבות העניין, בית המשפט מתייחס לכל אחת מהחלוקות נשוא ההליך בנפרד, ובוחן ביחס לכל אחת מהן את השאלות הבאות:
  1. האם המשיבים יישמו את מבחן יכולת הפירעון? בכל אחת מהחלוקות מגיע בית המשפט למסקנה שלא כך הדבר, וזאת בעקבות עיון בפרוטוקולים וחיפוש אחר אמירות חד משמעיות המסמלות בדיקות מעמיקות לבחינת יכולת הפירעון התזרימית (להבדיל מהיכולת המאזנית כמפורט לעיל). בהקשר זה יצוין כי פסק הדין דוחה את טענת המשיבים לפיה הפרוטוקולים מהווים תמצית בלבד של דיוני הדירקטוריון, ולכן לא ניתן להסתמך עליהם כאשר באים לבחון שאלה זו, ומבהיר כי טענה זו חותרת הלכה למעשה תחת מהימנות הפרוטוקולים ותחת החשיבות שיש לעצם רישומם, ככלי הכרחי לתיעוד מדויק של ישיבות הדירקטוריון. מאחר שנקבע שהדירקטורים הפרו את חובת הזהירות התהליכית, קרי את החובה לדרוש ולקבל מידע מספק ומהותי בטרם קבלת החלטה כלשהי, הנטל להוכיח כי תוכן ההחלטות היה סביר וכי ההחלטות לא הסבו לחברה נזק, עובר בפסק הדין אל שכמם של הדירקטורים.
  2. האם לגופו של עניין, החלוקות עמדו במבחן יכולת הפירעון? בהתבסס על בחינת הדוחות הכספיים של החברה משנת 2006, מכריע בית המשפט כי החלוקה הראשונה אכן עמדה במבחני יכולת הפירעון, שכן בזמן אמת לא היה חשש סביר שהחלוקה תמנע ממלרג את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות. לא כך הדבר בנוגע לחלוקה השנייה ולחלוקה השלישית (אשר בוצעו שתיהן סמוך לגיוס אגרות חוב על ידי מלרג, ובהפרש של חמישה חודשים בלבד בין החלוקות עצמן), שבעניינן קובע בית המשפט כי גם לגופו של עניין, ועל יסוד המידע שעמד בשעתו בפני הדירקטורים במלרג, בעת קבלת ההחלטה בדבר החלוקות השנייה והשלישית, היה חשש סביר שמלרג לא תעמוד בפירעון חבויותיה בהגיע מועד קיומן. יתרה מכך, בית המשפט קובע כי הדירקטורים לא השכילו להוכיח ההיפך, וזאת על אף שנטל ההוכחה בעניין זה היה מוטל על שכמם.בנוסף, בית המשפט מציין בפסק הדין כי מאחר שבמסגרת שטר הנאמנות בין מלרג לבין הנאמן למחזיקי אגרות החוב שלה, התחייבה מלרג שלא לחלק יותר מ-60% מן הרווח השנתי, הרי שחלוקה בסכום גבוה מכך מנוגדת להתחייבות התשקיפית של מלרג. השופט מציין בפסק דינו כי התחייבות תשקיפית היא התחייבות חוזית לכל דבר, ולפיכך האחריות בגין הפרתה היא אחריות מוחלטת, שבגינה המפר חב גם אם לא נפל אשם בהתנהגותו. לכן, גם אם הייתה מתקבלת המסקנה כי החלוקות השנייה והשלישית עומדות במבחן יכולת הפירעון, עדיין היה מקום להטיל על הדירקטורים חבות אישית בגין הפרת ההתחייבות התשקיפית, בגובה סכום הדיבידנד העודף שחולק מעבר לסכום המותר.
  3. האם עומדת לדירקטורים הגנת שיקול הדעת העסקי או הגנת ההסתמכות בתום לב בגין החלוקות? השאלה האם כלל שיקול הדעת העסקי, אשר קובע כי בית משפט לא יתערב בשיקול דעתם של הדירקטורים אם אלו פעלו בתום לב במסגרת סמכותם, במסגרת הליך סביר ומתוך אמונה שהם פועלים לטובת החברה, נבחנה בפסק הדין ביחס לחלוקה השניה והשלישית (אשר ביחס לכל אחת מהן הוכרע כאמור כי לא עמדו במבחן יכולת הפירעון). בפסק הדין מציין בית המשפט כי הוא אינו משוכנע שכלל שיקול הדעת העסקי יכול להוות הגנה מפני אחריות בגין חלוקה אסורה, וזאת על אף דעות מנוגדות בספרות ובפסיקת בית המשפט המחוזי. בהתאם לפסק הדין, סעיף 311 לחוק החברות "משמיע לנו" כי במקרה של חלוקה אסורה, רואים את הדירקטורים כמי שהפרו את החובה הקבועה בסעיף 253 לחוק החברות לפעול ברמת מיומנות של נושא משרה סביר ולנקוט באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של הפעולה המובאת לאישורו. בנסיבות אלו בית המשפט סבור כי קשה להלום מצב שבו קביעה נורמטיבית זו של המחוקק, תתרוקן מתוכן באמצעות החלת הכלל הפסיקתי של הגנת שיקול הדעת העסקי, המותנה מלכתחילה בתנאי מוקדם והוא שהדירקטור פעל באופן סביר. יחד עם זאת, בעניין מלרג קובע בית המשפט כי הדירקטורים כלל לא טרחו לבחון האם החלוקות עומדות במבחן הפירעון, כי לא מדובר ביישום שגוי של מבחן יכולת הפירעון אלא "בהתעלמות גמורה ממנו, משל איננו קיים". זאת ועוד, לעמדת בית המשפט, כאשר מדובר בחברה ציבורית שבה בעל השליטה הוא גם דירקטור ומנכ"ל, מוטלת חובת זהירות מוגברת על הדירקטורים בתור שומרי סף, על מנת להימנע מקבלת החלטות שתכליתן העיקרית היא לשרת את האינטרס של בעל השליטה. לפיכך, בית המשפט קובע אף אם נניח כי כלל שיקול הדעת העסקי יכול להקים הגנה במקרה של חלוקה אסורה, ממילא לא יכולה לעמוד למשיבים הגנה זה בנסיבות המקרה.
במסגרת פסק הדין החליט בית המשפט כי חברת הביטוח אשר ביטחה את הדירקטורים בשל מעשיהם ומחדליהם בתקופה אליה מתייחסת הבקשה, ואשר תלתה את גורל התביעה נגדה בגורל התביעה נגד הדירקטורים ולא העלתה טענות ביטוחיות כלשהן, תחוב ביחד ולחוד עם הדירקטורים בכל סכום שיושת עליהם. בהתאם לכך נפסק כי על הדירקטורים וחברת הביטוח, ביחד ולחוד, לשלם לקופת נאמן ההסדר את סכומי החלוקה השניה (בסך של כ-17.3 מיליון ש"ח) והשלישית (בסך של כ-3.2 מיליון ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ביצועה של החלוקה הרלוונטית בפועל, ועד ליום התשלום בפועל.

 

 

 

[1] פר"ק (ת"א) 3421-01-15 קליר נ' סדן (פורסם בנבו, 17.12.2016).
[2] בהקשרים אלו נזכיר את עמדת רשות ניירות ערך כפי שעלתה בדוח ריכוז ממצאים בנושא חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות אשר פורסם על ידה בחודש יוני 2015, לפיה בחינת יכולת הפירעון צריכה להתבצע על פי נסיבותיה של החברה, ואינה מתמצה בהכרח בבחינת תזרים מזומנים חזוי לתקופה של שנתיים בלבד. לצפייה בדוח ריכוז הממצאים, לחצו כאן.

 

 


להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

24 בנובמבר 2016

ידיעון נובמבר 2016 מכיל עדכונים חדשים מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לתשובות שפרסמה רשות ניירות ערך במענה לפניות מקדמיות. 

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, עדכונים חדשים מעולם שוק ההון בישראל:
  • פנייה מקדמית - האם תשלום תמורה עתידית מותנית לבעלי מניות בגין רכישת מניותיהם במסגרת מיזוג משולש הופכי מהווה "נייר ערך"?
  • פנייה מקדמית - אימתי הצעת רכש לבעלי מניות של חברה זרה מהווה "הצעה לציבור" בישראל?
  • פניה מקדמית - חובת הנאמן להבטיח את תוקף הבטוחות בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות.
  • פניה מקדמית - האם ניתן לסווג דירקטור בחברה כבלתי תלוי, כאשר הוא מכהן כדח"צ בחברה אחרת, בשעה שדירקטור נוסף מכהן הן כדח"צ בחברה והן כבלתי תלוי בחברה האחרת?
  • פניה מקדמית - האם הצעה להשקעה בשותפות לצורך רכישת דירה מהווה "הצעה לציבור"?
  • פניה מקדמית - האם הצעה להשקעה בשותפות לצורך רכישת דירה מהווה "הצעה לציבור"?
  • פניה מקדמית - האם מתן שירותי ייעוץ למנפיקים בנושא ממשל תאגידי מקים ניגוד עניינים בייעוץ למוסדיים בקשר להצבעה באסיפה כללית, כאשר מדיניות ההצבעה מביאה בחשבון את רמת הממשל התאגידי במנפיק?
  • פניות מקדמית - כהונת נאמן לתעודות התחייבות של חברת הנפקות של חברת ביטוח/בנק.


פנייה מקדמית - האם תשלום תמורה עתידית מותנית לבעלי מניות בגין רכישת מניותיהם במסגרת מיזוג משולש הופכי מהווה "נייר ערך"?

בפנייה המקדמית נדון עניינה של חברה ציבורית אשר מניותיה הרגילות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ומבקשת להתקשר בהסכם "מיזוג משולש הופכי" עם חברה זרה,[1] שבמסגרתו החברה הציבורית תהפוך להיות חברה בת פרטית בבעלותה המלאה של החברה הזרה, ובעלי המניות של החברה הציבורית יקבלו עבור מניותיהם בחברה הציבורית תמורה שתורכב מסכום מיידי במזומן (בסך של כ- 14 מיליון דולר) וכן מתמורה נוספת (עד 7 מיליון דולר) המותנית במכירות מוצרי החברה הציבורית בעתיד. הזכות לקבלת התמורה המותנית אינה סחירה. לאור האמור, פנתה החברה הציבורית בבקשה לקבלת עמדתה של רשות ניירות ערך, האם התמורה המותנית נכללת בגדר "נייר ערך" לפי חוק ניירות ערך, והאם כפועל יוצא, יחולו דיני ניירות ערך.
החברה הציבורית סברה כי התמורה המותנית אינה מהווה "נייר ערך", וזאת, בין היתר, לאור כך שהיא נעדרת סממנים אופייניים של נייר ערך, בהיותה נטולת זכויות הצבעה או זכות לקבלת דיבידנדים או נכסי חברה בפירוק; אין חשש להיווצרות של "שוק משני", משום שהתמורה המותנית אינה סחירה ואינה ניתנת להעברה; קיימת החלטת השקעה אחת במועד אישור המיזוג בלבד, והערך הכלכלי העתידי הטמון בתמורה המותנית אינו תלוי בכל קבלת החלטת השקעה נוספת.
סגל רשות ניירות ערך הבהיר כי בנסיבות העניין התמורה המותנית מהווה "נייר ערך", שכן היא מקנה זכות תביעה לקבלת תשלום במזומן מהחברה הזרה, אשר מהווה שיעור מהותי מסך התמורה ונפרש על פני תקופה ארוכה של שלוש שנים. לעמדת סגל הרשות, מתקיימים הרציונאלים לתחולת דיני ניירות ערך ביחס לזכויות התמורה המותנית, ובכלל זה חשיבות לגילוי אודות החברה בהתאם לחוק ניירות ערך ותקנותיו במשך חיי הזכות לתמורה המותנית, ולקיומן של החובות המוטלות על החברה מכוח דיני החברות. אלו יאפשרו לבעלי הזכויות לעקוב ולנטר אחר השקעתם, וכן יאפשרו פיקוח של בעלי הזכויות אחר העמידה ביעדים שנקבעו[2].

[לפנייה לחץ כאן; לתשובת הסגל לחץ כאן]

 

פנייה מקדמית - אימתי הצעת רכש לבעלי מניות של חברה זרה מהווה "הצעה לציבור" בישראל?

בפנייה נדון עניינה של חברה דואלית (ברישום כפול), המבקשת לבצע הצעת רכש לבעלי מניות של חברה ציבורית זרה (המאוגדת בשבדיה) שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בשטוקהולם. החברה ביקשה לקבל את עמדת רשות ניירות ערך בשאלה האם ביצוע הצעת הרכש מהווה "הצעה לציבור" (בישראל) כמשמעות מונח זה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. זאת בשים לב, בין היתר, לכך שבמרשם בעלי המניות של חברת היעד רשומים שלושה בעלי מניות שכתובתם בישראל, המחזיקים שיעור זניח (כ- 0.00055%) מהונה של חברת היעד, ולחברה אין כל מידע באשר לכמות בעלי המניות הישראליים של חברת היעד שאינם רשומים במרשם בעלי המניות כאמור.
במענה, הודיע סגל רשות ניירות ערך כי, בנסיבות העניין, לא יתערב בעמדה לפיה הצעת הרכש אינה מהווה "הצעה לציבור" בישראל, וזאת, בין היתר, מאחר שלהצעת הרכש מיעוט זיקות לישראל, כאשר היא מתבצעת מחוץ לישראל, מבלי שמבוצעים הליכי שיווק בישראל (מלבד דיוור של מסמכי הצעת הרכש לבעלי המניות הרשומים) ותחת הוראות דין זר. כמו כן, הסתמכה רשות ניירות ערך על כך שהצעת הרכש מופנית לכלל בעלי המניות של חברת היעד, הנסחרת בבורסות זרות ואינה נסחרת בישראל, וכן כי בעלי המניות הישראלים בה רכשו את מניותיה תוך הסתמכות על הגנת הדין הזר.

[לפנייה לחץ כאן; לתשובת הסגל לחץ כאן]

 

פניה מקדמית - חובת הנאמן להבטיח את תוקף הבטוחות בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות

איגוד הנאמנים בשוק ההון בישראל פנה בבקשה לקבל את עמדת סגל רשות ניירות ערך בשאלה האם חובתו של נאמן הקבועה בחוק ניירות ערך[3] לנקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות התחייבות, חלה גם על עלויות ההנפקה (כגון - עמלות המשולמות לחתם, עמלות הפצה, תשלום לעורכי הדין ורואי החשבון, אגרת רשות, אגרת בורסה וכיו"ב). לעמדת איגוד הנאמנים, החובה כאמור אינה חלה על עלויות ההנפקה, מאחר שהמונח "כספים" כולל רק את אותם כספים שמגיעים למנפיק.
סגל הרשות לא קיבל את עמדת האיגוד, לפיה החובה אינה חלה גם על עלויות ההנפקה, והבהיר כי החובה כאמור חלה על מלוא תמורת ההנפקה, לרבות עלויות ההנפקה. לפי עמדת הרשות, כספי ההנפקה כוללים את כל התמורה שגויסה ממחזיקי תעודות ההתחייבות במסגרת ההנפקה, שכן ברמה המשפטית מנפיק תעודות ההתחייבות זכאי לכספי ההנפקה במלואם מקום בו ההנפקה הצליחה. לעומת זאת, עלויות ההנפקה הינם סכומים אשר צריכים להשתלם על ידי המנפיק לצדדים שלישיים מכוח חוזים משפטיים נפרדים בהם התקשרו הצדדים בקשר עם ההנפקה. בהתייחסו לנוהג לפיו רכז ההנפקה מעביר למנפיק או לנאמן את התמורה שהתקבלה בהנפקה בניכוי עלויות ההנפקה, אותם הוא מעביר לצדדי ג', ציין סגל הרשות כי מדובר בפרקטיקה שנועדה לפשט את התהליכים, אך היא לא משנה את זכותו המשפטית של המנפיק לקבל את מלוא תמורת ההנפקה וחובתו המשפטית הנפרדת לשלם לצדדי ג' עבור שירותים שהוא קיבל מהם בקשר להנפקה. כמו כן, סגל הרשות נימק את עמדתו גם בכך שמקום בו הנפקה אינה יוצאת בסופו של יום לפועל, הרי שעל הנאמן להגן על זכויות המחזיקים על ידי השבת מלוא כספם של מחזיקי תעודות ההתחייבות שגויס במסגרת ההנפקה, ובכלל זה גם את החלק בכספי ההנפקה אשר המנפיק ייעד, לכשתתגבש זכותו בכספים אלו, לתשלום העלויות שהתהוו לו נוכח ההנפקה.
סגל הרשות הבהיר שהעמדה לא חלה על עמלת התחייבות מוקדמת, שכן עמלת התחייבות מוקדמת, להבדיל מעלויות ההנפקה, משולמת לרוכשים בהנפקה ומהווה למעשה הנחה על מחיר ההנפקה.

[לפניה המקדמית לחץ כאן; לתשובות הסגל לחץ כאן ו- כאן]

 

פניה מקדמית - האם ניתן לסווג דירקטור בחברה כבלתי תלוי, כאשר הוא מכהן כדח"צ בחברה אחרת, בשעה שדירקטור נוסף מכהן הן כדח"צ בחברה והן כבלתי תלוי בחברה האחרת?

במסגרת פניה מקדמית נדונה היכולת לסווג דירקטור כדירקטור בלתי תלוי, כאשר אותו דירקטור מכהן כדירקטור חיצוני בחברת אחרת, כשבאותה עת מכהנת בחברה דירקטורית חיצונית אשר סווגה כדירקטורית בלתי תלויה בחברה האחרת, וזאת בהתחשב בהוראות סעיף 240(ד) לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
הוראות סעיף 240(ד) לחוק החברות קובעות כי "לא ימונה דירקטור בחברה פלונית כדירקטור חיצוני בחברה אחרת אם אותה שעה מכהן דירקטור בחברה האחרת כדירקטור חיצוני בחברה הפלונית". תכלית הסעיף היא להבטיח את עצמאותו ואי תלותו של הדירקטור החיצוני, ולמנוע נסיבות בהן הדירקטור החיצוני נתון לפיקוחו של דירקטור "רגיל" אחר, המשמש כדירקטור חיצוני בחברה אחרת בה הוא מכהן כדירקטור "רגיל". לעמדת החברה, התכלית האמורה אינה רלוונטית בנסיבות בהן שני דירקטורים חיצוניים מכהנים במקביל בשתי חברות ציבוריות, שהרי בכל אחת מהחברות אין האחד נתון לפיקוחו של האחר.
סגל הרשות החליט שלא להתערב בעמדתה של החברה בנסיבות העניין, ובמיוחד לנוכח העובדה כי מדובר בדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים, אשר חייבים להיות נעדרי זיקה וללא ניגוד עניינים לאורך כל תקופת כהונתם.
[לפניה המקדמית לחץ כאן; להנחית סגל הרשות לחץ כאן]
 
פניה מקדמית - האם הצעה להשקעה בשותפות לצורך רכישת דירה מהווה "הצעה לציבור"?
בפניה המקדמית נדונה עניינה של חברה פרטית ישראלית הפועלת בגרמניה לאיתור בניינים שטרם נרשמו כבית משותף, המעוניינת לשווק בהם דירות לרוכשים פוטנציאליים בישראל. החברה הסבירה כי המודל העסקי המקובל בגרמניה הינו רכישה שתבוצע באמצעות שותפות, אשר השותפים/ בעלי הזכויות בה יהיו יחידי קבוצת הרוכשים והיזם. השותפות תקום אך ורק לצורך הליך רכישת המבנה ורישומו כבית משותף; הזכויות בשותפות של כל בעל דירה הינן אישיות ובלתי ניתנות להעברה או לשעבוד; מטרת השותפות היא, בין היתר, לעזור לבעלי הדירות לאתר תאגיד פיננסי אשר יעמיד הלוואה למימון הדירה הספציפית אותה הוא עתיד לרכוש, כך שההלוואה הינה עצמאית וללא אחריות צולבת בין בעלי הדירות, והשותפות אינה צד לה. עם רישום בית משותף, תועבר כל אחת מהדירות לבעלותו של הרוכש הספציפי, תירשם על שמו ותשמש באופן פרטני כבטוחה להחזר הלוואתו. להערכת החברה נדרשים עד 12 חודשים מרגע הקמת השותפות ועד להשלמת רישום בית משותף. החברה סברה כי שיווק דירות כאמור לציבור בלתי מסוים בישראל, בהתאם למודל העסקי כאמור, אינו מהווה הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור על פי חוק ניירות ערך.
סגל רשות ניירות ערך הודיע כי בנסיבות העניין הוא לא יתערב בקביעת החברה לפיה אופן הפעולה של החברה כמתואר לעיל אינו מהווה הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור. זאת, בעיקר משום שהפעילות המדוברת הינה במהותה עסקת נדל"ן לרכישת מוצר ספציפי ולא מהווה הלכה למעשה השקעה פיננסית. סגל הרשות התייחס בעמדתו למאפיינים נוספים של אופן הפעולה של החברה, בין היתר, לכך שיחידי קבוצת הרוכשים נושאים בזכויות ובחובות הנובעים מהדירה שנרכשה על ידם החל ממועד רכישת המבנה על ידי השותפות וכן למשך הזמן הקצר בו השותפות צפויה להתקיים עד אשר יירשמו הדירות על שם בעליהן הסופיים. 
[לפניה המקדמית לחץ כאן; להנחית סגל הרשות לחץ כאן
 
פניה מקדמית - האם מתן שירותי ייעוץ למנפיקים בנושא ממשל תאגידי מקים ניגוד עניינים בייעוץ למוסדיים בקשר להצבעה באסיפה כללית, כאשר מדיניות ההצבעה מביאה בחשבון את רמת הממשל התאגידי במנפיק?
בפניה המקדמית נדונה השאלה של חברת הייעוץ אנטרופי האם הקמת חברת בת (נפרדת ועצמאית) אשר תציע, תמורת תשלום, מידע וייעוץ בתחום הממשל התאגידי, בין היתר לחברות מנפיקות, תהווה ניגוד עניינים במתן המלצותיה של אנטרופי למשקיעים מוסדיים בנושאים מסוימים ביחס לאסיפות כלליות של חברות. הרקע לפנייה הוא כוונתה של אנטרופי לערוך התאמה למדיניות ההצבעה שלה בנושא תגמול בכירים, כך שתאפשר להביא בחשבון את רמת הממשל התאגידי של החברה בה מכהן נושא המשרה בעת גיבוש המלצת הצבעה בעניינו.
סגל הרשות החליט שלא להתערב בעמדתה של אנטרופי לפיה אין בהתאמה במדיניות ההצבעה כדי להוות ניגוד עניינים, וזאת בתנאי שסוגיות הממשל התאגידי אודותיהן חברות מקבלות ייעוץ מחברת הבת לא תובאנה להצבעה במסגרת האסיפה הכללית. סגל הרשות קיבל את עמדת אנטרופי לפיה מדובר בניגוד עניינים מינורי שאינו מעלה חשש לפגיעה בעצמאותה ובתפקידה של אנטרופי כשלוח של הגופים המוסדיים, וזאת מאחר שמודל הממשל התאגידי הינו קבוע מראש וטכני במהותו, כך שיישומו אינו מצריך הפעלת שיקול דעת; רכיבי מודל הדירוג מפורסמים באתר האינטרנט של אנטרופי ולכן חברה יכולה לשפר את ציונה ללא קבלת ייעוץ מחברת הבת; על מנת לשפר את דירוג הממשל התאגידי, חברה נדרשת לבצע פעולות אקטיביות לחיזוק הממשל התאגידי שלה, ולא די בתשלום לחברת הבת; ובמסגרת מדיניות ההצבעה שלה תקבע אנטרופי מראש מהו ציון הממשל התאגידי אשר מעליו היא תתאים את מדיניות ההצבעה שלה.
יחד עם זאת, ציין סגל הרשות כי לדעתו במקרה בו אנטרופי תיתן המלצה בנוגע לחברה אשר קיבלה ייעוץ מחברת הבת, עליה לציין זאת בהמלצת ההצבעה שתפורסם על ידה.
סגל הרשות קבע כי עמדתו תקפה למשך שנתיים ממועד יישומו של מודל הדירוג של אנטרופי, כשבתום תקופה זו העמדה תיבחן מחדש.

[לפניות המקדמיות לחץ כאן: 1, 2, 3, 4; לעמדת סגל הרשות לחץ כאן]

 

פניות מקדמית - כהונת נאמן לתעודות התחייבות של חברת הנפקות של חברת ביטוח/בנק

בשתי פניות מקדמיות נדונה שאלת קיומו של ניגוד עניינים פוטנציאלי של נאמן בכהונתו כנאמן של כתבי התחייבות נדחים אשר הונפקו על ידי חברת ביטוח ושל שטרי הון שהונפקו על ידי בנק, כאשר בשני המקרים בעל השליטה בנאמן היה גם נושה של גופים בקבוצת המנפיק (שלא מכוח ניירות הערך שבגינם משמש הנאמן כנאמן).
סגל הרשות החליט שלא להתערב בעמדה לפיה לא מתקיים ניגוד עניינים, וזאת בעיקר נוכח הנסיבות המיוחדות אשר מאפיינות את המקרים האלו, ובכלל זה: (א) סמכויותיו המוגבלות של הנאמן בעניין העמדת ניירות הערך לפירעון מיידי, הכפופה לאישור הפיקוח; (ב) מעמדם של ניירות הערך כנדחים מפני נשייתו של בעל השליטה בנאמן; ו- (ג) כפיפות חברת הביטוח/ הבנק לפיקוח ולמגבלות היציבות של הפיקוח.
עם זאת, רשות ניירות ערך הבהירה כי על הנאמן לבחון באופן שוטף האם קם חשש לניגוד עניינים, בין היתר על רקע שינויים מהותיים לרעה במצבם הפיננסי של הבנק / חברת הביטוח.
[לפניות המקדמיות לחץ כאן ו- כאן; לתשובות סגל הרשות לחץ כאן ו- כאן]

 

 
[1] על פי מתווה המיזוג הנ"ל, תוקם חברת יעד בבעלות מלאה של החברה הזרה, שתתמזג אל תוך החברה הציבורית כחברה קולטת. חברת היעד תחדל מלהתקיים והחברה הציבורית הקולט, תהפוך להיות חברת בת בבעלות מלאה של החברה הזרה.
[2] הרשות ציינה כי גם רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) קבעה כי תמורה מותנית מסוג זה מהווה "נייר ערך" כהגדרתו בחוק ניירות ערך האמריקאי - לצפייה לחץ כאן.
[3] חובה הקבועה בסעיף 35ח(ב)(1) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

 

להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

29 בספטמבר 2016

ידיעון ספטמבר 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע להחלטת ועדת האכיפה המנהלית בבקשה לאישור הסדר אכיפה שנקשר בין רשות ניירות ערך לבין לאו נואי ואח'. 

שלום רב,

ביום 4 באוגוסט 2016 ניתנה החלטת ועדת האכיפה המנהלית בבקשה לאישור הסדר אכיפה שנקשר בין רשות ניירות ערך לבין לאו נואי ואח' ("המשיבים").

במרכזו של הסדר האכיפה ניצבת עסקת רכישת מניות של חברת שופרסל בע"מ שביצעו המשיבים במסגרת המסחר בבורסה ביום 10 באוקטובר 2011, אשר לטענת הרשות נעשתה תוך שימוש במידע פנים שהיה בידיהם באותה עת. המדובר במידע אודות משא ומתן שניהלו המשיבים, בשיתוף עם קבוצת משקיעים, לרכישת השליטה בשופרסל.

על פי הנטען, במהלך תקופת המשא ומתן לרכישת השליטה בשופרסל, רכשו המשיבים במסגרת המסחר בבורסה (באמצעות סוחרים שקיבלו מהם הנחיות), מניות של שופרסל מידי גופים מוסדיים שונים. יומיים לאחר מכן, נחתם הסכם עקרונות לא מחייב בין הצדדים, אשר בעקבותיו פרסמו חברת השקעות דיסקונט בע"מ (שהייתה בעלת השליטה בשופרסל) ושופרסל דוחות מיידיים בדבר חתימת הסכם העקרונות ואודות פרטי העסקה. לאחר פרסום הדוחות המיידיים, עלה שער מניית שופרסל. במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2011 המשיכו הצדדים בניהול המשא ומתן לקשירת העסקה, אך לבסוף הגיעו המגעים בין הצדדים למבוי סתום, והצדדים הודיעו על הפסקת המגעים ביניהם.

המשיבים הודו בעובדות המקרה, אך לא הודו כי עובדות אלו מבטאות רשלנות בשימוש במידע פנים על ידם כאנשי פנים. לטענתם, אין להסיק דבר מהסכם העקרונות שנחתם על ידם יום אחרי הרכישה הגדולה, שכן לא מדובר במסמך מחייב המתיימר לסמל את סיכומו של המשא ומתן.

לעומת זאת, רשות ניירות ערך טענה כי די במסכת העובדות האמורה כדי לקבוע כי התנהלותם של המשיבים הייתה נגועה בשימוש אסור שעשו במידע, אשר היווה מידע פנים. זאת, בין היתר מאחר שלמשיבים היו קשרים שהקנו להם מידע אודות התקדמות המו"מ וגיבוש עקרונות העסקה ולכן הינם אנשי פנים בשופרסל.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

איש פנים - הוועדה ציינה כי ברור שהמשיבים לא היו אנשי פנים פנימיים בשופרסל. עם זאת, בעניין "יונה"[1] נקבע שאדם שאינו נחשב "איש פנים" בדרך כלל, יהפוך לאיש פנים אם יקבל מידע פנים תוך קשריו עם החברה. החוק אינו רואה חשיבות בשאלה אם האיש שקיבל את המידע היה מלכתחילה איש פנים. הגם שבאותו שלב הם לא היו אנשים פנים, החל מאותו רגע שבו היה להם את המידע שאינו ידוע לציבור - הם הפכו לאנשי פנים. 

מעורבות היו"רים המשותפים של דירקטוריון שופרסל וכן מנכ"לה הולידה מעצם טיבה וטבעה גישה למידע כאמור, אשר צבעה את המשיבים כ"אנשי פנים חיצוניים". אמנם לדעת הוועדה הסדר האכיפה איננו מספק תשובה לשאלה האם קשר זה הניב למשיבים גישה למקורות המידע בחברת שופרסל, אך משהחליטו הצדדים להסדר להתקשר בו, הוועדה החליטה לא להתערב, ונחה דעתה בדבר סבירות עמדת הרשות, לפיה יש לראות במשיבים אנשי פנים לעניין ההפרה נשוא ההסדר.

מידע פנים - יסוד זה הוא שעמד בלב המחלוקת בין הצדדים, כאשר הויכוח נסב בעיקר סביב שאלת מהותיותו של המידע. המשיבים טענו כי לא היה מדובר במידע פנים מהותי, שכן המידע שהיה בידם לא היה מגובש דיו כדי לבסס הפרה. לטענתם, אפשרות רכישת השליטה היתה באותה העת אירוע עתידי שוודאות התרחשותו היתה מוטלת בספק רב, וככזה - לא יכול היה להוות מידע פנים, שכן לו המידע שהיה בידם היה נודע לציבור, לא היה בו "כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה". השאלה הינה מהי נקודת הזמן שבה הפך המידע על התקדמות המשא ומתן ועקרונות העסקה למידע מהותי שהיה בו כדי להשפיע על החלטת השקעה של משקיע סביר. ועדת האכיפה המנהלית הגיעה למסקנה שבין אם תיבחן מהותיות המידע בו החזיקו המשיבים עובר לרכישות שביצעו לאורו של "מבחן התוחלת", ובין אם היא תיבחן לאור "מבחן הקו הבוהק" - המסקנה היא שהמידע בו החזיקו המשיבים בימים הקריטיים של רכישת המניות הוא מידע מהותי. כאשר המשא ומתן עבר את אותה "נקודה קריטית" שבה סוכמה מהות הדברים, מדובר בשלב ממשי ומתקדם ודומה כי "צועד" המשא ומתן אל עבר סיכום - זהו המועד שבו ניתן לומר כי מדובר במידע פנים. לעמדת ועדת האכיפה, אין חולק על עוצמת הארוע נשוא המידע, אשר התייחס אל המשא ומתן שעניינו היה רכישת השליטה בשופרסל, ולגישתה אין חולק שכאשר עניין לנו בהחלפת בעל השליטה, מהווה זו מטבע הדברים ארוע מהותי בחיי תאגיד ומשקיעיו. ועדת האכיפה גם מסיקה זאת מהתנהלות המשיבים בימים הקריטיים לביצוע רכישותיהם, כדי להצביע על אמונתם במימושה הקרוב של העסקה.

כמו כן, ועדת האכיפה המנהלית הדגישה כי אין נפקא מינה לעובדה שהעסקה לא יצאה לפועל. לגישתה, מספיקה הסתברות גבוהה להתממשות העסקה, שהתבטאה בעצם ההסכמה על עקרונות העסקה, כדי לקבוע שבאותו שלב לפחות, הפך המידע אודות המשא ומתן למידע מהותי, במובן של פוטנציאל השפעתו על שער מניית החברה. כדי להוכיח שהמידע בשלב מסויים הפך ל"מידע מהותי" לא צריך להוכיח שהעסקה יצאה בסופו של דבר לפועל.

במסגרת הסדר האכיפה נקבע עיצום כספי על סך 350,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים, לצד עיצום כספי על תנאי על אותו סכום, והסדר זה אושר על ידי ועדת האכיפה המנהלית. יצוין, כי במסגרת בחינת אמצעי האכיפה שנקבעו, נלקחה בחשבון גם עובדת חלוף השנים מאז ביצוע ההפרה, וכן עובדת היותם של המשיבים אזרחי חוץ, אשר אינם נושאים היום בתפקיד כלשהו בחברה ציבורית בישראל.

 

להחלטת ועדת האכיפה המינהלית לחצו כאן

להסדר האכיפה לחצו כאן

 

 

להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

14 באוגוסט 2016

ידיעון אוגוסט 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לתשובות שפרסמה רשות ניירות ערך במענה לשאלות במגוון תחומים. 

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, מספר תשובות שפרסמה רשות ניירות ערך במהלך חודש יולי 2016 במענה לשאלות במגוון תחומים (לפירוט מלא של השאלות והתשובות ראו בקישור למטה):

דיווח על תוצאות אסיפה
בהתאם לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים[1], בדיווח על תוצאות אסיפה כללית הטעונה אישור ברוב מיוחד של בעלי המניות שאינם בעלי "עניין אישי"[2] יש לדווח על אופן ההצבעה של מצביע שהוא בעל עניין, נושא משרה בכירה, גוף מוסדי או מנהל קרנות, וכן לציין קשרים נוספים למיטב ידיעת החברה, בין מצביע ובין החברה, בעל השליטה או נושא משרה בכירה בה ולפרט את טיב הקשרים.

סגל הרשות הבהיר כי על חברה לפרט את הקשרים כאמור רק לגבי מצביעים שסווגו כמי שאינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה. בנוסף, ציין סגל הרשות כי חברה אינה נדרשת לפרט אודות קשרים זניחים וכן כי היא אינה מחויבת לערוך בירור יזום לגבי קיומם של קשרים עם בעלי המניות, אך זאת מבלי לגרוע מחובתה של חברה לבצע בירור בדבר מהות הקשרים וטיבם מקום שהיא מודעת לקיומם (אף אם קשרים אלו אינם עולים כדי "עניין אישי").

זיקה של דירקטור חיצוני לחברה
בעמדת סגל משפטית מיוני 2013 בעניין זיקה של דירקטור חיצוני לחברה, הובהר כי זיקה בין מועמד לכהונת דירקטור חיצוני לבין החברה (שבגינה לא יהא המועמד כשיר לכהן כדירקטור חיצוני) יכולה להיווצר כאשר קרוב של המועמד מכהן כיו"ר דירקטוריון או כמנכ"ל של חברה אחרת אשר מקיימת קשרים עסקיים עם החברה. במענה לשאלה בנושא, הבהיר סגל הרשות כי על אף האמור בעמדה, במקרה שבו הקשרים העסקיים הינם זניחים בראיית החברה האחרת, אין מקום לייחס למנכ"ל או ליו"ר דירקטוריון החברה האחרת את הקשרים עם החברה ולפיכך, אין בעצם קיומם של קשרים זניחים מעין אלו כדי ליצור זיקה למועמד.

מועד הקיבול האחרון בהצעת רכש חליפין של אגרות חוב (לא המירות)
סגל הרשות הבהיר כי הוא לא יתערב בשיקול דעתה של חברה אשר תיקבע את מועד הקיבול האחרון בהצעת רכש חליפין של אגרות חוב בחלוף 5 ימי עסקים לפחות ממועד פרסום התשקיף/ דוח הצעת המדף. זאת, להבדיל מהצעת רכש חליפין של מניות, שבה מועד הקיבול האחרון ייקבע לא מוקדם מ-14 ימים מתאריך המפרט. בנוסף, נקבע כי באותם מקרים בהם על החברה לאפשר לניצעים שלא נענו להצעה למסור לה הודעות קיבול מאוחרות, הרי שתקופת הקיבול המאורחת תהא למשך 3 ימי עסקים לפחות ממועד פרסום תוצאות הצעת הרכש (חלף 7 ימים שנקבעו בפניות מקדמיות קודמות שפורסמו בנושא[3]).

הצעה למספר מצומצם ביותר של ניצעים
במענה לשאלה לגבי אפשרות הצעה של ניירות ערך על פי תשקיף לשני ניצעים בלבד, בדרך של הצעה לא אחידה, הבהיר סגל הרשות כי הצעה למספר מצומצם ביותר של ניצעים (לדוגמא לשני ניצעים) אינה בגדר הצעה לציבור, והדרך לביצועה היא במסגרת הצעה פרטית. יחד עם זאת, בנסיבות בהן במסגרת ההצעה הלא אחידה מוצעים ניירות הערך גם בהצעה אחידה לציבור[4] (ובהתאם לכללים הרלבנטיים בעניין זה בתקנות אופן ההצעה[5]) - ניתן לראות במהלך כולו כהצעה לציבור, גם אם ההצעה הלא אחידה נעשתה למספר מצומצם של ניצעים.

שינויים בנוסח שטר נאמנות שצורף לתשקיף חסר
סגל הרשות הבהיר כי ניתן לבצע שינויים בנוסח שטר נאמנות שצורף לתשקיף חסר, ובלבד שלא מדובר בשינויים מהותיים של תנאי שטר הנאמנות (כגון הוספת בטוחות). שינויים אלו, המחייבים כשלעצמם תיקון תשקיף, יפורסמו לציבור בדרך של צירוף שטר הנאמנות המתוקן להודעה המשלימה.

פרסום תחשיב עמידה באמות מידה פיננסיות לגבי אשראי בר דיווח 
בהמשך לעמדת הסגל המשפטית בדבר אירוע אשראי בר דיווח[6], הובהר כי חברה אינה מחויבת לפרסם בכל רבעון את תחשיב מידת עמידתה באמות מידה פיננסיות, אלא רק באותם מועדים בהם נבדקות התניות הפיננסיות על ידי המלווה. כך, במקרה שבו הסכם ההלוואה קובע כי הבדיקה תיעשה על בסיס חצי שנתי, התחשיב יפורסם מדי חצי שנה, במועדים הנקובים בהסכם עם המלווה.
 
חובת גילוי במקרה של מכירת מניות רדומות מחוץ לבורסה
סגל הרשות הבהיר כי מכירת מניות רדומות על ידי חברה זהה מבחינה כלכלית להנפקת מניות חדשות, ולכן במקרה של מכירת מניות רדומות מחוץ לבורסה תידרש החברה לפרסם דוח מיידי בגין ביצוע הצעה פרטית של מניות, בהתאם לתקנות הצעה פרטית[7] (וזאת מבלי לגרוע מיתר חובות הגילוי הנדרשות לגבי שינויים בהון ובמניות רדומות לפי תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים).

 

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

 
27 ביולי 2016

ידיעון יולי 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לדוח ריכוז ממצאים בנושא גילוי בדבר תגמולים לבעלי עניין ולנושאי משרה בכירה בהתאם לתקנה 21 לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידים). 

שלום רב,

 

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, סקירה של דוח ריכוז ממצאים של רשות ניירות ערך בנושא גילוי בדבר תגמולים לבעלי עניין ולנושאי משרה בכירה בהתאם לתקנה 21 לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידים).

 

בחודש יוני 2016 פרסם סגל רשות ניירות ערך דוח ממצאים בנושא שבנדון, בהמשך לביקורת רוחב שבוצעה על ידו בקרב מספר תאגידים מדווחים. להלן יפורטו סוגיות עיקריות אשר עלו במסגרת ממצאי דוח זה:


שלמות הגילוי שניתן במסגרת תקנה 21
ממצאי הבדיקה העלו כי במרבית החברות שנדגמו ישנה התאמה בין השכר שדווח במסגרת התקנה לבין הנתונים שתועדו במערכות הנהלת החשבונות והשכר של החברות, כפי שהועברו לעיונו של סגל הרשות. על אף זאת, נמצאו מספר מקרים בודדים בהם לא נכללו במסגרת הסכומים שהוצגו בגילוי בתקנה הוצאות שונות שניתן היה לייחס לנושאי המשרה, כגון: הוצאות בגין שי לחג לעובד, אגרות בגין חברות בארגונים מקצועיים ששולמו בעבור העובד ועוד.


נאותות מדידת הסכומים שהוצגו במסגרת הגילוי בתקנה 21

ממצאי בדיקה מדגמית שבוצעה על ידי סגל הרשות העלו ביחס לשתי חברות כי סכומים שהוצגו במסגרת הגילוי לא נמדדו באופן נאות כמפורט להלן:

  • הוצאות בגין סיום יחסי עובד מעביד שנכללו במסגרת התקנה חושבו על פי תקני חשבונות ישראלים ולא על פי תקני חשבונאות הבינלאומיים (IFRS), דבר שהוביל לכך שבמסגרת התקנה הוצגו סכומים שונים מאלה שנכללו בדוחות הכספיים.
  • נפלה טעות בחישוב המענק של אחד מנושאי המשרה הבכירה כך שבפועל שולם לו סכום עודף אשר הוא לא היה זכאי לו על פי תנאי המענק.
  • חברה מסוימת לא נהגה לכלול במסגרת הפרשה לחופשה תוספת בגין הזכויות הסוציאליות להן זכאים עובדי החברה, וזאת למרות שבעת ניצול ימי החופשה זכאים עובדי החברה לתשלום עבור זכויות סוציאליות.

הגילוי הנדרש בהתאם לתוספת השישית
התוספת השישית לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים) קובעת, בין היתר, כי אם ניתן תגמול במסגרת תכנית תגמולים של התאגיד או תאגיד בשליטתו, יפורטו תנאיה של התוכנית; אם היה התגמול (או חלקו) מבוסס על עמידה ביעדי התאגיד, יובא תיאור מפורט של המנגנון לקביעת התגמול, לרבות המדדים והיעדים המשמשים לקביעתו; וכן כי אם חושב התגמול לפי נוסחה המבוססת על נתונים בדו"חות הכספיים, יפורטו מרכיבי הנוסחה וכן אם כלל התגמול סכומים בשל ביצועים ותוצאות חד פעמיים, יצוינו ביצועים ותוצאות אלה.
מבדיקת סגל הרשות עלה כי מדיניות התגמול של תשלום מענק בחברה מסוימת לנושא משרה בכירה בחברת הבת שלה היה מותנה בעמידה בסף מסוים של רווח שנתי, אשר היה יכול להיות מחושב גם כ"רווח מתואם" (קרי רווח בנטרול הוצאות/ הכנסות חד פעמיות). בפועל, מבדיקת סגל הרשות עלה כי לא ניתן הגילוי הנדרש בהתאם לתוספת השישית במסגרת הגילוי שניתן, ושבמסגרתו היה צריך להתפרסם פירוט המסביר את ההתאמות שבוצעו לרווח הנקי של החברה הבת על מנת לעמוד בתנאי הסף למענק.


קביעת יעדים אישים מדידים
במסגרת תיקון 20 לחוק החברות נקבע כי יעדיהם של נושאי משרה בחברה יהיו מבוססים על קריטריונים הניתנים למדידה ובראיה ארוכת טווח, למעט חלק לא מהותי ממענקי נושאי המשרה אשר יכול ויתבססו על קריטריונים שאינם ניתנים למדידה אלא כמענק בשיקול דעת.
מבדיקת סגל הרשות עלה כי במקרים מסוימים היעדים המדידים שנקבעו לסמנכ"לים בחברה על ידי ועדת התגמול לא כללו קריטריונים הניתנים למדידה לשם בחינה אוביקטיבית של העמידה בהם וכן לא נקבעו משקולות ליעדים השונים, באופן שעלול להפוך את המענק הניתן על בסיסם למענק בשיקול דעת.
בעניין זה סגל הרשות לא הביע את עמדתו לאור העובדה שאין מדובר בסכומים מהותיים וכן לאור תיקון החקיקה שנכנס לתוקף ביום 8 במרץ 2016[1], אשר בכפוף למדיניות התגמול מאפשר מתן מענק בשיקול דעת לכפופי מנכ"ל ללא מגבלת סכום.

 

[1] צו החברות (שינוי התוספת הראשונה א' לחוק), התשע"ו-2016.

 

     


מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
11 ביולי 2016

ידיעון יולי 2016 מכיל עדכון בנוגע לפסק דין לייבוביץ', הדן באופן בחינת עניין אישי של בעל שליטה, באפשרות של הסתמכות על חוות דעת בהקשרים אלו ובבחינת סבירות פעולותיהם של דירקטורים בבואם לאשר עסקה.

שלום רב,

 

עסקאות בעלי שליטה, אשר נוכח אופיין קרויות גם עסקאות ניגוד, נבחנות באופן תדיר בשבע עיניים על ידי הדירקטוריון האמון על אישורן. הדירקטורים צריכים להיות מסוגלים לברר את המצב המשפטי המדויק, להבין את מכלול השיקולים והאינטרסים לביצוע העסקה, ולהביא לאישור העסקה המיטבית לחברה, באופן שככל הניתן יקנה להם הגנה כך שגם אם העסקה תתגלה (חלילה) ככושלת - לא תחול עליהם אחריות לנזקי החברה והם יוכלו לטעון לנאותות ולתקינות ההחלטה שהתקבלה על ידם. בשנים האחרונות ניכרת טביעת האצבע של בית המשפט בדלאוור בהחלטות המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בישראל, באמצו עקרונות וגישות במשפט התאגידי.

 

לאחרונה, נדרשה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת רונן בעניין לייבוביץ נ' יורש ואח'[1]) לסוגיות אלו, במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת צמיחה אינווסטמנט האוס בע"מ ("צמיחה"). בעניין זה, אישר דירקטוריון צמיחה השקעה בחברת חיפושי הנפט והגז שמן ("שמן") שאחזה ברישיון קידוח, בשעה שלבעל השליטה בצמיחה היתה החזקה ישירה בשמן באופן שנטען שיצר לו ענין אישי בהחלטה. רצה הגורל והקידוח התגלה כעבור מספר חודשים כקידוח יבש, ההשקעה ירדה לטמיון, ונטען שהדירקטורים אחראים לנזקי החברה.

 

פסק הדין עוסק, בין היתר, בהיבטים הנוגעים לאופן בחינת העניין האישי ובהיבטים הנוגעים לאפשרות של הסתמכות על חוות הדעת בהקשרים אלו ועל הפעולות הסבירות שעל דירקטורים סבירים לנקוט בבואם לאשר עסקה.


מבחן השוואת האינטרסים של בעל השליטה
עוד קודם לעסקת ההשקעה של צמיחה ברישיון הקידוח של שמן, החזיק בעל השליטה בצמיחה במניות שמן בהיקף שלא הקנה לו השפעה על שמן. המבקש טען כי ההחזקה בשמן מהותית לבעל השליטה וכי היה לו אינטרס שצמיחה תשקיע בשמן כספים ובכך תציל את ההשקעתו, ולכן צריך היה לאשר את העסקה של צמיחה ב"מנגנון המשולש" של סעיף 275 לחוק החברות (אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב מיוחד של מי שאינם בעלי עניין אישי). מנגד, הדירקטורים טענו כי הסיכון שנטל על עצמו בעל השליטה במסגרת העסקה של צמיחה היה גבוה לאין ערוך מהרווח האפשרי שעסקה זו הייתה עשויה להניב לו כבעל מניות בשמן, ולכן אין לו עניין אישי בעסקה.

 

כידוע, ההלכה הפסוקה היא כי העניין האישי נבחן לפי קיומה של "זיקה עודפת" של בעל העניין בעסקה על פני זו של בעלי מניות אחרים ולפי עוצמתה של זיקה זו. בפסק הדין שבה השופטת ומבהירה, כי את קיומה של הזיקה העודפת יש לקבוע בדרך של השוואה בין האינטרסים של בעל השליטה בעסקה בכובעו כבעל שליטה בצמיחה לבין האינטרסים שלו בעסקה בכובעו כבעל מניות בשמן. בפסיקתה היא מחדדת כי השוואת האינטרסים יכולה להיעשות תוך שימוש בנוסחה אריתמטית, אם כי המבחן אינו בהכרח כלכלי כמותי. מנגד, השופטת דוחה את טענת המבקש לפיה ה"זיקה העודפת" תיקבע בהתאם למהותיות ההחזקות בשמן עבור בעל השליטה, וזאת למרות שבמקרה דנן ההשקעה בשמן היוותה שיעור מהותי מההון העצמי של בעל השליטה.

 

יצוין כי הקביעות המרכזיות (הן המשפטיות והן העובדתיות) בעניין זה בפסק הדין, עומדות בניגוד לעמדת רשות ניירות ערך בקשר לעסקת ההשקעה בשמן, אשר היוותה את הבסיס לבקשת האישור נשוא ההליך.


מתי רשאים דירקטורים להסתמך על חוות דעת משפטית?
במסגרת פסק-הדין פותחת השופטת צוהר לשאלת מידת אפשרות ההסתמכות של דירקטורים על חוות דעת משפטית שהועמדה להם, באופן המשחרר אותם מאחריות. בפסיקתה, ובהמשך להלכות הקיימות בדין בישראל ביחס לאפשרות ההסתמכות על חוות דעת משפטית, מפרטת השופטת רשימת פרמטרים פרקטיים להכרעה בשאלה האם היו רשאים הדירקטורים להסתמך על חוות דעת משפטית, וביניהם - זהות הפונה אל נותן חוות הדעת (האם מדובר בדירקטורים מטעם בעל השליטה או בדירקטורים בלתי תלויים, תוך שהובהר שבית המשפט יוכל לתת אמון רב יותר בחוות דעת שניתנה עקב פנייה של מי שאין לו עניין אישי בתוצאת חוות הדעת); מומחיותו ומהימנותו של עורך חוות הדעת; האם נעשו פניות קודמות לעורכי דין אחרים אשר נדחו לאור עמדתם השונה מחוות הדעת שניתנה בסופו של דבר; שיקולים זרים של נותן חוות הדעת; אחריותו האפשרית של נותן חוות הדעת כלפי מי שנפגע מחוות דעתו.


האם הדירקטורים מחויבים לבדוק את מסמכי העסקה?
משנקבע שהעסקה אינה עסקת בעל עניין, בחן בית המשפט האם החלטת הדירקטוריון מוגנת על ידי כלל שיקול הדעת העסקי באופן שביקורת בית המשפט מתייחסת לתהליך קבלת ההחלטה ולא לתוכן ההחלטה, וקבע שהמבקש לא הוכיח שתהליך קבלת ההחלטה היה כזה שלא ניתן להחיל עליו את כלל שיקול הדעת העסקי. בהמשך לטענת המבקש כי הדירקטוריון לא הפעיל שיקול דעת, מציינת השופטת בין היתר שהדירקטוריון אינו אמון על ביצוע המדיניות שאותה הוא התווה בפועל ולכן אינו אמון על ניסוח ההסכמים ואינו אחראי לאיכותם המשפטית. די בכך שהדירקטוריון בחן את העסקה בכללותה, על הסיכונים והסיכויים שכרוכים בה, ווידא שעריכת ההסכם תוטל על גורם מקצועי ואמין. זאת, גם אם אותו גורם פעל בצורה רשלנית או שגויה.

 

פסק דין זה מהווה נדבך נוסף המתווסף לשרשרת פסיקות חשובות מהשנים האחרונות מבית המדרש של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי (פיננסיטק בתנ"ג 13663-03-14; ובזק בתנ"ג 43335-11-12 ובתנ"ג 28887-07-12), והשואב את מקורותיו מדלאוור. פסק הדין מהווה כלי יעיל לחברות ציבוריות, לדירקטורים וליועצים משפטיים, בהליכי הבניית עבודת הדירקטוריון, בבחינת סוגיית ה"זיקה העודפת" בעסקאות בעלי שליטה, תחולת כלל שיקול הדעת העסקי בדין בישראל, ועתה גם בבחינת מידת יכולת ההסתמכות של דירקטורים על יועצים. נראה כי מגמת אימוץ עקרונות המשפט התאגידי הדלאוורי תימשך ואף תיגבר.

 


[1] תנ"ג 7541-12-14 לייבוביץ' נ' יורש ואח'.

    


מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
29 ביוני 2016

ידיעון יוני 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע למקרים בהם דוח הצעת המדף יהיה טעון קבלת היתר הרשות.

שלום רב,
ביום 27.6.2016 פרסם סגל רשות ניירות ערך מספר הבהרות בעניין הליך בקשת היתר לדו"ח הצעת המדף אשר יהיה טעון קבלת היתר הרשות. הבהרות אלו פורסמו בהמשך לכללי ניירות ערך (מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת רשות ניירות ערך), התשע"ו-2016, שנכנסו לתוקף ביום 10.5.2016.

במסגרת הכללים האמורים, עוגנו בחקיקה המקרים שבהם יידרש היתר רשות ניירות ערך לצורך פרסום דוח הצעת מדף. זאת, בשונה מהמצב הרגיל בו לצורך פרסום דוח הצעת מדף נדרש רק אישור הבורסה ללא צורך בקבלת היתר רשות ניירות ערך לפרסומו.


ואלו המקרים:

  • הצעה לראשונה של מניות על ידי חברה שרק איגרות החוב שלה רשומות למסחר בבורסה;
  • הצעת ניירות ערך במסגרת הצעת רכש חליפין, למעט הצעת רכש חליפין שלא מתקיימים בה אחד המקרים בהגדרת "הסדר חוב על רקע קשיים פיננסיים"[1];
  • הצעת אגרות חוב המגובות בבטוחות[2], למעט הרחבת סדרה, בלא הוספה או שינוי בטוחות;
  • הצעת ניירות ערך מורכבת או חדשנית מבחינת אופן ההצעה ותנאיה או מבחינת סוג נייר הערך המוצע ותנאיו. לעניין זה, התקנות מונות רשימה של הצעות שאותן לא יראו כמורכבות או חדשניות, וביניהן הצעה של מניות רגילות של מנפיק, הצעה של איגרות חוב שאינן ניתנות להמרה ושאינן כוללות תנאים ייחודיים וניירות ערך מסחריים.
  • הצעת תעודות סל למעט הרחבת סדרה של תעודות סל.

 

במסגרת ההבהרות שפירסם סגל הרשות[3], הובהרה גם התקופה להגשת הזמנות במקרים האמורים:

התקופה להגשת הזמנות תתחיל ככלל לא לפני עבור 5 ימי עסקים מיום פרסומו של דוח הצעת המדף (בדומה לתשקיף רגיל שמקבל את היתר הרשות), להוציא מקרה של הצעת רכש חליפין שאז תוכל התקופה להתחיל עם מועד פרסום דוח הצעת המדף שכן מועד הקיבול האחרון יהיה בחלוף 5 ימי עסקים במקרה של איגרות חוב או 14 ימים במקרה של מניות.

 

במקרה של הנפקת אגרות חוב מגובות בבטוחה, יכולה התקופה להתחיל ממועד פרסום דוח הצעת המדף, והיא תסתיים לא לפני תום 7 שעות ומתוכן 5 שעות מסחר לפחות ממועד פרסום דוח הצעת המדף, וזאת בתנאי שהתאגיד פרסם טיוטת דוח הצעת מדף (הכולל את שטר הנאמנות שאין בו שינויים מהותיים בהשוואה לשטר הנאמנות הסופי, וכן את כל הגילוי הנדרש ביחס לבטוחות כגון דוחות כספיים של חברה מוחזקת ו/או הערכת שווי וכיו"ב) לפחות 2 ימי עסקים מלאים (קרי לפני השעה 09:30) טרם פרסום דוח הצעת המדף. כרגיל, קיצור מועדים בנסיבות מיוחדות, מחייב בקשה מתאימה.

[לנוסח התקנות לחצו כאן; להודעת סגל הרשות בעניין היתר לדוח הצעת מדף לחצו כאן]

 


[1] להגדרה של "הסדר חוב על רקע קשיים פיננסיים" ראו סעיף 1 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970.
[2] ויודגש כי בהתאם להבהרת רשות ניירות ערך מיום 28.6.2016, שעבוד שלילי אינו הצעה של איגרות החוב המגובות בבטוחה.
[3] במסגרתן הובהר בין היתר כי בקשת ההיתר לדוח הצעת מדף תוגש לרשות באמצעות טופס ת-021 לא פומבי.

 

 

    

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
8 ביוני 2016

ידיעון יוני 2016 מכיל  עדכונים חדשים מעולם שוק ההון בישראל. והפעם, הוספת מנגנון ATM להצעת ניירות ערך לציבור ועמדת סגל משפטית של רשות ניירות ערך.

שלום רב,
בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, עדכונים חדשים מעולם שוק ההון בישראל:

  • הוספת מנגנון ATM להצעת ניירות ערך לציבור בדרך של הצעה תוך כדי מסחר בבורסה.
  • עמדת סגל משפטית של רשות ניירות ערך - מגעים ראשוניים עם משקיעים מסווגים טרם הנפקה לראשונה לציבור.

 

 

תיקונים לתקנות ניירות ערך - מכירה תוך כדי המסחר בבורסה באמצעות מנגנון ATM
ביום 2 ביוני 2016 פורסמו ברשומות מספר תיקונים לתקנות ניירות ערך[ 1], שעניינם הוספת מנגנון חדש להצעת ניירות ערך לציבור, בדרך של הצעה תוך כדי המסחר בבורסה - At the Market Offering ("ATM").
מנגנון זה יאפשר לתאגיד להציע לציבור מניות או תעודות התחייבות, הרשומות במועד ההצעה למסחר בבורסה, על פי תשקיף מדף של התאגיד ובהתאם לתכנית כוללת שתיקבע מראש ותתואר בדוח הצעת מדף, ללא צורך בהורדה מהמדף בדרך של דוח הצעת מדף.
בהתאם למנגנון זה, בניגוד לתשקיף מדף רגיל שבכל הורדה מהמדף יש להגיש דוח הצעת מדף, תוגדר מראש תכנית (שתכלול את הכמות הכוללת של ניירות הערך שיוצעו במסגרת התכנית, המחיר המזערי אם נקבע ותקופת התכנית) שתפורט בדו"ח הצעת מדף. פקודות המכירה של החברה יינתנו תוך כדי המסחר, והתאגיד רשאי שלא לפרסם דוח הצעת מדף נוסף לפני הגשת פקודת המכירה ובלבד שהפקודה תוגש לפחות 5 שעות מסחר אחרי הדיווח האחרון בדבר שינוי או חידוש מהותי שאירעו בכל עניין שיש לתארו בתשקיף המדף.
על אופן היישום של מנגנון זה נקבעו מספר מגבלות:

  • הגבלת כמות ניירות ערך - ערכם של המניות או תעודות ההתחייבות שנמכרו בהצעת ATM בשנתיים שקדמו למועד ההצעה בצירוף ערכם של המניות או תעודות ההתחייבות המוצעות לא יעלה על -(א) לעניין תעודות התחייבות - 20% מערכן הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה הסדרה שמחזיק הציבור במועד ההצעה; (ב) לעניין מניות - 10% מכמות ניירות הערך מאותו הסוג שמחזיק הציבור במועד ההצעה.
  • הגבלת סף הכמות היומית שתימכר - כמות ניירות הערך שנמכרת על פי ההצעה בכל יום מסחר אינה עולה על 50% מהממוצע היומי של מחזור המסחר בבורסה של ניירות הערך מהסוג המוצע בתקופת של שמונה שבועות שקדמו ליום ההצעה.
  • איסור תיאום עם משקיע מסוים - ההצעה במתכונת זו לא תואמה עם משקיע מסוים, במישרין או בעקיפין, ולא יידעו משקיע מסוים על כוונה להציע ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה, במועד ובהיקף מסוים.
  • מגבלות על המחיר - המחיר לא יפחת מהמחיר המזערי שקבוע בתקנון הבורסה; ולעניין מניות לא יפחת מערכן הנקוב.
  • במידה ומדובר בתאגיד קטן, מונה לתאגיד עושה שוק.

במקרה של שינוי או חידוש מהותי בכל עניין שיש לתארו בתשקיף המדף, לאחר שניתנה פקודת מכירה תוך כדי המסחר בבורסה, יבטל התאגיד באופן מיידי את פקודת המכירה לגבי יתרת ניירות הערך שלא נרכשו.
בסיום תקופת התכנית יוגש דוח מיידי, המפרט את כמות ניירות הערך שנמכרה, התמורה שהתקבלה והמועד שבו הסתיימה התוכנית.
על מנת לבחון את יישומו של המנגנון החדש, הוא נקבע בשלב זה במתכונת של הוראת שעה לתקופה של כשלוש שנים, שתחל ביום 3.7.2016 ותסתיים ביום 30.4.2019, בסופה ייבחן המנגנון בשנית.

 

לקישור לתיקונים לתקנות ניירות ערך לחצו כאן.

 

עמדת סגל משפטית של רשות ניירות ערך - מגעים ראשוניים עם משקיעים מסווגים טרם הנפקה לראשונה לציבור
ביום 22 במאי 2016 פורסמה עמדת סגל משפטית שעניינה אפשרות של חברות לבחון את היתכנות ההנפקה של ניירות ערך לציבור ובפרט הנפקה לראשונה, מול משקיעים מסווגים, ולפני כניסה להליך ההנפקה הכרוך בתשומות רבות.
בהתאם לעמדה -

  • יש לאפשר לחברות השוקלות לבצע הנפקת ניירות ערך לציבור "לחוש את השוק" (Testing the water), עוד בטרם הן בוחרות לצאת בהנפקה.
  • חברה השוקלת להנפיק ניירות ערך לראשונה יכולה למסור מידע על פעילותה למשקיעים מסווגים עימם היא מקיימת מגעים ראשוניים לפני הצעת ניירות הערך (על פי התשקיף או טיוטת התשקיף), שמטרתם לבחון אם יש למשקיעים האמורים עניין בהצעה המיועדת ובמידת היתכנותה. זאת, עד 15 יום קודם לקבלת היתר לתשקיף.
  • כל המידע המהותי שיימסר במהלך המגעים הראשוניים ייכלל בתשקיף ההנפקה.

המשקיעים המסווגים הם אלה המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, למעט משקיע מסוג "לקוח כשיר" (המנוי בסעיף 12 לתוספת הראשונה).

לקישור לעמדה לחצו כאן.

 

[1] תקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור) (הוראת שעה), התשע"ו-2016; תקנות ניירות ערך (הצעת מדף של ניירות ערך) (הוראת שעה), התשע"ו-2016; תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מס' 5), התשע"ו-2016.

 

  

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
19 במאי 2016

ידיעון מאי 2016 מכיל ריכוז תמצית עדכונים חשובים בנוגע לתיקון לתקנות החברות, שבמסגרתו נקבעה הקלה לתאגיד קטן ולחברה שטרם חלפו 5 שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך.

 

שלום רב,
ביום 5 במאי 2016 פורסם ברשומות תיקון לתקנות החברות, שבמסגרתו נקבעה הקלה לתאגיד קטן[1] ולחברה שטרם חלפו 5 שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך.

 

בהתאם להקלה, תאגיד קטן וחברה שטרם חלפו 5 שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך, רשאים שלא למנות ועדה לבחינת הדוחות הכספיים, כך שדוחותיהם הכספיים יובאו לדיון ולאישור הדירקטוריון בלבד, וזאת בהתקיים התנאים הבאים:

  1. בדירקטוריון החברה מכהנים עד 7 דירקטורים; ובתאגיד קטן שחלפו 5 שנים מהמועד שבו הציע לראשונה ניירות ערך שלו לציבור - עד 6 דירקטורים.
  2. הרכב הדירקטוריון כולל 3 דירקטורים אשר עומדים בקריטריונים כדלקמן: (א) אינם יו"ר הדירקטוריון, בעל השליטה או קרובו, דירקטור המועסק בידי החברה או המועסק בידי בעל שליטה בה או בידי תאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, דירקטור הנותן שירותים, דרך קבע, לחברה, לבעל שליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, וכן דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה. בעלי יכולת לקרוא ולהבין דוחות כספיים; (ב) לפחות אחד מהם הינו דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית; (ג) נתנו הצהרה עובר למינוים; (ד) רובם הינם דירקטורים בלתי תלויים.
  3. דירקטוריון קיים דיון בעניינים הבאים: ההערכות והאומדנים שנעשו בקשר עם הדוחות הכספיים; הבקרות הפנימיות הקשורות בדיווח הכספי; שלמות ונאותות הגילוי בדוחות הכספיים; המדיניות החשבונאית שאומצה והטיפול החשבונאי שיושם בעניינים המהותיים של התאגיד; הערכות שווי, לרבות ההנחות והאומדנים שבבסיסן, שעליהן נסמכים נתונים בדוחות הכספיים.
  4. המבקר הפנימי קיבל הודעה על קיום ישיבת הדירקטוריון ורשאי להשתתף בה.
  5. המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בישיבת הדירקטוריון יכלול 2 דירקטורים מבין 3 הדירקטורים המנויים בפסקה (2); לא תתקבל החלטה אלא אם תמכו בה גם 2 דירקטורים מבין 3 הדירקטורים כאמור בפסקה (2) ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.

חברה אשר מתקיימים בה התנאים כאמור ומבקשת לאמץ את ההקלה, מוצע שתעשה זאת לאחר קבלת החלטת דירקטוריון מתאימה.

לנוסח התיקון כפי שפורסם ברשומות, לחץ כאן.

 
[1] תאגיד קטן בהתאם לתקנה 5ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970.

 

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
13 באפריל 2016

ידיעון אפריל 2016 מכיל ריכוז תמצית עדכוני חקיקה רלבנטיים למדיניות התגמול במסגרת היערכות לאישור מחדש של מדיניות התגמול של חברות ציבוריות.

שלום רב,

במסגרת היערכות לאישור מחדש של מדיניות התגמול של חברות ציבוריות המתבצע ככלל שלוש שנים ממועד אימוץ מדיניות התגמול לראשונה (לרוב, יחול מועד זה במהלך הרבעון האחרון של שנת 2016), אנו מבקשים להביא בפניכם ריכוז תמצית עדכוני חקיקה רלבנטיים למדיניות התגמול.


תיקוני החקיקה:
  • חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016.
  • חוק החברות (תיקון מס' 27), התשע"ו-2016.
  • צו החברות (שינוי התוספת הראשונה א' לחוק), התשע"ו-2016.
  • תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין) (תיקון), התשע"ו-2016.
  • תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול) (תיקון), התשע"ו-2016.
  • תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התשע"ו-2016.
  • תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו-2016.

  

תגמול מנהלים בגופים פיננסיים - חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 
ביום 12.4.2016 פורסם ברשומות חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016, שעניינו מגבלות שכר של עובדים ומנהלים בגופים פיננסיים. 
יצוין, כי על אף שהרגולציה הנ"ל אינה חלה על חברות ציבוריות שאינן תאגידים פיננסיים, לתקרות השכר האמורות עשויה להיות השפעה עקיפה על תגמולים לנושאי משרה בחברות ציבוריות, החורגים מהתקרה החלה על הגופים הפיננסיים.
להלן יפורטו עיקרי הוראות החוק, החל על תאגיד פיננסי (ככלל, גוף מוסדי, מנהל תיקים, תאגיד בנקאי):

  1. התקשרות של תאגיד פיננסי עם עובד בתאגיד הפיננסי (לרבות, אך לא רק, נושא משרה בכירה בתאגיד זה) באשר לתנאי כהונה או העסקה, הכוללת מתן תגמולים (בקשר עם כהונתו בתאגיד או גם בתאגידים קשורים לתאגיד הפיננסי), ושהוצאתו החזויה במועד האישור צפויה לעלות על סך של 2.5 מיליון ש"ח בשנה, טעונה אישור (א) ועדת תגמול, (ב) דירקטוריון (בכל גוף פיננסי, לרבות פרטי), (ג) בתאגיד פיננסי שחלה לגביו חובת מינוי דירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים - גם אישור של רוב דירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ו- (ד) ביחס לתאגיד פיננסי שהוא חברה ציבורית גם באסיפה הכללית ברוב מיוחד (בדומה לרוב הנדרש לאישור מדיניות תגמול). בנוסף, לא יאושר תגמול אלא אם כן היחס בין ההוצאה החזויה בגינו לבין ההוצאה בשל התגמול הנמוך ביותר (לפי עלות משרה מלאה) ששילם התאגיד הפיננסי לעובד בתאגיד (לרבות עובד קבלן) בשנה שקדמה להתקשרות, קטן מ-35.
  2. במסגרת החוק נקבע תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), לפיו הוצאות שכר שהוציאה החברה ביחס לשכר כאמור החורג מתקרת התגמול של 2.5 מיליון ש"ח (וחלק יחסי מסכום זה בשל חלק משנה) בניכוי הוצאה בשל תגמול בגין מניות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ובניכוי הפער שבין עלות השכר ל-2.5 מיליון ש"ח - לא תוכרנה לניכוי לצורכי מס. חישוב הוצאה זו יכלול הן הוצאה של התאגיד הפיננסי והן הוצאה של תאגידים הקשורים לתאגיד הפיננסי.
  3. הוראות תחולה - החוק יחול ביחס לתגמולים שיאושרו החל ממועד פרסומו ברשומות, אולם לגבי התקשרות שאושרה לפני מועד הפרסום כאמור יחולו הוראות החוק החל מתום שישה חודשים מיום הפרסום, באופן שהתקשרות כאמור תהיה טעונה אישור כאמור לעיל עד לאותו מועד.
[לנוסח חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016, לחץ כאן].
 
תיקון מס' 27 לחוק החברות - איחוד ועדת הביקורת והתגמול
ביום 17.2.2016 פורסם תיקון מס' 27 לחוק החברות, במסגרתו נקבע כי ועדת הביקורת של החברה תוכל לשמש גם כוועדת התגמול, ככל שהרכב ועדת הביקורת מקיים את תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 118א(ב) לחוק החברות.[1] 
תשומת הלב כי תיקון זה מאפשר לאחד את דיוני ועדות הביקורת והתגמול ולחסוך בעלויות הכרוכות בקיום ישיבות נפרדות של שתי הועדות.
[לחוק החברות (תיקון מס' 27), התשע"ו-2016, לחץ כאן].

תיקון תוספת א' לחוק החברות - הקלה בפרמטרים למענקים לנושאי המשרה
ביום 3.4.2016 פורסם צו החברות (שינוי התוספת הראשונה א' לחוק), התשע"ו-2016, הכולל מספר הקלות ביחס לפרמטרים על בסיסם רשאית חברה ציבורית להעניק בונוס שנתי לנושאי המשרה בה.
עיגון הפרקטיקה הנוהגת בשוק לפיה בונוס בשיקול דעת בגובה של עד 3 משכורות חודשיות הינו "חלק לא מהותי" מהרכיבים המשתנים שיוענק על פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה: לפי התיקון, בתוספת א' לחוק החברות ייקבע כי רכיב המענק בשיקול דעת אשר ניתן יהיה להעניק לנושאי המשרה בחברה יוגבל לסך של שלוש (3) משכורות (אף אם רכיב זה מהווה את כל או עיקר הבונוס השנתי של נושא המשרה). לפי לשון הוראות החוק, הוראה זו תחול על כל נושאי המשרה בחברה, לרבות המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון.
מענקים לנושאי משרה כפיפי מנכ"ל יכול שיינתנו על בסיס פרמטרים לא מדידים: במסגרת התיקון הנ"ל נקבע כי החובה לקבוע מענקים על בסיס קריטריונים הניתנים למדידה תחול רק ביחס למנכ"ל ולחברי הדירקטוריון (לרבות יו"ר הדירקטוריון), ולא ביחס לנושאי המשרה כפיפי המנכ"ל. התיקון הנ"ל הוצע בעקבות הבנת המחוקק כי אופי התפקיד מקשה בחלק מהמקרים לקבוע קריטריונים מדידים (כגון לגבי יועץ משפטי, סמנכ"ל כח אדם).
[לצו החברות (שינוי התוספת הראשונה א' לחוק), התשע"ו-2016, לחץ כאן].
 
תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין) - הקלות בהליכי אישור תגמול נושאי משרה
ביום 3.4.2016 פורסמו ברשומות מספר תיקונים לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000, הכוללים מספר הקלות בנוגע להליכי האישור של תגמולים לנושאי משרה, אשר עיקרם יובא להלן.
אישור הארכת תנאי כהונה של המנכ"ל בוועדת התגמול והדירקטוריון בלבד: 
נקבע שחברה ציבורית ראשית לאשר חידוש או הארכה של תנאי הכהונה הקיימים של המנכ"ל בוועדת התגמול ובדירקטוריון בלבד, מבלי להידרש לאישור האסיפה הכללית של החברה, וזאת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
  1. חידוש או הארכת ההתקשרות עם המנכ"ל אינם מיטיבים לעומת אלה שבהתקשרות הקודמת או לחילופין "אין שינוי של ממש בתנאים וביתר הנסיבות הצריכות לעניין" (מונחים אלו לא הוגדרו בתקנות);
  2. תנאי הכהונה של המנכ"ל תואמים את מדיניות התגמול של החברה וההתקשרות הקודמת אושרה כנדרש בהתאם לסעיף 272(ג1) לחוק (קרי, בוועדת תגמול, דירקטוריון ואסיפה כללית ברוב הנדרש).
הסמכת המנכ"ל לאשר שינוי לא מהותי בתנאי כהונת נושאי משרה כפיפי מנכ"ל:
נקבע שמנכ"ל החברה יהא רשאי לאשר בעצמו, ללא אישור ועדת התגמול או הדירקטוריון, שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה של נושאי משרה הכפופים למנכ"ל, וזאת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
  1. במדיניות התגמול של החברה נקבע כי שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה של נושא משרה, בגבולות הקבועים במדיניות התגמול, יאושר בידי המנכ"ל;
  2. תנאי הכהונה של נושא המשרה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
הקלות לחברות המציעות לראשונה ניירות ערך לציבור (IPO):
התקשרות עם המנכ"ל לגבי כהונתו והעסקתו - התקשרות של חברה ציבורית או חברת איגרות חוב עם מי שהתמנה למנכ"ל בתוך 5 שנים מהמועד שבו הציעה לראשונה ניירות ערך לציבור, לא טעונה את אישור האסיפה הכללית לביצוע ההתקשרות, אם התקיימו כל התנאים הבאים: תנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל החדש אינם מטיבים לעומת התנאים של מי שכיהן כמנכ"ל במועד הצעת ניירות הערך של החברה לראשונה לציבור, או שאין שינוי של ממש בתנאים, וכאשר התנאים תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
התקשרות עם בעל השליטה בחברה או עם קרובו לעניין תנאי כהונתו והעסקתו - התקשרות אשר החלה לפני שהחברה הציעה לראשונה מניות לציבור ותוארה בתשקיף, תהא טעונה אישור האסיפה הכללית רק בחלוף 5 שנים מההנפקה של מניות לראשונה לציבור. בנוסף, התקשרות כאמור שאושרה כדין לאחר שהחברה הפכה לחברה ציבורית, טעונה אישור רק בתום 5 שנים מהמועד שהחברה הפכה לחברה ציבורית או בתום שלוש שנים ממועד אישורה, לפי המאוחר.
[לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין) (תיקון), התשע"ו-2016, לחץ כאן].

הקלות בקביעת מדיניות תגמול לחברות המנפיקות לראשונה ניירות ערך
ביום 3.4.2016 פורסמו הקלות הנוגעות לחברות המנפיקות לראשונה ניירות ערך, שבמסגרתן נקבע שמדיניות תגמול אשר תתואר בתשקיף ההנפקה לראשונה תיחשב כמדיניות תקפה לאחר ההנפקה כאילו אושרה כדין באסיפה הכללית. בנוסף, ניתן יהיה לשוב ולאשר מדיניות תגמול ראשונה בתום חמש שנים מההנפקה (חלף שלוש שנים).
[לתקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)(תיקון), התשע"ו-2016, לחץ כאן].

הפחתת גמול דירקטורים חיצוניים
ביום 3.4.2016 פורסם תיקון לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התש"ס-2000. במסגרת התיקון, נקבע שבחברות שהונן העצמי הוא עד כ-275 מיליון ש"ח, הגמול המזערי והקבוע שנקבע בתקנות ביחס לדירקטורים חיצוניים עבור השתתפות בישיבות יופחת בכחצי. הפחתה זו לא תחול על דירקטורים מכהנים אלא על דירקטורים חיצוניים שמועמדותם תוצע לאסיפה הכללית שתזומן לאחר פרסום התקנות המחייבות. כמו כן, גמול דירקטורים חיצוניים יותאם למדד אחת לשנה בלבד (חלף פעמיים בשנה).
[לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני) (תיקון), התשע"ו-2016, לחץ כאן].

תקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו- 2016
תוקף החלטה לפי סעיף 121(ג) או (ד) לחוק החברות, קרי החלטה להסמיך את יו"ר הדירקטוריון או את קרובו לשמש כמנכ"ל, שהתקבלה בחברה לאחר שהציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור, או שהחברה תיארה אותה בתשקיף או במסמך ההצעה לציבור, יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים מהמועד שבו הפכה החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, וזאת חלף 3 שנים.
[לתקנות החברות (תקופת תוקף החלטה לפי סעיף 121 לחוק), התשע"ו-2016, לחץ כאן].

 

[1] קרי, מספר חברי הוועדה לא יפחת משלושה חברים, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה ויהוו את רוב חברי הוועדה, והתגמול של כל חברי הועדה הינו בהתאם לתגמול המותר לדירקטורים חיצוניים בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני, התש"ס-2000).

 

 

 

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
6 באפריל 2016

ידיעון אפריל 2016 מכיל עדכונים חשובים בנוגע לתקנות ניירות ערך חדשות, אשר אושרו בוועדת הכספים, שקובעות הקלות בחובת דיווח לחברות שמניותיהן יכללו במדד ת"א טק-עילית של הבורסה.

 שלום רב,

בסוף פברואר 2016 אושרו בוועדת הכספים של הכנסת תקנות ניירות ערך חדשות, הקובעות הקלות בחובת דיווח לחברות שמניותיהן יכללו במדד ת"א טק-עילית של הבורסה. זאת, במטרה לעודד מסחר בבורסה של ניירות ערך של חברות מענפי הביומד והטכנולוגיה.
יודגש כי הללו טרם פורסמו ברשומות וטרם נכנסו לתוקף וכי ההתייחסות שלהלן היא לנוסח שנדון בוועדה כאמור.
 
דיווח בשפה האנגלית
תאגיד שקיבל אישור עקרוני מהבורסה לפיו הוא ייכלל במדד ת"א טק-עילית לאחר רישומו למסחר רשאי לערוך תשקיפים ודוחות רק בשפה האנגלית, במידה וקבע זאת בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור.
כמו כן, תאגיד מדווח אשר כבר כיום מניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית רשאי לערוך תשקיפים ודוחות רק בשפה האנגלית, וזאת בכפוף לאישור אסיפות מחזיקי ניירות הערך שלו, לסוגיהם השונים, ברוב קולות של מחזיקי ניירות ערך, למעט בעלי השליטה בתאגיד.


דוחות הכספיים לפי ה-US GAP

תאגיד שקיבל אישור עקרוני מהבורסה לפיו הוא ייכלל במדד ת"א טק-עילית לאחר רישומו למסחר יהיה רשאי, אם מתקיימים לגביו תנאים מסוימים[1], לערוך דוחות כספיים, ביניים ושנתיים, לפי כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב, בכפוף לביאור התאמה לכללי החשבונאות המקובלים. כן יהיה רשאי תאגיד כאמור שהדוחות הכספיים השנתיים שלו יבוקרו לפי תקני ביקורת אמריקניים, לפי סוג הכללים או התקנים שלפיהם נערכו.


הקלות לגבי פרטים השוואתיים בדוחות

תאגיד טק-עילית[2] יידרש לכלול נתונים השוואתיים בפרק תיאור עסקי התאגיד שבתשקיף לתקופה של שנתיים במקום לתקופה של שלוש שנים. בנוסף, תאגיד טק-עילית יידרש לכלול נתונים השוואתיים בדוח רווח והפסד, בדוח על השינויים בהון העצמי ובדוח על תזרימי המזומנים לתקופה של שנה במקום של שנתיים.


הקלות החלות על תאגיד קטן

תאגיד טק-עילית יוכל ליהנות מהקלות מהן נהנה תאגיד קטן, עד תום השנה שבמהלכה יחלפו 5 שנים ממועד ההנפקה הראשונה לציבור או עד תום השנה שבמהלכה שווי השוק הממוצע שלו ב-90 הימים שקדמו לתום אותה שנה עלה על מיליארד ש"ח, וזאת אף אם אינו עונה על ההגדרה של תאגיד קטן.


הקלות בדבר צירוף הצהרות של המנכ"ל ושל נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים לדוח השנתי

תאגיד טק-עילית לא יידרש לצרף לדוח השנתי על הבקרה הפנימית הצהרות של המנכ"ל ושל נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים עד תום השנה שבמהלכה יחלפו 5 שנים ממועד ההנפקה הראשונה לציבור או עד תום השנה שבמהלכה שווי השוק הממוצע שלו ב-90 הימים שקדמו לתום אותה שנה עלה על מיליארד ש"ח.


הקלות לעניין דוחות רבעוניים

תאגיד טק-עילית לא יידרש לצרף, עד תום השנה שבמהלכה יחלפו 5 שנים ממועד ההנפקה הראשונה לציבור או עד תום השנה שבמהלכה שווי השוק הממוצע שלו ב-90 הימים שקדמו לתום אותה שנה עלה על מיליארד ש"ח, לדוחות הכספיים הרבעוניים שלו את הפרטים הבאים: עדכון מידע בדבר שינוי או חידוש מהותיים אשר אירעו בעסקי התאגיד; דוחות של חברה כלולה; מידע תמציתי אודות חברה כלולה; דוח דירקטוריון. במקום זאת, יצרף דוח שבו יפורטו ההתפתחויות העיקריות במצב ענייני התאגיד, הן בתקופת הביניים והן בתקופה המצטברת מתום שנת הדיווח האחרונה ועד למועד הדוח.


לנוסח התקנות הנוגעות לחברות שתיכללנה במדד הטק-עילית של הבורסה, כפי שהוצגו בפני ועדת הכספים, לחץ כאן.
 
[1] התנאים הם כדלקמן: (1) התאגיד התאגד בישראל; (2) בכל אחת מתקופות הדיווח הכלולות בתשקיף שבהן היו הכנסות, למעלה ממחצית הכנסות התאגיד התקבלו מחוץ לישראל; (3) התקיים אחד מאלה: א. בעל השליטה בתאגיד אינו תושב ישראל. ב. למעלה ממחצית מניות החברה הן בבעלות מי שאינם תושבי ישראל.
[2] תאגיד טק-עילית הינו כל אחד מאלה: (1) תאגיד שקיבל אישור עקרוני מהבורסה לפיו הוא ייכלל במדד ת"א טק-עילית לאחר רישומו למסחר; (2) תאגיד שמניותיו כלולות במדד ת"א טק-עילית.

 

 

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
6 במרץ 2016

ידיעון מרץ 2016 מכיל עדכונים חשובים בנוגע למספר תיקוני חקיקה שאושרו אושרו בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ובוועדת הכספים של הכנסת.

שלום רב, 
בפברואר 2016 אושרו בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ובוועדת הכספים של הכנסת מספר תיקוני חקיקה. יודגש כי תיקונים אלו טרם פורסמו ברשומות וטרם נכנסו לתוקף וכי ההתייחסות שלהלן היא לנוסחים שנדונו בוועדות כאמור.

  • בדיוני וועדת החוקה חוק ומשפט מיום 8.2.2016, אושרו תיקונים שנועדו להקל בקביעת מענקים לנושאי משרה כפופי מנכ"ל; הקלות בעניין קביעת מדיניות תגמול בחברות המנפיקות לראשונה ניירות ערך לציבור; והפחתת גמול דירקטורים לחברות שהונן העצמי הוא עד כ-275 מיליון ש"ח.
  • בדיוני וועדת הכספים מיום 15.2.2016, אושרו תיקונים לתקנות ניירות ערך, שבעיקרם קבעו פטורים מסוימים לחברות המנפיקות ניירות ערך לראשונה לציבור.

 

תיקונים לתוספת הראשונה א' לחוק החברות ולתקנות חברות

חובת קביעת קריטריונים מדידים למענקים רק לגבי מנכ"ל ודירקטורים
עד התיקון, במסגרת "תיקון 20" לחוק החברות, חברות ציבוריות וחברות פרטיות שהינן חברות איגרות חוב חויבו לבסס את הרכיבים המשתנים בתנאי הכהונה וההעסקה של נושאי המשרה על קריטריונים מדידים; כאשר ניתן לקבוע חלק לא מהותי מהרכיבים כאמור על פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה.
לאחר התיקון, מענקים לנושאי משרה כפופי מנכ"ל יכול שייקבעו על פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה.
בנוסף, ניתן להעניק מענק בשיקול דעת, גם לגבי מנכ"ל, של עד שלוש משכורות חודשיות בשנה.

הקלות בקביעת מדיניות תגמול לחברות המנפיקות לראשונה ניירות ערך
עד התיקון, קיימת חובה לחברה המנפיקה לראשונה ניירות ערך לציבור לקבוע ולאשר מדיניות תגמול 9 חודשים לאחר ההנפקה, ויש לשוב ולאשר מדיניות תגמול מידי שלוש שנים.
לאחר התיקון, מדיניות תגמול אשר תתואר בתשקיף ההנפקה לראשונה תיחשב כמדיניות תקפה לאחר ההנפקה כאילו אושרה כדין באסיפה הכללית. בנוסף, ניתן יהיה לשוב ולאשר מדיניות תגמול ראשונה בתום חמש שנים מההנפקה (חלף שלוש שנים).

הפחתת גמול דירקטורים חיצוניים
לאחר התיקון, בחברות שהונן העצמי הוא עד כ-275 מיליון ש"ח, גמול דירקטורים חיצוניים עבור השתתפות בישיבות יופחת בחצי (הגמול הקבוע יוותר על כנו). הפחתה זו לא תחול על דירקטורים מכהנים אלא על דירקטורים חיצוניים שמועמדותם תוצע לאסיפה הכללית שתזומן לאחר פרסום התקנות המחייבות. כמו כן, גמול דירקטורים חיצוניים יותאם למדד אחת לשנה בלבד (חלף פעמיים בשנה).
 
תיקונים לתקנות ניירות ערך
פטור מקבלת חוות דעת של רואה החשבון המבקר בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית ביחס לחברות המנפיקות לראשונה ולמשך תקופה של 5 שנים 
עד התיקון, חברה אשר הנפיקה לראשונה ניירות ערך לציבור נדרשה לצרף, החל מהדוח התקופתי הכולל דוחות כספיים הערוכים ליום 31 בדצמבר של השנה העוקבת לשנה שבה ניתן היתר לפרסום התשקיף, דוח של רואה החשבון המבקר שיכלול את חוות דעתו בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ובדבר חולשות מהותיות שהוא זיהה בבקרה זו.
לאחר התיקון, חברה שטרם חלפו חמש שנים מעת שנעשתה תאגיד מדווח פטורה מצירוף חוות דעת של רואה חשבון מבקר בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית; ובלבד שהפטור כאמור לא יחול במקרה שבשלוש השנים שקדמו למועד הדוח הרלוונטי, הורשע בעל שליטה בחברה בעבירה לפי חוק ניירות ערך או שהוא אינו רשאי לכהן בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית על פי סעיפים 226 ו- 26א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

אפשרות פרסום תשקיף מדף כבר במועד ביצוע ההנפקה הראשונה לציבור
עד התיקון, חברות אשר הציעו לראשונה ניירות ערך לציבור, נדרשו להמתין שנה בטרם תיבחן זכאותן לפרסום תשקיף מדף.
לאחר התיקון, חברה רשאית לפרסם תשקיף מדף כבר במועד הנפקת ניירות ערך לראשונה לציבור; ובלבד, שבתאגיד שטרם חלפה שנה מהצעת ניירות הערך שלו לציבור, טרם חלפו 3 שנים מעת שבעל השליטה בחברה הורשע בעבירה לפי חוק ניירות ערך או שהוא אינו רשאי לכהן בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית לפי סעיפים 226 ו- 226א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.
 
הגשת הזמנות בדוח הצעת מדף מיד לאחר פרסום הדוח
עד התיקון, חברות אשר ביקשו להציע ניירות ערך על פי דוח הצעת מדף, נדרשו לקבוע כי התקופה להגשת בקשות להזמנת ניירות ערך במסגרת ההצעה תחל, לכל המוקדם, 5 שעות מסחר לאחר פרסום דוח הצעת המדף.
לאחר התיקון, בוטל פרק הזמן המינימלי של 5 שעות מסחר כאמור, כך שניתן להגיש הזמנות בדוח הצעת מדף מיד לאחר פרסום הדוח, בלי צורך להמתין 5 שעות מסחר.

הארכת התקופה להגשת הזמנות ולפרסום הודעה משלימה 
עד התיקון, מועד סיום התקופה להגשת הזמנות לניירות ערך המוצעים בתשקיף והתקופה שבמהלכה ניתן לפרסם הודעה משלימה, נקבע ל-45 ימים ממועד פרסום התשקיף.
לאחר התיקון, המועדים כאמור הוארכו למועד מקסימלי של 75 ימים ממועד פרסום התשקיף, וזאת בהצעה אחידה (הצעה של ניירות ערך על פי תשקיף בתנאים ובדרך השווים לכל) ובהצעה לא אחידה לפי תקנה 11(א)(1) לתקנות ניירות ערך (אופן הצעת ניירות ערך לציבור), התשס"ז-2007.

הקלה לעניין שינויים בכמות ובמחיר ניירות הערך המוצעים בהודעה משלימה
עד התיקון, חברות הוגבלו בשיעור השינוי בכמות ובמחיר ניירות הערך במסגרת ההודעה משלימה. ההגבלה כאמור כללה, בעיקר, תקרה מקסימלית של 20% כשיעור השינוי.
לאחר התיקון, ביחס לחברות המציעות לראשונה ניירות ערך ציבור, שיעורי השינוי בכמות ובמחיר ניירות הערך במסגרת ההודעה משלימה עודכנו ל- 50%, ובלבד שמשך הזמן המינימלי ממועד פרסום ההודעה המשלימה ועד תחילת התקופה להגשת הזמנות, יעמוד על 2 ימי מסחר.

קיצור התקופה לגביה נדרשים נתונים כספיים השוואתיים בפרק תיאור עסקי התאגיד לחברות המנפיקות לראשונה 
עד התיקון, חברות המציעות לראשונה ניירות ערך לציבור נדרשות למסור מידע השוואתי בדבר נתונים כספיים במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד ביחס לתקופה של שלוש שנים.
לאחר התיקון, קוצרה התקופה לשנתיים שקדמו למועד ה- 1 בינואר של השנה בה מוגש התשקיף. כמו כן, במשך תקופה של חמש שנים קלנדריות ממועד הנפקת ניירות הערך לראשונה, הגילוי ימשיך ויתייחס למספרי השוואה לתקופה של שנתיים. גם במקרה זה ההקלה האמורה מותנית בכך שבשלוש השנים שקדמו למועד הדוח בעל השליטה בחברה לא הורשע בעבירה לפי חוק ניירות ערך או שהוא אינו רשאי לכהן בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית לפי סעיפים 226 ו- 226א לחוק החברות. יודגש כי הקלה כאמור לא תחולה במקרה שתיאור ביחס לתקופה ארוכה יותר הינו חשוב לשם הצגה נאותה של עסקי החברה.
 
לפרוטוקול ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט ולחומרי הרקע הרלוונטיים לישיבה לחץ כאן
לנוסח התקנות שהובאו לדיון בוועדת הכספים לחץ כאן

 

 

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
25 בינואר 2016

עדכונים בנוגע לחוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית אשר במסגרתו תוקנו, בין היתר, חוק ניירות ערך וחוק השקעות משותפות בנאמנות

שלום רב,
בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, עדכונים חדשים מעולם שוק ההון בישראל:
- תיקונים לחוק ניירות ערך ולחוק השקעות משותפות בנאמנות
- צו ניירות ערך (החלפת התוספת הרביעית לחוק), התשע"ו - 2016

 

תיקונים לחוק ניירות ערך ולחוק השקעות משותפות בנאמנות

בהמשך להמלצות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, פורסם ברשומות, ביום 31 בדצמבר, 2015, חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015, אשר במסגרתו תוקנו, בין היתר, חוק ניירות ערך, תשכ״ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") וחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק השקעות משותפות בנאמנות"). להלן יפורטו תיקונים עיקריים:


תיקונים לחוק ניירות ערך

פעולות שאינן הצעה או מכירה לציבור
- במסגרת התיקון, הוחלף סעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך, בסעיף חדש שקובע שלא יראו כהצעה או כמכירה לציבור פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה (לרבות מחיר, ריבית ותשואה), ובלבד שניירות הערך לא יוצעו וימכרו ליותר מ-35 אנשים או למשקיעים מסווגים (ושהגבלות אלו יצוינו בפרסום הכללי כאמור).
- עוד התווסף סעיף 15א(א)(4א) לחוק ניירות ערך, לפיו לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מנהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35 או למשקיעים מסווגים, שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם (ויש לציין הגבלות אלו בהצעה).
תיקון זה הינו בהמשך לעמדה שהציג בעבר סגל רשות ניירות ערך (ראו עמדה משפטית מס' 103-35 וכן מזכר מיום 10 בנובמבר, 2014, שהוצא על ידי משרדנו בנושא זה).

הצעה תוך כדי המסחר בבורסה
- במסגרת התיקון נקבע כי תאגידים לא יוכלו עוד להציע את ניירות הערך שלהם תוך כדי המסחר בבורסה (אלא במסגרת ה-ATM כמפורט להלן). עם זאת, הצעה תוך כדי המסחר בבורסה עדיין פטורה מתשקיף שהרשות התירה את פרסומו, במקרה של מציע המנהל כספי אחרים (קרי, קרן נאמנות, חברה מנהלת קופות גמל, מבטח וכן תאגיד הפועל מחוץ לישראל שהוא בעל מאפיינים דומים לאחד מאלו וניתן לכך אישור מגורם מוסמך במדינה בה הוא פועל) ומוכר את ניירות הערך שלו. 
- בה בעת ועל מנת לאפשר לתאגיד להציע ניירות ערך לציבור תוך כדי המסחר בבורסה "At the Market Offering" - ATM), התווסף סעיף 23א(ו) לחוק ניירות ערך, לפיו במקרה שכל פרטי ההצעה פורטו בתשקיף המדף, כל הצעה של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי מסחר בבורסה, באמצעות דוח הצעת מדף, תהיה כפופה לחובות שיקבעו בתקנות על ידי שר האוצר ורשות ניירות ערך. 
מגבלות על מכירה חוזרת: עם כניסת התיקונים האמורים לעיל לתוקף, אין צורך עוד במגבלה שהיתה קבועה בסעיף 15ג(א)(2) לחוק ניירות ערך, שהתייחסה לאפשרות של תאגיד למכור תוך כדי המסחר בבורסה מניות שהוקצו לו על ידי תאגיד השולט בו, וזאת מאחר שלפי התיקונים האמורים מכירה כזו מחייבת תשקיף. 
יודגש כי תחילתה של ההגדרה "מנהל כספי אחרים" ושל התיקונים לגבי פטור מתשקיף ומגבלות על מכירה חוזרת הוא במועד כניסתן לתוקף של תקנות רלבנטיות (אשר למועד זה טרם הותקנו).

הקלות והתאמות לגבי חברות היי-טק
מעבר של תאגיד דואלי ממתכונת דיווח אחת לאחרת - התווסף לחוק ניירות ערך סעיף 35לב(ד), שלפיו תאגיד דואלי שמיד לאחר רישומו למסחר בבורסה נכלל במדד ת"א טק-עילית, רשאי לעבור ממתכונת דיווח לפי הדין הישראלי למתכונת דיווח לפי הדין הזר, וזאת ללא הסכמה של מחזיקי ניירות הערך שלו, ובלבד שקבע זאת במפורש בתשקיף ההצעה הראשונה לציבור.
התאמה בפרטי דיווח לתאגיד שנכלל במדד ת"א טק-עילית - התווסף לחוק ניירות ערך סעיף 36ד, שלפיו תינתן לרשות ניירות ערך האפשרות להתאים מעת לעת ובמקרים הנדרשים את דרישות הגילוי בדיווחים השוטפים לדרישות הגילוי המקובלות לתאגידים מאותו סוג הנסחרים מחוץ לישראל.

חתימת על טיוטת תשקיף
בהתאם לחוק ניירות ערך טרם התיקון, על טיוטת תשקיף שלפיה יוצעו ניירות ערך לציבור יחתום גם חתם מתמחר. בתיקון בוטלה דרישה זו (בדרך של ביטול סיפת סעיף 22(א) לחוק ניירות ערך).

מימון המונים
לצורך מתן אפשרות לגייס סכומי כסף קטנים מציבור רחב של משקיעים, נוסף בחוק ניירות ערך מנגנון מימון המונים, שיכול לענות על צורכי חברות היי-טק חדשות יחסית אשר מבחינתן הבורסה אינה מהווה חלופה ריאלית לגיוס הון מהציבור לנוכח העלויות הגבוהות ודרישות הגילוי הנרחבות הכרוכות בכך.
בהתאם, התווסף לחוק ניירות ערך סייג נוסף לאיסור שלא לעשות הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות אישרה, באופן שלפיו, תאגיד שהתאגד בישראל ואיננו תאגיד מדווח כמשמעותו בחוק ניירות ערך, יהיה רשאי להציע לציבור ניירות ערך בלא צורך בתשקיף, באופן של מימון המונים, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בסעיף, שמטרתם צמצום הסיכונים הכרוכים במודל וביניהם, מגבלה על סכום התמורה בגין ההנפקה ומגבלה על תמורה אשר תתקבל ממשקיע בודד, כפי שייקבע בתקנות.
תחילתו של התיקון לעניין מימון המונים במועד כניסתן לתוקף של תקנות רלבנטיות (אשר למועד זה טרם הותקנו).

הצעה באמצעות רכז הצעה
לחוק ניירות ערך התווסף פרק ה'5, שכותרתו "הצעה באמצעות רכז הצעה", אשר קובע איסור לשמש כרכז הצעה ללא רישום במרשם של רכזי הצעה המתנהל ברשות ניירות ערך. עוד קובע הפרק, בין היתר, חובת התנהלות תקינה והוגנת של רכז הצעה; פיקוח של רשות ניירות ערך על ניהולו התקין וההוגן של רכז ההצעה; והוראה לפיה רכז ההצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה. בהתאמה, התווספו בפרק ט' (עונשין) לחוק ניירות ערך, הוראות עונשין בקשר להפרות של רכז הצעה.
 
תיקונים לחוק השקעות משותפות בנאמנות - קרנות הון סיכון נסחרות
במטרה ליצור גיוון במקורות המימון של חברות היי-טק בשוק הישראלי ולשם קידום הבורסה כחלופה אטרקטיבית ויעילה לגיוס הון בעבור חברות היי-טק בישראל, תוקנו תיקונים שיאפשרו הקמת קרנות הון סיכון נסחרות, אשר ישקיעו בתעשיית ההיי-טק הישראלית. קרנות אלו יקומו במודל של קרנות נאמנות.
 
התיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות, קובע כי "קרן טכנולוגיה עילית" היא קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (ביי-טק). התיקון מסמיך את שר האוצר לקבוע לעניין קרן כאמור הוראות לעניין הצעת יחידות של הקרן, פרטים שיש לכלול בתשקיף, תנאים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן ועוד. בנוסף, כדי לתת מענה לפער שעשוי להיווצר בין שווין הנכסי הנקי של יחידות הקרן לעומת המחיר בו הן נסחרות, תוך מתן אפשרות לבעלי היחידות לקבל תמורתן את שוויין האמיתי, נקבעה בתיקון הסמכה של שר האוצר לקבוע בתקנות הסדר של פדיון יחידות בקרן הסגורה. עוד מאפשר התיקון להסמיך את שר האוצר לקבוע תנאים והוראות לעניין רכישת יחידות של הקרן בידי מנהל הקרן.
כדי להגביל את האופן שבו מנהל קרן טכנולוגיה עילית פורע מנכסי הקרן שכר בעבור עצמו וכן את סכום השכר או את שיעורו תוך מתן תמריץ למנהל הקרן לשכור ניהול וייעוץ מקצועי בנוגע לניהול תיקי ההשקעות של הקרן, שר האוצר יכול לקבוע סוגים של הוצאות שרשאי מנהל הקרן לפרוע מנכסי קרן, ולקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי הקרן.
לנוכח ייחודיות קרן טכנולוגיה עילית, יש לבצע התאמות גם בהוראות העוסקות באופן פירוק הקרן, בעילות הפירוק ובאופן מימוש נכסי הקרן וכן במניין החוקי הנדרש בעת קבלת החלטות מיוחדות באסיפה כללית של בעלי יחידות הקרן. לפיכך תוקן החוק כך שיאפשר לשר האוצר לקבוע מועדים אחרים והוראות אחרות לעניין מימשו נכסי הקרן שאינם רשומים למסחר בבורסה.
 
צו ניירות ערך (החלפת התוספת הרביעית לחוק), התשע"ו - 2016
סעיף 39א לחוק ניירות ערך, קובע כי על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, המציעה ניירות ערך שלה לציבור בישראל, יחולו הוראות חוק החברות, כמפורט בתוספת הרביעית לחוק.
ביום ה- 18 בינואר, 2016, פורסם ברשומות צו ניירות ערך (החלפת התוספת הרביעית לחוק), התשע"ו - 2016 (להלן: "הצו"), המעדכן את התוספת הרביעית לחוק ניירות ערך. עד ליום פרסום הצו, התוספת הרביעית כללה מגוון הוראות ממשל תאגידי החלות על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל, ובכלל זה חובת מינוי דירקטורים חיצוניים, חובת מינוי ועדת ביקורת ותפקידיה, אופן אישור עסקאות עם בעל שליטה, הוראות בדבר הצעות רכש וכיו"ב.
במסגרת הצו, עוגנו לראשונה הוראות מתוך חוק החברות החלות על חברות שהתאגדו מחוץ לישראל שהנפיקו תעודות התחייבות לציבור בישראל. הוראות אלו מקבילות, ככלל, להוראות חוק החברות שקבועות ביחס לחברות כאלו המציעות מניות לציבור, ובשינויים המחויבים. במסגרת זו, חשוב לציין, בין היתר, כי הצו מחיל, ביחס לחברות שהנפיקו תעודות התחייבות לציבור בישראל, גם את סעיף 350 לחוק החברות העוסק בהסדרים בין החברה לבין בעלי מניותיה ונושיה.
עוד עוגנו בתוספת הרביעית, במסגרת הצו, מספר הוראות נוספות מתוך חוק החברות ביחס לחברות שהתאגדו מחוץ לישראל המציעות מניות או תעודות התחייבות כאחד. בכלל זה, עוגנה סמכותה של רשות ניירות ערך להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות מסוימות בחוק החברות, החובה למנות ועדה לבחינת הדוחות הכספיים, החובה למינוי יושב ראש דירקטוריון ועוד.
 
 

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה

נכתב ע"י שרון שגיא-ורקר (שותפה) ויאיר שילוני (שותף) 

 

להורדת המסמך בקובץ PDF לחצו כאן

 

© כל הזכויות בקשר עם מזכר זה שמורות למשרד גורניצקי ושות', עורכי דין.

18 בספטמבר 2017

ידיעון  ספטמבר 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לתשובות שפרסמה הרשות לניירות ערך ביחס לתשקיפים, בעלי שליטה, בעלי עניין ועוד. 

שלום רב,

 

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, מספר תשובות שפרסמה רשות ניירות ערך במהלך חודש אוגוסט 2017 במענה לשאלות במגוון נושאים.

תשקיפים


הצגת מידע אודות פעילות החברה למשקיעים, אנליסטים וכיו"ב, עובר לביצוע הנפקת ניירות ערך של החברה לציבור - תאגיד רשאי להציג למשקיעים, אנליסטים וכיו"ב, מידע אודות פעילות החברה לרבות בדרך של מצגת, עובר לביצוע הנפקת ניירות ערך של החבר לציבור, ובלבד שמתקיימים התנאים הקבועים בעמדת סגל משפטית מספר 104-13[1] וכן אם המידע אינו יוצר מצג חד צדדי או מטעה לגבי החברה. בתשובה הודגש כי כדי שהמידע המוצג לא ייחשב מטעה או חד צדדי יש להפקיד כי הוא מוצג באופן מאוזן תוך התייחסות לא רק להיבטים חיוביים בפעילות החברה כדוגמת הצלחות, יתרונות, הזדמנויות, חוזקות ועוצמו, אלא גם להיבטים שליליים בפעילותה, ככל שקיימים, כגון סיכונים, חולשות, איומים וחשיפות אפשריות.


מועד חתימתם של המסמכים המצורפים לנוסח הסופי של תשקיף (ת-009) - מסמכים המצורפים לנוסח הסופי של תשקיף (ת-009) ייחתמו 3 ימים לכל היותר בטרם מועד קבלת ההיתר לפרסומו של התשקיף, כאשר במניין 3 הימים ניתן להתייחס לשלושה ימי מסחר. קרי, ניתן לצרף מסמכים שנחתמו ביום חמישי, עד יום שלישי (כולל) שלאחר מכן.


• מיזוג הכולל הצעה להחלפת ניירות ערך מצריך קבלת היתר לדוח הצעת מדף - בהליך החלפת ניירות ערך נדרש, ככלל, היתר לדוח הצעת מדף. יחד עם זאת, ככל שהערות סגל הרשות ביחס לדוח זימון האסיפה לאישור עסקת המיזוג, ככל שיהיו, הוטמעו במסגרת דוח זימון מתוקן, לא יהיה צורך בהיתר כאמור. דוח הצעת המדף יפורסם במועד שלא יהיה מאוחר מ-5 ימים לפני מועד כינוס האסיפה לאישור הליך ההחלפה.

 

בעלי שליטה ובעלי עניין


• עמלת התחייבות מוקדמת לבעל שליטה בתאגיד, שהינו בגדר משקיע מסווג, אשר השתתף במכרז המוסדי - בשונה ממשתתפים אחרים במכרז מוקדם להנפקת ניירות ערך, בעל שליטה בתאגיד המשתתף במכרז מוקדם להנפקת ניירות ערך של התאגיד אינו חשוף לסיכוני שוק בשל פער הזמנים בין קיום המכרז המוקדם לבין ההנפקה בפועל, שכן ההחלטה על ביצוע ההנפקה או ביטולה, נתונה, דה פקטו, לשליטתו, ועל כן אינו זכאי לקבל עמלת התחייבות מוקדמת בגין הזמנתו. 


הצעות פרטיות

 

• מניין תקופות החסימה לפי סעיף 15ג לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 - מניין תקופות החסימה לפי סעיף 15ג לחוק ניירות ערך, החלות בהקצאות פרטיות של ניירות ערך המירים (שאינם סחירים) מתחיל במועד הקצאת ניירות הערך בידי התאגיד, כאשר מגבלות החסימה בתקופות האמורות יחולו על ניירות הערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות הערך שהוקצו.


דיווחים מיידיים


• דיווח אודות שינוי בהון הרשום או המונפק לאחר המועד הקובע - תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 קובעות כי כאשר חל שינוי בהון הרשום או המונפק של התאגיד, וחל מועד קובע (לעניין המקרים המפורטים בתקנה, כגון תשלום דיבידנד או אסיפה), יש להגיש דיווח מיידי אודות השינוי (גם אם הוא נמוך מ-1% מההון המונפק של התאגיד). לעמדת סגל הרשות, דיווח על שינוי כאמור, נדרש עובר למועד הקובע, ומלבד חובת גילוי חד-פעמית זאת, התקנה אינה מחייבת דיווחים נוספים.


• דיווח על מימוש כתבי אופציה שהוצעו לציבור על פי תשקיף בדרך של דוח מרכז, גם כאשר השינוי עולה על 1% מסך כתבי האופציה בסדרה בה חל השינוי - במקרה בו חל שינוי בהון המניות המונפק של תאגיד כתוצאה ממימוש כתבי אופציה אשר אינו עולה במצטבר כדי 1% מהון המניות המונפק של התאגיד, ניתן להסתפק בדיווח מרכז אודות השינוי (אף אם ביחס לסדרת כתבי אופציה מסוימת השינוי עולה על 1% מסך כתבי האופציה באותה סדרה).


רישום כפול


• מחויבות של חברה דואלית אשר הנפיקה אג"ח רק בישראל לדווח אודות תחולת המודל ההיברידי - במקרה של התקיימות סימני אזהרה בחברה דואלית, עליה לדווח על תחילת דיווחים בהתאם למודל הגילוי ההיברידי, גם אם הנפיקה אג"ח בישראל בלבד[2].


דוחות תקופתיים ודוח דירקטוריון


• אופן הדיווח אודות פעילות פיננסית מהותית שאינה מדווחת כתחום פעילות או כחלק מתחום פעילות - כאשר לתאגיד פעילות פיננסית מהותית[3], אשר אינה מהווה תחום פעילות או חלק מתחום פעילות, על התאגיד לכלול במסגרת הדוח התקופתי מידע שיאפשר למשקיעים להעריך את השפעת הפעילות על התאגיד והסיכונים והסיכויים הנובעים מפעילות זו. מידע זה יכלול, לכל הפחות: (1) תיאור ברור ומפורט ביחס למדיניות ההשקעה של התאגיד, הגורם האחראי על קביעתה ואופן ניהולה ובכלל זה תדירות בחינת המדיניות; (2) יישום מדיניות ההשקעה של התאגיד בפועל, בתקופת הדוח ונכון למועד הדוח, תוך התייחסות לאפיקי ההשקעה העיקריים שנקבעו במדיניות וציון שיעור ההשקעות בתיק לפי סוגי ההשקעות שנקבעו במדיניות; (3) פירוט רווחים או הפסדים שהוכרו במהלך תקופת הדיווח; ו-(4) הסברים לפערים משמעותיים, ככל שקיימים, בין מדיניות ההשקעות לבין ההשקעה בפועל. עוד הובהר כי ניתן לכלול את המידע האמור לעיל באופן מרוכז במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד או במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים של התאגיד, וכי יש לעדכן בדוח הרבעוני גם על כל שינוי מהותי שחל ביחס לפעילות פיננסית מהותית.

 

מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

25 ביולי 2017

ידיעון יולי 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע להבהרות שפרסם סגל הרשות לניירות ערך לעמדת סגל משפטית בעניין "צירוף דוח אירועים וכתבי הסכמה למסמכי הצעה".

שלום רב,

 

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם הבהרות שפרסם סגל רשות ניירות ערך לעמדת סגל משפטית בעניין "צירוף דוח אירועים וכתבי הסכמה למסמכי הצעה".



 

דוח אירועים




הסכמת רואה החשבון המבקר



מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

13 ביוני 2017

ידיעון יוני 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע למעמדו הנורמטיבי של מענה בהליך של פרה-רולינג הניתן על ידי סגל רשות ניירות ערך כפי שזה עולה מפסק דינו של ביהמ"ש העליון, וכן לעדכון עמדת סגל רשות ניירות ערך בעניין נהלי ביקורת של רואה החשבון המבקר.

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, את פסק דינו של בית המשפט העליון מחודש מאי 2017 שבו נדון בין היתר מעמדו הנורמטיבי של מענה בהליך של פרה-רולינג הניתן על ידי סגל רשות ניירות ערך; וכן להחלטת אכיפה בביקורת מיוני 2017 בעניין נהלי ביקורת של רואה החשבון המבקר.


במסגרת בדיקת תשקיף מדף של חברה, בחן סגל רשות ניירות ערך האם קיימת לחברה שליטה בחברה מוחזקת, בה מחזיקה החברה ב- 60% מזכויות ההצבעה וב- 50% מהזכויות ההוניות, כאשר יתר הזכויות מוחזקות על ידי שותף. במסגרת הבדיקה הועברו לרשות הסכמים רלבנטיים, שמהם עלו פרטים מהותיים שהשפיעו על ניתוח סוגיית השליטה (וביניהם כי למנכ"ל החברה המוחזקת, שהינו בעל השליטה בשותף, קיימת אופציה הניתנת למימוש מיידי לרכוש מהחברה את החזקותיה בחברה המוחזקת), והחברה הגיעה למסקנה כי היא אינה שולטת בחברה המוחזקת. לאור האמור, סגל הרשות בחן את נהלי הביקורת שנקט רואה החשבון המבקר לשם בחינת השליטה ובפרט האם נהלים אלו כללו גם קריאה של ההסכמים.

מתשובת רואה החשבון המבקר לפניית סגל הרשות עלה כי ככל הנראה צוות הביקורת הסתמך על האמור בדוחותיה של החברה לציבור בלבד ולא קרא את ההסכמים במסגרת עריכת הביקורת, וכי לצוות הביקורת לא הייתה אינדיקציה לכך שתיאור ההסכמים בדיווחי החברה אינו שלם ומדויק בכל ההיבטים המהותיים.

לעמדת סגל הרשות, לא ניתן היה להסתפק בהסתמכות על דיווחי החברה כתימוכין בלעדי לנאותות הטיפול החשבונאי שננקט בדוחות הכספיים. אי נקיטה בנוהל ביקורת של קריאת ההסכמים על ידי המבקר במקרה דנן, עולה לכדי פגם בעבודת הביקורת באשר לבחינת קיומה של שליטת החברה בחברה המוחזקת, ובבחינת נאותות הטיפול החשבונאי שיושם על ידה בדוחותיה הכספיים. נוהל ביקורת בסיסי שנדרש במקרה זה לצורך איסוף תשתית ראיות ביקורת איכותית ומספקת, גם מבלי שקיים מידע סותר לדיווחי החברה, הינו קריאת ההסכמים במלואם וניתוח המשמעויות העולות מהם. 
 

במסגרת פסק דינו של בית המשפט העליון, שעניינו בקשה לתובענה ייצוגית הנוגעת לעסקה שבמסגרתה רכשה קבוצת דלק בע"מ כ-51.1% ממניותיה של חברת כהן פיתוח ומבני תעשיה בע"מ ("החברה") משתי משפחות הקשורות למקימי החברה שהחזיקו ב- 25.14% וב-25.96% ממניות החברה, התייחס בית המשפט, בין היתר, גם למעמדו הנורמטיבי של מענה בהליך פרה-רולינג. 

בעניין הנדון, מספר חודשים טרם הרכישה, פנו המשפחות אל רשות ניירות ערך על מנת לקבל את עמדתה בשאלה אם ניתן לראות בהן כמחזיקות יחד במניות החברה וכבעלות השליטה בה. תשובת סגל הרשות ניתנה בעל פה ולפיה הרשות לא תביע עמדה או תשלח תגובה כלשהי לחברה במידה וזו תפרסם דיווח מיידי אשר מודיע על כך ששתי המשפחות הן בעלות השליטה מקדמת דנא. לאחר קבלת עמדת סגל הרשות כאמור, פרסמה החברה דיווח מיידי ובו הודיעה כי הגם שאין ולא היה בין המשפחות כל הסכם, החליטה החברה כי במכלול הנסיבות, יש לראות במשפחות כ"מחזיקים ביחד" בהתאם לחוק ניירות ערך בכ-51.09% מזכויות ההצבעה בחברה ומתוקף כך גם כבעלי שליטה מקדמת דנא. לאור האמור, קבוצת דלק רכשה את המניות שלא בדרך של ביצוע הצעת רכש מיוחדת. 

בית המשפט העליון קבע, כי הדיווח המיידי לא יצר שליטה של המשפחות בחברה, וכי רק בעקבות הסכם רכישת המניות בין דלק למשפחות נוצר בחברה לראשונה מצב שבו יש בעל מניות המחזיק בה מעל ל-45%. על כן קמה על דלק החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת.

קבוצת דלק טענה, בין היתר, כי גם אם ייקבע שהיא הפרה את החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת, המהווה הפרת חובה חקוקה כלפי בעלי המניות בחברה המקימה עילת תביעה נזיקית כלפי דלק, הרי שעומדת לה ההגנה שלפיה אדם יהיה פטור מאחריות נזיקית ביחס למעשים שנעשו "בתחום הרשאה חוקית או באמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית" . ובעניין זה, הפסיקה קבעה שההגנה כאמור חוסה גם על מעשים שנעשו תחת פיקוח הדוק של רשות מוסמכת ותוך דיאלוג מתמשך עימה. 

במסגרת בחינת הסוגיה, דחה בית המשפט העליון את הטענה, תוך קביעה כי לעמדת הרשות הניתנת במענה לפנייה בהליך של פרה-רולינג מעמד מוגבל המצומצם למישור היחסים שבין הפונה הקונקרטי ובין הרשות ואף זאת אך ורק ביחס לסוגיה הקונקרטית שבה עוסקת הפנייה. 

עוד קבע כי, עמדה שמביע סגל רשות ניירות ערך במענה לפנייה בהליך של פרה-רולינג אין לה מעמד של אישור או הרשאה חוקית לפעולה שמבקש הפונה לבצע וממילא אין כוחה יפה כלפי כולי עלמא, ובכלל זה כלפי הניזוקים מפעולה או מחדל שמחליט הפונה לנקוט בעקבות אותו המענה. 

קביעתו זו של בית המשפט העליון נסמכה, בין היתר, על כך שהרשות עצמה מתייחסת לפרסום המענה שניתן לחברות במסגרת הליך פרה-רולינג כתיאור עמדות מקצועיות אשר אין להן תוקף משפטי מחייב. לדידו של בית המשפט העליון, קביעה זו מתחזקת בנסיבות דנן בו עמדתה של רשות ניירות ערך ניתנה באופן מסויג, וכן התקבלה בעל פה בלבד, בניגוד לנוהל של רשות ניירות ערך לפיו מענה לפניות מקדמיות יינתן בכתב. 

מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

3 באפריל 2017

ידיעון אפריל 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לתיקון האחרון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ל-1970, בעניין הקלות לתאגיד קטן בפרסום דוחות רבעוניים.

שלום רב,

 

שלום רב,

ביום 30 במרץ 2017 פורסם ברשומות תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ל-1970 ("תקנות הדיווח"), כמפורט בתמצית בסקירה להלן:


הקלות לתאגיד קטן - פרסום דוחות רבעוניים

בהתאם לנוסח התיקון, תאגיד קטן, שהציבור לא מחזיק אגרות חוב שהנפיק, יגיש דוח חצי שנתי במקום דוח רבעוני. יודגש כי, תאגיד קטן שיבקש להמשיך ולהגיש דוח בכל רבעון, בהתאם לדין הקיים טרם התיקון, יהיה רשאי לעשות כן. בהתאם להודעת רשות ניירות ערך מיום 3.4.2017, החל מדוחות הרבעון הראשון של שנת 2017, ניתן ליישם את ההקלה.
בהתאמה להקלה האמורה, תוקנו תקנות הדיווח באופן שאלו הותאמו לדיווח עתי (שלגבי תאגיד קטן הוא חצי שנתי) במקום דיווח רבעוני.
תאגיד קטן שיישם את ההקלה, ולאחר מכן הנפיק אגרות חוב לציבור, היה רשאי להמשיך לדווח דיווחים חצי שנתיים לתקופות הדיווח שיסתיימו בתוך 12 חודשים ממועד הנפקת אגרות החוב לציבור.

בנוסף, בהתאם לתיקון, "ברירת המחדל" של תאגיד קטן הוא דיווח בהתאם להקלות הדיווח, כולן או חלקן, לפי בחירתו. בהתאמה, תאגיד קטן לא יידרש לדווח על תחילת דיווח בהקלות הדיווח אלא ידווח על הפסקת דיווח בהתאם להקלות הדיווח. אולם, על תאגיד שהחליט שלא לדווח בהתאם להקלות הדיווח (כולן או חלקן) יחולו ההוראות הרלבנטיות החלות על תאגיד שאינו קטן, והוא לא יהיה רשאי לדווח בהתאם להקלות (כולן או חלקן) באותה שנת דיווח.

כמו-כן, הוספה חלופה נוספת לתנאים שעם התקיימותם תאגיד ייחשב תאגיד קטן, לפיה תאגיד ייחשב תאגיד קטן אם ניירות הערך שלו אינם נסחרים בבורסה (זאת, בנוסף לתנאי של שווי המניות הנמוך מהשווי הקבוע בתקנות ולתנאי של הערך הנקוב של אגרות החוב הנמוך מהקבוע בתקנות).

 

חשיפה לסיכוני שוק בדוח הדירקטוריון

בהתאם לתיקון, צומצמה החובה לכלול בדוח הדירקטוריון פרטים בדבר חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם (בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הדיווח), לשני מקרים:

1. כאשר בדוחות הכספיים של התאגיד הוצג מגזר בר דיווח שהוא מגזר פעילות פיננסי.

2. כאשר לתאגיד קיימת פעילות פיננסית מהותית. לעניין זה נקבע כי יראו תאגיד ככזה שקיימת לו פעילות פיננסית מהותית כאשר סך כל שווי הנכסים הפיננסים לפי שווי הוגן, או כאשר סך כל שווי ההתחייבויות הפיננסיות לפי שווי הוגן או תוצאת ניתוח הרגישות, לאחד או יותר מסיכוני השוק בסוף תקופת הדיווח - מהווה 50% לפחות מההון של התאגיד ו-10% מסך כל הנכסים, בערכים מוחלטים, לפי הדוחות המאוחדים.

יצוין כי עד לתיקון חלה חובת הפירוט של חשיפה לסיכוני שוק על כלל התאגידים, למעט אלו אשר סווגו כ"תאגיד קטן" ואשר חלו לגביהם אחד מהתנאים דלעיל. נוכח התיקון כאמור, תחול הקלה זו על כלל התאגידים (בכפוף להתקיימות אחד מהתנאים כאמור).

תחילתו של תיקון זה 30 ימים מיום פרסומו - 29.4.2017

[לנוסח התיקון לחץ כאן]
[לנוסח התקנות לאחר שילוב התיקון לחץ כאן]

 

לצפייה כקובץ PDF לחץ כאן

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

29 בינואר 2017

משרד גורניצקי ושות' מתכבד להביא לידיעתכם עדכון חשוב בשדה התחרות וההגבלים העסקיים בישראל. אנו מקווים כי תגלו בו עניין, וכי הדבר יהיה לכם לעזר

G-COMPETITION

שלום רב, 
משרד גורניצקי ושות' מתכבד להביא לידיעתכם עדכון חשוב בשדה התחרות וההגבלים העסקיים בישראל. אנו מקווים כי תגלו בו עניין, וכי הדבר יהיה לכם לעזר. 
 
השלמת הרפורמה בתחום ההסדרים האנכיים
לאחרונה פרסמה רשות ההגבלים העסקיים טיוטת גילוי הדעת להערות הציבור בעניין הסדרים להכתבת מחיר – מינימאלי, מקסימאלי או מחיר קבוע (ידועים בכינוי RPM - Resale Price Maintenance). 

טיוטת גילוי הדעת, משלימה את הרפורמה שהחלה עם פרסומו של פסק הדין בעניין שופרסל, שם קבע בית המשפט העליון כי, ככלל, החזקות החלוטות הקבועות בסעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים יחולו על הסדרים בין מתחרים בלבד (הסדרים אופקיים) ולא על הסדרים בין גורמים הפועלים בשלבים שונים של שרשרת האספקה (הסדרים אנכיים). קודם לפסק הדין בעניין שופרסל, הפרשנות המקובלת הייתה שכל הסדר – אופקי או אנכי – הכולל מגבלה על המחיר, הכמות, האיכות או השירות, או מגבלה מסוג "חלוקת שוק", הנו הסדר כובל "אסור בהגדרה" (per-se illegal). 

כך יצא, למשל, כי הסדר בין ספק למפיץ שכלל מגבלה ביחס למחיר המינימאלי שימכור המפיץ את המוצר לחוליה הבאה בשרשרת (הסדר מסוג RPM מינימום) נחשב להסדר כובל "אסור בהגדרה", אלא אם קיבל אישור מראש מבית הדין להגבלים עסקיים או פטור מקבלת אישור כאמור על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. כמו כן, בהתאם לגישה זו, רוב פטורי הסוג שהתקין הממונה החריגו מתחולתם הסדרים שיש בהם כבילה הנוגעת למחיר ואף הממונים על ההגבלים העסקיים (לדורותיהם) נמנעו על פי רוב להעניק פטור להסדרים מעין אלו. 

כאמור, פסק הדין בעניין שופרסל חולל תפנית בגישת הדין הישראלי להסדרים אנכיים כאשר קבע כי, למעט במקרים חריגים במיוחד בהם הפגיעה התחרותית מובנת מאליה, כלל ההסדרים האנכיים ייבחנו לפי מידת העלילות לפגיעה בתחרות הגלומה באותם הסדרים, במסגרת סעיף 2(א) לחוק. דהיינו, בחינה לפי "כללי ההיגיון" ((rule of reason של רמת התחרותיות בשוק לפני ואחרי ההסדר הרלוונטי. בקבעו כך, בית המשפט העליון העניק משקל גבוה יותר לתרומה לתחרות ולרווחה החברתית העשויים לנבוע מההסדרים האנכיים, ומשקל נמוך יותר לחששות התחרותיים.

בטיוטת גילוי הדעת מבקשת רשות ההגבלים העסקיים להתוות כללים מנחים לבחינה תחרותית של הסדרים אנכיים שיש בהם מגבלת מחיר מינימום או מחיר קבוע. לשיטת הרשות, הסדרי מחיר מינימום או מחיר קבוע בין ספק לבין קמעונאי (או גורם אחר המשווק ישירות לצרכן) מעוררים חשש רב יותר לפגיעה בתחרות, ולכן כתנאי לאישורם יש להראות קיומה של רמת תחרותיות גבוהה במקטע הספקים והקמעונאים, וכן להצביע על תכלית פרו-תחרותית "ברורה וישירה", כלשון הרשות, של ההסדר. מאידך, הסדרי מחירי מינימום או מחיר קבוע בין ספק לבין מפיץ (או גורם אחר שאינו משווק ישירות לצרכן) ייחשבו לגיטימיים יותר ולא ייבחנו לפי הכללים דלעיל, בעיקר כאשר הספק נושא ברוב הסיכונים הכרוכים בשיווק של המוצרים.

באשר למגבלה על מחיר מקסימום, רשות ההגבלים העסקיים מבהירה כי על פי רוב מדובר בהסדרים שאינם מעוררים חששות תחרותיים ולכן אין לראותם כהסדרים כובלים.

המשמעות האופרטיבית של טיוטת גילוי הדעת היא שצדדים להסדר אנכי המבקשים לקבוע מגבלות ביחס למחיר, לא יהיו מחויבים לפנות בכל מקרה לבית הדין או לממונה על ההגבלים העסקיים לצורך קבלת פטור להסדר, כפי שנעשה בעבר. הרפורמה בתחום ההסדרים האנכיים מאפשרת לצדדים להסדר אנכי לערוך בחינה עצמית (self-assessment) של השפעת ההסדר על התחרות בענף, תוך הסתמכות על חוות דעת משפטיות וכלכליות, ולהחליט האם ההסדר מצריך קבלת פטור אם לאו. 


שימת לבכם כי מסמך זה נכתב על דרך התמצית בלבד, ואין בו אלא לשקף את עמדת הכותבים. פשיטא גם שמסמך
זה אינו תחליף לייעוץ משפטי.

 

נשמח, כמובן, לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה

 

מערכת G-COMPETITION

אבנר פינקלשטיין (שותף)  avnerf@gornitzky.com 

 

17 בינואר 2017

ידיעון ינואר 2017 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לפסק דין בזק של ביהמ"ש העליון, שבמסגרתו אימץ בית המשפט העליון לראשונה במשפט התאגידי הישראלי את עקרונותיו של "כלל שיקול הדעת העסקי".

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא בפניכם את עיקרי פסק הדין בעניין בזק[1] שבמסגרתו אימץ בית המשפט העליון לראשונה במשפט התאגידי הישראלי את עקרונותיו של "כלל שיקול הדעת העסקי"[2].


עניינו של פסק הדין בשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בת"א, בו נדחו בקשותיהם של המערערים לאישור תביעה נגזרת בשמה של בזק. ברקע הבקשות לאישור התביעה הנגזרת עמדה רכישת גרעין השליטה בבזק בשנת 2010, בדרך של "רכישה ממונפת", בסכום כולל של כ-6.5 מיליארד ש"ח, מתוכו כ-5.1 מיליארד ש"ח גויס על-ידי נטילת הלוואות. למן רכישת השליטה ועד לסוף שנת 2012, גייסה בזק חוב בסך כולל של כ-7.4 מיליארד ש"ח, ובמקביל חילקה דיבידנדים לבעלי מניותיה בסך כולל של כ-10 מיליארד ש"ח (מתוכם כ- 2 מיליארד ש"ח בדרך של הפחתת הון שנעשתה במספר 'פעימות' באישור בית המשפט המחוזי, כאשר 'פעימות' נוספות מתוך הפחתת ההון בסך נוסף של מיליארד ש"ח חולקו בשנת 2013).

 

ערעוריהם של המערערים נדחו במלואם במסגרת פסק דינו של בית המשפט העליון.

 

להלן יפורטו בתמצית נושאים מרכזיים שנדונו בפסק הדין והתייחסות בית המשפט אליהן[3]:

רכישה ממונפת - "כלי לגיטימי ואף רצוי, ובלבד שייעשה באחריות הראויה"
במסגרת פסק הדין סוקר בית המשפט העליון את טכניקת המימון של "רכישה ממונפת" (Leveraged Buyout- LBO) המאפשרת לרכוש שליטה בתאגיד באמצעות מימון זר, מבלי שעומד לרשות הרוכש ההון העצמי הנדרש לשם כך. בית המשפט מנתח את היתרונות בטכניקה זו (בין היתר, מתן יכולת רכישה לגופים שאין ברשותם את ההון העצמי הנדרש להפוך לבעלי שליטה פוטנציאליים באופן המביא לצמצום הריכוזיות בשוק, הגברת הפיקוח החיצוני על החברה על ידי נושי החברה, הגדלת התשואה על ההון העצמי וכן חתירה להתייעלות בחברה לנוכח הלחץ הכספי בו נתון בעל השליטה) לצד הסיכונים והחששות הכרוכים בה (כגון עליית רמת המינוף של החברה, כמו גם החשש שלפיו בעל השליטה יעדיף את צרכיו על פני טובת החברה ויצירת מתח אצל הנהלת החברה).
בסוגיה זו, אימץ בית המשפט העליון את עמדת בית המשפט המחוזי לפיה הרכישה הממונפת הינה "כלי לגיטימי ואף רצוי, ובלבד שייעשה באחריות הראויה", וכי, ככלל, החלטות בנוגע לניהול המבנה הפיננסי של החברה ויחס הון-חוב שלה, הן מסוג ההחלטות בהן בתי המשפט יימנעו מלהתערב, בהיותן חוסות תחת כלל שיקול הדעת העסקי.

חלוקת דיבידנד אינה בבחינת "עסקה חריגה עם בעל השליטה", ולפיכך אינה טעונה קבלת "אישור משולש" לפי סעיף 270 לחוק החברות
לטענת המערערים, הפעולות בהן נקטה בזק היו בבחינת "מהלך משולב" של נטילת הלוואות וחלוקת הון, ולפיכך היוו, לשיטתם, "עסקה חריגה עם בעל שליטה" או "עסקה חריגה עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי", הנכנסות בגדרו של סעיף 270(4) לחוק החברות, ומשכך, טעונות קבלת "האישור המשולש" בהתאם לסעיף 275 לחוק החברות (אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית ברוב מיוחד).

בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) הציג את עמדת בית משפט המחוזי אשר קבע כי חלוקת דיבידנדים, לרבות בדרך של הפחתת הון הנעשית באישור בית משפט, כלל אינה מהווה "עסקה", ואישר עמדה זו, בציינו כי המחוקק קבע כללים עצמאיים מהותיים הקובעים אימתי רשאית חברה לחלק דיבידנד (עמידה ב"מבחן הרווח" וב"מבחן יכולת הפירעון" לפי סעיף 302(א) לחוק החברות) וכן קבע כללים בהיבט הפרוצדוראלי של מתכונת אישור החלוקה, שאינם חופפים לכללי אישור "עסקאות בעלי ענין" ואף אינם מאזכרים אותם. בנסיבות אלו, נפסק, כי אין להחיל את ההוראות הנוגעות לאישור עסקאות עם בעלי עניין על חלוקת דיבידנדים.

כבוד הש' עמית הוסיף, כי אף אילו חלוקת דיבידנד הייתה "עסקה", עדיין לא היה בכך כדי להפכה לעסקה בה יש לבעל השליטה עניין אישי, יהא המניע העומד מאחורי החלוקה אשר יהא. וזאת, מטעם כפול: ראשית, עניינו של בעל השליטה בקבלת הדיבידנד דומה לעניינם האישי של יתר בעל המניות, ולפיכך זיקתו אינה עולה כדי "זיקה עודפת משמעותית" כדרישת הפסיקה לצורך קיומו של "ענין אישי" (הש' עמית אף מציין כי אף צרכי נזילות של בעל השליטה כשלעצמם אינם הופכים את בעל השליטה לבעל "ענין אישי" בחלוקת דיבידנד); ושנית, אף אם מדובר היה ב"עניין אישי", הרי שהוא נובע מעצם ההחזקה במניות החברה, באופן המוצא מהגדרת המונח "עניין אישי" בחוק. לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט העליון כי המגרש המתאים להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטה בדבר חלוקת דיבידנד אינו המגרש של "אישור עסקאות עם בעלי עניין", אלא בזירת חובות ההתנהגות המוטלות על נושאי המשרה ובעל השליטה בחוק החברות.


עוד ציין כבוד הש' עמית, כי דיבידנד, מטיבו, מחולק לכלל בעלי המניות באופן שוויוני, ביחס ישיר לשיעור החזקותיהם במניות החברה. הדיבידנד מהווה את אחת הזכויות העיקריות של כל בעל מניות, שאף תוארה בפסיקה בתור "העניין האלמנטרי הראשוני שלו". עקרון זה, המכונה "עקרון השוויון", מהווה אחד מ"עקרונות היסוד המנחים את ההסדרים המשפטיים של חלוקת הדיבידנד". מכאן, שאף אילו ניתן היה לראות בחלוקת דיבידנד משום "עסקה", היא איננה "עסקה עם בעל השליטה" העומדת כשלעצמה, כי אם "עסקה" שוויונית עם כלל בעלי המניות. משנמצא, כי החלוקות לא היוו "עסקה עם בעל השליטה" ונעדרו "ענין אישי", ממילא נקבע כי ההלוואות אותן ביקשו המערערים לכרוך בחלוקות לא היו טעונות אישורים כאמור.

 

לעומת זאת, כבוד הש' סולברג ציין, שעל אף שבנסיבות הליך זה אין המדובר ב"עסקה עם בעל השליטה", תיתכנה נסיבות חריגות שבהן "לא יהיה מנוס מלראות ברכישת המניות ובחלוקת הדיבידנד בצדה - אגב עסקת רכישה ממונפת - משום עסקה אחת מורכבת, המוכתמת ב"ניגוד עניינים" והנגועה ב-'עניין אישי'", אשר יש להחיל עליה את "האישור המשולש" לפי סעיף 275 לחוק החברות. נסיבות חריגות אלה מתקיימות לגישתו כאשר מדובר בעסקה בניגוד עניינים המעמידה את בעל השליטה או את נושא המשרה בחברה במצב שונה מזה של בעלי המניות האחרים, קרי, כאשר השפעת העסקה שמבצעת החברה על בעל מניות אחד, אינה דומה להשפעתה על יתר בעלי המניות.

חובות בעל השליטה
המערערים טענו עוד, כי בעל השליטה ונושאי המשרה הפרו את החובות המוטלות עליהם - בעל השליטה את חובת ההגינות המוטלת עליו מכוח סעיף 193(א)(1) לחוק החברות, ונושאי המשרה את חובות הזהירות והאמונים המוטלות עליהם מכוח סעיפים 252 ו-254 לחוק החברות.

 

בית המשפט (לענין זה התייחס הש' עמית בלבד) ערך הבחנה ביחס לחובות השונות הקבועות בחוק החברות, וציין כי לצד חובת הזהירות וחובת האמונים החלות על נושאי המשרה בחברה, עומדת חובת ההגינות העצמאית אשר חלה על בעל השליטה הממוקמת בין חובת תום הלב של בעל המניות לחובת האמונים של נושאי המשרה. כב' הש' עמית ציין עוד כי לשיטתו (ובשונה מפסיקת בית המשפט המחוזי בענין מכתשים אגן[4]) חובת ההגינות מוטלת על בעל השליטה כלפי החברה בלבד (ולא כלפי יתר בעלי המניות). בנוסף, לצד חובת ההגינות, חב בעל השליטה, ככל בעל מניות, בחובות המוטלות עליו מכוח סעיף 192 לחוק החברות, מכוחן עליו להימנע, בין היתר, "מניצול לרעה של כוחו בחברה" וכן "מלקפח בעלי מניות אחרים".

 

באשר לאפשרות הטלת חובת זהירות על בעל השליטה, מעיר בית המשפט כי בהתחשב בהסדר החקיקתי הקיים, ישנו קושי להחיל על בעל השליטה חובת זהירות כלפי החברה וכלפי יתר בעלי המניות, וזאת, משני טעמים: (1) לנוכח ההסדר המקביל בחוק החברות בעניינם של נושאי משרה, לגביהם נקבעה חובת זהירות מפורשת; (2) לנוכח כך שההוראה שביקשה להחיל חובת זהירות על בעל מניות הושמטה מנוסח חוק החברות הסופי, בבחינת ביטוי נוסף לרצונו של המחוקק להימנע מלהחילה על בעל השליטה ועל יתר בעלי המניות.

ביקורת שיפוטית על החלטות עסקיות בחברה - הדין בדלוואר
בית המשפט העליון סוקר את שלושת הסטנדרטים אשר התפתחו במשפט הדלאוורי ביחס להחלת ביקורת שיפוטית על החלטות עסקיות שהתקבלו בחברה:

 

בקצה האחד של הספקטרום, ניצב כלל שיקול הדעת העסקי (BJR - business judgment rule), המקנה מעין "חסינות" למקבלי ההחלטה מפני הטלת חבות בגין הפרת חובת זהירות, וזאת בהתמלא שלושה תנאים: האחד, ההחלטה התקבלה שלא מתוך ניגוד עניינים; השני, ההחלטה התקבלה בתום לב (סובייקטיבי); והשלישי, ההחלטה הייתה "מיודעת", קרי, לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלוונטיים. נושא משרה שקיבל החלטה תוך עמידה בתנאים אלו ייהנה מ"חזקת תקינות" ובית המשפט ימשוך ידיו מבחינת הפעולה העסקית לגופה. עם זאת אין מדובר בחסינות מוחלטת, ותיתכנה נסיבות בהן "חזקת התקינות" תישלל. אם לא עלה בידי התובע לסתור את חזקת התקינות, בית המשפט אינו נדרש לתוכן ההחלטה לגופה, אלא בוחן את הליך קבלת ההחלטה.

 

בקצה השני של הספקטרום ממוקם כלל ההגינות המלאה (entire fairness), המהווה סטנדרט ביקורת שיפוטית מחמיר שבגדרו נדרשים הנתבעים להוכיח את הגינותה המלאה של העסקה, הן בהיבט של אופן אישורה (הגינות פרוצדוראלית), והן בהיבט הכלכלי-עסקי (הגינות מהותית). על פי הדין בדלאוור, כלל ההגינות המלאה נכנס לתוקף מקום בו כלל שיקול הדעת העסקי נסתר, בפרט במצבים של עסקאות עם בעלי עניין וכאשר ישנו ניגוד עניינים משמעותי, שאז ניתן להכשיר עסקאות אלה באמצעות עמידה בכלל ההגינות המלאה.

 

בתווך, בין שני כללים אלה, ישנו סטנדרט ביניים, המכונה "enhanced scrutiny" ("בחינה מוגברת"), אשר נועד להתמודד עם נסיבות בהן החלת כלל שיקול הדעת העסקי עלולה "לפספס" הפרת חובות אמונים מצד נושאי המשרה, בפרט לנוכח קיומו של ניגוד עניינים פוטנציאלי הנובע מהדינמיקה של קבלת ההחלטה. בגדר סטנדרט הביניים כפי שפותח בדלאוור, הנטל הראשוני מוטל על הדירקטורים, הנדרשים להראות כי החלטתם היתה סבירה. בכך גדֵל מרחב ההתערבות של בית המשפט לעומת מרחב ההתערבות שלו תחת כלל שיקול הדעת העסקי. עם זאת, הנטל על נושאי המשרה הוא להראות כי החלטתם נופלת במתחם הסבירות, ובמובן זה סטנדרט הביניים ממוקם קרוב יותר לכלל שיקול הדעת העסקי מאשר לכלל ההגינות המלאה.

אימוץ מבחן "כלל שיקול הדעת העסקי" בדין הישראלי
בית המשפט קובע, כי עקרונותיו של כלל שיקול הדעת העסקי (BJR - business judgment rule) חלחלו אל המשפט הישראלי ומהווים כיום חלק מדיני החברות בישראל. המדובר בקביעה תקדימית, לאחר מספר 'ניצנים' של קביעה זו בפסיקות העבר.


הכלל יוצר לטובת הנתבע "חזקת תקינות" המקנה לנושא המשרה מעין חסינות מפני תביעות בגין הפרת חובת זהירות. החזקה ניתנת לסתירה, באופן שתובע הטוען כי נושאי המשרה הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, נושא בנטל הראשוני לסתור את "חזקת התקינות" המוקנית להם מתוקף כלל שיקול הדעת העסקי: עליו להראות כי ההחלטה התקבלה בחוסר תום לב סובייקטיבי, מתוך ניגוד עניינים או שההחלטה שהתקבלה היתה בלתי "מיודעת". אם לא עלה בידי התובע לסתור את חזקת התקינות, בית המשפט אינו נדרש לתוכן ההחלטה לגופה, אלא בוחן את הליך קבלת ההחלטה בחברה. בכך טמון כוחו של כלל שיקול הדעת העסקי, המקנה לנושאי המשרה הגנה מפני ביקורת מהותית על סבירות החלטותיהם העסקיות, כל עוד הליך קבלתן היה תקין.

 

באשר לסתירת כלל שיקול הדעת העסקי והעברת נטל ההוכחה במקרה כזה, הש' עמית העלה את האפשרות כי כלל שיקול הדעת העסקי עשוי להיסתר גם מחמת טעמים נוספים (מלבד חוסר תום לב, ניגוד עניינים והחלטה לא מיודעת), כגון הימנעות נושא המשרה מהפעלת שיקול עצמאי. באשר לטיב נטל ההוכחה שעובר לנתבעים, ציין הש' עמית כי הדבר תלוי נסיבות ועשוי להיקבע בהתאם ל"פגם" שנפל בהליך קבלת ההחלטה וכי יש לבחון בכל מקרה את האופן בו נסתר כלל שיקול הדעת העסקי, תוך שהדברים הושארו בשלב זה בצריך עיון.

 

בהתייחסו לכלל ההגינות המלאה (entire fairness) קובע הש' עמית, כי בניגוד לדין בדלאוור, החוק בישראל קובע הסדר פרוצדוראלי מנדטורי המהווה תנאי מוקדם לאישור עסקאות עם בעלי עניין, שנועד לנטרל ניגודי אינטרסים קיימים בטרם אישור העסקה. החוק כולל גם רכיב מהותי, ולפיו על העסקה להיות "לטובת החברה" (סעיף 270 לחוק החברות). שילובם של שני רכיבים אלו יחד משקף את האיזון שבחר המחוקק. לפיכך, לנוכח קיומו של מנגנון פרוצדוראלי מחמיר, המהווה תנאי מוקדם לאישור העסקה, סבור הש' עמית כי אין צורך להוסיף דרישה נוספת בדבר הגינותה המלאה (בהיבט הכלכלי-עסקי) של העסקה, וניתן להסתפק בדרישה כי העסקה תהיה "לטובת החברה".


אמנם, קיומו של אותו רכיב מהותי ("לטובת החברה"), מותיר לבית המשפט מרווח להפעלת ביקורת שיפוטית גם ביחס לעסקאות שקיבלו את האישורים הפרוצדוראליים הנדרשים. עם זאת, ככלל, בית המשפט יימנע מלבחון לגופן עסקאות שאושרו כדין. סמכות זו לבחון עסקאות לגופן שמורה למקרים חריגים במיוחד, כאשר מתעורר החשש כי הדרישות הפרוצדוראליות לא מילאו את ייעודן ולא הביאו לנטרולו של ניגוד העניינים הרלוונטי, באופן העשוי להשליך גם על השאלה אם העסקה היא לטובת החברה. בית המשפט מדגיש, כי הנטל המוטל על המבקש לתקוף עסקה שאושרה כדין, הוא אפוא נטל כבד ביותר.


יחד עם זאת, באשר למקומו של כלל ההגינות המלאה בדין בישראל, קובע בית המשפט כי אין לשלול א-פריורית את האפשרות להחיל כלל הדומה לו גם בנסיבות מסוימות בהן כלל שיקול הדעת העסקי נסתר, או במצבים בהם יתעורר הצורך להחיל סטנדרט ביקורת מחמיר יותר מכלל שיקול הדעת העסקי.

באשר לסטנדרט הביניים ("בחינה מוגברת"), בית המשפט קובע כי ישנו טעם באימוצו של סטנדרט ביניים בדיני החברות בישראל, על מנת לתת בידי בית המשפט כלים להפעיל ביקורת שיפוטית מוקפדת יותר, בעיקר במצבים בהם קיים מתח פוטנציאלי בין טובת החברה לבין טובת נושאי המשרה או בעל השליטה. מטבע הדברים, תוכנו של סטנדרט ביניים זה עשוי להשתנות במצבים שונים, כל מקרה בהתאם לכשל הפוטנציאלי המתעורר בו וההתאמות הנדרשות לגביו.

ביקורת שיפוטית במצב של שינוי מבנה ההון בחברה אגב רכישה ממונפת
נקודת המוצא בפסיקת בית המשפט העליון הינה שהחלטות חברה בנוגע לשינוי מבנה ההון שלה ויחס הון-החוב שלה (לרבות חלוקות רווחים וגיוסי חוב) הן ככלל החלטות החוסות תחת כלל שיקול הדעת העסקי. עם זאת, מקום בו מדובר בשינוי משמעותי במבנה ההון של חברה אגב רכישה ממונפת, יש להחיל סטנדרט ביקורת מחמיר יותר מסוג של "בחינה מוגברת", עקב החשש שמא מקבלי ההחלטות "התיישרו" עם רצונו של בעל השליטה ופעלו לקידום טובתו על פני טובת החברה לנוכח המתח המובנה בין טובת בעל השליטה לטובתה של החברה.

 

על פי סטנדרט הביניים האמור ("בחינה מוגברת"), הנטל הראשוני מוטל על כתפי התובע-המבקש, והוא נדרש להוכיח שני אלמנטים על מנת לסתור את כלל שיקול הדעת העסקי: האחד, כי קיים חשש שלבעל השליטה הייתה השפעה ניכרת על הליכי קבלת ההחלטות בחברה (כך ייבחנו, בין השאר, מספר הדירקטורים הקשורים לבעל השליטה, טיב הזיקה ביניהם, מועד קבלת ההחלטה, וכן טיב הדיון ורמת "המיודעות" שאפיינה את הדיון שבו התקבלה ההחלטה); והשני, כי מדובר בשינוי משמעותי של מבנה ההון של החברה (כגון, האם המדובר בחלוקה מתוך רווחים או הפחתת הון, מה היקף החלוקה, האם מדובר ביישום מדיניות קיימת או שינוי מדיניות, הכל בהתאם לנסיבות ותחזיות כל חברה וחברה). אם עמד התובע-המבקש בנטל ראשוני זה, יעבור הנטל לכתפי הנתבעים-המשיבים, שגם עליהם להוכיח שני אלמנטים: האחד, כי בעל השליטה לא היה נתון בקשיי נזילות חריגים שהצריכו נקיטת מהלך של שינוי מבנה ההון של החברה; והשני, כי ההחלטה שהתקבלה הייתה בעלת היגיון עסקי סביר, ולשם כך יבחן בית המשפט, בין היתר, את מצבה הפיננסי של החברה בעת קבלת ההחלטה ואת מידת תמיכתם של בעלי מניות המיעוט.

 

בית המשפט מציין, כי גם אם אין בתמיכת בעלי מניות המיעוט, כשלעצמה, כדי להבטיח שמדובר בפעולה המקדמת את טובת החברה, ניתן לראות בכך אינדיקציה חזקה כי ההחלטה לבצע חלוקה לא התקבלה על מנת להיטיב עם בעל השליטה בלבד. ככל שעמדו הנתבעים-המשיבים בנטל האמור, ישוב כלל שיקול הדעת העסקי לעמוד בתוקפו, ובהעדר עילה נוספת המצדיקה זאת, בית המשפט יימנע מלהתערב בהחלטה העסקית שנתקבלה.

 

בהתאם לגישה זו בחן בית המשפט את נסיבות חלוקותיה של בזק, וקבע כי יש להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי על חלוקת הדיבידנד השוטף ועל חלוקת הרווח החשבונאי בעקבות הפסקת איחוד דוחות yes ומצא כי המערערים לא עמדו בנטל הראשוני לשם סתירת כלל שיקול הדעת העסקי.

 

באשר להפחתת ההון, קבע בית המשפט כי צירוף הנסיבות מוביל למסקנה כי עלה בידי המערערים לעמוד בנטל הראשוני המוטל עליהם בהתאם לסטנדרט "הבחינה המוגברת", ולפיכך עבר הנטל אל המשיבים להראות כי בעל השליטה לא נקלע לצורכי נזילות דוחקים או פתאומיים שהובילו לקבלת ההחלטה, וכי בבסיס ההחלטה עמד היגיון עסקי סביר. בית המשפט העליון מצא כי לרשות התאגידים השולטים בבזק עמדו חלופות (מלבד הדיבידנד) לשם עמידה בהתחייבויותיהן ועל כן צרכי הנזילות לא היו דוחקים או פתאומיים. בבוחנו את סבירות ההיגיון העסקי שעמד בבסיס ההחלטה, קבע בית המשפט (הש' עמית, בהסכמת הש' סולברג), כי בנסיבות העניין לא ניתן "לצבוע את הכסף" ולייחס את ההלוואות לחלוקות בזק דווקא. לשיטתו, ככלל, נטילת הלוואות לצורך חלוקת דיבידנדים אינה כשלעצמה מהלך פסול. עם זאת, בנסיבות מיוחדות (שאינן מתקיימות בתיק זה), עשוי הדבר לשמש אינדיקציה לכך, שההחלטה התקבלה לאו דווקא על טהרת שיקולים שבטובת החברה, ואף להשליך על סבירותה. ואכן, בית המשפט מצא, כי כאשר משקללים את כלל הנתונים יחדיו, התמונה המתקבלת היא בדבר מהלך עסקי סביר, בשים לב גם לכך שהחלוקות לא פגעו בהשקעותיה של בזק, כי מצבה העסקי נותר איתן, כי חוות דעת מומחים תמכו בביצוע החלוקות וכי בעלי המניות אישרו אותן ברוב מכריע. בהתאם לכך נפסק כי אף לאחר שהנטל עבר אל המשיבים לפי סטנדרט הבחינה המוגברת, עלה בידיהם לעמוד בו, ובכך נדחו אף הטענות שהפנו המערערים נגד הפחתת ההון.

 

[1] משרדנו ייצג בהליך זה את חברת בזק.
[2] ע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ (פורסם בנבו, 28.12.2016).
[3] היות שפסק הדין עוסק בסוגיות רבות, ומשתרע על פני כ- 140 עמ', מטבע הדברים הסקירה לא תתייחס לכלל הסוגיות.
[4] ת"צ (כלכלית) 26809-01-11‏ כהנא נ' מכתשים-אגן תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 15.5.2011).

 

 להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

12 בדצמבר 2016

ידיעון דצמבר 2016 מבקש להביא לידיעתכם עדכונים בקשר עם בחינת מהותיות של טעות בדוחות כספיים ובדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם עדכונים בקשר עם בחינת מהותיות של טעות בדוחות כספיים ובדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים.

שאלות ותשובות בעניין קווים מנחים לבחינת מהותיות של טעות בדוחות כספיים

להלן יוצגו בתמצית מספר מקרים שנכללו בשאלות ותשובות שפרסם סגל רשות ניירות ערך בתחילת דצמבר 2016 בעניין קווים מנחים לבחינת מהותיות של טעות בדוחות כספיים:

 

  • חברה גילתה כי לאחר מועד הדוחות הכספיים ולפני פרסומם, בעל השליטה בה משך כספים ללא קבלת אישור בהתאם להוראות הדין, אך לא נתנה לכך גילוי במסגרת הדוחות הכספיים. לעמדת החברה, לא מדובר בטעות מהותית שכן האירוע אירע לאחר תאריך המאזן והוא אינו משפיע על נתוני הדוחות הכספיים של החברה. סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה, והדגיש כי בחינת מהותיות של טעות הינה בחינה כוללת של נסיבות המקרה, הן של פרמטרים כמותיים והן של פרמטרים איכותיים. בחינה איכותית כוללת גם בחינה האם הטעות נוגעת לפעולה בין התאגיד לבין בעל השליטה בו, האם הטעות עלולה להיות קשורה לפעולה שאינה חוקית, האם הטעות עשויה להשפיע על החלטות משקיעים בבואם לנתח את פעילות התאגיד וכו'. בחינה של פרמטרים אלה במקרה דנן מעלה כי היעדר הגילוי בדוחות הכספיים הינו מהותי. בעקבות זאת, החברה תיקנה את דוחותיה הכספיים ופרסמה אותם מחדש.
  • חברת בת ציבורית גילתה על טעות מהותית שמקורה באי סדרים, אשר הובילה למחיקה של 30% מהונה העצמי, ופרסמה מחדש את דוחות הכספיים. בחברה האם, שהינה חברת החזקות ציבורית, הטעות לא עברה את סף המהותיות ביחס להון, אולם עברה את סף המהותיות ביחס לרווח של אחת השנים בלבד. סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה האם, לפיה בחברת החזקות מסוגה יש לבחון רווחיות מייצגת, והסביר כי סתירת החזקה הכמותית בטענה לרווחיות נמוכה שאינה מייצגת אפשרית כאשר הטעות אינה מהותית ברמה האיכותית שלה. אולם, במקרה זה, מתקיימים שיקולים איכותיים למהותיות בשים לב לכך שמקור הטעות באי סדרים. בנוסף, סגל הרשות לא קיבל את טענת חברת האם כי למרות שחברת הבת מהווה מגזר פעילות בדוחותיה של חברת האם, המגזר אינו מהווה את פעילות הליבה של החברה האם, והדגיש כי במסגרת הבחינה האיכותית של מהותיות הטעות יש לבחון האם כתוצאה מהטעות יש השפעה על ניתוח מגמות ותוצאות פעילותה העסקית של החברה. במקרה זה, הטעות קשורה למגזר פעילות שיש לו חשיבות בעת ניתוח הפעילות העסקית של החברה ורווחיותה. לפיכך, סגל הרשות סבר כי הטעות הינה מהותית ומצריכה הצגה מחדש של הדוחות הכספיים לשנת 2013.
  • בשני מקרים שונים בוצעו טעויות סיווג - באחד, החברה סיווגה הלוואה שהתקיימה בה עילת פירעון מיידי כהתחייבויות לזמן ארוך חלף סיווגה במסגרת הלוואות לזמן קצר; ובשני, חברה סיווגה תזרים ממכירת קרקע כתזרים מזומנים מפעילות השקעה חלף כתזרים מזומנים מפעילות שוטפת. בשני המקרים, סגל הרשות הבהיר כי, בחינת מהותיות של טעות סיווג הינה בחינה של שיקולים איכותיים. עוד הובהר כי בנסיבות מסוימות טעות עשויה להיחשב כמהותית על אף היעדר השפעתה על הרווח או על ההון של התאגיד, למשל במקרים של שינוי סיווג בין סעיפים שונים בדוחות הכספיים אשר עשויים להשפיע על יכולת המשתמשים לנתח את המצב הכספי ותוצאות הפעילות של התאגיד. במקרה של טעות בסיווג ההלוואה, הודגש כי תיקון טעות הסיווג מובילה להעמקה משמעותית בגירעון בהון החוזר, פרמטר הרלוונטי לניתוח מצבה הפיננסי של החברה על ידי משקיעים; ובמקרה של טעות בסיווג תמורת מכירת הקרקע, הטעות הפכה תזרים שלילי מפעילות שוטפת לתזרים חיובי מפעילות שוטפת, וברי כי לדוח תזרים מזומנים חשיבות רבה בניתוח מצבה התזרימי של החברה, ובפרט בנסיבות המקרה כאשר החברה עמדה רגע לפני פירעון תשלום למחזיקי אגרות חוב. עוד הובהר בתשובת הסגל, כי בחינת מהותיות של טעות נעשית ביחס לדוחות הכספיים הכוללים אותה, כך ששינוי תנאי ההלוואה לאחר הדוחות אינו רלבנטי לניתוח מהותיות הטעות.
  • חברה הפועלת באמצעות חברות מוחזקות בתחום הנדל"ן המניב במספר מדינות בעולם לא כללה במסגרת דוחותיה הכספיים ביאור מגזרי פעילות, על אף שכל אחת מהחברות המוחזקות הינה מגזר פעילות. לעמדת החברה, טעות זו אינה מהותית, מאחר שהנתונים הכספיים של כל אחת מהחברות המוחזקות מדווחים לציבור שכן דוחות החברות הכלולות מצורפים לדוחות החברה ונתוני החברות הבנות כלולים בדוחות החברה ואף מדווחים לציבור בנפרד בשל היותן חברות נסחרות, ולפיכך כל המידע אשר היה ניתן בגין כל חברה מוחזקת במסגרת ביאור המגזרים מדווח לציבור. יצוין כי החברה כללה ביאור מגזרים כנדרש בדוחות הכספיים לתקופה העוקבת. סגל הרשות לא התערב בעמדת החברה כי הטעות אינה מהותית.

עדכון עמדה משפטית בדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים
בתחילת דצמבר 2016 פורסמו עדכונים לעמדה משפטית בדבר אופן פרסום דוחות כספיים מתוקנים.

 

אופן תיקון דוחות כספיים בגין קיומה של טעות מהותית - במסגרת עדכון העמדה, הובהר כי בכפוף לקבלת אישור סגל הרשות מראש, במידה והתאגיד גילה טעות מהותית בנתוני הדוח השנתי האחרון או בנתוני דוחות רבעוניים לשנה הקודמת, אשר תיכלל כמספרי השוואה בדוחות הכספיים לתקופה שוטפת, והטעות מתמקדת ברכיב מסוים בדוח הכספי, כך שהשפעות תיקונה ניתנות להבנה בנקל, ולפיכך פרסום מחדש של הדוחות הכוללים את הטעות המהותית אינו מוסיף ערך משמעותי לעומת דיווח מיידי אודותיה ותיקונה במסגרת מספרי ההשוואה של הדוח לתקופה השוטפת (למשל - מקרים מסוימים של טעויות סיווג מהותיות בין סעיפים בדוחות הכספיים), רשאי התאגיד לתקן את הטעות המהותית בדרך של תיקון מספרי ההשוואה אשר ייכללו בדוחות הכספיים לתקופה השוטפת, חלף פרסום מחדש של הדוחות הכוללים את הטעות המהותית.

 

 [לצפייה בעדכון לעמדת הסגל, לחץ כאן; לשאלות והתשובות שפרסמה רשות ניירות ערך, לחץ כאן]


להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

13 בנובמבר 2016

ידיעון נובמבר 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לתשובות שפרסמה רשות ניירות ערך במענה לשאלות בנושא מדיניות תגמול.

שלום רב,

 

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, מספר תשובות שפרסמה רשות ניירות ערך במענה לשאלות בנושא מדיניות תגמול.

כפי שהובהר במסמך, המטרה היא שיקוף עמדות סגל רשות ניירות ערך בנוגע לפרקטיקות ראויות, "best practice", בקביעת מדיניות תגמול ותנאי כהונה והעסקה של נושא משרה.


מדיניות התגמול - כללי

בעניין הכללת רכיב מסוים או הסדרת נושא מסוים במדיניות התגמול, הובהר כי אלו אינם מקימים זכות לנושאי המשרה לקבלתם (אלא אם הדבר נאמר מפורשות). הכללת רכיב במדיניות התגמול הוא תנאי מקדמי להכללתו בהסכמי השכר הפרטניים של כל אחד מנושאי המשרה, והסכמי השכר הפרטניים הם אלה המקימים לנושא המשרה זכויות בקשר לגמולו.

 

בעניין היקף סמכותה של האסיפה הכללית בעניינים הנוגעים לתגמול, ענה סגל הרשות כי האסיפה הכללית רשאית לקבל כל החלטה בנושאי תגמול, אף אם זו סותרת את מדיניות התגמול (כגון, אישור מענקים שאינם מבוססים על יעדים מדידים לכל אחד מנושאי המשרה, גם אם מדובר במענקים מהותיים).

 

בשאלת תחולת מדיניות התגמול, הובהר כי על מדיניות התגמול להתייחס לכלל התגמולים שמקבלים נושאי המשרה בחברה (ובין היתר שכר קבוע, דמי ניהול, דמי ייעוץ, מענקים, תגמולים הוניים, מענקי חתימה, מענקי פרישה, תנאים סוציאליים, רכב, טלפון, מגורים, הנחה או הטבה שוות כסף, קבלת שירותים מסובסדים מהחברה וכל הטבה אחרת אשר גלום בה ערך כלכלי עבור נושא המשרה). עוד הודגש כי, אין חשיבות להבחנה אם מדובר בנושא משרה המועסק ישירות על ידי החברה או בנושא משרה אשר מעניק לחברה שירותים באמצעות חברת ניהול.


בשאלת אישור תנאי כהונה והעסקה של נושא משרה המכהן במספר תפקידים בחברה, הובהר כי יש לראות את סך התגמולים להם זכאי נושא המשרה, לעניין אישור התגמול, ככאלו אשר ניתנים לו במסגרת התפקיד בעל מנגנון אישור התגמול המחמיר (וזאת, למעט מקרים בהם שדרוג בתפקיד אינו כולל שדרוג בתנאי הכהונה וההעסקה של נושא המשרה).


 

שכר קבוע
בעניין ההתייחסות לשכר הקבוע במדיניות התגמול, הבהיר סגל הרשות כי על החברה לכלול התייחסות מפורשת למספרים, נוסחאות או טווחים בקשר לשכר הבסיס של נושאי המשרה, וכן כי על המדיניות לכלול הבחנה ברורה בין נושאי משרה מרכזיים בחברה כגון יו"ר דירקטוריון, מנכ"ל החברה ויתר נושאי המשרה.

 

בעניין תשלום גמול לדירקטורים מכהנים שאינו בהתאם ל"תקנות הגמול"[1], הובהר כי לא חובה לכלול התייחסות מפורשת לכך במדיניות התגמול, אלא ניתן לאשר את גמול הדירקטורים בחברה באסיפה כללית ברוב מיוחד. במקרה שבו המדיניות תתייחס במפורש לשכר הדירקטורים (כגון מתחם שכר, תקרה וכו'), יידרש אישורו האסיפה הכללית, אולם ברוב רגיל.

 

 

בשאלת שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל (שאז ניתן לאשרו בוועדת תגמול בלבד, בהתאם להוראות סעיף 272(ד) לחוק החברות, תשנ"ט-1999) או של נושאי משרה כפופי מנכ"ל (שאז יכול המנכ"ל בלבד לאשרו בהתאם לתקנות ההקלות[2]) הובהר כי יש לבחון את מהותיות השינוי ביחס לחבילת התגמול הכוללת, ובכלל זה יש לבחון האם אין בשינוי המבוקש משום שינוי מהותי של מבנה התמריצים של נושא המשרה, גם אם חבילת התגמול הכוללת לא השתנתה (כגון החלפת תגמול מבוסס יעדים לרכיבש שכר קבוע). עוד הובהר כי שינוי לא מהותי בתנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל אפשרי רק ככל שהוא עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול, ולא מהווה סטייה (גם לא מהותית) ממדיניות התגמול. כמו כן, את מהותיות השינוי יש לבחון ביחס להסכם שאושר במקור, ולכן לא ניתן לעשות שימוש חוזר ומצטבר בסעיף, באופן שכלל השינוי ייחשב למהותי.

 

 

מענק בשיקול דעת
בשאלת רף המהותיות למענק בשיקול דעת, שאינו מבוסס על קריטריונים הניתנים למדידה (שלאחר תיקון התוספת לחוק החברות רלבנטי בעיקר ביחס למנכ"ל ולדירקטורים), הובהר כי סגל הרשות לא יתערב מקום בו רף המהותיות שקבעה החברה לא עלה על הגבוה מבין סך של 3 משכורות חודשיות או 25% מהתגמול המשתנה בפועל (הוני או במזומן). עוד הובהר כי כל מענק שאינו מדיד לחלוטין או שאינו נקבע מראש מהווה מענק בשיקול דעת; וכי מקום בו קיימים מספר סוגי מענקים בשיקול דעת, על החברה להכפיף את סך המענקים יחד לרף המהותיות שנקבע.

 

בעניין סמכותה של האסיפה הכללית להעניק מענקים בשיקול דעת, הובהר כי האסיפה הכלית רשאית ברוב מיוחד להעניק מענק לנושא משרה הגם שהמענק אינו מבוסס על יעדים מדידים, אף אם המענק הוא מהותי ואף אם הוא סותר את מדיניות התגמול של החברה.

  

 

מענקים המבוססים על יעדים מדידים (במזומן)
בעניין קביעת תקרה למענק המבוסס על יעדים מדידים, סגל הרשות הבהיר כי ניתן לקבוע את התקרה במונחים כספיים אבסולוטיים או במונחי מספר משכורות, ובלבד שנקבעה תקרה כספית לרכיב שכר הבסיס.

 

לעניין מועד קביעת היעדים לנושאי המשרה, הובהר כי ניתן לקבוע את היעד בכל עת ובלבד שהיעדים יקבעו כאשר הם צופים פני עתיד ואינם מביאים בחשבון תוצאות או ביצועים שכבר הושגו בעבר.


עוד הובהר כי מדיניות התגמול תכלול לגבי היעדים קריטריונים ברורים ומדידים (כגון אחוז מרווח נקי מעל שיעור מסוים) או רשימה סגורה של קריטריונים וטווחים למשקלותיהם, אשר מתוכה רשאית החברה לבחור את הקריטריונים למענק באותה השנה. יש לשים לב כי רשימת הקריטריונים והטווחים הינה תחומה דיה וכי יש בה כדי להבנות את שיקול הדעת של ועדת התגמול והדירקטוריון.

 

בשאלת זהות האורגן המוסמך לקבוע את היעדים למענק, הובהר כי קביעת היעדים הינה חלק אינטגרלי מקביעת השכר, ולכן מקום בו נדרש אורגן מסוים לאשר שכר נושא משרה, על אותו אורגן לאשר גם את היעדים לאותו נושא משרה. עם זאת, מדיניות התגמול יכולה לקבוע כי האורגן המוסמך רשאי להאציל את הסמכות לקביעת היעדים לאורגן אחר, כמפורט להלן:
ביחס לדירקטור - היעדים ייקבעו על ידי האסיפה הכללית, בכפוף לחריגים שבהם ניתן שייקבעו על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון, כמפורט להלן.
ביחס למנכ"ל - ניתן להאציל את קביעת היעדים לוועדת התגמול והדירקטוריון.
ביחס ליתר נושאי המשרה - ניתן להאציל את קביעת היעדים למנכ"ל.

 

בעמדה נמנו שני מקרים בהם סגל הרשות לא יתערב בקביעת יעדים למענק לדירקטור (שאינו בעל שליטה) על ידי ועדת תגמול ודירקטוריון, כאשר מדיניות התגמול קבעה זאת: (1) בהתקיים כל התנאים הבאים: ההחלטה תואמת את מדיניות התגמול; מדובר במענק על בסיס יעדים מדידים בלבד; היקף המענק הפוטנציאלי אינו מהותי (עד שלוש משכורות); היעדים נקבעו מראש על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון; או (2) בהתקיים כל התנאים הבאים: ההחלטה תואמת את מדיניות התגמול; מדובר בנושא משרה שנוסף לכהונתו כדירקטור מכהן גם בתפקיד תפעולי בחברה; היעדים אושרו בוועדת התגמול והדירקטוריון ללא השתתפותם של דירקטורים אשר מקבלים מהחברה תגמול על בסיס יעדים (בין אם בכובעם כדירקטורים או בכובעם כנושאי משרה אחרים בחברה).

 

בנוסף, ביחס לנושא משרה שהינו בעל שליטה או קרובו, קביעת היעדים צריכה להיעשות באופן ברור ומסוים דיו על ידי האסיפה הכללית, ולא ניתן להאציל את שיקול הדעת לקביעת היעדים אל הדירקטוריון וועדותיו, אולם נמנו שני מקרים בהם סגל הרשות לא התערב בקביעת יעדים על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון בנוגע לנושא משרה שהינו בעל שליטה או קרובו: (1) אישור יעדים מדידים למענק לא מהותי, בהתקיים כל התנאים הבאים: ההחלטה תואמת את מדיניות התגמול; מדובר במענק על בסיס יעדים מדידים בלבד; היקף המענק הפוטנציאלי אינו מהותי (עד שלוש משכורות); היעדים נקבעו מראש על ידי ועדת התגמול והדירקטוריון; או (2) כאשר הדירקטוריון קבע יעד ברור, המבוסס על נתונים מהדוחות הכספיים, ואשר חל באופן אחיד על בעל השליטה וקרובו ועל נושאי המשרה האחרים שאינם קשורים לבעל השליטה. הודגש כי ככל שהיעד יחול על כמות גדולה יותר של נושאי משרה כך ייטה סגל הרשות שלא להתערב, הגם שפוטנציאל המענק עשוי להיות מהותי. בעניין זה הובהר כי מדובר במצב בו המענק של בעל השליטה ונושאי המשרה האחרים כפוף לאותו יעד בפועל, ולא רק לאותו סוג של יעד. כך לדוגמא, לא די בעובדה שהן תגמול בעל השליטה והן תגמול נושאי המשרה האחרים ייגזר מיעד של עמידה ברווח נקי, אלא נדרש ששיעור או היקף הרווח הנקי שיש לעמוד בו יהיה זהה. ככל שיהיה פער משמעותי בין המענק שנגזר בפועל לבעל השליטה מאותו יעד, לבין המענק שנגזר לנושאי המשרה האחרים (לטובת בעל השליטה), יהיה בכך כדי להחליש את העמדה ותחולתה באותו מקרה.

 

 

בשאלת המועד למתן גילוי על היעדים שנקבעו, הובהר כי על החברה לכלול גילוי בדבר יעדי התגמול שנקבעו לנושאי משרה במסגרת הדוח התקופתי (מכוח תקנה 21 לתקנות הדוחות) או במקרה הרלבנטי בדוח זימון אסיפה כללית. עם זאת, סגל הרשות לא יתערב אם חברה תימנע מלפרט את היעד עצמו (למעט ביחס לבעל השליטה) אם על בסיס אותו יעד שולמו פחות מ-3 משכורות או אם יש בגילוי היעד כדי לפגוע בחברה באופן ממשי.

 

בשאלת שינוי יעדים באופן רטרואקטיבי (כאשר החברה מעוניינת שהמענק לפי היעדים המעודכנים לא ייחשב כמענק בשיקול דעת), נאמר כי סגל הרשות לא התערב בעבר במקרה בו ביקשה חברה לתקן את מדיניות התגמול כך שתכלול יעדים מתוקנים, ובפרט שניתן גילוי מלא ליעדים שתוקנו, לעצם התחולה הרטרואקטיבית של תיקון היעדים, ולמשמעות הכלכלית (פרופורמה) של עדכון היעדים ביחס לנושא המשרה שעליו התיקון צפוי להשפיע. עוד הובהר כי עמדה זו תחול, בשינויים המחויבים, גם על שינוי יעדים שנעשה שלא בדרך של שינוי מדיניות התגמול אלא בדרך של שינוי הסכם פרטני.

 

 

מענקים הוניים
בשאלת קביעת תקרה למענק הוני, הובהר כי ניתן לקבוע את התקרה הן במונחים כספיים אבסולוטיים והן במונחי מספר משכורות, ובלבד שנקבעה תקרה כספית לרכיב שכר הבסיס. עוד הובהר, כי במקרים של תגמול הוני המסולק במזומן (כגון אופציה מסוג "פאנטום"), יש לכלול במדיניות התגמול התייחסות לשווי האופציה במועד התשלום (בשונה משווי במועד ההענקה).

 

לעניין הפרמטרים שייכללו במדיניות התגמול ביחס לתגמול ההוני, הובהר כי מדיניות התגמול תכלול התייחסות לרכיבי התגמול ההוני, ובכלל זאת: תקרה לשווי במועד ההענקה; מחיר המימוש; תקופת ההבשלה; תקופת האופציה (או הרכיב ההוני הרלוונטי).

 

בשאלת השינויים בתגמול ההוני, הובהר כי לא ניתן להאציל לועדת התמגול או לדירקטוריון שיקול דעת מהותי בהיבטים הקשורים לתגמול ההוני (כגון - שינוי תקופת הבשלה, הפחתת שווי מימוש), באופן שעלול לרוקן מתוכן את מדיניות התגמול כגורם אשר קובע את גבולות הגזרה ומבנה את שיקול הדעת של האורגנים הרלוונטיים בחברה.

על הענקת תגמול הוני יחולו, בשינויים המחויבים, הכללים האמורים לעניין הענקה בשיקול דעת ומענקים על בסיס יעדים מדידים. יש לבחון את השווי הכלכלי של התגמול ההוני במועד ההענקה ולגזור את אופן אישור ההענקה בהתאם למהותיות התגמול ולזהות נושא המשרה. כאשר מדובר על תגמול הוני שאינו מסולק במזומן, בחינת רף המהותיות (3 משכורות) תיעשה בהתאם להכרה החשבונאית בדוחות החברה ותתפרש על פני שנות ההבשלה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.

 


מענק פרישה
הובהר כי מדיניות תגמול הכוללת מענקי פרישה צריכה לכלול תקרה למענק, ולציין בבירור מהם הקריטריונים למתן מענק פרישה לנושא משרה מסוים.

 

 


תנאים נלווים לשכר
בשאלת פירוט ביחס לתנאים נלווים לשכר, הובהר כי אין צורך להרחיב ביחס לתנאים סטנדרטיים, אולם כאשר מקיימים תנאים החורגים מהנורמה המקובלת, יש לציין זאת במפורש במדיניות התגמול, תוך תיאור הזכאות של נושא המשרה הנובעת מתנאים אלו. בעניין החזר הוצאות שנושא המשרה זכאי להן, נאמר כי יש לציין האם קיימת תקרה לסך ההחזר הכספי בגין הוצאות.

 

 


השבה (Clawback)
בשאלת התנאים שייקבעו במדיניות תגמול לעניין חובת ההשבה של מענקים ששולמו כאשר בדיעבד הם היו מבוססים על נתונים שהתבררו כמוטעים והוצגו מחדש בדוחות הכספיים, הובהר כי המדיניות לא תכלול תנאים הנוגעים למהות ההשבה. כך, למשל, אין לכלול תנאי לפיו הצגה מחדש תגרור השבה רק מקום שבו היא התרחשה בשל התרשלות נושא משרה. על סעיף ההשבה לכלול תנאים טכנים הקשורים באופן ההשבה, לרבות התחייסות לפרק הזמן הרלבנטי בו ההסדר יחול, כאשר בעבר סגל הרשות לא התערב במקרים בהם חובת ההשבה לא פחתה משלוש שנים.

 

 


יחס בין התגמולים
על מדיניות התגמול לכלול התייחסות מפורשת ליחס שבין עלות תנאי הכהונה והעסקה של נושאי המשרה בחברה לבין עלות שכרם של יתר העובדים. בכלל זאת, על המדיניות לציין את היחס שבין שכר נושאי המשרה לשכר הממוצע ולשכר החציוני של עובדי החברה כאמור, בצירוף הסבר לאופן חישוב היחס ככל שיידרש.

 

 


נטרול אירועים חד פעמיים
בשאלת נטרול אירועים חד פעמיים אשר יכולים להשפיע על היקף המענק, הובהר כי מקום שהמדיניות מאפשרת לחברה שיקול דעת בנטרול אירועים חד פעמיים, אולם לא מגדירה בצורה מפורשת את האירועים שעשויים להיות מנוטרלים, מדובר בהחלטה שמשמעה הפעלת שיקול דעת, ומענק שאושר תוך נטרול כאמור עלול להיחשב כמענק בשיקול דעת. עוד הודגש כי במקרים של הפעלת שיקול דעת בהחלטה בעניין נטרול אירוע, נדרש גילוי מתאים, לרבות לגבי המענק לפני ולאחר הנטרול.

 

 


גילוי בעת חידוש מדיניות התגמול
העמדה מפרטת את הפרטים שיש להציג בפני האסיפה הכללית: שינויים ביחס למדיניות הקודמת; היחס בין תקרות שנקבעו במדיניות הקודמת לבין התגמולים ששולמו בפועל למנכ"ל וליו"ר הדירקטוריון של החברה, בחלוקה לפי רכיבי התגמול הרלוונטיים; והסכמים בתוקף שאינם בהתאם למדיניות התגמול.

לעיון בשאלות ובתשובות בנושא מדיניות תגמול - לחץ כאן.


[1] תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס-2000.
[2] תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), תש"ס-2000.

 

 

להורדה כ-PDF

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

18 באוגוסט 2016

ידיעון אוגוסט 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע למנגנון הצעה של ניירות ערך למסחר תוך כדי המסחר בבורסה (ATM). 

שלום רב,

בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, עדכון בנוגע למנגנון הצעה של ניירות ערך למסחר תוך כדי המסחר בבורסה (ATM), וכן בנוגע לשאלות ותשובות שפרסמה רשות ניירות ערך בעניין מנגנון זה.
 
רקע - אישור מנגנון הצעה של ניירות ערך למסחר תוך כדי המסחר בבורסה (ATM)
בחודש יוני 2016 אומץ מנגנון חדש להצעת ניירות ערך לציבור[1], בדרך של הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, הנקרא מנגנון ATM - At the Market Offering. 
מנגנון ה- ATM מאפשר לתאגיד להציע לציבור מניות או תעודות התחייבות מסדרות קיימות הרשומות למסחר בבורסה, תוך כדי המסחר בבורסה, ללא צורך בפרסום דוח הצעת מדף על ידי התאגיד. הצעת ניירות ערך לפי מנגנון ה- ATM כפופה לשורה של תנאים ובכללם: (א) פרסום תכנית מוגדרת מראש - התאגיד יידרש להגדיר מראש במסגרת דוח הצעת מדף תכנית להצעת ניירות ערך תוך כדי המסחר, אשר תכלול את תקופת התכנית, כמות ניירות הערך שיוצעו מכוחה ואת המחיר המזערי (אם נקבע); (ב) מגבלת כמות יומית - כמות ניירות הערך שיוצעו על פי מנגנון ATM לא תעלה על 50% מהממוצע היומי של מחזור המסחר בבורסה בנייר הערך המוצע בתקופה של שמונה שבועות לפני יום ההצעה; (ג) מגבלת כמות תקופתית - כמות המניות/אגרות החוב שיימכרו בהצעת ATM לא תעלה על 10% מכמות המניות המוחזקות בידי הציבור ו/או על 20% מהיקף אגרות החוב המוחזקות על ידי הציבור (הכמות תיבחן מדי שנתיים נכון למועד פרסום התכנית); (ד) איסור על תיאום מוקדם - אין לבצע תיאום מוקדם עם משקיע מסוים ביחס לרכישת ניירות נערך המוצעים תוך כדי המסחר בבורסה; (ה) הפסקת מכירה בקרות אירוע מהותי - במקרה של אירוע מהותי הטעון פרסום דיווח מיידי יבוטלו באופן מיידי פקודות מכירה לגבי יתרת ניירות הערך שלא נרכשו.

המנגנון החדש נקבע בשלב זה במתכונת של הוראת שעה לתקופה של כשלוש שנים, שתחל ביום 3.7.2016 ותסתיים ביום 30.4.2019, בסופה ייבחן המנגנון בשנית.
 
עדכון - קביעת הוראות נוספות ביחס לאופן השימוש במנגנון ה-ATM
בחודש יולי 2016 פרסמה רשות ניירות ערך מספר שאלות ותשובות בעניין מנגנון ה-ATM, אשר קובעות הוראות נוספות ביחס לאופן השימוש במנגנון ה-ATM. להלן יובאו עיקרי העדכונים:
 
הצעת ניירות ערך במנגנון ATM מחייבת יצירת "מחסנית" של ניירות ערך רשומים למסחר המוחזקים על ידי התאגיד
על מנת להציע ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה במסגרת ATM, יש ליצור קודם "מחסנית" של ניירות הערך הרלוונטיים בדרך של הנפקה עצמית של ניירות הערך הרלוונטיים ורישומם בבורסה או בדרך של רכישה עצמית של ניירות הערך הנסחרים בבורסה. תשומת הלב כי על רכישת אגרות חוב להתבצע באמצעות חברה בת (שכן אגרות חוב הנרכשות על ידי התאגיד עצמו נמחקות באופן אוטומטי). 
 
תאגיד רשאי לאמץ מנגנון "הכללה אוטומטי" של דיווחיים מיידים במסגרת דוח הצעת המדף
על מנת לוודא כי הצעת ניירות הערך לפי מנגנון ה-ATM נעשית על בסיס מידע עדכני אודות התאגיד, רשאי התאגיד לקבוע במסגרת דוח הצעת המדף מנגנון להכללה אוטומטית בדוח הצעת המדף של כל דיווחי התאגיד בדבר כל שינוי או חידוש מהותי בכל עניין שיש לתארו בתשקיף המדף, אשר הוגשו בין מועד פרסום דוח הצעת המדף (בו פורסמה תכנית ההצעה לפי מנגנון ה-ATM) לבין מועד מתן פקודת המכירה בבורסה.
אומץ מנגנון כאמור, רשאי התאגיד להציע לציבור ניירות ערך לפי מנגנון ה-ATM ובלבד שהצעת ניירות ערך כאמור תתבצע רק לאחר חלוף 5 שעות לפחות ממועד פרסום הדיווח המיידי האחרון שיש לתארו בתשקיף ואשר ייכלל אוטומטית בדוח הצעת המדף כאמור. 
תנאי לאימוץ מנגנון ההכללה האוטומטית הוא קבלת הסכמה מראש של גופים אשר חוות דעתם צורפו לדוח הצעת המדף בו מעוגנת תכנית ATM (בין היתר, חוות דעת רואי החשבון המבקרים, מעריכי שווי וחברות דירוג) להכליל בתשקיף המדף באופן אוטומטי גם חוות דעת חדשות שייכללו בדיווחים מיידיים של התאגיד (על תאגיד המבקש לעשות שימוש במנגנון זה לדאוג לכך שהסכמה כאמור תינתן עם צירוף המסמך הרלוונטי לדיווחי התאגיד).


המועד לתחילת מכירת ניירות ערך לפי מנגנון ה-ATM

תאגיד רשאי ליתן פקודת מכירה של ניירות ערך בבורסה על פי תכנית ATM, בחלוף 5 שעות מסחר ממועד פרסום דוח הצעת המדף בו עוגנה התכנית, ובלבד שעברו 5 ימי עסקים מיום פרסום תשקיף המדף מכוחו נעשית התכנית.
עם זאת, ניתן להציע באמצעות מנגנון ATM רק ניירות ערך הנסחרים בבורסה לפחות שמונה שבועות עובר למועד ההצעה (שכן מגבלת הכמות שנקבעה בתקנות נגזרת מממוצע מחזור המסחר היומי של ניירות הערך בתקופה של שמונה שבועות שקדמו להצעה). תקופה זו תאפשר את ייצוב המסחר בניירות הערך הרלוונטיים לאחר ההנפקה הראשונה וביסוס מחיר השוק של ניירות הערך אשר על בסיסו ייקבע מחיר ההצעה ב- ATM.

 

מנגנון ה-ATM מחייב קיומו של תשקיף מדף בתוקף

הצעת ניירות ערך במנגנון ה-ATM מחייבת קיומו של תשקיף מדף בתוקף, ולכן היא תסתיים באופן אוטומטי עם סיום תוקפו של תשקיף המדף. תקופת התכנית עשויה להיות עד תום תוקפו של תשקיף המדף מכוחו היא נעשית, ובלבד שתקופה זו אינה חורגת מתקופת הוראת השעה המתירה הצעה כאמור (אשר נקבעה, נכון למועד זה, עד ליום 30 באפריל 2019).


הצעת ניירות ערך במנגנון ATM אינה מחייבת תיקון תשקיף

אין צורך לתקן את תשקיף המדף על מנת לעשות שימוש בתכנית ATM, אלא די בפרסום דוח הצעת מדף בו תתואר התכנית. כמו כן, אין הכרח לפרסם דוח הצעת מדף נפרד לתכנית ATM בלבד וניתן לשלב בדוח הצעת המדף גם הצעה אחרת של ניירות ערך לציבור.


תכנית ATM אינה מונעת הנפקה "רגילה" של ניירות ערך

אין מניעה לבצע הצעה של ניירות ערך במקביל לתכנית ATM גם בדרכים אחרות (קרי, הנפקה פרטית או הנפקה לפי תשקיף או דוח הצעת מדף), וכן ניתן לבצע Road Show.


חובת תשלום אגרה בגין מכירת ניירות ערך

בין מכירת ניירות ערך על פי מנגנון ה-ATM מהווה הנפקה על פי תשקיף מדף, ולפיכך התאגיד המנפיק יידרש לשלם אגרה כפי שנדרש לשלם בגין הצעת ניירות ערך לפי תשקיף (הנגזרת מהתמורה שתתקבל בגין מכירת ניירות ערך)[2].


איסור על ביצוע "עסקה תואמת"

אין לבצע "עסקה תואמת" בבורסה במסגרת הצעת ניירות ערך במנגנון ATM. זאת מאחר שעסקה תואמת שבה המוכר הוא התאגיד, שקולה להצעה פרטית מחוץ לבורסה אשר ניירות הערך הנמכרים במסגרתה כפופים ל"הוראות החסימה" הקבועות בחוק ניירות ערך.


פרסום דיווחים אודות מכירת ניירות ערך על פי מנגנון ה-ATM

דיווח מקדים בדבר תכנית ההצעה - עם אימוץ התכנית יפרסם התאגיד דוח הצעת מדף בו תתואר תכנית הצעת ניירות הערך שאימץ התאגיד, לרבות תקופת התכנית, סוג ניירות הערך המוצעים, הכמות המרבית של שתוצע והמחיר המזערי (ככל שנקבע). כמו כן, יצוין בדוח הצעת המדף מנגנון ההכללה האוטומטית של דיווחי החברה שיפורסמו לאחר פרסום דוח הצעת המדף.

דיווח בדבר יצירת "המחסנית" - עם ביצוע "ההנפקה העצמית" או הרכישה העצמית של ניירות הערך שיוצעו במסגרת מנגנון ה- ATM יידרש התאגיד לפרסם דיווח מיידי (על היווצרות מניות רדומות או על שינוי בהחזקה עצמית של תעודות התחייבות).

דיווח "שוטף" בדבר ביצוע מכירות - לאחר כל מכירה של ניירות ערך בבורסה יפרסם התאגיד דיווחים מיידיים על שינוי במספר המניות/אגרות החוב המוחזקות בידי התאגיד, ויציין במסגרתם כי השינוי נוגע לתכנית ATM.

דיווח "תקופתי" בדבר היקף המכירות שבוצעו - בכל דוח רבעון ו/או שנתי יפרסם התאגיד "גילוי מסכם" בדבר כמות ניירות הערך שנמכרה על פי תכנית ATM, כמות ניירות ערך שנותרה למכירה על-פי התכנית והסכום שהתקבל עבור ניירות הערך שנמכרו במסגרתה.

דיווח בדבר סיום התכנית - במועד סיום התכנית יפרסם התאגיד דוח מיידי על סיומה ועל תוצאותיה. במסגרת דיווח כאמור יצוין מועד סיום התכנית, סך כמות ניירות הערך שנמכרה במסגרת התכנית וסך התמורה שהתקבלה בעד ניירות הערך שנמכרו במסגרתה.

לצפייה בשאלות ובתשובות שפרסמה רשות ניירות ערך, לחצו כאן.

 

 
[1] לפרטים אודות מנגנון זה, כפי שפורסמו בידיעון גורניצקי ביום 8 ביוני 2016, לחצו כאן.
[2] בהתאם לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995.

  

 

 
מערכת G-Capital Markets
 

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

 
28 ביולי 2016

ידיעון G-Competition - מכיל עדכון חשוב בתחום ההגבלים העסקיים בעניין חוק הריכוזיות. 

שלום רב,
משרד גורניצקי ושות' מתכבד להביא לידיעתכם עדכון חשוב בשדה התחרות וההגבלים העסקיים בישראל. אנו מקווים כי תגלו בו עניין, וכי הדבר יהיה לכם לעזר.

חוק הריכוזיות - פורסמה רשימת הזכויות שהקצאתן תחייב היוועצות מוקדמת עם הממונה על ההגבלים העסקיים

 

לראשונה מאז כניסת חוק הריכוזיות לתוקף (בתחילת שנת 2015), פרסמה רשות ההגבלים העסקיים את רשימת הזכויות (רישיונות וחוזים בתשתיות חיוניות) שהקצאתן תחייב היוועצות מוקדמת עם הממונה על ההגבלים העסקיים.

חוק הריכוזיות מחייב את הרגולטורים השונים להיוועץ בוועדת הריכוזיות קודם להקצאת רישיונות וזכויות אחרות בתשתיות חיוניות לגופים הנמנים ברשימת הגופים הריכוזיים (סימן ב' לחוק). ועדת הריכוזיות אמונה על שקילת שיקולי ריכוזיות כלל-משקית. בנוסף, חוק הריכוזיות מקנה לממונה על ההגבלים העסקיים את הסמכות לפרסם רשימה של זכויות שהקצאתן תחייב היוועצות מוקדמת עם הממונה על ההגבלים העסקיים, האמונה על שקילת שיקולים של תחרות ענפית (סימן ג' לחוק).

 

פרסום רשימת הזכויות על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, מהווה הרחבה כפולה של חובת ההיוועצות; ראשית, הורחבה רשימת הזכויות שלגביהן רגולטורים יחויבו לשקול שיקולי ריכוזיות-תחרות ולהיוועץ קודם להקצאת הזכות, שכן רשימת הזכויות אינה מוגבלת לרשימה שפורסמה במסגרת החוק (בטור ב' לתוספת לחוק). שנית, חובת ההיוועצות על פי סימן ג' לחוק חלה גם על גופים שאינם ברשימת הגופים הריכוזיים.

 

המשמעות האופרטיבית היא שהממונה על ההגבלים העסקיים תחל לבחון החלטות רגולטוריות שלא הובאו לפתחה עד כה. בהתאם, כל גוף שירצה לקבל (בדרך של רכישה, התמודדות במכרז וכיו"ב) זכות מהזכויות הכלולות ברשימה שפרסם הממונה, יצטרך לכלול במסגרת שיקולי העסקה גם את הסיכויים שהממונה על ההגבלים העסקיים תתמוך או תמליץ להתנגד להקצאת הזכות.

 

לבסוף נציין, כי רשות ההגבלים העסקיים הדגישה כי בכוונתה לבחון את הצורך בהכללת זכויות נוספות ברשימת הזכויות, בין היתר, בהתחשב בהיקף ובאופי המקרים שיגיעו להתייעצות עם הממונה.
לרשימת הזכויות לחצו כאן

 

להורדת המסמך בגרסת PDF 

 

שימת לבכם כי מסמך זה נכתב על דרך התמצית בלבד, ואין בו אלא לשקף את עמדת הכותבים. פשיטא גם שמסמך זה אינו תחליף לייעוץ משפטי. נשמח, כמובן, לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה. 

 

מערכת G-COMPETITION
עו"ד אבנר פינקלשטיין  avnerf@gornitzky.com
עו"ד נועה שוייצר-עמר   noas@gornitzky.com

עו"ד שירי נס-מגיד  shirin@gornitzky.com
עו"ד גני שני   ganis@gornitzky.com



19 ביולי 2016

ידיעון יולי 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע לעמדת סגל רשות ניירות ערך שפורסמה ביום 4 ביולי 2016, הכוללת שאלות ותשובות בנוגע להצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור, בהתאם לחוק ניירות ערך.

שלום רב,


בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, את עמדת סגל רשות ניירות ערך שפורסמה ביום 4 ביולי 2016, הכוללת שאלות ותשובות בנוגע להצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור, בהתאם להוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.


להלן נפרט בתמצית את השאלות והתשובות העיקריות:

 

מהות המגבלות הכמותיות החלות על ביצוע הצעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך, הקובע פטור מתשקיף ביחס להצעה ומכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על שלושים וחמישה

 

סעיף 15א(א)(1) קובע פטור מתשקיף מקום בו מדובר בהצעה או במכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על 35.

 

בעניינו של סעיף זה, מבהיר סגל הרשות מספר עניינים כדלקמן:

  • לעמדת סגל הרשות יש לפרש את סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך לחוק לפי תכליתו ומטרתו המקורית, ובאופן שלא יאיין את הכלל לפיו אסורה הצעה (ולא רק מכירה), ליותר מ- 35 ניצעים. ביישום סעיף זה חל איסור על הצעה ליותר מ- 35 משקיעים במהלך תקופה של 12 חודשים, גם אם מכירת ניירות הערך תהיה מוגבלת למספר זה של משקיעים. במניין הניצעים שניתן להציע להם ניירות ערך על פי סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך אין למנות משקיעים מתוחכמים (המנויים בסעיף 15א(ב) לחוק ניירות ערך). סגל הרשות מבהיר כי בעניינם של משקיעים מתוחכמים קיים חריג נפרד (בסעיפים 15א(א)(7) ו-15א(ב) לחוק ניירות ערך) וההנחה ביחס למשקיעים אלה היא כי ההגנות שמעניק הדין אינן הכרחיות בעניינם. לפיכך, במניין המשקיעים לפי סעיף 15א(א) לחוק אין צורך למנות את המשקיעים הללו.
  • במקרה של תאגיד המבצע הצעה של ניירות ערך במקביל, הן בישראל והן מחוץ לישראל (ובהמשך למענה לפניה מקדמית משנת 2015 במסגרתו הוצגה עמדת סגל הרשות לפיה מקום בו מבוצעת ההצעה בישראל יש למנות כניצעים לצורך סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך גם ניצעים שאינם בעלי אזרחות או תושבות בישראל), הבהיר סגל הרשות כי ככל שמבוצעת גם הצעה מחוץ לישראל, קיימת הצדקה לגרוע ממניין הניצעים הנמנים על סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך ניצעים אשר ההצעה בעניינם בוצעה מחוץ לישראל. לצורך קביעת זהות הניצעים שאין למנותם לצורך סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך יש לבצע בחינה מהותית של מאפייני ההצעה ומאפייני הניצע וזיקתם של אלו לישראל, באופן שככל שקיימת זיקה מהותית של ההצעה או הניצע לישראל יש למנותם במסגרת סעיף זה לחוק. לעמדת סגל הרשות בחינת מאפייניה של הצעה בעלת זיקה לישראל יכללו למשל איתור המקום בו מבוצעים הליכי השיווק והמכירה בפועל (בין באמצעות האינטרנט או במענה קולי ובין בכנסי משקיעים או במפגשים פרטניים); שפת ההצעה והשיווק; השפה בה ערוכים מסמכי ההצעה והמכירה וכיו"ב. מאפייניו של ניצע בעל זיקה ייבחנו בהתאם למקום תושבותו, מקום ניהול מרבית נכסיו וכיו"ב.
  • במניין המשקיעים לצורך סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך אין צורך להביא בחשבון משקיע שהוצעו או נמכרו לו ניירות ערך על ידי המציע בשנים עשר החודשים האחרונים ונספר כבר במניין המשקיעים כאמור. לעמדת סגל הרשות, ככל שבוצעה הצעה או מכירה של ניירות ערך למשקיע במהלך השנה החולפת לא נדרש למנות אותו פעם נוספת במניין הניצעים לצורך סעיף זה לחוק במקרה של הצעה חוזרת. מאחר שהחוק מונה מספר ניצעים להבדיל ממספר הצעות או החלטות ההשקעה, ומאחר שהמשקיע נחשף כבר להשקעה וסיכוניה וקיבל החלטת השקעה בעניינה, לא נדרשת ספירתו בשנית (עם זאת, מרווח של למעלה מ- 12 חודשים ממועד ההצעה או המכירה הקודמת לניצע מחייבת הכללתו במניין 35 הניצעים לאותה תקופה.

היקף הפרסום המותר על פי סעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך, שעניינו פטור מתשקיף במקרה של פרסום כללי (בלבד) בדבר כוונה להציע ניירות ערך

סעיף זה (בנוסחו כפי שתוקן בשנת 2015) קובע פטור מתשקיף במקרה של פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על 35 או למשקיעים מתוחכמים ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור.

 

בדברי ההסבר להצעת תיקון הסעיף[1] הוסבר כי המדובר בתיקון מבהיר וכי הרקע והצורך בתיקון הודגשו נוכח הפעילות ההולכת וגדלה באתרי אינטרנט של מיזמים הפונים לציבור הרחב, על הסיכונים הכרוכים בכך, שעיקרם הצעה לציבור להשקיע בניירות ערך המוצעים להם על ידי אותם מיזמים, ללא תשקיף וללא מנגנוני ההגנה שנקבעו בדין. נוסח הסעיף לאחר תיקונו צמצם את גדרי הפרסום שלא יראו בו כהצעה של ניירות ערך לציבור כך שכיום חל איסור על פרסום של כל נתון כספי. בעמדתו הנוכחית, מבהיר סגל הרשות מספר עניינים בהקשר זה:

  • האיסור ליתן פרטים מעבר לגדר הפרטים המותר כאמור תקף הן ביחס להצעה העומדת על הפרק והן ביחס לפעילות החברה המגייסת או פעילות המיזם המארגן את ההשקעה.
  • מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף (בדבר איסור פרסום מחיר, ריבית ותשואה) חל איסור לפרסם תשואה צפויה לגבי ההצעה העומדת על הפרק, וכן איסור לפרסם, בין היתר, היקפי גיוסים קודמים; תשואות עתידיות בפרויקטים בהם החברה משקיעה או בהשקעות אותן היא מארגנת; תשואות ממוצעות או טווח תשואות ביחס להשקעות קודמות שבוצעו על ידי או באמצעות המיזם; ותשואות פרטניות ביחס להשקעות קודמות. בנוסף, לעמדת סגל הרשות חל איסור לפרסם נתונים אודות אופן מימון פרויקט; עלויותיו; מחיר מכירה משוער; נתוני מכירות או היקפי השקעות שבוצעו בעבר על ידי החברה וכל נתון כספי אחרים.
  • לא קיימת מניעה לציין במסגרת הפרסום את סכום ההשקעה המינימאלי הנדרש ממשקיעים, כנתון המהווה כלי לסינון ראשוני של משקיעים ולא לשם תיאור ההצעה.
  • על הפרסום להיות כללי באופיו ולעסוק רק בכוונה להציע ניירות ערך, אולם במסגרת זו ניתן, למשל, לפרסם את תחום הפעילות (כגון נדל"ן או היי-טק), סוג המוצר (וביחס לפרוייקט נדל"ן - מיקום הנכס להשקעה ואפיוני השימוש בו) וזהות בעלי התפקיד במיזם.

האפשרות למנות מספר גורמים המהווים על פי החוק "מחזיק" בודד בניירות ערך כניצע אחד

הגדרת המונח "החזקה" ו-"רכישה" בחוק ניירות ערך קובעת כי בהחזקה או ברכישה בידי יחיד "יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו או שפרנסת האחד על האחר כאדם אחד", וכן כי בהחזקה או ברכישה בידי חברה - "גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע", באופן שלעמדת סגל הרשות נקודת המוצא בהגדרה זו הינה שגורמים אלו מהווים יחד יחידה כלכלית משותפת. בהתאם לכך, ניתן לעמדת סגל הרשות להקיש שגם בקשר עם המונח "ניצע" ניתן יהיה לראות בגורמים אלו ניצע בודד.

 

האפשרות למנות גורמים שמהווים "מחזיקים" יחד כניצע בודד

חוק ניירות ערך מגדיר "החזקת ניירות ערך או רכישתם ביחד עם אחרים" כ-"החזקה או רכישה בשיתוף פעולה לפי הסכם, בין בכתב ובין בעל פה", וכן מונה חזקות להחזקה ביחד. לעמדת סגל הרשות, בשונה מהגדרת "החזקה" (ראו סעיף 3 לעיל), "החזקה ביחד" עם אחרים אינה מקימה יחידה כלכלית אחת אלא משקפת הנחה כי גורמים אלו יפעלו בשיתוף פעולה (ומשמשת בעיקר לצורך זיהוי בעלי עניין ובעל שליטה בתאגיד). מאחר שכל אחד מקבוצת "המחזיקים ביחד" חשוף לסיכונים שבהצעה של ניירות ערך באופן עצמאי, יש לגישת סגל הרשות מקום למנות כל אחד מהם כניצע נפרד במסגרת ההצעה.


שימוש בפטור המנוי בסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך

  • היכולת לפעול על פי הפטורים הקבועים בסעיף 15א(א)(1) ובסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך במקביל -סעיף 15ב(4) קובע פטור מחובת פרסום תשקיף להצעות הוניות קטנות למספר ניצעים שלא עולה על שבעים וחמישה משקיעים[2]. בהתאם לסעיף זה התיר המחוקק לתאגיד שאינו תאגיד מדווח, להציע לציבור ניירות ערך לציבור ללא הצורך בפרסום תשקיף וזאת בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים: (א) התמורה המרבית שנתקבלה בהצעה אינה עולה למועד זה על 2,634,351 ש"ח; (ב) השיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בהצעה אינו עולה על 5% מההון המונפק והנפרע של התאגיד; (ג) השיעור המצטבר שהוקצה מהון התאגיד (בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף ובהצעה האמורה) אינו עולה על 10% מההון המונפק והנפרע של התאגיד; (ד) מספר המשקיעים בהצעה, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל (בכל ההצעות הקודמות שלא על פי תשקיף ללא מגבלת זמן), אינו עולה על שבעים וחמישה. לעמדת סגל הרשות תנאי הפטור שונים מאלו הקבועים בסעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך, המתמקד במספר הניצעים ואינו כולל מגבלות של תמורה מרבית או שיעור מהון התאגיד, והואיל וסעיפי הפטור קובעים מבחנים שונים להצעה מותרת (לרבות מספר ניצעים שונה), לא ניתן לפעול על פיהם במקביל. עם זאת, תאגיד שהחל להציע ניירות ערך בהתאם לפטור הקבוע בסעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך לניצעים שמספרם אינו עולה על 35, רשאי לעבור לפטור הקבוע בסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך, בכפוף לכך שההצעה שביצע עד אותו מועד עומדת גם בתנאי סעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך, כך שבאף נקודת זמן לא הפר את שני הפטורים. לעמדת סגל הרשות הפטור אפשרי רק אם התאגיד לא עשה שימוש בפטור שעניינו פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך - סעיף 15א(א)(4) 15ב(4) לחוק ניירות ערך, שכן פרסום כאמור אינו אפשרי לצורך הצעה לפי סעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך.
  • היכולת לפעול על פי הפטורים הקבועים בסעיף 15א(א)(7) ובסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך במקביל -סעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך מעניק כאמור פטור מתשקיף במקרה של הצעת ניירות ערך למשקיעים מתוחכמים, מתוך תפיסה לפיה אינם זקוקים להגנת הדין לצורך נגישות למידע וקבלת החלטת השקעה מושכלת. בהתאם לכך, לעמדת סגל הרשות אין מניעה להציע או למכור ניירות ערך למשקיעים מתוחכמים, לאחר שזוהו ככאלו, במקביל להצעה או מכירה בהתאם לפטור בסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך. יחד עם זאת, לעמדת סגל הרשות הפנייה למשקיעים מתוחכמים במקרה זה חייבת להיות ספציפית אליהם לאחר שזוהו ככאלו והיא אינה יכולה להיעשות בפנייה כללית שאפשר שתגיע גם לידיעת משקיעים שאינם מתוחכמים. כמו כן, הפטורים שניתנו להצעה המיועדת למשקיעים מתוחכמים (לפי סעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך) ולפרסום כללי בדבר כוונה להציע למשקיעים מתוחכמים (לפי סעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך) חלים רק כאשר הצעה למשקיעים מתוחכמים בלבד עומדת על הפרק, שכן אחרת מופר האיסור בדבר הצעה לציבור. לאור האמור, תאגיד המציע ניירות ערך לפי סעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך רשאי לפנות למשקיעים מתוחכמים לאחר שזוהו ככאלו, ולהציע ולמכור להם ניירות ערך במקביל, אולם אינו רשאי לבצע הצעה או פרסום כללי גם אם יציין כי נועדו למשקיעים מתוחכמים (שכן במקביל הוא פונה גם למשקיעים רגילים).
  • ביצוע הנפקות חוב על סמך הפטור הקבוע בסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך - לעמדת סגל הרשות, לא ניתן לבצע הנפקות חוב על סמך הפטור הקבוע בסעיף 15ב(4) לחוק ניירות ערך, שכן סעיף זה נועד להתיר הצעות לגיוסי הון בסכום מוגבל וברמת סיכון מוגבלת כשההנחה בבסיס הפטור היא שהגבלת גיוס ההון לסכום המהווה רק חלק קטן מההון המונפק והנפרע של התאגיד מפחיתה את הסיכון הכרוך בו ואת שכיחותו. לעמדת סגל הרשות, פטור זה נקבע משיקולי עלות תועלת על מנת לאפשר קיומן של הצעות הון "קטנות". התנאי המגביל את שיעור ההון המונפק מטרתו להבטיח, בין היתר, כי חלקו של הציבור בפעילות המונפקת יהיה שולי ביחס לחלקם של יזמי הפעילות.

הקמת מאגר משקיעים - אינה מהווה הצעה לציבור
לעמדת סגל הרשות, הקמת מאגר משקיעים, אשר ייכללו בו פרטי קשר עם משקיעים פוטנציאליים שיביעו התעניינות בהצעות ושישמש רק למטרות יצירת קשר וזיהוי, אינה מהווה כשלעצמה הצעה לציבור.

 


[1] להצעת תיקון סעיף 15א(א)(4), לחצו כאן.
[2] לפי לשון הסעיף הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי סעיף 15א(א)(1) לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות; (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות.

 

 

    


מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
30 ביוני 2016

סקירת עדכוני החקיקה והפסיקה הנבחרים במשפט העבודה לשנת 2016, הגדלת ההפרשות לביטוח הפנסיוני, תיקון לחוק חופשה שנתית, דחיית העתירה לביטול חובת גיל הפרישה ועוד.

 

20 ביוני 2016

ידיעון יוני 2016 מכיל עדכון חדש מעולם שוק ההון בישראל בנוגע להחלטת ועדת האכיפה המנהלית בבקשה לאישור הסדר אכיפה, שנקשר בין רשות ניירות ערך לבין חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ, בעלת השליטה בה.

שלום רב,

ביום ה- 9 במאי, 2016, ניתנה החלטת ועדת האכיפה המנהלית בבקשה לאישור הסדר אכיפה מיום 21 במרץ, 2016, שנקשר בין רשות ניירות ערך לבין חברת הוט מערכות תקשורת בע"מ ("החברה"), בעלת השליטה בה, שני דירקטורים בחברה ומנכ"ל החברה.

בהסדר אכיפה זה ייחסה רשות ניירות ערך, לראשונה בהליך אכיפה מינהלית, הפרה של האחריות הפיקוחית בה נשא המנכ"ל, על רקע היותו אחראי לפיקוח על מניעת הפרות בידי החברה, לפי סעיף 52סד לחוק ניירות ערך.

 

העובדות
במרכזו של הסדר האכיפה עומדות הפרות של הכללת פרט מטעה בדו"ח, אשר התייחסו לשני דוחות מידיים שפרסמה החברה בקשר לתנאיה של עסקה פרטית של בעלת השליטה בחברה לרכישת מניות החברה מבעלי מניות אחרים בחברה ("המוכרים"). לצד עסקה זו, התנהל בחברה הליך של מיזוג משולש הופכי, שבמסגרתו תרכוש בעלת השליטה את מניות הציבור בחברה, ובסיומו תהפוך החברה לחברה פרטית.
לשווי מניות החברה בעסקה הפרטית, שמבוסס על משא ומתן בין צדדים לעסקה, ישנה השלכה על שווי מניות החברה במיזוג המשולש ההופכי, שבו תמחור המניה מבוסס על משא ומתן בין ועדה בלתי תלויה שמקימה החברה לבין בעלת השליטה. לכן, השאלה היא האם ניתן גילוי נאות לכל הפרטים המהותיים של העסקה הפרטית באופן שיאפשר לציבור לבחון את השלכות המחיר בעסקה הפרטית על המחיר שהוצע עבור מניותיהם.
במסגרת העסקה הפרטית, סוכמה תמורה כספית מסויימת למניה. אולם, לצד התמורה הכספית נכללו בעסקה הפרטית תנאים נוספים, וביניהם ויתור על זכות וטו שהיתה נתונה למוכרים למניעת הפיכת החברה לפרטית או למחיקתה מן המסחר בבורסה ומנגד הוענקה למוכרים אופצית רכש לרכוש בחזרה את מניותיהם. לתקופה שלאחר מימוש האופציה, ניתנו למוכרים, בין היתר, הזכות למינוי דירקטור בחברה והזכות לדרוש מהחברה, באופן כפוי, להנפיק מניות בבורסה, או למכור לבעלת השליטה את המניות ולקבל תמורה בגין המניות כאילו היו רשומות למסחר בבורסה.
בעלת השליטה דיווחה לחברה על העסקה הפרטית ועל ההסכמים שנכרתו במסגרתה, ובין היתר הודיעה על רכישת המניות מהמוכרים כנגד הויתור על זכות הוטו בה החזיקו עד אז ועל הענקת אופצית הרכש למוכרים. בהודעה הובהר כי בהסכמים נכללו גם "זכויות מיעוט" מסוימות למקרה שאופצית הרכש תמומש, אולם לא ניתן גילוי של תוכן זכויות המיעוט.


הפרטים המטעים בדוחות
החברה פירסמה דיווח מיידי על הודעת בעלת השליטה שהתקבלה אצלה ועל הסכמי בעלת השליטה עם המוכרים, תוך צירוף הודעת בעלת השליטה בגוף הדיווח והצגתו בדיווח מילה במילה. כאמור, מבלי שניתנו פרטים לגבי זכויות המיעוט. יצוין כי דירקטוריון החברה קיים דיון בהודעת בעלת השליטה אולם משתתפי הישיבה לא קיבלו לעיונם את ההסכמים בין בעלת השליטה לבין המוכרים.
בהחלטתה, קבעה ועדת האכיפה המינהלית, כי זכויות המיעוט מהוות פרטים מהותיים חייבי דיווח על פי דין והיעדרם הוא פרט מטעה בדוח. בענין זה הוזכרה דוקטרינת "חצאי אמיתות", לפיה כדי שגילוי לא יחשב למטעה לא די בכך שנושא מסוים הובא לידיעת הציבור אלא יש לוודא כי הדיווח באותו עניין יהיה שלם.
המותב ציין כי הדברים נכונים במיוחד כאשר עניין לנו במידע הנוגע באופן ישיר לתמחור מניית החברה בסמוך להשלמת העסקה של going private. מאחר והזכויות הנוספות ניתנו רק למוכרים בחוזה נפרד עמם, הרי שמידע זה צריך להיות גלוי ושקוף לציבור כדי שבעלי מניות החברה מן הציבור יוכלו להעריך איזה תמורה מקבלים המוכרים ועל בסיס זה להעריך האם המחיר המוצע להם במסגרת עסקת המיזוג הינו הוגן.


אחריות החברה
לעניין הטלת האחריות לדיווח על החברה עצמה, טענה הרשות כי על פי נוסח תקנה 33 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (המחייבת דיווח על שינוי במספר ניירות הערך שמחזיק בעל עניין בתאגיד או על כריתת חוזה שביצועו עשוי להביא לשינוי כזה), לא די היה בהעברת פרטים ללא בירור נוסף של החברה לגבי תוכנם, אלא הפרטים צריכים להיות מדווחים למיטב ידיעתה של החברה. במידה שההודעה המתקבלת מבעל הענין הינה הודעה עמומה, מעוררת שאלות, או נראה שיש בה טעות, מוטלת על החברה הציבורית המדווחת על השינוי לציבור המשקיעים לברר את הפרטים עם בעל הענין על מנת שתוכל להצהיר כי המידע המתפרסם על ידה הינו על פי מיטב ידיעתה. עוד טענה הרשות כי החברה כגורם מדווח אינה צינור ותו לא למידע שהועבר אליה על ידי בעל הענין. היותה גורם שעליו הוטלה חובת הדיווח מטילה עליה אחריות גם לתוכנו.
בהתאם להחלטת ועדת האכיפה המינהלית, בצדק הוטלה האחריות לדיווח על החברה עצמה, וכן על בעלת השליטה שהחזיקה במידע אודות זכויות המיעוט בהסכמים אולם נמנעה מלדווח על כך.


האחריות הפיקוחית של המנכ"ל
בנוסף, התייחסה ועדת האכיפה המינהלית לשאלת אחריותו הפיקוחית של מנכ"ל החברה למחדל הדיווחי של החברה. מדובר בסוגיית אחריות פיקוחית מינהלית, אשר נדונה לראשונה במסגרת החלטה של ועדת האכיפה המינהלית.
אחריות זו יוחסה למנכ"ל מכח החזקה בסעיף 52סד לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, לפיה אם בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנכ"ל בחברה הפר את חובתו לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בחברה. אחריותו של המנכ"ל היא למניעת ההפרה שנבעה מכך שדיווחי בעל השליטה לפי סעיף 37 לא נבדקו באופן קפדני דיו, בטרם דווחו על ידי החברה לציבור. אולם אחריותו איננה אחריות לדיווח עצמו אלא למחדל פיקוחי שתוצאתו כישלונה של החברה בדיווחיה.
בהתאם להחלטה, המנכ"ל לא טעו לאמצעים בהם נקט כדי למנוע ביצוע ההפרות מלבד טענה כוללנית להסתמכות על יועציה של החברה.
מותב ועדת האכיפה המינהלית דן בנוגע לטיבם של האמצעים הסבירים בהם נדרש המנכ"ל לנקוט על מנת למנוע הפרות בחברה. כך אזכר המותב את פרשת קליין[1], שם הובהר כי התנהלותו ומעשיו של נושא המשרה הם הקובעים אם נקט באמצעים סבירים לצורך מניעת מחדלי הדיווח של החברה בה שימש מנכ"ל, או אם לאו. כך, אין לדרוש מן המנכ,ל לנקוט באמצעים שאינם סבירים, מוגזמים או חריגים מצד אחד; ומצד שני, לא די בכך שיצביע על נקיטת אמצעים כלשהם למניעת ביצוע ההפרה. עוד הבהיר המותב כי אין די בטענת ההסתמכות כדי לגרוע מן האחריות שהיתה מוטלת על המנכ"ל. זאת מאחר שבהסדר עצמו אין כל פירוט כיצד, מתי ובאלו נסיבות נזקק המנכ"ל ליעוץ מטעם איש מקצוע שעליו יכול היה להיסמך. בענין זה אזכר המותב את פרשת בר זאב[2], בה הובהר כי אילו המשיב היה מקבל מיועץ משפטי חיצוני חוות דעת בכתב העונה על המבחנים שנקבעו בפרשות תנובה וטגר ניתן היה לראות בחוות דעת כאמור נקיטה באמצעים סבירים אשר מהווה טענת הגנה בפני רשלנות.
על המשיבים הוטלו עיצומים כספיים וכן עיצומים על תנאי, כאשר על המנכ"ל הוטל עיצום כספי מופחת בגובה של 100,000 ש"ח. החברה התחייבה לנקוט בצעדים למניעת הישנותן של ההפרות על ידי רענון נוהל דיווחים מיידיים המצוי אצלה, תוך שימת דגש על שינויים באחזקת בעלי שליטה. נוהל זה יסדיר נושאים כמו הדרכים להצפת מידע רלבנטי, הדיון במידע זה ובחינת מהותיות המידע ואישור הדיווח.

 

ועדת האכיפה המינהלית אישרה את ההסדר.

[להחלטת ועדת האכיפה המינהלית לחצו כאן; להסדר האכיפה לחצו כאן]

 


[1] ת"פ (שלום ת"א) 2801/90 מדינת ישראל נ' קליין, פס' ז (פורסם בנבו, 31.8.1993).
[2] ת"מ 2/13 יו"ר רשות ניירות ערך נ' בר זאב, פס' 24 (פורסם בנבו, 31.12.2013).

 

   

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
24 במאי 2016

ידיעון מאי 2016 מכיל ריכוז תמצית עדכונים חשובים בנוגע לתיקון לתקנות ניירות ערך, אשר ייכנס לתוקף ביום 16 ביוני 2016.

 

שלום רב,
ביום 17 במאי 2016 פורסם ברשומות תיקון לתקנות ניירות ערך, אשר ייכנס לתוקף ביום 16 ביוני 2016.
להלן תמצית של עיקרי התיקון:

 

חובות דיווח לגבי טעות מהותית בדוחות כספיים ובדוחות כספיים ביניים
בהתאם לתיקון, עוגנה החובה לדווח בדיווח מיידי במידה שנפלה טעות מהותית בדוחות כספיים או בדוחות כספיים ביניים של התאגיד. התיקון קובע את הפרטים שיובאו בדיווח המיידי, הכוללים בין היתר את תיאור הסעיפים שהושפעו מהטעות לרבות הסכומים לתיקון השפעתה על כל אחד מהם וכיו"ב. בהיעדר מלוא המידע, יש להביא בדיווח המיידי אומדן ראשוני ועם השגת המידע להביא מידע מדויק.
התאגיד נדרש לפרסם דוחות מתוקנים לא יאוחר מ-21 ימים ממועד פרסום הדיווח המיידי בדבר אותה טעות (אלא אם התאגיד קיבל הארכה מיו"ר הרשות או ממי שהוא הסמיכו לכך).
עוד נקבע כי בדו"ח הדירקטוריון שנכלל בדיווח הרבעוני או התקופתי יובא הסבר לגבי תיקון הטעות, לרבות תיאור השפעות מהותיות של הטעות ותיקונה על עסקי התאגיד ובכלל זה חשיפות מהותיות הנובעות מהן (כגון בנוגע לעמידת התאגיד באמות מידה פיננסיות או במבחני חלוקה), תיאור השפעת הטעות ותיקונה על מצבו הפיננסי של התאגיד וכיו"ב.


צמצום גילויים בדוח הדירקטוריון
בעקבות התיקון, לא יהיה עוד צורך לפרט בדוח הדירקטוריון את הקשר בין התגמולים שניתנו לבין תרומת מקבל התגמולים לתאגיד.
בנוסף, לא יהיה עוד צורך להביא בדוח הדירקטוריון (תקופתי או לתקופת הביניים) פרטים בדבר הליך אישור הדוחות הכספיים.


מועד הגשת דיווח מיידי
בתיקון הוסדרו מועדי הגשת דיווח מיידי, באופן שקבלת מידע ביום שאינו יום מסחר (כגון בסוף שבוע) תחייב דיווח לא יאוחר משעה 13:00 ביום המסחר הקרוב (ולא עד שעה 9:30 כפי שנקבע טרם התיקון).


דוח על תוצאות אסיפה - דיווח על אופן ההצבעה של בעלי עניין, נושאי משרה בכירה וגופים מוסדיים
בהתאם לתיקון, עוגן הפירוט הנדרש בדוח על תוצאות אסיפה (כולל אסיפת בעלי מניות, בעלי כתבי אופציה, בעלי אגרות חוב וכל אסיפה אחרת של מחזיקי ניירות ערך של התאגיד) כך שיכלול פרטים באשר לאופן ההצבעה של מחזיקי ניירות ערך שהם בעלי עניין, נושאי משרה בכירה, גופים מוסדיים או מנהלי קרנות. הפרטים יינתנו בהתאם לפירוט הנדרש בתקנה, לרבות חובת ציון קשרים נוספים, למיטב ידיעת החברה, בין מצביע ובין החברה, בעל השליטה או נושא משרה בכירה בה ופירוט טיב הקשרים.
בנוסף, בהתאם לתיקון, עוגן הפירוט הנדרש במקרים בהם התקבלה החלטה באסיפה בנושא המחייב בחינת קיומו של עניין אישי של מצביע או בחינת מאפיין אחר שלו או שהתקבלה החלטה באסיפה של מחזיקי אגרות חוב שעניינה הליך פשרה, שינויים בשטר הנאמנות או העמדה לפירעון מיידי, יובאו בדיווח פרטים בדבר מספר ניירות ערך שהצביעו בעד ההצעה ונגדה, בהבחנה בין בעלי השליטה או מי שהם בעלי ענין אישי באישור ההחלטה או כל הבחנה אחרת בין בעלי ניירות הערך הנדרשת לשם קבלת ההחלטה.
יו"ר הרשות רשאי לפטור תאגיד מסוים או החלטה מסוימת ממסירת הפרטים הנדרשים כאמור.

לנוסח התיקון כפי שפורסם ברשומות, לחץ כאן.

 

  

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
21 באפריל 2016

ידיעון אפריל 2016 מכיל ריכוז תמצית עדכונים חשובים בנוגע לתיקונים לתקנות החברות.

שלום רב, 
ביום 17 באפריל 2016 פורסמו ברשומות מספר תיקונים לתקנות החברות. להלן תמצית של עיקרי התיקונים שהתקבלו:
  • חברות רשאיות להגיש לרשם החברות את תקנון החברה ומסמכי שעבוד באנגלית.
  • הוספת הקלה לתקנות ההקלות - נקבעו הקלות באישור התקשרות של החברה הציבורית עם דירקטור או מנכ"ל החברה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו.
  • הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל.
מתן אפשרות להגיש לרשם החברות תקנון חברה ומסמכי שעבוד באנגלית
במסגרת תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים) (תיקון), התשע"ו-2016, נקבע כי חברות יכולות להגיש לרשם החברות את תקנון החברה באנגלית (למעט אם החברה היא חברה לתועלת הציבור). בנוסף, חברות יכולות להגיש לרשם החברות מסמכי שעבוד באנגלית. עוד נקבע בתיקון כי יש לצרף תרגום לשפה העברית למסמכים שהוגשו באנגלית, אך אין דרישה לתרגום נוטריוני, ודי באישור החברה לנאותות התרגום. התרגום לעברית הוא כלי עזר לשם הקלה בהבנת המסמך באנגלית, והנוסח שעליו יש להסתמך הוא הנוסח באנגלית.[1]
תיקון זה מקל הן על חברות שנסחרות בחו"ל והן על חברות ישראליות שפועלות בארץ, אשר מבקשות שהתקנון שלהן ומסמכי השעבוד שלהן יהיו באנגלית.
הקלות באישור התקשרות של החברה הציבורית עם דירקטור או מנכ"ל החברה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו
עד התיקון, עסקה של חברה ציבורית עם דירקטור או עם מנכ"ל באשר לתנאי כהונתו והעסקתו הייתה טעונה אישור של האסיפה הכללית (כאמור בסעיפים 272(ג1)(1) ו-273(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות")).
לאור טענות לפיהן חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל נאלצות לכנס את האסיפה הכללית יותר מאשר חברות אמריקאיות, בגלל הדרישות הרבות שיש בחוק החברות בנוגע לאישורים באסיפה הכללית, הותקן התיקון באופן שלאחר התיקון, נקבע שעסקה כאמור לא תהיה טעונה אישור של האסיפה הכללית ביחס לתקופה שממועד ההתקשרות ועד מועד האסיפה הכללית הקרובה שתכנס החברה, ובלבד שיתקיימו כל התנאים הבאים:
  1. 1. תנאי הכהונה וההעסקה אושרו בידי ועדת התגמול והדירקטוריון.
  2. 2. תנאי הכהונה וההעסקה תואמים את מדיניות התגמול של החברה.
  3. 3. תנאי הכהונה וההעסקה אינם מטיבים לעומת תנאי הכהונה של מי שכיהן קודם לכן בתפקיד או לחילופין אין שינוי של ממש בתנאים בין שתי ההתקשרויות וביתר הנסיבות הצריכות לעניין, לרבות היקף העסקה.
הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל
במסגרת תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) (תיקון), התשע"ו-2016, הוגדל הגמול המרבי שניתן לשלם לדירקטור חיצוני בחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, וכן נקבע כי סכום זה יתעדכן מדי שנה ב- 1 בפברואר, בהתאם למדד שפורסם קודם לכן.
בנוסף, נקבע כי חברה שמניותיה רשומות למסחר באחת מהבורסות המצוינות בתקנה,[2] ואין בה בעל שליטה, אשר מקיימת את דין מדינת החוץ כפי שהוא חל בנוגע לחברות שהתאגדו באותה מדינה לגבי מינוי דירקטורים עצמאיים והרכבי ועדות הביקורת והתגמול, רשאית שלא לקיים את הוראות הסעיפים הבאים:
  1. 1. ההוראות הנוגעות לחברי ועדת הביקורת של החברה ולמניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת (כפי שקבועות בסעיפים 115 ו- 116 לחוק החברות).
  2. 2. הוראות הנוגעות למינוי ועדת תגמול (לפי סעיף 118א לחוק החברות).[3]
  3. 3. ההוראות הנוגעות לדירקטורים חיצוניים, לפי סעיפים 219(ג), 239(א), 243 ו- 249 לחוק החברות, ובלבד שאם במועד מינוי דירקטור בחברה כל חברה הדירקטוריון המכהנים הם בני מין אחד, ימונה דירקטור בן המין השני. 
 
לפרסום ברשומות של התיקונים המוזכרים לעיל, לחץ כאן.


[1] זאת למעט לעניין פרטים שנרשמו בטופס לפי תקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס-1999.
[2] קרי, באחת מהבורסות הבאות: New York Stock Exchange (NYSE); American Stock Exchange (AMGX); National Association of Securities Dealers Automated Quotation (NASDAQ) - Global Select Market; NASDAQ Global Market; NASDAQ Capital Market.
[3] למעט ההוראה הנוגעת לתחולת סימן ח' לחוק החברות (שדן בפעולת ועדת דירקטוריון ובסייג לאצילת סמכויות).

 

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
7 באפריל 2016

ידיעון אפריל 2016 מכיל עדכון חשוב בנוגע לעמדה משפטית שפרסמה רשות ניירות ערך בעניין "דוחות כספיים כמידע פנים ודיווח נתונים כספיים חלקיים"

שלום רב,

 

ביום 6 באפריל 2016 פורסמה עמדה משפטית של סגל רשות ניירות ערך בעניין "דוחות כספיים כמידע פנים ודיווח נתונים כספיים חלקיים".

 

עמדה זו, אשר פורסמה בעקבות פניות לרשות ניירות ערך בנוגע לשאלה האם תאגיד רשאי לבצע הנפקה לציבור במהלך התקופה בה מגבש התאגיד את דוחותיו הכספיים הבאים, מבהירה את שאלת מעמדם של הדוחות הכספיים כמידע פנים, בהקשר של ביצוע הנפקה לציבור בידי תאגיד מדווח, וזאת, בין היתר, בעקבות החלטת ועדת האכיפה המנהלית בענין "ביג"[1] והעמדה הקודמת שפרסמה רשות ניירות ערך בעניין זה[2].

להלן עיקרי העמדה:
שאלת סיווגו של דוח כספי כמידע פנים הינה שאלה פרטנית התלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה. בעמדה הנוכחית צוין כי אמנם קיימת חזקה כי לפיה הדוח הכספי הינו בגדר מידע פנים, אך יש לבחון כל מקרה לגופו, בשים לב למידע הכלול בדוחות הכספיים ולמכלול המידע הרלוונטי בקשר לחברה. 

אין מניעה גורפת לבצע הנפקה לציבור במועד בו מגבשת החברה את דוחותיה הכספיים הבאים. המועדים בהם חברה רשאית לבצע הנפקה לציבור אינם מצומצמים רק למועד הסמוך לאחר פרסום הדוחות הכספיים. עצם הכנת הדוחות הכספיים הבאים וכפועל יוצא מכך קיומו של מידע בחברה הצפוי להיכלל בדוחות אלה וטרם התפרסם, לא ימנע בדרך כלל הנפקה לציבור. 

גילוי נתונים מתוך הדוחות הכספיים הבאים לצורך ביצוע הנפקה לציבור יידרש רק במקרים חריגים. השאלה האם קיים "מידע חריג" הצפוי להיכלל בדוחות הכספיים הבאים, המחייב גילוי מיוחד קודם להנפקה, הינה שאלה פרטנית המחייבת בחינה נסיבתית, וההכרעה בה אינה יכולה להיגזר רק מבדיקה טכנית של מועד ההנפקה ביחס למועד הצפוי לפרסום הדוחות הכספיים הבאים. סגל הרשות הדגיש כי "המקרים בהם נדרש פרסום נתונים מתוך דוחות כספיים עתידיים הנם חריגים, ותאגיד אינו נדרש כדבר שבשגרה להציג במועד הצעת ניירות ערך לציבור נתונים מתוך דוחות כספיים שטרם אושרו ופורסמו. גילוי כאמור נדרש רק בנסיבות מיוחדות". 

ניתן לפרסם מידע כספי גם שלא במסגרת "דוח כספי מקדים". סגל הרשות ציין כי חברה תהיה רשאית לדווח גם דיווח שכולל נתונים כספיים שאינו דוח כספי מלא או דיווח כספי מקדים, טרם השלמת הדוח הכספי, ככל שהחברה מעוניינת בכך, ובלבד שלא יהיה בדיווח כאמור בכדי להטעות את ציבור המשקיעים[3]. עוד צוין כי המתכונת של דוח כספי מוקדם היא המתכונת המומלצת בראיית הרשות אך היא אינה מהווה מתכונת מחייבת. 
 
[לעמדה משפטית 105-32 בדבר דוחות כספיים כמידע פנים ודיווח נתונים כספיים חלקיים, לחץ כאן].
[1] ת"מ 2/13 יו"ר רשות ניירות ערך נ' איתן בר זאב (פורסם בנבו, 03.12.2013).
[2] לעמדה משפטית 105-28- מעמדם של דוחות כספיים בסמוך לפרסומם, כמידע פנים, לחץ כאן.
[3] סגל הרשות הפנה לעמדה משפטית 105-26- דיווח מקדים לדוחות הכספיים, אשר בה הוצגו האמצעים המומלצים על מנת לוודא שהדיווח יהיה מלא ולא יטעה את הציבור. לעמדת הסגל, לחץ כאן.

 

 

מערכת G-Capital Markets

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.
7 במרץ 2016

עדכון בדבר כניסה צפויה לתוקף של תיקון מס' 12 לחוק הפיקוח על מוצרים פיננסיים (קופות גמל) תשע"ה-2015. 

 לקוחות יקרים, 

  • במזכר האחרון אשר יצא תחת ידינו בינואר 2016, הבאנו לתשומת לבכם (בין היתר) כי בחודש פברואר 2016 ייכנס לתוקפו תיקון מס' 12 לחוק הפיקוח על מוצרים פיננסיים (קופות גמל) תשע"ה-2015 (להלן: "תיקון 12"). 
  • במזכר זה ציינו כי צפויות להתפרסם הבהרות שונות בעניין ע"י אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. זאת, בין היתר, עקב פרשנות מרחיקת הלכת העולה מהתיקון, לפיה המעסיק ייאלץ להשוות את שיעור ההפקדות לכלל עובדיו כלפי מעלה (חשיפת המעסיק להפרשות בשיעור של 7.5%). 
  • נעדכנכם, כי ביום 23.2.2016 ולאחר מו"מ שהסתיים לאחרונה, נחתם הסכם קיבוצי כללי בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שעניינו – הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק (להלן: "ההסכם"). הסכם זה, נחתם בעיקר כדי לשנות (למתן) את שיעור ההפרשות כפי שניתן היה לפרש אותו בתיקון המקורי.
  • ההסכם קובע, כי שיעור הפקדות המעסיק והפקדות העובד לתגמולים, הן כאשר מדובר בקרן פנסיה והן כאשר מדובר בביטוח מנהלים, יעלה בשתי פעימות כדלקמן:

ניכוי מהעובד לרכיב התגמולים: 

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 5.75%.

החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6%.

הפרשות המעסיק לרכיב התגמולים:

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.25%.

החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%.

  • בהפקדות לביטוח מנהלים:
    • הפקדת המעסיק (בשיעור של 6.5% מיום 1.1.17) תכלול תשלום עבור רכישת כיסוי אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכרו של העובד. ככל שיהיה צורך להגדיל את שיעור ההפקדה בשל הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה מעבר ל- 6.5%, המעסיק יישא בכך עד לתקרה של 7.5%. 
    • שיעור התגמולים לא יפחת מ-5% מהשכר הקובע. 
  • השכר הקובע להפקדות כמפורט לעיל, הוא על פי ההסכם ו/או צו ההרחבה החל על העובד ולא פחות מהשכר המובטח בהתאם לצו ההרחבה לפנסיה חובה.
  • בהפקדות לקרן פנסיה:
    ההפקדות כאמור בשיעורים ובמועדים כמצוין בסעיף 4 ללא כל הסתייגות.

תשלום המעסיק לרכיב פיצויי פיטורים:

שיעור הפרשת המעסיק לרכיב פיצויים לקרן פנסיה ו/או לקופת ביטוח ו/או לקופת גמל, יהיה בהתאם להסכם החל על העובד ובכל מקרה לא יפחת מ-6% משכרו הקובע של העובד.

  • יובהר, כי הסכם זה עדיין אינו בתוקף, ההסכם ייכנס לתוקף ביום 1.7.2016 ועל פיו הצדדים יפנו לשר הכלכלה על מנת להרחיב את תחולתו על כל המשק. כן הוסכם כי הצדדים יפנו בבקשה שיתוקן נוסח האישור הכללי בדבר תשלומי מעסיקים לקרן פנסיה וביטוח מנהלים במקום פיצויי פיטורים (לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) בהתאם לקבוע בהסכם. 
  • בהצהרתו של יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, מר שרגא ברוש, שפורסמה עם חתימת ההסכם, הבהיר ברוש כי: "אין צורך לעשות כל שינוי בהפרשות עד לחודש יולי השנה". אמירה זו מקבלת משנה תוקף בשים לב לכך שממילא ההסכם נחתם בעקבות הצהרת משרד האוצר בוועדת הכספים, בדבר התאמת תיקון 12 רטרואקטיבית ובשים לב לכך שממילא הוראות ההסכם צפויות להיות מורחבות על כלל המשק עד לכניסתו לתוקף. 
  • אנו נמשיך לעדכן ככל שיהיו שינויים נוספים בסמוך לכניסת ההסכם לתוקף.
  • מצ"ב נוסח ההסכם לעיונכם.
  • נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה נוספת ככל שידרשו בנוגע להשלכות המשפטיות ו/או בנוגע ליישום האמור בחוזר זה.
 
בברכה,
 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
24 בפברואר 2016

עדכונים בנוגע להקלות בממשל התאגידי במסגרת תיקון (מס' 27) לחוק החברות, וכן עדכונים בעמדות רשות ני"ע במענה לפניות מקדמיות.

שלום רב,
בסקירה זו אנו מבקשים להביא לידיעתכם, בתמצית, עדכונים חדשים מעולם שוק ההון בישראל:
- תיקון מס' 27 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 - הקלות בממשל התאגידי
- פנייה מקדמית - האם הקצאת מניות של שלד בורסאי זר לבעלי מניות של חברה ציבורית (במסגרת עסקת "היפוך שרוול") מקימה חובת פרסום תשקיף?
- פנייה מקדמית - פרסום פומבי שלא ייחשב כהצעה לציבור של ניירות ערך המחייבת פרסום תשקיף
- פנייה מקדמית - האם צמצום הזכויות הצמודות למניות ישלול מהן זכויות שהן בגדר "אמצעי שליטה"?
- פנייה מקדמית - האם הנפקת מניות ואגרות חוב לנושים ישראלים, כחלק מביצוע הסדר חוב המתנהל מחוץ לישראל, מהווה "הצעה לציבור"?
- פנייה מקדמית - האם הנפקת מניות של חברה זרה לבעלי מניות של חברה ישראלית פרטית במסגרת מיזוג משולש הופכי מצריכה פרסום תשקיף בישראל?
- פנייה מקדמית - האם מניות חברות באגודה שיתופית הן נייר ערך (ומשכך הצעתן לציבור טעונה פרסום תשקיף)?
- פנייה מקדמית - האם חלוקת מניות חברת בת של חברה ציבורית כדיבידנד בעין, מהווה הצעה לציבור? 
- פנייה מקדמית - "איסוף מניות" בעסקאות מחוץ לבורסה והחובה לפרסם הצעת רכש
- פנייה מקדמית - אימתי יש להמשיך ולראות בבעל שליטה ובבעל עניין אשר להם מערכת יחסים עסקית היסטורית כבעלי עניין אישי הדדי?

 

 
תיקון מס' 27 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 - הקלות בממשל התאגידי
 
ביום 17 בפברואר, 2016, פורסם ברשומות תיקון מס' 27 לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), אשר נכנס לתוקף ביום הפרסום, וקובע מספר הקלות בממשל התאגידי לחברות ציבוריות וחברות איגרות חוב. להלן תמצית ההקלות שאושרו במסגרת התיקון:
כהונה של ועדת הביקורת גם כוועדת תגמול - התיקון מאפשר לוועדת הביקורת לכהן גם כוועדת תגמול, אם ההרכב של ועדת הביקורת עונה על דרישות ההרכב של ועדת התגמול, הקבועות בסעיף 118א(ב) לחוק החברות[1]. כאמור בדברי ההסבר לתיקון זה[2], התיקון יאפשר לאחד את דיוני ועדות הביקורת והתגמול ולחסוך בעלויות הכרוכות בקיום ישיבות נפרדות.
הערה: תשומת הלב מופנית לכך שהדרישה בוועדת הביקורת היא שרוב החברים יהיו דירקטורים בלתי תלויים (סעיף 115(א) לחוק החברות) לעומת ועדת התגמול שבה רוב החברים הם דח"צים. כך שבמקרה שבו בוועדת הביקורת ישנם רוב דירקטורים בלתי תלויים, אולם לא רוב דח"צים, מוצע לבחון את הכהונה של ועדת הביקורת כועדת התגמול. 

הפחתת הרוב הנדרש לאישור כפל כהונה כיו"ר דירקטוריון וכמנכ"ל - התיקון הפחית את הרוב הדרוש בחברה ציבורית לאישור האסיפה הכללית לכפל כהונה כיו"ר דירקטוריון וכמנכ"ל מרוב של שני שלישים מבעלי המניות שאינם בעלי השליטה או בעלי עניין אישי, לרוב של מחצית מבעלי המניות כאמור.
בנוסף, קבע התיקון, לגבי חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, רשות לשר המשפטים לקבוע תקנות שיאפשרו אישור של כפל כהונה כאמור לתקופות העולות על שלוש שנים, בסוגי חברות ובתנאים שייקבע השר.

דח"צים תושבי חוץ בחברה שניירות הערך שלה נסחרים בחו"ל - במסגרת התיקון, הובהר כי האפשרות למנות דח"צ שאינו תושב ישראל בחברה שניירות הערך שלה או חלקם הוצעו לציבור מחוץ לישראל או רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, מתייחסת לשני הדח"צים בחברה, ולא רק לאחד מהם. עוד קבע התיקון כי שר המשפטים רשאי לקבוע סוגים נוספים של חברות שבהן יהיה ניתן למנות דח"צים שאינם תושבי ישראל. (למשל, חברות שעיקר פעילותן מחוץ לישראל, שאז מינוי דח"צ תושב ישראל יש בה כדי להכביד על החברה שמקיימת את ישיבות הדירקטוריון דרך קבע מחוץ לישראל).

מינוי ראשוני של דח"צ בחברת איגרות חוב שמציעה לראשונה מניות לציבור - בהתאם לתיקון, לא יידרש אישור האסיפה הכללית להמשך מינויו של מי שכיהן כדח"צ בחברת איגרות החוב לאחר שזו הפכה לחברה ציבורית, ואישור האסיפה הכללית יידרש אם יתבקש מינוי הדח"צ לתקופת כהונה נוספת.

פנייה מקדמית - האם הקצאת מניות של שלד בורסאי זר לבעלי מניות של חברה ציבורית (במסגרת עסקת "היפוך שרוול") מקימה חובת פרסום תשקיף?
 
בפנייה מקדמית נדון עניינה של חברה ציבורית בישראל, אשר מבקשת להתקשר בעסקה עם חברה ציבורית קנדית, שהינה שלד בורסאי הנסחר בבורסה בטורונטו, שבמסגרתה מניות של השלד הבורסאי יוקצו לבעלי המניות של החברה הציבורית הישראלית, בתמורה לקבל מלוא הון המניות של החברה. החברה תהפוך לחברה בת בבעלות ובשליטה מלאה של השלד הבורסאי. ניירות הערך של החברה יימחקו מהמסחר בבורסה בישראל.
החברה סברה כי הקצאת המניות כאמור פטורה מתשקיף. בין היתר, הבהירה החברה כי לצורך השלמת העסקה, בכוונתה לפנות לקבלת אישור במסגרת הליך הסדר בין החברה לבין בעלי ניירות הערך שלה בהתאם לסעיפים 350 ו- 351 לחוק החברות, כאשר במסגרת הבקשה יינתן גילוי מלא ונאות על עסקיו ופעילותו של השלד הבורסאי, לרבות סקירה בדבר השלכות המס על החזקת מניותיו.
במענה לפנייתה של החברה, הודיע סגל רשות ניירות ערך כי לא יביע עמדה לפיה יש צורך בפרסום תשקיף של השלד הבורסאי בישראל לצורך ביצוע העסקה. זאת, מאחר שתפקידו של התשקיף להבטיח קיומו של מידע הנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה בעת ההנפקה, ובמקרה הנדון, החברה הזרה הינה שלד בורסאי בלבד, הקולט לתוכו את פעילות החברה, שפעילותה מוכרת למחזיקי ניירות הערך שלה; בנוסף, העסקה הינה אירוע חד פעמי שלאחריו בעלי המניות של החברה יהפכו לבעלי המניות של החברה הזרה, אשר המסחר במניותיה הינו בקנדה, בהתאם לדין הקנדי ותחת פיקוח הרגולטור הקנדי. בנסיבות אלה אין הצדקה לכך שהחברה הזרה תהיה תאגיד מדווח על פי חוק ניירות ערך, באופן שיטיל עליה חובות דיווח שוטף מכח הדין בישראל, בנוסף לאלו המוטלות עליה בקנדה; כמו כן, צוין כי החברה הזרה תפרסם במסגרת הליך אישור העסקה בבית המשפט את הגילוי שהיא נדרשת לפרסם בקנדה, אשר לטענת החברה מעמדו דומה למעמד תשקיף בקנדה, כך שיהיה בפני בעלי המניות בחברה מידע הולם לצורך קבלת החלטה לאישור העסקה גם ללא תשקיף בישראל. 
סגל רשות ניירות ערך התנה את עמדתו בכך שבזימוני אסיפות מחזיקי ניירות הערך של החברה לאישור ההסדר ייכלל גילוי אודות הצעת המניות בהתאם לגילוי הנדרש בדבר הצעת ניירות ערך בתשקיף, יצורף הדוח הקנדי שיוגש לרשות ניירות הערך הקנדית וכן תיכלל השוואת דינים בין דיני החברות, דיני ניירות הערך ודיני המס הישראלים לבין אלו בדין הקנדי שחל על השלד הבורסאי, לרבות השוואת חבויות המס על מחזיקי ניירות ערך של החברה לפני ולאחר ביצוע העסקה.

[לפנייה לחצו כאן; לתשובת הסגל לחצו כאן]

 

פנייה מקדמית - פרסום פומבי שלא ייחשב כהצעה לציבור של ניירות ערך המחייבת פרסום תשקיף


בפנייה המקדמית נדון עניינה של חברה ציבורית בישראל שבכוונתה להקים פלטפורמה שתהווה בסיס למפגש של חברות ומיזמים טכנולוגיים, המבקשים לגייס כספים ממשקיעים מתוחכמים (המנויים בסעיף 15א(ב)(1) לחוק ניירות ערך), ומשקיעים נוספים אשר מספרם לא יעלה על 35 מתוך מאגר משקיעים אשר ירשמו באתר החברה, אשר התאמתם תיבחן על סמך פרמטרים שיקבעו מראש על ידי החברה (ובכלל כך היכרותם עם עולם ההשקעות בכלל והשקעות בחברות טכנולוגיות בפרט, הבנת הסיכון הכרוך בשקעה מסוג ההשקעות אשר יוצעו על ידי החברה וסכום ההשקעה המתוכנן). במסגרת הפלטפורמה, החברה מבקשת להציג פרסום כללי בלבד בדבר החברות המגייסות, אשר יכלול פרטים כלליים בדבר פעילות החברה, סכום הגיוס המינימאלי למשקיע בודד והאם מדובר בהשקעה ישירה בחברה המגייסת או באמצעות תאגיד ייעודי שינוהל על ידי החברה.
החברה פנתה לרשות ניירות ערך בשאלה האם פנייה כאמור למשקיעים בדבר כוונה למכור ניירות ערך אינה מהווה "הצעה לציבור" כלשונה בחוק ניירות ערך, ואינה מחייבת פרסום תשקיף, נוכח אופי הפרסום ככללי שמטרתו איתור קבוצת משקיעים פוטנציאליים מצומצמת אשר ניתן יהיה להציע לה ניירות ערך תחת מגבלות הדין באופן שמתקיימות הדרישות סעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך.
סגל הרשות התייחס בתשובתו לתיקון לסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך שנכנס לתוקף ביום 31.12.2015, שעל פיו, פרסום פומבי כללי לא ייחשב כהצעה לציבור של ניירות ערך המחייבת פרסום תשקיף, ובלבד שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה. תיקון זה הבהיר כי פרסום בהתאם לסעיף 15א(א)(14) לחוק ניירות ערך חייב להיות מוגבל מאוד על מנת שלא יהיה בו כדי להפר את האיסור לבצע הצעה לציבור ללא תשקיף.
סגל הרשות ציין כי על החברה לוודא כי במסגרת הפרטים הכלליים בדבר פעילות החברה המגייסת לא יכללו נתונים כספיים, דוגמת נתוני מכירות של החברה המגייסת או נתונים בדבר היקף ההשקעות שבוצעו בחברה המגייסת.
בנוסף, ציין כי חוק ניירות ערך אוסר על פרסום מחיר נייר הערך, ועל כן יש לוודא כי פרסום סכום הגיוס המינימאלי למשקיע בודד לא יהווה למעשה מסירת של פרט מידע זה. עם זאת, סגל הרשות בדעה כי אין מניעה לפרסם מידע הנותן מושג כללי בנוגע לסדר הגודל של סכום ההשקעה המינימלי, להבדיל ממחיר מדויק של נייר הערך.
סגל הרשות הבהיר כי האמור אינו רלוונטי רק לפרסום בפלטפורמה של החברה אלא גם לפרסום בכל דרך אחרת בה יימסר המידע למשקיעים שאינם מתוחכמים שמספרם עולה על 35, לרבות באמצעות מיילים, שיחות טלפון, פגישות וכיו"ב.
[לפנייה לחץ כאן; לנוסח תשובת הסגל לחץ כאן]
 
פנייה מקדמית - האם צמצום הזכויות הצמודות למניות ישלול מהן זכויות שהן בגדר "אמצעי שליטה"?

בפנייה המקדמית נדון עניינם של מספר גופים מוסדיים אשר מחזיקים בעקיפין במניות חברת דירוג, ואשר בהתאם לחקיקה עדכנית[3] נאסר עליהם להחזיק ב"אמצעי שליטה" (כהגדרתם בחוק ניירות ערך) בחברת דירוג.
בפנייה הוצע מתווה שבעיקרו בתקנון החברה שבאמצעותה מוחזקות המניות של חברת הדירוג ("חברת ההחזקות") ייקבע כי המניות המוחזקות בידי הגופים המוסדיים, וכל עוד הן מוחזקות על ידם, לא יקנו למחזיקים בהן את הזכות להשתתף ולהצביע באספות הכלליות של חברת ההחזקות ואת הזכות למנות דירקטור בחברת ההחזקות או בחברת הדירוג. כל הזכויות הללו יושבו למניות כאשר הן תועברנה לצד ג' שאין עליו איסור כאמור. כמו כן, הדירקטורים המכהנים מטעם הגופים המוסדיים בדירקטוריון חברת ההחזקות ובדירקטוריון חברת הדירוג התחייבו להתפטר מכהונתם. עוד צוין כי בתקנון חברת ההחזקות לא מוקנית ולא תוקנה למשקיעים אלו זכות למנות מנכ"ל לחברת ההחזקות או לחברת הדירוג.
סגל הרשות הודיע שלא יתערב בעמדה זו, וזאת, מאחר ויש במתווה המוצע כדי לשלול את רכיבי ההגדרה של "אמצעי שליטה" (זכות ההצבעה באסיפה הכללית והזכות למנות דירקטורים או את המנכ"ל).
[לפנייה לחץ כאן; לנוסח תשובת הסגל לחץ כאן]
 
פנייה מקדמית - האם הנפקת מניות ואגרות חוב לנושים ישראלים, כחלק מביצוע הסדר חוב המתנהל מחוץ לישראל, מהווה "הצעה לציבור"?
 
בפנייה מקדמית נדונה השאלה האם יש לראות בהקצאת ניירות ערך של בנק זר חדל פירעון, בין היתר לנושים ישראלים, וזאת במסגרת הסדר חוב הנערך מחוץ לישראל ובפיקוח בית משפט זר, כ"הצעה לציבור" המחייבת פרסום תשקיף בישראל. הבנק ציין בפנייתו, בין היתר, כי הנפקת ניירות הערך החדשים היא תוצאת לוואי של הסדר החוב שמקורו בהליך משפטי מחות לישראל, לאל קשר לדין הישראלי ובהתאם לאישורו של בית משפט שאינו ישראלי, וכי הזכות להקצאת ניירות הערך מופנית לכלל הנושים ואין כל התייחסות מיוחדת לקבוצת הנושים הישראלים.
במענה לפנייתו של הבנק, הודיע סגל רשות ניירות ערך, כי בנסיבות העניין לא יתערב בעמדת הבנק לפיה הנפקת ניירות הערך לנושים הישראלים אינה מהווה "הצעה לציבור". זאת, בעיקר נוכח העובדה שביצועו של הסדר החוב נעשה מחוץ לישראל, בהליך חדלות פירעון המתנהל בבית משפט זר ותחת דין זר, וכי אין להסדר החוב שום זיקה לישראל.
[לפנייה לחצו כאן; לתשובת הסגל לחצו כאן]
 
פנייה מקדמית - האם הנפקת מניות של חברה זרה לבעלי מניות של חברה ישראלית פרטית במסגרת מיזוג משולש הופכי מצריכה פרסום תשקיף בישראל?
 
בפנייה מקדמית נדון מקרה שבמסגרתו חברה זרה וחברת האם שלה הרשומה למסחר בנאסד"ק, מבצעות עסקת מיזוג משולש הופכי שבמסגרתו תתמזג חברת בת של החברה הזרה עם חברה ישראלית פרטית, ובעלי המניות של החברה הישראלית יקבלו ניירות ערך של החברה הזרה במסגרת תמורת המיזוג והחברה הזרה תירשום למסחר בנאסד"ק. לא יגויס הון במסגרת המיזוג ובעלי המניות בחברה הישראלית אינם נדרשים לבצע השקעה כספית. מרבית מחזיקי ניירות הערך של החברה הישראלית מחזיקים באופציות לרכישת מניות (70 מחזיקי אופציה מתוך 96 מחזיקים בנירות ערך).
סגל רשות ניירות ערך הודיע כי לא יתערב בעמדה לפיה המיזוג עם החברה הישראלית אינו מצריך פרסום תשקיף של החברה הזרה בישראל על פי סעיף 15 לחוק ניירות ערך. זאת, בין היתר, לאור כך שמרבית הניצעים הם מחזיקי כתבי אופציה אותם קיבלו בתפקידם כעובדים ויועצים, שהמרתם אינה טעונה כל אישור או הסכמה מצדם ומשכך לא עומדת בפניה החלטת השקעה.
בנוסף, הזיקות לישראל מועטות, החברה הזרה אינה ישראלית ותיסחר בנאסד"ק, העסקה תבוצע בהתאם לדין זר ולפי טענתה המו"מ התנהל מחוץ לישראל.
כמו כן, החברה הזרה תפרסם תשקיף בארה"ב תחת פיקוחו של הרגולטור האמריקאי, כך שגם לאחר המיזוג תהיה כפופה לקיומן של חובות דיווח שוטף בהתאם להוראות הדין האמריקאי, ובכך יובטח מתן מידע לציבור המחזיקים.
סגל הרשות הוסיף ותמך את תשובתו בכך שמתווה העסקה עולה בקנה אחד עם התזכיר לתיקון חוק ניירות ערך (תיקון מספר 37), התשס"ח - 2008, אשר במסגרתו הוצע להקל על הצעות חליפין של ניירות ערך הנעשות על ידי תאגידים הרשומים למסחר מחוץ לישראל, לציבור בעלי מניות של תאגיד ישראלי פרטי (שם מוצע, בין היתר, כי החברה הרוכשת תהא חברה הנסחרת באחת הבורסות המנויות בתוספת השלישית לחוק וכי השיעור שיחזיקו הניצעים הישראליים בהון המניות של החברה הרוכשת מיד לאחר ביצוע החליפין לא יעלה על 10%).
[לפנייה לחצו כאן; לתשובת הסגל לחצו כאן]
 
פנייה מקדמית - האם מניות חברות באגודה שיתופית הן נייר ערך (ומשכך הצעתן לציבור טעונה פרסום תשקיף)?
 

בפנייה מקדמית נדונה השאלה האם מניות חברות באגודה שיתופית, שהוקמה מתוך כוונה לפעול כאגודה בנקאית למען חבריה, הן "ניירות ערך" ומשום כך הצעתן לציבור מחייבת פרסום תשקיף. במקרה דנן, סגל רשות ניירות ערך הבהיר כי אינו מתערב בעמדה כי אין לראות במניות החברות באגודה ניירות ערך וזאת לאור המשקל המצטבר של מספר נימוקים וביניהם: מניית החברות נעדרת סממנים אופייניים של נייר ערך - היא אינה מקנה את הזכות לקבל דיבידנד מרווחי האגודה, אין יכולת להעביר את המניה, למשכנה או לשעבדה, ואינן מקנות את הזכות להתחלק בנכסי האגודה בפירוק. בנוסף, המצטרף לאגודה רשאי לרכוש מנית חברות אחת בלבד, שעצם ההחזקה בה לא יכולה להניב תזרים מזומנים עתידי ואינה נושאת תשואה על הסכום ששולם בגינה. בתשובה הובהר כי אמנם רכישת מניית החברות טומנת בחובה ערך כלכלי, הנגזר מהזכות ליהנות משירותיו של הבנק, אולם מדובר בדלת כניסה להטבה צרכנית בלבד וערך כלכלי זה לא נגזר מההשקעה עצמה ולא מושפע מהיקף ההשקעה או מעיתוי ביצועה.
בנוסף, לא קיים "שוק" במניות האגודה, שכן מניות החברות לא ניתנות להעברה ואינן סחירות. לפיכך, התועלת בהחלת דיני ניירות ערך הינה פחותה. כמו כן, לאחר הקמתו של הבנק פעילותו תהיה כפופה להוראות והנחיות של בנק ישראל ולחברי האגודה תהא גישה לנתונים ולמידע על פעילות הבנק והאגודה. לאור קיומה של רגולציה חלופית, פוחת הצורך בהחלת רגולציה של דיני ניירות ערך.

[לפנייה לחץ כאן; לתשובת הסגל לחץ כאן].

 

פנייה מקדמית - האם חלוקת מניות חברת בת של חברה ציבורית כדיבידנד בעין, מהווה הצעה לציבור?
 
בפנייה המקדמית נדון עניינה של חברה ציבורית שהתאגדה מחוץ לישראל, שמניותיה רשומות ברישום כפול בבורסת NYSE ובבורסה בתל-אביב, ואשר מעוניינת לחלק את מניות חברת הבת שלה כדיבידנד בעין לכלל בעלי מניותיה. בין בעלי המניות נמנים גם בעלי מניות ישראליים. חברת הבת פועלת לרישום למסחר של מניותיה ב- NYSE על פי מסמך רישום למסחר בהתאם לחוק ניירות ערך האמריקאי, הכולל גילוי מקיף על פעילותה, שיתפרסם טרם חלוקת המניות כדיבידנד בעין. בנוסף, לאחר הרישום למסחר ב- NYSE תדווח חברת הבת באופן שוטף בהתאם להוראות הדין בארה"ב.
סגל הרשות הודיע כי לא יתערב בעמדת החברה לפיה לא קמה לחברה חובת פרסום תשקיף בישראל. 
סגל הרשות חזר על העמדה המשפטית (מס' 103-14) בעניין אימתי ייחשב דיבידנד בעין הצעה לציבור,[4] שלפיה, חלוקת מניות של תאגיד כדיבידנד בעין לציבור בעלי מניות, אשר יוצרת נגישות לראשונה לניירות הערך לציבור, מבלי שקיים במועד החלוקה או לאחריה מידע שוטף אודותיהם, היא בבחינת הצעה לציבור ומחייבת פרסום תשקיף. עם זאת, חריג לכך הינו כאשר חלוקת המניות לא יוצרת את הנגישות לראשונה למידע אלא שקיים שוק ומסחר סדיר בניה"ע עובר לחלוקה - כאשר מחולקות מניותיו של תאגיד מדווח שניירות ערך שלו רשומים למסחר בישראל או של תאגיד הרשום למסחר בבורסה דואלית בחו"ל, שהיקף הגילוי שניתן לגביו מקביל להיקף דיווח של תאגיד מדווח ברישום כפול. עוד ציין סגל הרשות את הפניות המקדמיות בנושא[5] שלפיהן רישום למסחר בבורסה דואלית של חברה חדשה שמניותיה מחולקות בעין, במועד בו מתבצעת החלוקה, אינה מקיימת את הרציונל בחריג, שכן רישום המניות של החברה החדשה יוצר למעשה שוק חדש יש מאין במועד החלוקה עצמו, ולפיכך אפשר שבמועד החלוקה המידע בקשר עם החברה החדשה ומניותיה טרם הוטמע במלואו.
במקרה דנן, החברה המחלקת היא חברה זרה המדווחת בהתאם להסדר הרישום הכפול. בעלי המניות ימשיכו לקבל מידע בקשר עם חברת הבת באופן דומה למידע שקיבלו במסגרת דיווחי החברה. בנוסף, לחלוקת הדיבידנד בעין לא נדרש אישור בעלי המניות ובפני בעלי המניות לא עומדת החלטת השקעה. סגל הרשות הדגיש כי מצב בו חברת הבת תידרש לפרסם תשקיף ודיווחים שוטפים על פי שתי מערכות דינים, כאשר מניותיה לא ירשמו למסחר בבורסה בישראל, היא בלתי רצויה, ועשויה אף לפגוע בטובת ציבור המשקיעים.
[לפנייה לחץ כאן; לתשובת הסגל לחץ כאן]
 
פנייה מקדמית - "איסוף מניות" בעסקאות מחוץ לבורסה והחובה לפרסם הצעת רכש
 
במסגרת פנייה מקדמית שעניינה "איסוף מניות" כשלב מקדים לרכישת מלוא החזקות הציבור בחברה ציבורית, התבקש סגל הרשות לאשר כי פנייה לעשרה עד חמישה עשר בעלי מניות של החברה הנרכשת אינה מהווה "פנייה לציבור" הכרוכה בחובת פרסום הצעת רכש[6].
בתשובתו קבע סגל הרשות כי פניה לבעלי עניין בחברה הנרכשת, אשר מנויים במצבת החזקות בעלי העניין של החברה, בהצעה לרכישת מניותיהם, אינה מחייבת פרסום הצעת רכש, שכן פנייה זו לא תיחשב כפעולה המכוונת להניע ציבור
כמו כן, וביחס לאסיפה כללית שתידרש לשם אישור רכישת מניות שבעקבותיה יחצה הרוכש את רף ההחזקות של 45%, ציין סגל הרשות כי ידיעה בדבר תכניות הרוכש לפעול לרכישת מניות נוספות ולמחיקתה של החברה ממסחר עשויה להשפיע על שיקולי בעל מניות בחברה הנרכשת ומשכך, מידע זה עולה כדי פרט העשוי להיות חשוב למשקיע הסביר בחברה הנרכשת לצורך הצבעתו באסיפה הכללית, אשר גילויו נדרש בזימון האסיפה הכללית לאישור ההצעה הפרטית.
[לפנייה לחץ כאן; לתשובת הסגל לחץ כאן]
 
פנייה מקדמית - אימתי יש להמשיך ולראות בבעל שליטה ובבעל עניין אשר להם מערכת יחסים עסקית היסטורית כבעלי עניין אישי הדדי?
 
במסגרת פנייה מקדמית התבקש סגל הרשות לאשר כי במקרה של שינוי עובדות ונסיבות לרבות ירידה של בעל העניין בהיקפי ההחזקה בחברה וצמצום ההסדרים והקשרים העסקיים בין בעל העניין לבין בעל השליטה, לא נדרש לקבוע מראש כי לגבי כל עסקה או התקשרות כי בעל השליטה ובעל העניין הם בעלי עניין אישי הדדי. 
סגל הרשות הודיע כי לא יתערב בעמדה זו, וזאת בעיקר נוכח הירידה בהיקפי ההחזקות של בעל העניין בחברה במשך השנים, הרכב הדירקטוריון של החברה שכולל רק דירקטור אחד מטעמו של בעל העניין, חלוף הזמן מקיום הקשרים העסקיים שבין בעל השליטה לבעל העניין ובעל השליטה בו, וזניחות הקשרים העסקיים שבין החברה לבין בעל העניין. סגל הרשות הדגיש כי יש לבצע בחינה פרטנית של קיומו של העניין האישי ביחס לכל התקשרות עתידית בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.
[לפנייה לחץ כאן; לתשובה הסגל לחץ כאן]
 
 
[1] דרישות ההרכב של ועדת התגמול הקבועות בסעיף 118א(ב) לחוק החברות הן כי מספר חברי הוועדה לא יפחת משלושה, כל הדח"צים יהיו חברים בה ויהיו רוב חבריה, יו"ר הוועדה יהיה דח"צ, ושאר חברי הוועדה יהיו דירקטורים שתנאי כהונתם והעסקתם הם בהתאם להוראות סעיף 244 לחוק החברות.
[2] הצעת חוק החברות (תיקון מס' 28), התשע"ו - 2015, ה"ח 988. 
[3] החוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד - 2014 ותקנותיו.
[4] לעמדה המשפטית לחץ כאן.
[5] כך לדוגמה, לפניות מקדמיות מחודש יולי 2014: לחצו כאן ו-כאן.
[6] בהתאם לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס - 2000, הצעת רכש רגילה היא פעולה המכוונת להניע ציבור בעלי ניירות ערך למכור נייר ערך למציע.

 

  

מערכת G-Capital Markets
עו"ד שרון ורקר-שגיא sagy@gornitzky.co.il
עו"ד יאיר שילוני shiloni@gornitzky.co.il

 
המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.

 

 

11 בינואר 2016

עדכון בדבר כניסה צפויה לתוקף של תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) התש"ל- 1970, הכולל, בין היתר, שינויים מהותיים בכל הנוגע למועדים הקבועים על פי דין לפרסום דוח מיידי

ביום 15 בינואר, 2016, יכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) התש"ל- 1970 (אשר פורסם ביום 18 באוקטובר, 2015), הכולל, בין היתר, שינויים מהותיים בכל הנוגע למועדים הקבועים על פי דין לפרסום דוח מיידי, מרחיב את המקרים המאפשרים עיכוב דיווח, מעדכן את מתכונת הדיווח ביחס להחזקות בעלי עניין ונושאי משרה בחברה, וכן את אופן הדיווח בדבר סיום כהונת נושאי משרה.
 
בפרט נבקש להזכיר כי במסגרת תיקון זה הוגמשו מועדי הדיווח של דוחות מיידיים באופן שבעקבות התיקון[1], משנודע לחברה לראשונה על אירוע:
  • לאחר השעה 9:30 ולפני השעה 17:00 ביום מסחר כלשהו - תדווח על כך החברה לא יאוחר משעה 9:30 ביום המסחר שלאחריו;
  • לאחר השעה 17:00 בין ביום המסחר ובין ביום שאינו יום מסחר - תדווח על כך החברה לא יאוחר משעה 13:00 ביום המסחר שלאחריו;
  • עד השעה 9:30 ביום מסחר כלשהו - תדווח על כך החברה לא יאוחר מהשעה 13:00 באותו יום מסחר;
  • עד השעה 9:30 ביום שאינו יום מסחר - תדווח על כך החברה לא יאוחר משעה 9:30 ביום המסחר שלאחריו.

לפרטים נוספים ולהרחבה בנושא ראו מזכר שפורסם על ידי משרדנו בנושא ביום 25 באוקטובר, 2015.[2] וכן עמדת סגל משפטית של רשות ניירות ערך בעניין "הקלות בדיווחים מיידים" מיום 13.12.2015.[3]

 
 
[1] טרם התיקון, משנודע לחברה לראשונה על אירוע עד השעה 9:30 ביום מסחר כלשהו - היה עליה לדווח על כך לא יאוחר משעה 13:00 באותו יום. כמו כן, משנודע לחברה על אירוע במועד אחר, היה עליה לדווח על כך לא יאוחר מהשעה 09:30 ביום המסחר שלאחריו. 
[2] למזכר G-Capital Market מיום 25.10.2015 לחצו כאן.
[3] לעמדת סגל משפטית של רשות ניירות ערך בעניין "הקלות בדיווחים מיידים" מיום 13.12.2015 לחצו כאן.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה

נכתב ע"י שרון שגיא-ורקר (שותפה) ויאיר שילוני (שותף) 

 

© כל הזכויות בקשר עם מזכר זה שמורות למשרד גורניצקי ושות', עורכי דין.