G-CAPITAL- עדכונים מעולם שוק ההון - גורניצקי ושות' - ינואר 2018

בפסק דין של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו , נדונה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברה ציבורית, נושאי משרה ובעל השליטה בחברה הציבורית, בטענה כי בדוח הדירקטוריון של החברה הוצג נתון שגוי בדבר סך החוב נטו של חברה בת, אשר היה בפועל נמוך בכ-376 מיליון דולר מהנתון שהוצג בדוח הדירקטוריון. כחודש לאחר פרסום דוח הדירקטוריון האמור, פרסמה החברה דיווח מיידי, שבו עדכנה כי נפלה טעות סופר והציגה את הנתון המתוקן של סך החוב נטו של החברה הבת. 


המבקש טען כי משמעות הדברים היא שהחברה הטעתה את המשקיעים לסבור כי ערך החברה נמוך בסכום משמעותי ביותר מערך החברה האמיתי, וכי מיד לאחר פרסום תיקון הטעות בדיווחי החברה זינק שער המניה של החברה בשיעור של מעל 5%. 


המשיבים טענו, בין היתר, כי מדובר בטעות חיובית שכן אין לחברה או לחברת הבת עניין בהצגת מצבת חובות גדולה מכפי שהיתה. בנוסף, טענו המשיבים כי מדובר בנתון חוץ מאזני שאינו כלול בדוחות הכספיים, אשר הדין לא מחייב את הכללתו ומסירתו במסגרת הדוחות. כן טענו כי הטלת אחריות בשוק המשני בגין טעות שנפלה בדוח ביניים צריכה להיעשות רק במקרים חריגים, כאשר הוכח כי הנתון השגוי הוכנס תוך כוונה להטעות או להונות.


לעניין טענת המשיבים בדבר אבחנה בין פרט מטעה בשוק הראשוני (בו מגייסות חברות הון מהציבור באמצעות הנפקה) לבין פרט מטעה בשוק המשני (בו מחויב תאגיד בדיווחים תקופתיים ומיידיים לציבור המשקיעים), בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי "אין כל מקום לאבחנה בין חובת הגילוי בשוק הראשוני לבין חובת הגילוי בשוק המשני", ולפיכך אין מקום לאבחנה בין האחריות המוטלת בקשר לגילוי בשוק הראשוני לבין הגילוי בשוק המשני. 


לעניין טענת המשיבים כי לא מדובר בפרט מטעה שכן המידע לא היה חייב בגילוי, בית המשפט קבע כי "משעה שהנתון דווח לציבור המשקיעים קמה אחריות לנכונותו". בית המשפט הוסיף כי העובדה שהחברה תיקנה את המידע המוטעה באמצעות דיווח מיידי מעידה על כך שהחברה עצמה ראתה בו מידע מהותי.


לגבי הטענה כי מדובר בטעות חיובית, קבע בית המשפט כי "אין גם מקום לאבחנה בין טעות שלילית לבין טעות חיובית המפחיתה משווי החברה או ממניותיה". בית המשפט התייחס לסעיפים הרלבנטיים בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך"), המטילים אחריות לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה, והבהיר שהם אינם מבחינים בדרך כלשהי בין מידע שלילי לבין מידע חיובי וכי "מידע שאינו נכון הינו בגדר פרט מטעה". 


לעניין האחריות בגין הפרת חובת הגילוי, בית המשפט הבהיר כי האחריות בגין פרט מטעה היא אחריות בגין רשלנות וכי אין צורך בהוכחת כוונה להטעות או להונות בעצם פרסום הפרט המטעה. עוד הובהר כי קיימת אפשרות להגיש תביעה בגין פרט מטעה בדוח תקופתי הן על פי הוראת סעיף 38ג לחוק ניירות ערך (אשר, בין היתר, מטיל אחריות על תאגיד, דירקטור, מנכ"ל ובעל השליטה לגבי פרט מטעה בדוח) והן על פי הוראת סעיף 52יא לחוק ניירות ערך (המטיל אחריות על תאגיד, דירקטור, מנכ"ל ובעל השליטה, בשל נזק שנגרם למחזיק ניירות ערך של התאגיד כתוצאה מכך שהתאגיד הפר הוראה של החוק, התקנות לפיו או הוראה של שטר נאמנות של אגרות חוב). 


בנסיבות המקרה, בית המשפט קבע כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו להוכיח נזק לכאורה וקשר סיבתי בין הנזק לבין פרסום הפרט המטעה, שכן הוכיח לכאורה כי למחרת פרסום הדיווח המתקן עלה שער המנייה. עוד קבע בית המשפט כי על טענות ההגנה של המשיבים (בדבר נקיטת האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה בדוח התקופתי פרט מטעה) להתברר במסגרת התיק העיקרי. לפיכך, בית המשפט קיבל את בקשת האישור להגשת התביעה הייצוגית.

 

מערכת G-Capital Markets
sagy@gornitzky.co.il עו"ד שרון ורקר-שגיא
shiloni@gornitzky.co.il עו"ד יאיר שילוני

המידע הכלול במסמך זה הינו מידע כללי ותמציתי בלבד, אינו מחליף את הצורך בעיון מלא ומעמיק בנוסח המלא של ההחלטה/הפרסום/הוראת החוק הרלוונטיים, הוא אינו מהווה חוות דעת משפטית או יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
להרשמה לרשימת התפוצה נא לפנות למערכת G-Capital Market בכתובות המייל הרשומות לעיל.